זכויות ילדים בביטוח הלאומי
סיכום הרצאתה של עו"ד שרונה תגר
זכויות ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בביטוח הלאומי
האם הפרעת קשב ופעלתנות יתר יכולה להיחשב ל"ליקוי מזכה" בביטוח הלאומי?
הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, שהיקפה מוערך בכ- 5-10% מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית ספר. התופעה לא תמיד חולפת בגיל הבגרות ולכן היא עשויה ללוות חלק ניכר מהלוקים בה גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. מדובר בהפרעה שיכולה להיות משמעותית, ואשר בהעדר טיפול עלולה לגרום נזק קשה לתפקוד.
אלא שבעוד שאצל מבוגרים, על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ישנה זכאות מפורשת למי שסובל מהפרעת קשב וריכוז (תיקון משנת 2014) לפי סעיף 32א' העוסק בתסמונות נוירופסיכיאטריות והפרעת קשב התפתחותית, הרי שאצל ילדים אין שום איזכור להפרעת קשב ברשימת העילות המזכות המופיעות בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010
מדובר בעיקר בגמלה המיועדת להקל על העומס ההורי הנובע מהצורך ב"אחריות הורית" מוגברת למניעת ההתנהגות שיש בה רכיב של סיכון. במקרים רבים פעלתנות היתר גורמת לסיכונים לילד עצמו או לסביבתו ומכאן שיש צורך בהשגחה מעבר לבני גילו.
הסעיף המתאים ביותר לקביעת זכאות לילד עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר
הוא סעיף 2 לתוספת השנייה מזכיר "הפרעת התנהגות" כעילה מזכה
בתיקון משנת 2018 מופיעה לראשונה "הפרעת התנהגות" כעילה מזכה להשגחה לצד "ליקוי רפואי חמור" ו"מחלה כרונית קשה" ו"מגבלה התפתחותית".
- תק' תשע"ט-2018
- (2) ילד הזקוק להשגחה מלאה – ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או מגבלה התפתחותית בינונית, חמורה או קשה – מתקיימים בו כל אלה:
חשוב לשים לב להגדרת הפרעת ההתנהגות כ"חמורה" כתנאי ראשון, וכן לעובדה כי התקנה דורשת התקיימותם של "כל אלה" כלומר כל התנאים שימנו להלן.
מה ההבדל בין רמות ההשגחה המופיעות בתקנות?
- השגחה מלאה:
(ב) קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה – בעת השהייה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה, או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור.
התנאים: השגחה בפועל + נוכחות גם ביום וגם בלילה + בכל מקום (בבית, בדרך למסגרת, במסגרת)
השגחה כזו ברוב המקרים אינה מתאימה לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז שכן לא מתקיימת השגחה מלאה ביום ובלילה.
- השגחה חלקית:
(א) לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו;
התנאים: לא ניתן להשאירו לבדו+אפילו לפרקי זמן קצרים+מסוכנות לעצמו או לסביבה.
זהו הסעיף המתאים יותר לילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר אשר יש סיכון בהתנהגותם לעצמם או לסביבה.
טעויות נפוצות:
- בעיות בלימודים אינן מהוות עילה לקבלת קצבת נכות אפילו אם מדובר בקשיים לימודיים משמעותיים.לכן מי שיש לו קושי בלימוד בלבד לא יהיה זכאי.
- מי שלומד בחינוך מיוחד אינו זכאי אוטומטית לקצבת ילד נכה, ומי שלא לומד בחינוך מיוחד אינו נשלל אוטומטית מקבלת קצבה כזו. מדובר בפרט נוסף המחזק את הטענה.
- מסמכים מרופא ילדים בלבד לא די בהם בכדי לשמש בסיס לתביעת ילד נכה אלא נדרש רופא מומחה כגון מומחה לקשב וריכוז או נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים.
- ילד הנוטל טיפול תרופתי פסיכיאטרי להרגעה מעבר לטיפול לקשב אין בכך בכדי לשנות את מהות התביעה ולא את גובה הקצבה, אלא מדובר בהפרעה נוספת ונפרדת שיש לבחון אותה ככזו.
עצות מעשיות:
- ניהול "יומן אירועים" – רוב ההורים לא מתעדים אירועים חריגים מגדול ועד קטן אלא מתמודדים איתם בדרכים מוכרות. קחו לעצמכם שבוע ונהלו "יומן אירועים" חריגים כדי לבדוק האם המסוכנות היא באמת יומיומית ומאיזה סוג.
- דוגמאות לאירועים חריגים: משחק באש, משחק בסכינים, התפרצויות זעם, משחקים מסוכנים, טיפוס לגבהים וכד'.
- פירוט הדוגמאות למסוכנות בפני הרופא המומחה בדגש תכיפות האירועים.
- הקפדה על מתן הטיפול התרופתי המומלץ ובמידה והמצאת תיעוד הנפקת התרופות לוועדה.
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי בסיכום זה משמש כמידע כללי10 בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.