גבולות מאפשרים בחירה

הרבה פעמים הורים מתייחסים לגבולות כאל חוקים נוקשים, כענישה, כשליטה בילדים, כמניעת יכולת הבחירה, עצמאות ועוד…
אני אוהבת להביא את הדוגמה שבה הורים מאפשרים לילדים שלהם לרוץ על הגג של מגדלי עזריאלי.
האם באמת הילדים ירוצו ויסתובבו בביטחון על הגג ? התשובה היא לא ! הילדים ישארו קרוב למרכז המבנה, צמוד להורים ולא יהיו חופשיים ומשוחררים.
אילו היה מעקה מסביב לגג והיינו מאפשרים לילדים לרוץ, הילדים ירגיש בטוח לרוץ ולהסתובב בחופשיות ברחבי הגג.
חוסר המוגנות עוצר את הילדים מלהתנהג בחופשיות. כלומר, הילדים זקוקים לגבול על מנת שיוכלו להרגיש בטוחים.
המושג בחירה חופשית מציין את זכותו של כל אדם לבחור את דרכו ואת מעשיו בעצמו וכרצונו, מתוך מודעות לתוצאות בחירתו.
האם זה נכון לילדים בשלב זה של חייהם? האם הם מודעים לתוצאות בחירותיהם ? האם הם מסוגלים להכיל את תוצאות בחירותיהם?
הגבולות מאד חשובים להתפתחותו של הילד. הם נותנים לילדים בטחון ובכך הם מפנים להם מרחב עשייה ובחירה לפעילות יצירתית וחופשית. ילדים שעסוקים בחיפוש הגבולות , בבדיקת הגבולות הם ילד ים מותשים ולא מסופקים.
לעתים אני שומעת הורים מתלבטים בין להחליט עבור ילדיהם עם גבולות חד-משמעיים או לתת לו "להחליט על עצמו"..
התלבטות זו היא התלבטות נכונה.
היא מאפשרת לנו ההורים לעשות חשיבה משמעותית לגבי דרך החינוך שלנו את ילדינו ולא לחנך כתגובה למצב שנוצר.
עלינו להחליט בדרך החינוכית בה נבחר ולא נפעל באופן אימפולסיבי.
מיומנות הבחירה היא אולי המיומנות החשובה בחיינו.
היא מעצבת את חיינו. כדי שנוכל לבחור נכון, אנחנו חייבים להיות מיומנים ומנוסים בפעולת הבחירה.
ההתנסות בבחירה מתחיל כבר בילדות.
תקופת הילדות היא השלב שבו התפקיד שלנו ההורים, לשמש כמנחים לילדינו במיומנות הבחירה.
זה לא להחליט עבורם, אלא לתת להם את הכלים והדרך לבחירה נכונה.
הדבר קשה מאוד משום שההתמודדות עם בחירה מתנגשת עם הצבת גבולות.
כאן נוצר בלבול אצל ההורים בבחירת הדרך של הצבת הגבולות לצד זכות הבחירה.
הורים בוחרים בדרכים שונות לחינוך ילדיהם.
חלקם מחנכים חינוך נוקשה וחלקם בוחרים את ההיפך, חופש מוחלט כמו לזרום עם הילד, לאפשר לו להתנסות.
יש עוד דרך – הדרך של שילוב בין השתיים.
כלומר – שההורים יחליטו מהם לעומת הדברים אותם אנו מאפשרים לילדינו לקחת חלק בהחלטות. למשל – מה אני אוהב לאכול, איזה חבר אני מזמין, לאיזה חוג אני רוצה ללכת לעומת הדברים שבהם לילדים אין זכות החלטה.
שם רק ההורים מחליטים על פי שיקול דעת שלהם והדרך אותה הם מתווים בביתם. לדוגמה – לתת יד במעבר חציה, לא נוגעים במכשירים חשמליים ללא השגחה, נוטלים ידיים לפני ארוחה – אלו כללים שאין עליהם עוררין.
לילדים ברור שאילו כללי הבית.
בית בו ההורים מתווים את הגבולות תוך דו-שיח והקשבה לילדים הוא בית בטוח עבור הילדים ומאפשר להם להביא לידי ביטוי את יכולותיהם ומחזק את ביטחונם העצמי.
כך אנו מגדלים ילדים יצירתיים, פעילים, חושבים, סקרנים ותורמים.
ואל תשכחו ללכת להצביע, קבעו זמן בתוך הלו"ז שלכם קחו את הילדים אתכם שוחח איתם על המשמעות של הזכות לבחור, אל תשכחו אתם המודל לחיקוי שלהם הציגי פחות