צה"ל והפרעת קשב

צה"ל וחיילים עם הפרעת קשב (ADHD)

הספרות המקצועית מתייחסת להפרעת קשב (ADHD) כאל הפרעה נוירו-התפתחותית אשר משפיעה על כל מעגלי החיים בתחום ההתנהגותי והרגשי. בגילאים הצעירים של ביה"ס, ההפרעה מזוהה ומטופלת בין היתר בזכות האינטראקציה של הילד עם מערכת החינוך או עם קבוצת השווים לו וכדומה. לעומת זאת, בקרב המבוגרים היא מזוהה ומטופלת דרך כישלונות וקושי שעולים באקדמיה, בתעסוקה, בזוגיות וכדומה.

מה קורה לצעירים ולצעירות אשר מגיעים לגיל 18 וצריכים להתגייס לשירות חובה בצה"ל ומאובחנים עוד מתקופת ילדותם כסובלים מהפרעת קשב (ADHD) ? האם הם מפסיקים לסבול מהפרעת הקשב (ADHD) ? האם הפרעת הקשב (ADHD) פוגעת בשירות הצבאי שלהם ? שאלות אלו ורבות אחרות, נובעות מהאופי העמום של המסגרת הצבאית.

 

במדריך זה ננסה להפיג במעט את מעטה החשאיות וננסה לענות ככול יכולתנו על השאלות, שקיימות בתחום זה.

חשוב להבין כי מעבר לתרומתו של החייל לביטחון המדינה, השירות הצבאי גם מספק למתגייס כישורים משמעותיים לחייו הבוגרים, והוא מהווה את אחד מכרטיסי המעבר שלו לבגרות. בין הכישורים המתבקשים בתהליך זה הם עצמאות, קבלת אחריות, תכנון וביצוע הוראות ממונים וכדומה. עקב כך, חלק מהמשוחררים מדווחים על חוויית השירות, כמלמדת מעצימה ומכשלת, שבזכותה הם למדו להכיר את עצמם ואת היכולות הטמונות בהם. לעומתם, חלק אחר מהמשוחררים מדווח על תחושה של החמצה, בזבוז זמן, תסכול וכדומה, בגלל אופי השירות או בגלל קשיים עם המערכת הצבאית ושדרת הפיקוד המאפיינת את צה"ל.

 

במדריך זה נתאר את חמשת השלבים שכל מתגייס עובר וכיצד ניתן לעבור אותם בקלות יחסית:

1. מלש"ב (מועמד לשירות בטחון)

טרם הגיוס לצה"ל, עובר כל מועמד לשירות ביטחון, מספר שלבים במסגרת מערכת מיון בלשכות הגיוס, שם נקבעים נתוני האיכות של המתגייס, כדי להתאימו לתפקודים שונים במהלך שירותו. המיונים מורכבים משני שלבים והם נערכים לרוב במסגרת הצו הראשון :

