איך לבקש עזרה

השבוע התקשרה אליי בוכה, אמא צעירה שאמרה לי: "אני לא מסוגלת יותר, הילד סירב לקום וללכת לביה"ס, הכרחנו אותו לקום וללכת, לא הסכמנו לוותר לו, הוא הלך כועס. בביה"ס הוא הפך למורה את הכתה, דחף שולחנות, דיבר בקל רם, פגע בילדים, המורה צלצלה שנבוא לקחת אותו.
מה אני עושה? רק עכשיו הגעתי לעבודה, כשחשבתי שסופסוף אני יכולה להתחיל את הפרויקט שכבר חודש וחצי אני דוחה. נראה לי שיפטרו אותי בחודש הקרוב.
ומה אעשה איתו ? אקח אותו הביתה ? לתת לו לנצח? הוא לא רוצה ללכת לביה"ס. עשיתי הכל, כדי שהוא והאחים שלו יחזרו לשיגרה רגועה ובטוחה. השלמנו את כל הציוד, תכננו כריכים לכל יום, קבענו השכמה נוחה והתחלנו את שנת הלימודים והשגרה – זה מה שמגיע לי ? איך אמשיך כך ? עכשיו אני כל כך כועסת, שהכי טוב שלא אראה אותו."
אמרתי לה שאני מבינה את הכעס שלה ואת התסכול אחרי כל ההשתדלות, אבל היא חיבת לזכור שהילד נמצא בשלב המעבר, זו דרכו להביע את הקושי – זה השלב שבו הוא מתפוצץ, לא רוצה לקום, לא רוצה ללכת לביה"ס, הוא עצוב, הספיק כבר לריב עם כמה חברים, הוא שונא את המורה, אין לו כח להכין שעורים – בקיצור, קשה לו לחזור לשגרה.
אין לי ספק שאנחנו, שבתחושה שלנו עשינו ועושים הכל כדי שהמעבר יהיה חלק וקל, אין לנו כוח להבין אותם, לא מסוגלים להכיל את הקשיים שלהם.
זה הזמן לבקש עזרה. אמנם אנחנו לא אוהבים לערב את צוות בית הספר, אבל זה הפתרון.
לבקש מהצוות עזרה, להסביר את הקושי של הילד, לנסות ביחד איתם למצוא את הדברים שביה"ס יכול להציע לו כדי למשוך אותו ויהיה לו קל יותר להיכנס למסגרת. התייחסו לצוות ביה"ס כשותפים שלכם בחינוך הילד. ככל שהם ירגישו את הנכונות שלכם לשיתוף הפעולה, ויבינו שאתם סומכים עליהם ורוצים את עזרתם המקצועית, הצוות החינוכי יעשה מאמצים אדירים לעזור לכם ולילד.
עבודה משותפת של ההורים וצוות בית הספר יוביל את הילד להצליח במסגרת הכל כך משמעותית שבה הוא נמצא רוב שעות היום שלו.
כבוד הדדי, הערכה ושיתוף פעולה, זה המתכון המנצח.