דגנית גלסמן

קודם כל חשוב לתת סיוע מקצועי מתאים – הוראה מתקנת בקריאה. בהמשך במידה ולא יחול שיפור ניתן לשקול אבחון. לשם שיקול קבלת סיוע על חשבון סל שילוב, יש צורך בהערכה פסיכולוגית. אבחון פסיכודידקטי עונה גם על צורך זה.

בשנים האחרונות יש מגמה של צמצום למינימום של התאמות עד כיתה י'. התפיסה היא כי חשוב להשקיע בסיוע מתאים טרם אישור התאמות. לכן אבחונים שנערכים בחט"ב או בכלל, נערכים על מנת לזהות קשיים, לקבל תמונה מקיפה ולהמליץ על סיוע מתאים. היתרון שיש לאבחון פסיכודידקטי הוא, שהוא יכול להמליץ על יותר התאמות, היות ומרבית ההתאמות עברו לדיון בוועדות מחוזיות. הדגש הוא על "להמליץ", היות וועדת ההתאמות היא זו שמחליטה החל מכיתה י'. בכל מקרה, אבחון שנערך מכיתה ז' ואילך תקף גם לבחינות בגרות.

ערב טוב. לא מבינה מה פירוש "משרד החינוך לא באמת התייחס להמלצות", במידה והאבחון וכל המסמכים הנדרשים הוגשו לדיון בוועדת התאמות, הרי שוועדות התאמה מתייחסות בכובד ראש לאבחונים, כמו גם למכלול החומרים הנשלחים מבית הספר. בסוף תהליך דיון ארוך ומקיף, מתקבלת החלטה. פעמים רבות ההחלטה היא לא לאשר את ההתאמות, היות ויתכן שאינן אפקטיביות, או שהתמונה הכוללת אינה מצביעה על קשיים המצדיקים מתן התאמות. כפי שכתבתי במאמר ובתשובות קודמות, המטרה של אבחון היא לתת תמונה מקיפה על התפקוד של הילד/ה תחומי חוזק וחולשה ולהמליץ בראש והראשונה על סיוע מתאים.

ערב טוב. אני מרגישה שיש ערבוב בין המושגים – רפורמת החינוך המיוחד אינה קשורה לתוכנית "מלקות ללמידה" או לאבחונים. בכל מקרה, הן הרפורמה בחינוך המיוחד והן התוכנית מ"לקות למידה" הן בשלבים ראשוניים.

מחקרים עדכניים מצביעים על כך כי קיים קשר בין הפרעת קשב להפרעת למידה בקריאה. כאשר ישנה הפרעת קשב, אנחנו נצפה גם להפרעה בהפנמת מיומנויות היסוד קריאה וכתיבה. אבחון פסיכודידקטי הינו רחב ומאפשר הסתכלות רחבה על כלל התפקודים –חשיבה, תפיסה, זיכרון, תפקודי קשב, תפקודים לימודיים וכן הפן הרגשי. אבחון דידקטי משקף תפקודים דידקטיים בלבד.
לצורך קבלת סיוע על חשבון סל שילוב, יש צורך גם בהערכה פסיכולוגית.
את כל הדברים הללו כדאי להביא בחשבון כאשר בוחרים סוג אבחון.

המשימה של תלמידי בית הספר בשנים הראשונות, היא הפנמת מיומנויות היסוד: קריאה כתיבה וחשבון. מיומנויות אשר ישרתו אותם כל חייהם, מצופות להיות אוטומטיות ולאפשר להתמודד עם דרישות שונות לאורך החיים, גם חיים שהם ברובם דיגיטליים ווירטואליים. לכן חשוב ו"להתעקש" על כתיבה עם כל הקושי. תרגול יוביל לשיפור.

אי אפשר לחייב לבצע אבחון או לשלוח לאבחון, אפשר להמליץ. גם מורות וגם יועצות ממליצות לפעמים על אבחון, כאשר הצוות חש כי הילד/ה זקוק/ה לסיוע ויש צורך לקבל תמונה מקיפה על התפקוד שלו/ה.

אני לא מכירה הנחיה כזאת. אני מניחה שמנהלת בית הספר מודאגת ממצבו של בנך ומעריכה כי אבחון ישפוך אור על תפקודו: יכולותיו וקשייו ויאפשר לבית הספר לבנות עבורו מערך סיוע מתאים.

הפרעות למידה אינן מאובחנות בגיל צעיר. על מנת לקבוע האם מדובר בהפרעת למידה, צריך להינתן סיוע מקצועי מתאים ופרק זמן ממושך. אם יש קושי בחשבון, הסיוע המתאים הוא שיעורי עזר בחשבון ובהמשך הוראה מתקנת. באם לא יחול שיפור (מצב שהינו נדיר במיוחד) ניתן לחשוד בהפרעת למידה בחשבון, אך חשוב להמשיך ולסייע הן בבית הספר והין בשעות אחה"צ. אין התאמות בחשבון לא בבית הספר היסודי (למעט אישור לשימוש במחשבון במבחנים) ולא בחט"ב. בהמשך ניתן לאשר שימוש בדף נוסחאות. במקרים קיצוניים, ניתן להגיש בסוף כיתה י', בקשה לוועדת התאמות מחוזית (בצירוף כל המסמכים הנלווים המתבקשים), להיבחנות במבחן מותאם או במקרים ממש קיצוניים ונדירים של דיסקלקוליה (השכיחות באוכלוסייה נמוכה מ5%). ניתן להגיש בקשה להמרת היבחנות במתמטיקה במקצוע מדעי אחר.