• ראיון לאימות נתונים – שלב בו בודקים התאמה בין הרקע הידוע על המלש"ב ובין מה שהוא מציג. במידה ולא דיווחתם עד כה שיש לכם הפרעת קשב (ADHD), חשוב מאוד כי תדווחו על כך בשלב זה.
• שלב הבדיקות והמיונים – שלב בו הצבא עורך מיון קפדני והתאמת תפקידים למלש"ב עפ"י צרכי הצבא, וזאת בהתאם למאפייני הרקע של המלש"ב. הצבא עושה שימוש בארבעה מדדים שיעזרו לו לקבל את ההחלטה כיצד לשבץ את המלש"ב :
  • קב"א (קבוצת איכות) – מדובר במדד המשמש את צה"ל לצורך שיבוץ ראשוני לתפקידים במהלך השירות, באופן המאפשר התאמה בין כישורי המלש"ב לבין דרישות התפקיד וצרכי הצבא. הקב"א מחושבת על בסיס צירופים שונים של מספר מרכיבים, הנמדדים בתהליך ההתייצבות בלשכת הגיוס, ביניהם: יכולת חשיבה שנקבעת באמצעות המבחנים הפסיכוטכניים, השכלה, כפי שנקבעה במסגרת אימות הנתונים והתאמה למסגרת הצבאית, כפי שבאה לידי ביטוי במהלך הריאיון האישי. ציון הקב"א נע בין 41 (הציון הנמוך ביותר) ל-56 (הציון הגבוה ביותר).
  • דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) – במהלך שלב זה, עובר המלש"ב מבחנים פסיכוטכניים, הבוחנים את יכולת החשיבה שלו על ידי מבחנים כמותיים, מילוליים וצורניים. בתום המבחן הפסיכוטכני (שנערך בלשכת הגיוס), נקבע ציון הדפ"ר, שנע בין 10 (הציון הנמוך ביותר) ל-90 (הציון הגבוה ביותר), במרווחים של 10 נקודות. הציון מקביל לבחינת הערכת ה-IQ. הדפ"ר קובע 50% מציון הקב"א.
  • פרופיל רפואי – דירוג מצבו הרפואי של המלש"ב. בתוך זה נכללים גם הפרעות אורגניות, הפרעות פסיכיאטריות וכדומה. לעניין זה חשוב לזכור כי, הפרעת קשב (ADHD) אינה מורידה פרופיל כשלעצמה, היא מהווה סעיף ליקוי בלבד. אך, כאשר אדם עם הפרעת קשב, סובל גם מבעיות קואורדינציה קשות או הפרעות בהסתגלות, אז הפרופיל עשוי לרדת. בנוסף לכך, אבחנה של הפרעת קשב (ADHD) אינה מונעת מהמלש"ב להתמיין לתפקידים שבהם הוא מעוניין, למעט תפקידים ספציפיים כגון טיסה או צלילה, או תפקידים המחייבים צפייה ממושכת במחשב, כמו תצפיתנית או בקר טיסה.
  • צה"ר (ציון השכלה ראשוני) – דירוג ההשכלה של המלש"ב. מדרג זה נקבע עפ"י מסלול הלימודים של המלש"ב ומספר שנות הלימוד. אם לא למד במסגרת של משרד החינוך ישכללו את הציון על-פי מבחן ידע.

ארבעת המדדים מספקים לצוות המיון בצה"ל נתונים על המלש"ב, בניסיון לבצע התאמה בין נתוניו ובין תפקידים שונים בצבא והתאמתו לצרכי הצבא. כאשר מדובר בצעירים עם הפרעת קשב (ADHD), חשוב מאוד שהצבא יידע על קיומה ועל השלכותיה של ההפרעה, על מנת שנתוניו לא יפגעו.

להלן כמה עצות למלש"ב בשלב המיונים:

• בעת התייצבות המלש"ב לצו הראשון, עליו להביא עמו מסמכים כגון תעודה מזהה, צו התייצבות, העתקים של אבחונים שעבר (אותם יש לשלוח לפני הגעה), מסמכים רפואיים אחרים, בדיקות רפואיות, העתק של השאלון רפואי שמולא ע"י רופא המשפחה (אותו יש לשלוח לפני הגעה) וכדומה. על מנת לא להיכנס ללחץ, חשוב להכין מסמכים אלו מראש. לקריאת הרשימה המלאה של המסמכים הנדרשים, היכנסו לקישור הבא.
• קיימת התלבטות האם להצהיר בפני רשויות הצבא על קיומה של הפרעת הקשב (ADHD). חשוב להבין, כי אי הצהרה יכולה לפגוע במלש"ב – מכיוון שלא יקבל את ההתאמות המגיעות לו במהלך המבדקים הפסיכוטכניים. דבר זה עלול לפגוע בציון הדפ"ר שלו, אשר בתורו יוביל לפגיעה בציון הקב"א.
• במידה והמלש"ב מאובחן כסובל מהפרעת קשב (ADHD) ו/או לקות למידה, עליו לשלוח לפחות 14 יום לפני ההגעה למיונים, העתקים של אבחונים והעתק של המרשם של הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל. על מנת לדעת לאן לשלוח את המסמכים היכנסו לקישור הבא. בכל מקרה הקפידו להביא העתק של האבחונים ליום המיונים.
• במידה והמלש"ב נוטל טיפול תרופתי להפרעת קשב (ADHD), מומלץ כי יטול אותו גם ביום שבו הוא ניגש לצו הראשון. יש לקחת בחשבון כי לעיתים יש צורך בקשב ארוך וממושך ולהצטייד בתרופות בהתאם (למשל עוד מתילפנידאט קצר טווח בכיס).
• במהלך הריאיון האישי, רצוי שהמלש"ב יציג בצורה מאוזנת את נקודות החוזקה ונקודות הקושי בהתנהלותו היומיומית. במידה שאין התוויה מיוחדת והטיפול התרופתי מסייע לו ואין צורך בטיפול יומיומי (כולל שבתות וחגים) – חשוב לציין זאת.
• לאחר הצו הראשון, נשלח למלש"בים שאלון העדפות והבנות מוזמנות ליום המא"ה (מיון, איתור והתאמה). ביום זה יתבקשו המלש"בים לדרג מה מעניין אותם לעשות בצבא, לאיזה חייל ולאלו תפקידים היו רוצים להשתבץ, זאת בהתאם לנתוניהם, שעלו בצו הראשון.

