הוראות והורות

הם לא ממושמעים או שאנחנו לא ברורים ??
ביקשתי שיסדר את החדר. מה כל כך קשה? אלף פעמים אמרנו, בקשנו, מיליוני פעמים הסברנו ועדיין הדברים לא נעשים.
המתח והכעס המלווים את תחושת התסכול על ההסברים שלא מגיעים לשום מקום, הבקשות שלא מתממשות. אנו הופכים להיות חסרי סבלנות, קצרים מאוד, כועסים ועצבניים מאוד. הרבה פעמים התחושה היא שאנחנו "מדברים אל הקיר" או ש"הם יושבים בתוך ענן" ולא ממש שומעים אותנו. זו תחושה מאוד אמיתית, כואבת ומעצבנת.
בואו נתחיל עם ההרגל שאנחנו נותנים הוראות רק כשאנחנו נוכחים.

לא כשאנחנו בדרך, בישיבה, תוך כדי שיחת טלפון. כי יש סיכוי גבוה שהוראות אלו לא יתבצעו.
כדי שההוראה אכן תתבצע, היא צריכה להיות קצרה, ברורה, מדויקת ובזמן המתאים.

?ניצור שגרה של פעולות קבועות –
כשהילדים מכירים את סדר היום, הם יתכננו את הפעילות שלהם בהתאם ואנחנו יכולים לתזכר אותם גם כשהם עסוקים.
ארוחת ערב תמיד בשבע וחצי, אז גם אם הילדים מתחילים משחק בשבע, הם יודעים שבשבע וחצי הם מפסיקים כדי להצטרף לארוחה.
?נדאג לתת את ההוראה כשהילדים פנויים לבצע אותה או כשהם יודעים עליה מראש.
?נוודא שהילדים פנויים לקלוט את ההוראה – לא תוך כדי צפייה במסכים או באמצע משחק.
?ניתן הוראה אחת (ולא הוראות בצרורות) –
"תיקח את הכלים שלך מהשולחן לכיור", "תפנה את הזבל לפח", "תכין שעורים"….
כשאנחנו נותנים רצף של הוראות, הילדים לא מצליחים לעקוב, הם שומעים רק בליל של צלילים ולא את ההוראות עצמן.
?נוודא שהילדים יבצעו אותה ורק אז ניתן את ההוראה הבאה.
"תאספו את המשחקים לקופסה האדומה" ולאחר שהמשחקים נאספו "לכו לשטוף ידיים" וקדימה לארוחה…
?אתגרו את הילד לראות תוצאות – אם הם יבצעו את ההוראה, נוכל להתקדם לדברים הבאים ונוכל ליהנות מביצוע הדברים ולא להשאר "תקועים" בכעס ובתסכול.

עד עכשיו דיברנו על הוראות שבשגרה, ומה עם הוראות שלא בשגרה ?
לפעמים אנחנו זקוקים לעזרת הילדים, ואז אנחנו נותנים להם הוראה ומצפים שההוראה תתבצע מיד. לדוגמה נתקענו בעבודה ואנחנו זקוקים שהילד שלנו ילך עכשיו להוציא את אחיו הצעיר מהגן.

עלינו להבין שעבור הילדים זו הפתעה וזה מוציא אותם מהשגרה שלהם, הם מרגישים שאנחנו לא מכבדים את הפעילויות והמחויבויות שלהם, ואז התגובה המיידית שלהם היא לרוב סירוב.

בואו נקפיד שהאירועים הבלתי צפויים יהיו לעתים רחוקות וכשאנחנו מבקשים מהם, נשתף אותם בקושי שלנו.

מתן הוראות מתוך כבוד יוביל לתקשורת טובה יותר בינינו לבין הילדים. וכשיש תקשורת טובה, הילדים יהיו חיוביים יותר לביצוע המטלות.