בוקר טוב. מכיוון שקיימת לקות שמיעה, אני מציעה להיוועץ במומחים טרם קבלת החלטות: מיח״א או שמע או המכון להתפתחות הילד, אנשי מקצוע המתמחים בראש ובראשונה בכל האמור בשמיעה.

כפי שכתבתי בתשובה קודמת, כיום המדיניות היא לצמצם למינימום מתן התאמות במבחנים עד כיתה י', למעט התאמות כגון תוספת זמן ומילונית אלקטרונית, אשר לא נדרש עבורן אבחון. מומלץ לעשות אבחון עם העלייה לחט"ב, או בכלל כאשר ישנה שאלה לגבי תפקוד, זיהוי מהות הקשיים ובהתאם התאמת סוג סיוע. משרד החינוך החל בתוכנית מ"לקות ללמידה" – סיוע, תמיכה והקנייה לתלמיד, על פני התאמות.

לא ברורה לי השאלה. אבחון פסיכודידקטי כולל מגוון מבחנים שהם נוירופסיכולוגיים. אבחון נוירופסיכולוגי עורכים בבית חולים או ע"י מומחה בנוירופסיכולוגיה. האבחון מומלץ בעיקר כאשר באבחונים קודמים עלו ממצאים חריגים או תופעות בלתי מוסברות, או חלילה בעקבות תאונה או טראומה.

שוב, פירטתי לעיל – היום בחט"ב המגמה היא לצמצם למינימום את ההתאמות ולהשקיע במתן סיוע מתאים, על מנת להקנות כלים ולקדם את התלמידים. המטרה היא לשקול נחיצות התאמות, רק עם העלייה לכיתה י'. אם בנך זקוק לסיוע, מומלץ לקבוע פגישה עם המחנך/ת יועץ/ת ולבדוק את האפשרויות.

אינני יודעת לצערי, מה עבודתך ולאילו אבחונים אתה נחשף. כמו בכל תחום יש ויש. משרד החינוך מוציא כל שנה דף הנחיות למאבחנים. בכל שנה ישנם עדכונים ומי שעורך אבחונים לתלמידי חט"ב ותיכון מצופה להתעדכן ולפעול בהתאם. ההנחיות מופיעות באתר משרד החינוך, בדרך כלל זמין לכל באינטרנט. יש להקליד "הנחיות למאבחנים תשע"ט" למשל.

אינני יודעת מה טיב קשייה של ביתך. כפי שפירטתי במאמר ולעיל, האבחון הפסיכודידקטי מקיף הרבה יותר תחומים, ומאפשר המלצה על יותר התאמות במבחנים במידת הצורך. הדגש הוא על המלצה, היות ומרבית ההתאמות היום נידונות בוועדות התאמה מחוזיות וכפופות לאישור שלהן.

בדרך כלל מפנים לאבחון פסיכודיאגנוסטי, כאשר יש צורך בהעמקה והרחבה של החלק הרגשי באבחון. אבחון פסיכודידקטי כולל פן תפיסתי ולימודי.

אני חוששת שיש בלבול בין מושגים. קשיים בוויסות חושי הם קשיים בפני עצמם. זה נכון שלעיתים הפרעות בוויסות חושי מופיעות יחד עם הפרעות קשב אך לא תמיד. הפרעת קשב, בדומה לקושי בוויסות חושי, היא מולדת. אפשר לטפל ולהקנות כלים להתמודדות, אבל שתי ההפרעות לא באמת נעלמות, רק יכולת ההתמודדות עם הקושי יכולה להשתפר בעקבות טיפול וסיוע. הפרעות מולדות לא ניתן למזער, כמו שגם הפרעות למידה מולדות לא נעלמות, עם התערבויות מתאימות, ניתן להתמודד ביתר קלות ולבצע מעקפים: מי שאין לו תפיסת תלת-מימד, לא תתפתח לו תפיסה כזו, הוא פשוט יכול ללמוד דרכי פיצוי.

אבחון לא "מסמן". כל עוד ילד/ה מסתדר ומתמודד, הוא מפתח כלים ואסטרטגיות. כדאי לגשת לאבחון כאשר מזהים מצוקה או קושי שהילד/ה אינו מצליח להתמודד עמו. גם זאת לאחר קבלת סיוע מתאים – אם יש קשיים בלימודי חשבון קודם כל לסייע בחשבון וכנ"ל בתחומים אחרים.

הכי חשוב לפנות למאבחן שיש לגביו המלצות (או המלצות של מערכת החינוך או מפה לאוזן). מומלץ לקרוא עליו במידת האפשר, אם יש מידע גם באינטרנט.

ADD היא הפרעת קשב. הפרעות למידה הן ספציפיות וקשורות לתפקודים לימודיים ספציפיים.

בכתובים אין הנחיה ברורה לגבי סוג האבחון, על מנת לאפשר שיקול מקצועי של הפסיכולוג. כמובן שיש שונות בין מקומות שונים, אבל בעיקר מצופה שונות בין תלמידים שונים: למצוא עבור כל תלמיד את ההערכה/אבחון, שיאפשרו לקבל את התמונה הרחבה והמדויקת ביותר לקראת וועדת השמה. אבחון פסיכודידקטי אינו חלק מסל השירותים ועל כן אם הורה מעוניין באבחון מעין זה, עליו לפנות לגורם חיצוני.