לכן, מאוד מומלץ לחשוב על כך מראש, להתאמץ ולתכנן את בחירת התפקיד הרצוי בקפידה, מכיוון שזה צפוי להיות תפקידם עד למועד שחרורם מצה"ל.

2. לקראת הגיוס

המלש"ב והוריו עברו את שלב המיונים ויום הגיוס קרב. ככול שיום זה מתקרב, קיימת עליה ברמת ההתרגשות, המתח והחששות אצל ההורים. כאן המקום לעשות הפרדה בין צרכי ההורים וצרכי המלש"ב. חשוב לקיים שיחה בין ההורים והמלש"ב בה ידונו באופן כללי על סיום פרק הנעורים וכניסה לעולם המבוגרים. בשיחה חשוב לבחון התאמת ציפיות בין ההורים והמלש"ב, לגבי הפרק החדש בחייו, על מנת להיערך לתקופה הקרובה בצורה חיובית.

עד מועד הגיוס של הנער/ה, מומלץ להתחיל להעביר אליו תחומי אחריות בבית ולהרגיל אותו להשתמש באמצעים טכנולוגיים, שיסייעו לו לשפר את ההתנהלות, לדוגמה: יומן אלקטרוני, שעון מעורר, פנקס רשימות דיגיטלי וכיו"ב. אפשר גם להסתייע בהדרכה או אימון אישי. רצוי שההתערבות המקצועית תיעשה על ידי גורם מוסמך, שמבין בהפרעות קשב ובפרט בהתמודדות של צעירים עם הפרעת קשב בצבא.

חשוב לזכור – לא לנסות דברים בכוח, אלא בהדרגה. מה שתספיקו תספיקו ומה שלא הספקתם ב-18-17 שנה, לא תספיקו בחודש-חודשיים עד הגיוס.

בכל מקרה עבודה על הרגלים לקראת הגיוס מחייבת מוטיבציה גבוהה מהנער וסבלנות מצד ההורים.

נושא אחר שעולה תכופות – תעסוקת הנער עד גיוסו.

החלטה בעניין זה תלויה מאוד במועד הגיוס. אם מדובר בתקופה קצרה של עד 3 חודשים, רצוי לנוח, לטייל ולבלות. גם את זה רצוי לעשות בסדר יום קבוע, שכולל זמני יקיצה סבירים, זמני שינה סבירים ובאמצעות שילוב בין פעילויות פנאי, לבין מחויבויות בבית (כמו ניקיון החדר שלו וביצוע מטלות אחרות). במידה ומדובר בתקופה ארוכה יותר, רצוי לבחון היבטים שונים כמו עבודה, לימודים (אוניברסיטה פתוחה). תוכנית תעסוקה לתקופה ארוכה, מחייבת תכנון שכולל מחויבות, תעסוקה ופנאי – תוך יצירת משמעות ועניין.
בהתייחס להורים, תקופה זו מהווה תקופה רווית מתחים וחששות. בפרט כשמדובר במלש"ב המכוון ליחידה קרבית. שאלות בדבר סכנת החיים שבתפקיד, חוסר השתלבותו החברתית, השתטות וניסיון העבר עם קשיי הסתגלות במסגרות – מעלים עוד יותר את מפלס הדאגה כשמדובר במלש"ב הסובל מהפרעת קשב. כמה עצות להורים בעניין זה:

