חוסן במצבי מלחמה

בס"ד
ימים קשים עוברים על מדינת ישראל ואזרחי ישראל.
אני פונה אליכם באופן אישי, כיצד בסדרת פעולות פשוטה, ניתן לשפר את יכולת ההתמודדות עם המציאות חסרת הוודאות.
מחקרים מראים שחוסן מאפשר התמודדות טובה יותר במצבי חירום.
חוסן, הוא מרכיב מנטלי המסייע לאדם להתמודדות במצבי שגרה,
והיכולת להיערך להתמודדות מנטלית במצבי חירום.

במצב שגרה, בניית חוסן מחייבת שילוב בין שלוש דברים –
ארגון המרחב הפיסי והמנטלי
תקשורת
יצירת סמכות יציבה וברורה.
חוסן בונים באמצעות תהליכים חינוכיים.
במצבי חירום, הדרך להתמודד עם המציאות היא באמצעות
הגברת תחושת הקוהרנטית – עקביות ויציבות.

באמצעות 3 שאלות יכול אדם לייצב לעצמו תחושת קוהרנטיות, ולהורים שבינינו – לתווך אותה לילדים. ניתן לזכור את שלושת השאלות באמצעות ראשי התיבות, שעמיתי ד"ר חיים דיין מתאר במילים – מל"א:
1. מה קרה – עונה לנו על שאלות האפיון. לחפש עובדות.

2. למה זה קרה – עונה על שאלות רגשיות, שלרוב אין להם פתרון. אלה הן שאלות פתוחות שניתן לפתור אותן דבמספר דרכים,
האחת, להתמקד במשמעות –דרך שאלות אמונתיות, כל אחד ע"פ תפיסתו.
השניה, היא לתרגם את השאלה למרכיבים שכלתניים –
מה מפריע לי? ומה אני רוצה שיקרה.
באמצעות שאלות אלו ניתן להגדיר סדרי עדיפויות, באמצעות תיאור בעיות. ובעיות מאפשרות חיפוש פתרונות. ניתן גם לשלב בינהם ולהפריד בין דברים בשליטתי, ובין דברים שאינם בשליטה שלי. לקחת אחריות ולתרגם דברים שבשליטה שלכם למעשים.

3. איך אני מתמודד – עונה על שאלות ניהול אירוע – איזו סדרת פעולות מעשיות אני עושה , שנמצאים ברפטואר הכלים שלי להתמודד עם המצב האירוע. המטרה לנהל את האירוע ולהכיל את חוסר הודאות כחוויה לא נעימה שצריך לעבור.
באמצעות מתן תשובות על שאלות מל"א- מה קורה, למה זה קורה ואיך אני יכול להתמודד, ניתן לשפר כישורי התמודדות מיידיים.

להורים שביננו, חשוב לתווך לילדים שאלות אלו, ולנסות ככל האפשר במסגרת האיך, לבנות תוכנית יומית של סדר יום ובו שעות ברורות לעירות ושינה, כמו גם, לענות לכל שאלותיהם של ילדיכם – קטנות כגדולות.
שנדע כולנו ימים טובים יותר.

תודה לד"ר גיל מאור