טבלאות והפרעת קשב

"אנחנו לא רוצים לשמוע יותר על טבלאות- אין לנו כוח!"

חיינו בשבועות האחרונים נראים ומרגישים כמו שלא הכרנו מעולם.
האדמה, בסיס הביטחון – נשמט תחת רגלינו.
מבולבלים, מלאים בשאלות והתלבטויות, מנסים למצוא את הדרך להמשיך ולהתנהל.
כך חווים כולם.
בבתים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD זה קשה פי כמה.
כל הקשיים צפים בעוצמה החוצה.
גם אם כבר רכשתם לעצמכם אסטרטגיות התנהלות שעובדות לכם, וגם אם לא –
הוויסות הרגשי והתחושתי נמצא כרגע בקצוות.
שגרת החיים המוכרת נעלמה ובתוך כל הכאוס בחוץ למי יש כח לבנות אחת חדשה?

כולנו כבר יודעים שארגון, סדר והתנהלות לפי לוחות זמנים מהווים עוגנים ביום
והרוטינות הן אוצרות ששומרות עלינו מפיזור, דחיינות והימנעות ומורידות את מפלס המתח הרגשי.

ובכל זאת, בתקופה האחרונה אני מקבלת פניות רבות שקשה מאוד לשמור על זה, שנמאס מזה, ההורים חלקם עובדים מהבית, לא פנויים, וחלקם טרודים בגלל אי הודאות. הילדים מסתובבים כל היום בפיג'מות- כי אין זמן וכוח להתווכח איתם, אז מוותרים להם, כי ממילא הם לא יוצאים מהבית. גם המקלחות קיבלו הנחה לפעם ביומיים, ארוחות לאורך כל היום, על הדרך, בכל מיני מקומות בבית, וכך – מה שנראה לנו כוויתור קטנטן של "אין ברירה" הולך וצובר תאוצה והבית הופך לסחרחרה בלתי נגמרת, שאין בו פינה אחת של נחת לרפואה.

כ"כ מובן, טבעי ולגיטמי להרגיש כך.

אבל, דעו לכם!
נושא השמירה על השגרה בימים אלה הוא אפילו חשוב יותר משמירה עליה בכל זמן אחר.
עבור משפחות עם הפרעת קשב זה בגדר הצלת חיים.

עקרון הרציפות נחקר בספרם של פרופ' חיים עומר ונחי אלון (1994)
"הצורך בתחושה של רציפות הוא בסיסי וחיוני בקיום האנושי. תחושת הרציפות היא זו שמאפשרת לנו את המחר. כך, אנו יכולים לייחס משמעות לאירועים ספציפיים ולחיים בכלל, ולבנות תחושת זהות עצמית, תחושת ערך עצמי וחוויה של שליטה בחיי"

"מקרים של אסון וטראומה קוטעים את תחושת הרציפות של הפרט בארבעה תחומים אפשריים. לכן, החזרת תחושת הרציפות – מחזירה לאדם את תחושת השליטה בחייו ומחזקת את החוסן האישי שלו"

"משברים הם מצבים שמסכנים ושוברים רציפויות אלו. עקרון הרציפות קובע שהדרך הטובה ביותר לשמור על הפרט, המשפחה והקהילה בזמני משבר היא לפעול כדי לשקם את הרציפויות שמתנתקות ולשמר את הקיימות."

אז ברור שקשה.
אבל זכרו, משבר הקורונה יסתיים, וכדאי שנגיע לקו הסיום, כשאנחנו בריאים בגופנו וגם בנפשנו.
נתעלה מעל הקושי ובצעדים קטנים ונחושים נבנה בחזרה שגרה, ונחסוך מעצמנו בעתיד להיאלץ להתמודד עם שיקום בני הבית שלנו.
כמו שלא נפסיק לשמור ילדינו שלא יגעו בשקע החשמל, גם אם אנחנו עייפים, חולים וטרודים,
כך נתגייס כולנו למשימת שמירת השגרה, הארגון וההתנהלות של הבית שלנו, לטובתם, לטובת עתידם, ולטובתנו אנו.

אז איך מתחילים?

לפני הכל -חלקו את היום ל 4 חלקים עיקריים: בוקר, צהריים, אחה"צ, ערב.

1. החליטו האם הטבלה תהיה משפחתית או אישית או עפ"י גיל
2. קבעו מהם העוגנים שלכם?
התחילו מ 2 עוגנים חשובים לכל חלק של היום ולאט לאט הוסיפו עוגנים נוספים.
למשל :
בבוקר: זמן קבוע להתעוררות וצחצוח שיניים
בצהריים: זמן ארוחה ומשימה לימודית אחת
אחה"צ: זמן משחק וחטיף
ערב: זמן ארוחה משפחתית ומקלחת

קבעו שעות, כוונו שעונים מעוררים עם תזכורות מצלצלות – והתחילו לייצר לעצמכם הצלחות קטנות.

הצלחתם שבוע? המשיכו לשלבים הבאים. תוכלו למצוא אותם פה:

פספסתם קצת? המשיכו עוד כמה ימים להתאמן.

********************************************************

ברור לי לגמרי שתפגשו המון התנגדויות – מצד הילדים וגם בתוך עצמכם.
קחו נשימה, הקשיבו להתנגדות שעולה ובחרו להמשיך להתמיד בנחישות ובאמונה מלאה שלטובת כולם ולטובת העתיד זה שווה את המאמץ.

דבר אחרון ממני כסבתא- אל תשכחו לשמור קשר יומי/שבועי.
הזמינו אותנו לארוחות משותפות בוידיאו.
נשמח להקריא להם סיפור כשאתם עסוקים או עייפים.
נשמח לשוחח איתם ולהמשיך להיות מעורבים בחייהם זה יעשה טוב להם, לנו ולכם.

אנחנו בעמותה הכנו לכם דוגמא ללוחות להתארגנות לארוחות.
נשמח שתעלו אתם רעיונות התארגנות נוספים שגיליתם ועובדים לכם טוב בבית.
כיף וטוב לחלוק רעיונות – כך יהיה לכולנו מאגר של תוכניות התארגנות ואפשרויות.

אנחנו כאן כדי לעזור!