• דברו על הדאגה שלכם עם קבוצת שווים- בן הזוג או קבוצת תמיכה להורים למלש"בים בעלי הפרעות קשב. שיתוף אחרים בדאגה (כלומר, לא לשמור את הדברים רק במחשבות שלכם) ובעיקר אחרים הנמצאים במצב דומה לשלכם, מהווה אמצעי פורקן ומסייע מאוד בהתמודדות.
• לימדו על הפרעת קשב והצבא – חוסר ידע הוא הבסיס לחרדה. חוסן הוא שילוב בין רמת דאגה לבין כלים להתמודדות אתה. כלים מספקים ידע וידע מספק כוח.
• שוחחו בגילוי לב עם המלש"ב – שתפו בחשש שלכם, דברו בצורה ברורה וממוקדת. בשיחה עמו ציינו מה החשש הספציפי שלכם, ובצעו יחד עמו בחינה משותפת של מנגנונים, שיקטינו את הסיכוי שלו להיפגע בתחומים מהם אתם חוששים. דרך טובה לעשות זאת, היא בצורה של "מקרים ותגובות" – למשל המפקד אמר כך וכך – מה תעשה ? אתה אמור לקום בשעה מסוימת ומשימה עם 5 שלבים – איך תפעל וכו'.
  יחד עם זאת, חשוב לא להציף אותו בחששות שלכם ולהעביר אותם אליו.
• העברת האחריות – אחד ממוקדי המתח העיקריים הוא, שהאחריות המוחלטת של ההורים לתפקודו של ילדם נלקחת מהם כמעט לגמרי ועוברת לידי צה"ל והנער עצמו. ההבדל בין אחריות מוחלטת לשחרור אחריות כמעט מוחלט, מלחיץ לא מעט הורים. חשוב ללמוד לשחרר ולסמוך על הנער. ניתן לתרגל זאת בדברים קטנים בבית.
• להרגיע ולהירגע – בערב הגיוס גם אתם לא תישנו בלילה, כמו רוב ההורים ששולחים את ילדם לצבא. נסו ביום האחרון וערב הגיוס לעשות הרפיות, לשוחח עם בן הזוג ועד כמה שאפשר לשמור על שגרה.

3. חייל בשירות בטחון

מרגע שהצעיר מגיע לבקו"ם ומתחיל בתהליך החיול, הסטטוס שלו משתנה ממלש"ב לחייל בשירות חובה. במהלך שירותו הצבאי עובר החייל שלבים שונים, כאשר בכל שלב נתייחס באופן כללי וספציפי לחייל עם הפרעת קשב (ADHD) :

• שרשרת החיול והגיוס –
  זהו היום הראשון לגיוס ולכולם זהו יום מלחיץ ומעורר מתח. זהו יום בו החייל מקבל ציוד, חיסונים, הסברים על הצבא, מידע על היחידה אליה הוא מיועד, מידע על התפקיד אליו שובץ ועולה על אוטובוס להתחלת הטירונות. מדובר ביום בן מספר שעות, שבו הצעיר עובר תהליך של שינוי מאזרח לחייל. החיול עובד בשיטת 'הסרט הנע'. זהו יום שזכור לרבים, יותר מכל השירות הצבאי, בגלל האמוציות הכרוכות בו ובגלל האינטנסיביות שבו. זהו יום קשה לכולם ובמיוחד לחייל עם הפרעת קשב (ADHD). מטבעו, צעיר עם הפרעת קשב מתקשה במעברים ושינויים וכפועל יוצא – יום אינטנסיבי כזה מעורר בעיות אובייקטיביות של תפקודי ניהול. נוסיף לכך רגשות שעולות אצלו כתגובה להתרגשות מפני הפרק החדש בחייו, ובצירוף אפשרי של חוויות עבר, של קשיים שהוא חווה בהתנסויות קודמות בפעילות רציפה שכזו. בין המחשבות שיכולות לעלות ולגרום לתחושת לחץ – אולי אשכח משהו, אולי לא אבין משהו, אולי לא אשים לב למשהו ועוד כיו"ב.

כמה עצות שיכולות להקל על שלב זה:

