התמודדות עם חרדה של ילדים במצבי חוסר ודאות

בימים האחרונים אנו חווים מציאת שטרם ידענו כמדינה.
גם ברמת הפרט, כולנו חווים רגשות מעורבים שכוללים בין היתר חרדה.
חרדה היא חוויה שכוללת רגש של פחד, עם מחשבות על קטסטרופה
אפשרית והיעדר יכולת התמודדות -השילוב בין שלושת הגורמים יוצר את החרדה.
ככל שיש לנו יכולת לנהל את הסיכון, כך התפקוד שלנו במצב חרדה טוב יותר.

כמטפל העוסק בהתמודדות עם מצבי דחק ממושכים, ובכלל כמטפל בחרדה,
אני מקבל עשרות שיחות טלפון ביום, כיצד מתמודדים עם החרדה שלנו ושל ילדינו.
התמודדות עם חרדה תלויה בחוסן שלנו.

אני מבקש לנסות ולעזור לציבור הקוראים – הורים ועובדי הוראה.
ישנן שתי גישות עיקריות להתמודדות עם חרדה-

1. גישה אנליטית וגישה של קבלה ומחויבות.
הגישה האנליטית, מוכרת במערכת החינוך גם תחת השם "מודל אפרת",
מציע לפרק חוויות מוכללות למרכיביהם – מהו אירוע, מהי התגובה
הגופנית שהיא מעוררות בנו, מה הרגש והמחשבות הנלוות לה
ומה התוצאה האפשרית אל מול המיומנויות שיש בראשוני להתמודד איתן.
במודל זה שנפרק את החוויה הלא-מוגדרת, למחשבות ולמיומנויות ברורות, נוכל לברור במה יש לנו שליטה ובה לא, ולבחון כיצד להפחית את הסיכוי להיפגע מגורמי הפחד, כך ניתן להתמודד איתן ביעילות טובה יותר ברמת הפרט.

2. גישה אחרת – הגישה של קבלה ומחויבות, שהוכיחה את עצמה מבקשת לקבל את החרדה כחוויה מוכללת לא נעימה שמתעורר בעקבות חוסר ודאות, מבלי להתייחס לרכיביה.
במודל זה מוצע לרכוש מיומנויות לתפקוד תחת אותה חרדה.
גישה זו מוכרת גם בזכות טכניקה שהולכת ומתפתחת לאחרונה
במערכת החינוך – תחת השם מיינדפולנס.

>בגישה זו לומדים לקבל את הסבל ולנסות לעבור רגעים של סבל ולא כמכלול.
להלן 5 עצות ברוח גישה זו, כיצד להתמודד עם חרדה:
1. בשעה לחץ אין טעם לנסות ולהבין את החרדה בהיגיון. קבלו את החוויה, למדו לזהות אותה ולקבל אותה . החרדה היא חלק מכם.

2. אל תחכו לחרדה. אם אתם חווים -אי שקט ותחושת מועקה – עצרו ושיימו לעצמכם שזוהי חרדה, וזיכרו שהיא אינה מסוכנת!. חרדה לא מסוכנת.

3. תרגלו שיטות הרפיה. ניתן להסתייע באמצעים ביתיים פשוטים, כמו – לנפח בועות סבון , שהמטרה היא להגיע לבועת סבון גבולה ככל האפשר – זוהי נשימה סרעפתית שמרגיע את הגוף. טכניקה נוספת- הרמת גבות מול הראי, פעולה שגורמת לחיוך ובכך משחרר אנדורפינים שתורמים להרגעה טבעית.

4. נסו לנהל את הסבל הנגרם לכם מהחרדה, ולא את החרדה עצמה. הסבל הוא פונקציה של כמה אני סובל עכשיו, וכמה אני יכול לעשות פעולות הרפיה. חרדה קשה יותר לנהל מסבל.

5. תרגלו מיומנויות תפקוד בזמן שאתם בחרדה. תיצרו לכם בנק של תגובות אפשריות לעבודה בזמן חוויה של חרדה.

והכי חשוב, נסו לשמור על שגרה ככל האפשר.
כשאתם בחרדה, זה עובר לילדים… זה לגיטימי וחשוב
להראות להם שגם אתם בחרדה, וגם אתם מנהלים אותה.
הדוגמה האישית של ניהול חרדה, היא הגבורה ולא היכחשות לה.

שנדע כולנו ימים טובים יותר,
גיל