חבל על הזמן

כמה פעמים ביקשתם משהו ושמעתם את התשובה "לא עכשיו", "עוד מעט" או "עוד דקה"? בעולם של הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD יש רק שני זמנים – עכשיו ולא עכשיו.

היה אצלי השבוע נער, תלמיד כיתה יא', שאמו סיפרה עליו, שלמרות שהוא יודע שיש לו בחינה בעוד שבוע ויש לו זמן להתכונן ולתכנן את הלמידה והזמנים, הוא מחכה עד שהמבחן ייכנס לאזור ה"עכשיו" ורק אז מתחיל להתכונן בהיסטריה. לפי דבריו רק כך הוא מספיק ללמוד הכל וגם מצליח במבחן. לכולנו היה ברור שהנער צריך להיות במצב של לחץ כדי ללמוד. רק כשהוא מגיע למצב של לחץ, שבו מופרש הרבה אדרנלין לגוף, הוא מצליח לשבת וללמוד.
אבל זה לא מספיק. התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד את הילדים שלנו להתנהל עם זמנים. לעשות איתם לוחות זמנים ותזכורות ולהיות שם כדי שכל הרוטינות הללו יעבדו.

כל הילדים זקוקים להבניה ולפיקוח וכולם זקוקים לתזכורות מצד ההורים. אבל ילדים עם הפרעת קשב זקוקים להבניה יתרה, למגה פיקוח ולתזכורות קבועות. אנחנו ההורים חייבים להפגין נחישות, שרק אנחנו יכולים להפיק מעצמנו כי אכפת לנו מהם ואנחנו אוהבים אותם והכי רוצים שהם יצליחו.
מילים כמו פיקוח, תזכורות ונחישות אינן מתחילות אפילו לתאר את כובד המשימה שמוטל עלינו ההורים להתמודד עימה. התפקיד שלנו הוא משמעותי והרבה יותר מכביד מכפי שהוסבר לנו מעולם.

נזכרתי בסטודנט, שהיה אצלי שבוע לפני כן, וסיפר בתסכול איך פספס את מועד ב' של הבחינה בסטטיסטיקה רק כי " שכח את עצמו" ביום הבחינה. במועד א' לא היה מוכן כראוי ולא עבר את הבחינה. למועד ב' כבר הכין תוכנית למידה, התחיל ללמוד חודש לפני המועד, ושינה ימי עבודה רק כדי שיהיה פנוי לגמרי ללמידה. ביום הבחינה הוא החליט לאכול צהריים ולשבת עוד קצת ללמוד עד שיצטרך לצאת לבחינה. ואז הוא שכח את עצמו. הוא הגיע לבחינה באיחור של חצי שעה ולא אפשרו לו להיכנס להיבחן.

אז נכון שהוא קיבל מועד מיוחד כדי להיבחן שוב, אבל עכשיו הוא צריך להתחיל מחדש את כל תוכנית הלמידה. והפחד הכי גדול שלו הוא לפספס גם את המועד הזה. בגלל שבילדותו הוא לא קיבל את הרגלי הלמידה האלו, הוא זקוק לתמיכה חיצונית של זוגתו, הוריו, אחיו וחבריו. הוא צריך ללמוד לבקש את העזרה הזו מהם כי לבד בשלב הזה, יש חשש שלא יצליח להתמודד עם האתגר.

תזכרו את התסכול שמגיע כתוצאה מחוסר התרגול של עמידה בזמנים וניהול זמן תקין. בואו נעזור לילדים שלנו עכשיו ונלמד אותם איך להתנהל עם הזמנים שלהם בבית הספר ובחוגים, וכך הם יתבגרו עם ההרגלים האלו ויידעו ליישם אותם בהמשך.

גידול ילדים דומה יותר לריצת מרתון ולא לריצה למרחקים קצרים.