• היערכות מוקדמת וידע יכולות להקל על תחושת הלחץ – כדאי לעבור עם מישהו שהתחייל לא מזמן (ואין לו הפרעת קשב), על שרשרת החיול לפרטי פרטים. עבודה מראש על שלבי העבודה יכולים להקל על המעבר. ציפייה מוגדרת ויכולת ניבוי מורידים מתח.
• להכין שאלות מראש ולהתכונן למצבים שנחשדים כקשים ולתרגל אותם עם מאמן או אפילו אח גדול – לא רצוי לתרגל עם הורה !
• במידה והחיל נוטל טיפול תרופתי להפרעת קשב – מומלץ לצלם מרשמים של התרופה אותה הוא נוטל ומומלץ להצטייד מבעוד מועד בתרופות אשר יספיקו לו עד שתחיל לקבלם מהצבא.
• להכין פנקס קטן בו ניתן לרשום משימות, שמות, ציוד וכו' כדי להיעזר בו בעת הצורך.
• לא כל המידע שמועבר ביום הזה חשוב לכל הגיוס. את רוב המידע יתרגלו עוד רבות בטירונות שלהם, כך שמידע שלא ייקלט ביום הראשון, ייקלט בהמשך השירות הצבאי.
• חוסר הודאות – קיים חשש שחוזר "איך אני אדע לאן ללכת?" – התשובה לכך מחולקת לשני חלקים:
• א. עיקרון העדר, ללכת אחרי כולם. בתהליך שרשרת הגיוס כולם הולכים כקבוצה ממקום למקום.
• ב. אם אתה לא יודע, אז תשאל! מותר גם להבהיר כי אין ציפייה שחייל יידע הכול כבר ביום גיוסו, וגם אם יצעקו או יראו כועסים, זה חלק ממשחק הגיוס ולא משהו אישי ויש להתייחס לכך בצורה זו.
• אובדן ציוד – אחד ממאפייני הפרעת קשב הוא אובדן ושכחה של דברים. כל עוד החייל לא איבד רובה (ולא מקבלים רובה ביום הגיוס), זו לא בעיה גדולה. מונח שרוב מתמודדי הקשב בצבא מכירים (ובכלל זה גם כל החיילים בצבא) – הוא מת"ש. מונח המתאר קנס כספי סמלי לאובדן ציוד.
• טירונות –
  ביום הראשון לאחר שרשרת החיול, מגיע החייל לבסיס הטירונות שלו. במהלך הטירונות החייל הצעיר עובר את תקופת החניכה הראשונית שלו בצבא. בצבא ישנם שני סוגים עיקריים של טירונות :
• טירונות של יחידות השדה – מסלול טירונות שנכלל בתוכנית הכשרה ייעודית, כשהחלק הראשון נקרא – טירונות בסיסית והשני טירונות ייעודית. זהו מסלול טירונות שעוברים צעירים, המיועדים לשירות בשירות הלוחם בצה"ל, ביחידות לחימה שונות (רובאי 03 ומעלה).
• טירונות כלל צה"לית (נקראת בצבא גם רובאי 2) – זוהי הטירונות הבסיסית ביותר ואורכת כחודש. במסגרתה עוברים החיילים חיול כללי והכנה לצה"ל, ובהמשך הולכים לקורסים ספציפיים. כיום מקובל שהטירונות נערכת בבה"ד אליו משתייך החייל. לדוגמא, חיילי חיל-האוויר עושים טירונות עם חיילי חיל האוויר. לעיתים לא ברור לאיזה תפקיד או חייל ישובץ החייל ואז הטירונות תתבצע בבסיסי הטירונות של מערך מגל.
• טירונות סער – טירונות לחיילים עם קושי נפשי מאובחן או חשש מפני קשיי הסתגלות במידה משמעותית (קה"ס 50). טירונות זו ארוכה מהרגיל ונעשית בתנאי חניכה ופיקוד עדינים ומותאמים יותר לאוכלוסייה עם קושי בהסתגלות למסגרות. מטירונות זו ניתן להגיע לכל יעד שיבוץ בהמשך, לרבות לחימה, במידה ויש מוטיבציה ופרופיל רפואי המתאימים לכך.

ככלל, בכל  טירונות לומד החייל את פקודות הצבא, נהלי הצבא, משמעת עצמית, אחריות אישית וידע בסיסי כחייל, כמו הגנה עצמית, תרגילי כושר גופני, תרגילי סדר ושימוש בנשק. הטירונות היא תקופה אינטנסיבית יחסית ויש בה עומס מנטאלי ופיסי גבוה.

תקופת הטירונות היא הקשה ביותר מבחינת החייל החדש – בהסתגלות למערכת הצבאית, לשפה ולדרישות שבה. אופן ההסתגלות של החייל עם הפרעת הקשב בטירונות, תלויה במידה רבה במוטיבציה שלו. חייל בעל מוטיבציה ונכונות להשתלב מסתגל מהר יותר ובטירונות הוא יכול להתחיל ולהכיר ביכולות העצמיות שלו.

