האצולה החדשה

"אני לא מבינה מה קרה לרוני, הוא צורח מכל דבר, הוא צועק עלינו, נותן לנו פקודות כאילו אנחנו הפועלים שלו וכשאני לא מסכימה, הוא נהיה מפלצת. כן אני מרגישה שהבן שלי מפלצת"

כך התחילה השיחה שלי עם זוג הורים מתוסכלים לרוני, הבן הצעיר שלהם.

"אתמול בערב הוא נכנס לשירותים ואחרי כמה דקות, צעק לי שאביא לו מגבונים. אמרתי לו שיסיים ויכנס למקלחת כי נגמרו לנו המגבונים ואז הוא התחיל לצעוק מהשירותים "אני רוצה מגבונים !", לא עניתי כי כבר אמרתי לו שאין מגבונים ולא רציתי סתם לעשות דו שיח של צעקות בבית. כשהוא ראה שהצעקות לא מועילות לו, הוא התחיל לדבר אליי בטון של מפקד – "אמא, תביאי לי מגבונים עכשיו !!" , כך זה המשיך עד שהרגשתי שאני לא עומדת יותר בלחץ שלו, ניגשתי אליו ועזרתי לו לנגב ולהיכנס למקלחת. בינתיים גם אמרתי לו שמאוד לא נעים לי שהוא ככה מדבר אליי – צועק, מצווה, מתעצבן ובעיקר לא נחמד כלפיי. הוא ענה שגם לו לא נעים, אבל הוא רצה מגבונים ואני לא הבאתי לו. הרגשתי שהוא לא באמת הבין את הקושי שלי, הוא רואה רק את עצמו ואת הצרכים שלו וכשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה, הוא מיד כועס, צועק דורש ומצווה. בסוף אני נכנעת כי הוא מתיש אותי.

אני מרגישה שהוא משתלט לנו על החיים ולמעשה כל הזמן נותן לנו פקודות ובעצמו לא מוכן לעשות כלום. כשהוא היה קטן כל כך התלהבנו מהחוכמות שלו – הוא דיבר מוקדם, היה כל כך מצחיק, ענה בחכמה, הבין הכל – הילד שגדל בין גדולים וקיבל הכי הרבה תשומת לב. תמיד קראנו לו בשמות הערצה כמו מלך, נסיך, גאון. הערצנו אותו, תמיד הוא היה מרכז העניינים."

חברים, מעמד חדש נולד בישראל – מלך, מלכה, נסיכה ונסיך. הנסיכה דנה, קינג אלון – ואנחנו הנתינים, עושי דברם – תביאי לי עכשיו ! תני לי ! – הם מצווים עלינו, שולטים על החיים שלנו – אנחנו אלה שנתנו להם את הזכות לשלוט. נכון שזה רק מלים, אבל למילים יש משמעות ובסופו של דבר הן הופכות למציאות, הן נותנות הרבה כח.

ברגע שאנחנו "ממליכים" את הילדים שלנו, הם לא מבינים את מקומם בעולם. הם חושבים שתפקידם לתת הוראות ולא לקבל. הם לא מקבלים את העובדה שיש עבודה קשה בדרך, למה שהם יסדרו את החדר? למה שיכינו שעורים ? שמישהו אחר יעשה בשבילם, ככה הם התרגלו. זה לא פינוק – זה ילד שמרגיש שמגיע לו כי הוא מלך ורק הוא קובע !

הילדים של היום נולדו יותר "חכמים", הם מחוברים לעולם הטכנולוגי והם גורמים לנו המבוגרים להעריץ אותם על כך. זה בסדר וחשוב שנתן לילדים משובים חיוביים אבל, גם בזה חשוב מאוד שנשים גבולות. זכרו שהתפקיד שלנו הוא להנחות, להדריך ולהכין את הילדים להתמודדויות של החיים בהמשך הדרך.