יום הסבים והסבתות הבינלאומי

לכבוד יום הסבים והסבתות הבינלאומי שחל אתמול-
פעם היה נהוג שהנכדים באים לסבתא וסבא להתארח ושם היו הכללים של סבא וסבתא. היה מותר לאכול עוגיות, אסור לקפוץ על הספות, רואים טלויזיה כמה שרוצים. זה היה בילוי של חופש או מחלה ותמיד היה כיף.

היום, יקר יותר לחיות, עמוס יותר כי תמיד לומדים ועובדים, הילדים שלנו כבר לא מסתפקים ב-2 ילדים. אנחנו הסבים והסבתות מגויסים לעזור להם בשגרת היום. וזה אומר שאנחנו באים אליהם הביתה ומחויבים לשמור על כללי הבית שלהם.

על מנת לשמור על מערכת יחסים טובה עם הילדים ובני זוגם, אנחנו מחויבים לשמור על הכללים של הבית שלהם, גם אם הם אינם תואמים את דרכנו החינוכית. הדבר היחיד שאנחנו יכולים, הוא לשוחח עם ההורים על הבדלי הגישה החינוכית. בסופו של דבר, הם אלו שקובעים ומחליטים על הקו החינוכי.

לשמחתי, אני רואה יותר ויותר סבים וסבתות מגויסים ליצירת שגרה כזו עם הנכדים. שגרה כזו בונה מערכת יחסים מאוד מיוחדת עם הנכדים שלנו. אנחנו הופכים להיות חלק משמעותי בחיים שלהם ולא רק סבא וסבתא של ארוחות ימי שישי.

כשאנחנו מגיעים לקחת את הילדים מהגן אנחנו כבר מכירים את הגננת, מדברים איתה, שומעים איך עבר עליהם היום, פוגשים את החברים שלהם, את ההורים של החברים, אח"כ גם בגן המשחקים נפגשים איתם, בחוג אנחנו רואים איך הילדים משתלבים עם החברים שלהם, אנחנו יודעים בדיוק מה הם אוהבים לאכול, לשתות, ומהי הדרך הנכונה לקלח אותם, וגם איפה נמצא כל דבר בבית.

אז אנחנו חלק, אנחנו מעורבים אבל עלינו לזכור שאנחנו לא מתערבים!!

חשוב שנזכור שאפילו שהתפקיד שלנו הוא קבוע, אנחנו סבא וסבתא ולכל ביקור שלנו יש גם סוף. בסופו של דבר הילדים נשארים עם ההורים שלהם ואנחנו חוזרים הביתה.

אין דבר מופלא יותר מלהיות סבא וסבתא פעילים ומשפיעים בחיי הנכדים. במיוחד שאנחנו מגיעים לזמן קצוב ועם הרבה כוחות וחשק להיות עם הנכדים. יש לנו את הפריבילגיה להיות ממוקדים בנכדים כי אין לנו את נטל עבודות הבית. אנחנו באים להיות שם בשבילם בלבד. לשחק, לקרא אתם, לטייל, לבלות, לקחת אותם להצגה, מוזיאון וכל מה שבא לנו.

אין ספק שכשאנחנו עושים זאת במסגרת השגרה, אנחנו מקלים מאוד על ההורים שלהם (הילדים שלנו) ומאפשרים להם לאגור כוחות נוספים עבור הנכדים שלנו.

בדרך זו אנחנו בונים תשתית למערכת יחסים שתאפשר לנו במצבי חירום להיכנס לתפקיד שאנחנו כבר מכירים מהשגרה. אנחנו יודעים את כללי הבית, מכירים את המסגרות החינוכיות, יודעים מה הילד אוהב או לא אוהב – קל לנו יותר להתגייס, כי אז אנחנו באמת עוזרים ולא מכבידים.

מצב חירום מוציא מאיתנו רצון לעזור ולהתגייס, בואו נבנה זאת מבעוד מועד בימים שגרתיים, נמצא את הזמנים שמתאימים לנו ולילדים ונהיה יותר מעורבים.

שיהיה לנו רק בשמחות!