הטירונות קשה יותר לחיילים ללא מוטיבציה גבוהה לשרת. עבורם הטירונות היא אוסף של הוראות שלא מגובשות ומפריעות לחופש העצמי. רמת אדרנלין נמוכה, בשילוב עם רמת תסכול גבוהה, עלולה ליצור קושי בהסתגלות של החייל לצבא – כאן המקום לזהות רגשות אילו ולסייע לחייל להתמודד.

חשוב שההורים יגלו מעורבות בחיי החייל בטירונות כדי לזהות סימני מצוקה. יש במסגרת הצבא יועצים ומטפלים, שיכולים לעזור לו לעבור תקופה קשה זו. חייל שהגיע ורוצה לשרת אך לא 'מורעל', צפוי להתמודד עם יותר קשיים בהסתגלות הראשונית. הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בבעיות משמעת, קשיים רגשיים, לחץ גבוה, הפרעות שינה ולעיתים אף במדדים פיסיולוגיים של תחלואה, הנובעת מירידה בפעילות הטבעית של המערכת החיסונית. לחייל צעיר שסובל מקשיים אלו חשוב מאוד לפנות לעזרה. ניתן לשתף מפקד מחלקה (מ"מ), רופא צבאי, קצינת תנאי שירות (ת"ש), שלישה של היחידה ולעיתים אף איש מקצוע טיפולי (קצין בריאות נפש – קב"ן), שיעזרו לחייל לפנות משאבים להתמודדות מוצלחת יותר ולהסתגלות. אם נזהה מראש פרופיל של מלש"ב שלא מתלהב יתר על המידה להתגייס, אפשר לעשות לו הכנה לצבא ולהגביר אצלו את המוטיבציה לשירות, צעד שירכך את תהליך הגיוס ואת השתלבותו בטירונות.

הקבוצה השלישית שהיא הקטנה ביותר ולרוב זניחה, היא של חיילים שלא רוצים לשרת ועבורם הטירונות היא תקופה קשה של מאבקי כוח, שמביאה לרוב לענישה חמורה יותר ובכלל זה מאסר בכלא צבאי. לעיתים, חיילים אלו נפלטים לאחר הטירונות משירות צבאי בשל חוסר כשירות נפשית לבצע שירות צבאי – סעיף ליקוי נפשי המביא לפרופיל 21, או דרך ערוץ ההדחה הפיקודית – "חוסר התאמה לשירות צבאי", או במקרים בהם ההתנהגות היתה חריגה לרעה, גם עם ציון בתעודת השחרור של "אי התאמה עקב התנהגות רעה וחמורה". כתם זה ימשיך עם המשוחרר לכל מקום עבודה, שכן את תעודת השחרור המעסיק יכול לבקש (בניגוד לפירוט הפרופיל או נתוני האיכות). אם לחייל בעיות אובייקטיביות והוא לא מצליח להסתגל בכלל לצבא (נדיר שמדובר רק בהפרעת קשב ללא בעיות נלוות), חשוב לטפל בבעיה ברצינות.

• התנהלות במהלך השירות הצבאי –
  לאחר הטירונות חיילים לוחמים ממשיכים בטירונות קרבית וחיילים במערך התומך והטכני משובצים בקורסים ייעודיים. תקופה זו עורכת בין חודש לשלושה חודשים (רוב הקורסים), במהלכם, חיילים משתלמים במערך הטכני והתומך בצה"ל. תקופת הכשרה דומה במתכונתה לתנאי המשמעת של טירונות, אך פחות אינטנסיבית והיא מאפשרת תקופה נוספת של הסתגלות לצבא. למשתלמים העורכים קורסים ונטלו כיסוי תרופתי לפני הצבא, רצוי לשקול עם רופא, שימוש בתכשיר תרופתי בזמן ההכשרה המקצועית-הספציפית.

כמה עצות לחייל לתקופת השירות :

• יצירת תוכנית עבודה יציבה וקבועה – להכניס בה שינויים קטנים ברמה יומית.
• קביעת מטרה יומית – שהחייל רוצה להשיג לאותו יום/שבוע/חודש.
• יצירת אתגרים במהלך השירות – חשוב במיוחד בתפקידים רוטנים.
• יצירת עוגנים חווייתיים לשירות הצבאי – צחוקים, טקסים, חברים וכו'.
• שימוש בטיפול תרופתי מיטבי, בהכוונת רופא – בפעולות שגרתיות המבוססות על רצף וארגון.
• שילוב שותפים למלאכה, שניתן לבזר איתם אחריות – אפשר לקחת תפקידים שבהם החייל חזק ולנסות להעביר לאחר תפקידים בהם חלש יותר.

