אושר

לרוב, כשאני יושבת לכתוב את הטור השבועי שלי, עולים לנגד עיני הסיפורים שאני שומעת במהלך פגישותיי עם משפחות המגיעות להדרכה אצלי. אני כותבת עליהם, עם שינויים קלים כדי לשמור על פרטיותם, אבל שומרת על רוח הדברים.
בתקופה האחרונה, בעקבות המצב, עולים הרבה מאוד תכנים שמדברים על קושי, סבל, עצב, היסטריה, לחץ, פחד מהבאות וזו גם רוח הדברים שנשמעת מסביבי.
הפעם עלה בי הרצון העז לחזק דווקא את נושא האושר.
מתוך מפגשים עם אנשים שלמרות כל הקושי האובייקטיבי שלהם (מות בנם, אביהם, בן זוגם), הם מעבירים מסרים חיוביים ואופטימיים, רציונאליים, חזקים ומשדרים בטחון ואמונה בדרך החיים שלהם.
השבוע ביקרה אצלי משפחה בה האם, בת למשפחה שכולה והוריה ניצולי שואה.
בפגישה התרשמתי מהגישה החיובית שלה וביקשתי שתספר על הבית בו היא גדלה.
(זה תמיד מסקרן אותי כיוון שאנחנו לוקחים מבית הורינו את המודל ההתנהגותי ומשליכים אותו על משפחתנו).
היא תיארה את בית ילדותה כבית שמח, עם הקפדה על המסורת ושמירה על סדר יום, עם זאת הרבה הרגשה של ביחד, הקשבה ושיח שתמיד הדגיש את הצד החיובי בכל דבר.
אותה חשיבה חיובית בלטה בימי האבל כשאחיה נהרג. כבר ביום בו קיבלו את הבשורה, נתנו הוריה הסבר ריאלי לילדים ולעצמם, הוריה הסבירו לה שאחיה נהרג למען המולדת, הם הדגישו את המשמעות בצורה שאיפשרה לה, לאחיה ולהוריה לשאוב ממנו כח להתמודד.
כך היה גם בארוחות המשפחתיות בימי האבל, ההורים הצהירו שמדברים על הכל ומותר לצחוק וגם לבכות. גם בהמשך, את האזכרה השנתית הם מקיימים עד היום בפיקניק משפחתי באזור בית הקברות ולשם מגיעים כל בני המשפחה המורחבת, כולל בני הדור הצעיר. התיאור שלה הוא של משפחה מגובשת, שמחה ומאושרת למרות הכאב.

אמנם לא כל אובדן, כאב או קושי ניתן להסביר כמו במקרה הזה, ויש קשיים אחרים שלא ניתן להסביר. אבל אני מאמינה שגם אז, ניתן עדיין לצקת משמעות, לבחור להסתכל על הקושי בצורה שתורמת ומקדמת אותנו. כמו:
מה זה גורם לנו להבין על החיים? על חשיבותם, על שמירה עליהם, על הנאה מהם?
כמה חשוב למצות כל רגע? כמה חשוב לשאוף להישגים ומימוש חלומות?
כמה חשובה המשפחה והיחסים בין בני הבית?

תהיתי לעצמי מהו אושר?
ההגדרה המילונית היבשה היא – אושר הוא רגש המבטא מצב נפשי של האדם שמקורו בהנאה וסיפוק. ניתן גם לתאר אושר כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב.
האמנם?
כאשר אנחנו שומעים משפחות שנפגעו בימים אלו ואחרים, אין ספק שהם חווים סבל, קושי וכאב רב ובכל זאת, הם משדרים חוזק, בטחון ואמונה שיהיה טוב, הם חיוביים ואופטימיים.
זו גישה מאוד מרגשת ונותנת כוחות, דרכה גם הפרופורציות משתנות.
אז איך בכל זאת מגיעים אל אושר כזה?
באמצעות חשיבה חיובית.
חשיבה חיובית היא דרך חיים שדורשת אימון ותירגול שמעלה אותה מרמה של לדבר על לחשוב חיובי, לרמה של לחיות בצורה כזו.
זה מתחיל בתשומת לב ומודעות לאיך שאנחנו מדברים, למילים שאנחנו בוחרים לומר, למחשבות בראש שלנו, לאיזה מחשבות אנחנו בוחרים להקשיב ולהעצים ומאיזה להתעלם ולתת להן להיעלם.
כשאני מדגישה את המחשבות החיוביות, מעצימה מגדילה אותן, לפעמים אפילו ממציאה אותן לעצמי בצורה של אוטוסוגסטיה, שכנוע עצמי מלאכותי, אני מקבלת כוחות שעוזרים לי להתמודד עם מה שהחיים מזמנים.

נכון, יהיו גם מחשבות אחרות, אני רואה אותן בתוך הראש שלי, ובחורת לתת להן לחלוף, לא נותנת להן מקום, לא מאמינה להן מראש.

טיפ קטן – תשתמשו במשפטים חיוביים. תכתבו אותם ותתלו על המקרר, בחדר העבודה, בכל מקום שתוכלו לראות אותם. תחזרו עליהם כמו מנטרה ותהפכו אותם לחלק מאורח החיים שלכם. גם כשממש בא לכם להתלונן, תעצרו רגע ותחשבו אחרת.
גם אם יצא לכם משפט מתלונן, או לא נעים, כי "ברח" לכם מהפה, תעצרו, תתקנו, תגידו סליחה, אני בוחר להיות חיובי אז אגיד את זה אחרת.
גם במילים שאתם משתמשים מול עצמכם, גם בשיח הפנימי, תעצרו! תשנו את הגישה, כל רגע ורגע אפשר לתרגל את זה וזה יכול לשנות את החיים.

חשיבה חיובית היא לא לשקר לעצמכם, או לספר לעצמכם משהו שהוא שקר,
חשיבה חיובית היא לשנות את נקודת המבט על מה שקיים ממילא ולא ניתן לשנות אותו.

לדוגמה –במקום לחשוב על למה אי אפשר לצאת מהבית, תחשוב איזה כיף שכולם בבית ביחד ואפשר לשחק, לספר וליצור שפה משפחתית וחוויות משפחתיות, איזו הזדמנות להעמיק את הקשרים בין בני הבית וליצור רשת ביטחון חזקה ואוהבת לכולם.

החשיבה החיובית מובילה אל האושר ומהווה מודל גם לדור הבא – תחשבו על זה !!