טיפים להתמודדות עם ADHD במצבי לחץ וחרדה

המומחים מגישים: טיפים להתמודדות עם הפרעת קשב במצבי לחץ וחרדה
המלחמה הנמשכת מציפה אצל כולם תחושות קשות, עבור ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר, החרדה מגבירה אף יותר את תסמיני ההפרעה המומחים מגישים כמה טיפים שיכולים לסייע לצלוח את התקופה

לפי הנתונים כיום, 7%-10% מאוכלוסיית הילדים והנוער בעולם, ו-3.4% מאוכלוסיית המבוגרים בעולם סובלים מהפרעת קשב (ADHD). בקרב ילדים, הפרעות הקשב מתבטאת בדרכים שונות ומגוונות ביניהן קשיים בויסות חושי, קושי בהתמודדות או בהשתתפות במצבים חברתיים, נטייה מוגברת לסיכונים, התפרצויות זעם בלתי נשלטות וכמויות מרץ רבות המתבטאות בחוסר שקט פיזי.

ד"ר אריה אשכנזי, מומחה לנוירולוגיה, מייסד מרכז נועם, מסביר: "ככלל, חרדה פוגעת במגוון תפקודים, משום שהיא מגבירה את הדאגות והחששות והסובל ממנה, מרגיש מוצף. הביטוי לחרדה, עשוי לכלול, בין היתר, גם אי שקט ואף פגיעה ממשית ביכולות כמו קשב, למידה, ריכוז ועוד. הדבר נכון גם לגבי מי שאינם סובלים מהפרעת קשב לכן, חשוב לטפל בחרדה ולהחזיר את המבוגר או הילד למצב מאוזן. במקרה של מי שאובחנו וסבלו מהפרעת קשב עוד לפני תחילת המלחמה, האיזון שהושג בימים כתיקונם, עשוי להיות מופר בשל העליה במפלס החרדה, ותסמיני ההפרעה עלולים להתגבר, כביטוי למצב הנפשי.

"הפרעת הקשב מתחלקת לסוגים שונים והתסמינים עשויים להשתנות בהתאם. למשל, באופן סטטיסטי, בנות מתמודדות יותר עם נטיה להיעדר קשב ופחות עם היפראקטיביות ואי שקט, לעומת בנים, כשאחד הסממנים הבולטים הוא ירידה בהישגים הלימודיים באופן הדרגתי. אצל הבנים תסמינים של אימפולסיביות והיפראקטיביות יתגברו אף יותר, מה שאולי עשוי להוות יתרון, מכיון שזהו תסמין בולט לעין, המסייע לאבחון וטיפול מהירים יותר, לעומת הבנות, שלרוב יאובחנו באיחור".

עוד מוסיף ד"ר אשכנזי כי "כאמור, החרדה עשויה להשפיע על התגברות התסמינים. לכן, חשוב מאוד לשים לב ולהקפיד על הרצף הטיפולי בהפרעת הקשב, וזאת במקביל לטיפול בחרדה, על מנת שלא לאפשר לה להפוך יותר ויותר דומיננטית".

גב' איריס שני, מנכ"לית עמותת קווים ומחשבות, התנהגותנית המתמחה בתחום הפרעת קשב ובעיות התנהגות, מציעה כמה טיפים שעשויים להקל על ילדי הפרעת הקשב להתמודד עם החרדה:

אזעקות – הן מפחידות אותנו, המבוגרים, והילדים מרגישים אותנו. לכן, אם אנחנו המבוגרים לחוצים, הם חשים שאין להם על מי לסמוך, מאבדים את הביטחון ומגיבים בהקצנה, התפרצות או התכנסות. כדי להקל עליהם מומלץ לעשות את הדברים הבאים:
וודאו שהילדים יודעים מהו האזור הבטוח בבית – התייחסו אליו בשם זה (חדר/אזור בטוח/מרחב מוגן). המינוח מאוד חשוב להפחתת הלחץ. היו מודעים לטון קולכם בזמן האזעקה. אל תצעקו, אל תאיצו בילדים. נסו לדבר בקול סמכותי ולא מבוהל. הסמכות תיצור את הביטחון ותאפשר רגיעה. ההליכה לחדר הבטוח צריכה להיות רגועה עד כמה שניתן.

חשוב לזכור שלילדים עם הפרעות קשב עשוי להיות קושי עם מגע, ואז כשדוחפים אותם הם מגיבים בצעקות ובצרחות, כמן כן הם עלולים להגיב באופן פיזי כלפי האחים שלהם, שאולי גם להם יש הפרעת קשב – והבלגן מתחיל ברגעים הכי בעייתיים. לכן נסו עד כמה שניתן למנוע זאת.

חדר/אזור בטוח – בבתים בהם ישנו חדר בטוח, הקפידו לשמור ולחדש את הדברים שנמצאים בו, הכוונה היא לדברים שהילדים אוהבים, כמו שמיכות, משחקים, תשבצים ופינוקים. הקפידו לשתף את הילדים בתחזוקת החדר, בדרך זו אתם גורמים לכך שהחדר לא יתחבר עם תחושת הפחד, אלא עם הביטחון והנעימות. בבתים בהם יוצאים לאזור הבטוח בחדר המדרגות, סדרו גם אותו כמקום שנעים לצאת אליו, למשל, ארונית עם בובות רכות, כריות, דפי צביעה. אפשר גם לשים לוח שעם / פתקיות כדי לצייר על הקיר ולהביע את התחושות.
השיח בבית – העבירו אתם לילדים את המידע על מה שקורה. כלומר היו אתם המתווכים. עשו זאת בצורה שהם יוכלו להבין והסבירו להם באותה הזדמנות על האזורים בארץ ועל המקומות בהם נפלו רסיסים. הרגיעו אותם על ידי מסירת מידע אמין ועדכני, כי ידע שווה כוח והכוח נותן בטחון. אל תציפו את הילדים במידע מיותר, הביאו מידע מדויק, מותאם גיל וחסכו בפרטים.
הקפידו על השגרה – צחצוח שיניים, החלפת בגדים מהלילה ליום ולהיפך, מקלחת, ארוחות קבועות וארוחות ביניים (ולא נשנושים לאורך כל היום). הקפידו גם על ישיבה סביב השולחן. המפגשים המשפחתיים מאפשרים איוורור תחושות ושיח.
שמרו על נהלי הבית גם בשעת החירום – לדוגמה, אם אתם לא מרשים לאכול בסלון – גם בעת הזו, לא אוכלים בסלון. שינוי בנהלי הבית יצור בלבול נוסף וגם ישנה את כל הנהלים בהמשך, מה שיגרום לקושי עם החזרה לשגרה.

הכתבה פורסמה ב:

אתר החדשות JDN

ובערוץ 7

    תפריט נגישות