חייל שיעבור את שירותו הצבאי התעסוקתי בחוויה נעימה, מאתגרת ולא שוחקת, יגיע לנקודת הגמר בנקודה של כוח, עוצמה ורגשות עצמיים חיובים, בהשוואה למה שחש לפני תחילת שירותו.

בשתי קבוצות החיילים – לוחמים ותומכי לחימה, להורים תפקיד חשוב בעיבוד והעצמה של החייל בזמן שירותו הצבאי. חשוב מאוד לדבר ביניכם על תרומתו להצלחה, על הצלחותיו ועל קשייו. חשוב לבצע למידה משותפת של התמודדות עם קשיים, כמשפחה. התמיכה שלכם חשובה מאוד לבנכם או בתכם. בעזרתכם הם יעברו את הצבא בצורה מאוד טובה. עבודה משותפת טובה תאפשר לחייל להגיע למועד שחרור הקרב ובא.

• השחרור מצה"ל –
  לקראת סיום השירות הצבאי שוב עובר החייל תקופת מעבר. חלק מהחיילים עם הפרעת הקשב, שחוו את הצבא כחוויה מעשירה ומחשלת, נשארים בצבא קבע ואף חושבים על קריירה צבאית. חשוב לזכור, כי הצבא מאפשר להם שימוש בתכונות הפרעת הקשב כיתרון יחסי. מטבע הדברים, רוב הצעירים משתחררים מהצבא.

לקראת השחרור יש ירידה במשמעת ושם עלולים להיות לחלקם קשיים. חשוב שהחייל ישמור על רמת משמעת ויציבות עד לשחרורו הסופי. תקופת ערב השחרור היא שוב מעבר ויכולים לעלות קשיים ורגשות מעורבות, לגבי המעבר ממערכת שמאוד מגינה ושומרת למערכת חופשית לגמרי. ישנו מערך תמיכה שלישותי בצה"ל, שמסייע לחיילים לקראת שחרורם – היחידה להכוונת חיילים משוחררים. ניתן להסתייע במערך זה, כמו גם ניתן להיוועץ בייעוץ קצר בשירותי התמיכה הנפשית בצה"ל (קב"ן) כדי למתן תחושות אילו.

לקראת השחרור אנו מציעים לרבים מהחיילים, לעשות לעצמם רשימת הישגים, תמורות והתמודדויות מוצלחות, לצד קשיים שעלו במהלך השירות ושעליהם כדאי לעבוד בעתיד.

הכנה טובה היא מפתח לשחרור טוב ולמעבר חלק יותר מהצבא המגן והשומר לחיי החופש, שעלולים לעורר תחושת חוסר בטחון אצל הצעירים עם הפרעת הקשב.

• לאחר השחרור –
  לאחר השחרור מגיעה תקופת הכשרה נוספת של חוסר יציבות. דווקא הירידה באדרנלין עלולה להעלות רגשות מעורבים ופחדים, שלא עלו בתקופת הצבא. חשוב שההורים יסייעו בהכוונת הצעיר – יסייעו לו לבנות תכנית מעבר או יעודדו אותו לבנות אחת כזו בעצמו, בדומה לתוכנית המעבר שערכו לו בין התיכון לצבא. התכנית תכלול פירוט של סדר יום משעת היקיצה (סבירה) ועד שעת השינה (גם סבירה) ובמהלך היום לתכנן אורך חיים יציב הכולל דיור, מחויבויות ופנאי – תוך גילוי גמישות בתוך כל פעילות.

לסיכום

סקרנו התמודדות של צעירים עם הפרעת קשב כמועמדים לשירות הביטחון (מלש"ב) וכחיילים בצבא. לרוב, הצבא מחשל ומעצים אם מגיעים פתוחים לחוויה ולהתנסויות החדשות הכרוכות בו. הדבר מוביל לתחושת נשכרות מהשירות הצבאי. במידה רבה, יש בצבא חוויה מתקנת לחוויות הפחות-מוצלחות הקשורות בתקופת הילדות והנעורים.

הכנה נכונה לצבא, תקל עליהם ועליכם ההורים, להשתלב בצורה טובה יותר בצבא.

כמשפט סיום לא נוכל לומר לכם לא לדאוג, אך אנו מקווים שכעת, לאחר קריאת מדריך זה אתם מבינים יותר ומוכנים יותר לקראת הבאות.