אז אומרים

אין לי כח לבלות כל לילה שעה ליד המיטה שלו בניסיון להרדים אותו, לפעמים בתוך המיטה שלו, לפעמים ליד, לפעמים על השטיח כשאני חצי רדומה, קר לי, כואב לי הראש ואני לא מצליחה להרדים אותו. כל פעם שאני בטוחה שהוא נרדם ומתחילה לצאת מהחדר, הוא מרים את הראש ומתחיל שוב לבכות. אני כבר מבולבלת לגמרי, יש כל כך הרבה עצות – להשאיר אותו בחדר שלנו, להוציא אותו מהחדר שלנו, לתת לו לבכות, לא לתת לו לבכות, זה התחיל עוד כשהיה תינוק, בקבוצות הווטסאפ מאוד המליצו להשאיר את הילד בחדר ההורים עד גיל שנה לפחות, אומרים שזה מאוד עוזר לביטחון העצמי של הילד, לעצמאות שלו ולשקט הנפשי שלנו ההורים. חוצמזה, כשמדברים כל הזמן על הסכנות של מוות בעריסה, לא היינו מסוגלים לעזוב את הילד לבד בחדר שלו. כאן התחילה הבעיה, קמתי בלילה להניק וחזרתי לישון אבל בעלי שמע את הנשימות שלו ולא הצליח להירדם בחזרה מחשש שלא ישמע אם משהו יקרה. היינו סהרורים ימים שלמים.

 

כך גם היה כשהעירו לי שהוא לבוש חם מדיי, כשהשארנו אותו רק בבגד גוף, אמרו לנו השתגעתם, מערכת הוויסות של חום הגוף אצל תינוקות בני יומם, עדיין לא עובדת ובטוח קר לו. כשהוא בכה רציתי להרים אותו, תמיד היה מי שאמר לי שלא טוב להרים כל הזמן תינוק כי הוא יתרגל. מנגד היו האמירות שמותר לבכות וזה מפתח את הריאות. הוא גדל והתחלנו עם המוצקים, גם שם היו חוות דעת – זה מוקדם מדי, זה עדיין לא מתאים, הקיבה שלו עוד לא מסוגלת לעכל את זה, תערבבי, מי נותן אבוקדו לתינוק ? הוא נורא אהב לאכול פסטה בידיים ותמיד היו הנשמות הטובות שהעירו לנו שאכילה בידיים מלמדת את הילד לאכול יותר ממה שהוא צריך ובכלל שפסטה לא נותנים היום לילדים.

 

יש את אמא שלי ואמא שלו, המנחות (הנקה, תזונה, שינה), השכנה, קבוצות הווטסאפ, האחות בטיפת חלב, רופא הילדים ודר' גוגל – מעייף, מתיש, מבלבל.

 

אנחנו ההורים, מתמודדים כל המן עם דעות, המלצות ואופנות שמשתנות כל פעם ובסופו של דבר עלינו להחליט. כל פעם שמישהו אומר משהו, אנחנו מרגישים שאנחנו לא בסדר, מרגישים אשמים ומבולבלים. וכשאנחנו מבולבלים גם הילדים שלנו מתבלבלים והמסר שהם מקבלים לא ברור.

 

1. קראו מחקרים
2. הקשיבו לעצות
3. היו שותפים לדיונים בקבוצות הווטסאפ
4. שאלו את המומחים

 

אספו מידע – ידע הוא כח ! ככל שיש לכם יותר מידע, כך יהיה לכם קל יותר להחליט מה הדרך הנכונה עבורכם ועבור ילדיכם. זכרו שאתם מכירים הכי טוב את ההרגלים בבית שלכם, אתם מכירים הכי טוב את האמונות והערכים שלכם, במה אתם יכולים לעמוד ובמה לא.

עם הידע שתאספו, עשו התאמה ובנו את הדרך שתתאים לילד שלכם.