יום השואה

כל שנה אני מתמודדת עם הקושי של ימי הזיכרון. כל שנה אני לא רוצה לצאת מהבית ולפגוש אנשים כי אני עצובה וקשה לי לחשוף את עצמי, מצב הרוח שלי נוראי והעיניים שלי נפוחות מדמעות.

לפני שנה ביום השואה, קמתי בבוקר, התארגנתי, התלבשתי, שתיתי קפה והדלקתי את הטלוויזיה. איזו טעות – בדיוק הייתה תכנית ובה ספרו שתי אחיות על מה שעברו במלחמה, ישבתי מרותקת. מיד אחריהן החלה תכנית על סיפורו של ילד קטן ששרד את המחנה בזכות חייל רוסי. נמלאתי עצב עמוק. הרגשתי שאני דומעת מכל מלה, מכל ספור. התחושה שלי היתה שאני רוצה לצלצל לעבודה ולהודיע שאני לא מרגישה טוב ולא אגיע היום. הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם עוד סיפורים כשאני בעבודה ואנשים לצדי ואני לא יכולה לעצור את הדמעות. בסוף הלכתי, אני אחראית ואני יודעת שאלו קשיים שמלווים אותי תמיד ומתפקידי ללמוד להתמודד אתם ולהתגבר עליהם.

והנה השנה, יום השואה מתקרב והבן שלי כבר הודיע לי שהשנה הוא רוצה להישאר בבית,  הוא לא רוצה ללכת לביה"ס בימים של הטכסים – יום הזיכרון, יום השואה, יום העצמאות. "כל פעם שאני הולך  לטכסים בביה"ס אני מתרגש ויורדות לי דמעות וכדי שלא יצחקו עליי אני מדבר או מסתובב ולא מצליח להישאר לעמוד בשקט, ואז המורה כועסת עליי ובמקום להבין שאני עצוב היא צועקת עליי. תמיד זה קורה לי כשמספרים סיפורים עצובים, הדמעות יורדות לי מעצמן ואני לא שולט בזה והחברים הרבה פעמים צוחקים עליי בגלל זה".

הרגשתי שאני כל כך מבינה אותו, אני רוצה לשחרר אותו מההתמודדות הקשה הזו שאני כל כך מכירה. אני רוצה שהוא יידע שמותר לבכות, מותר וצריך להביע רגשות. אני יודעת שהתפקיד שלי כאמא, הוא להכין את הילד שלי לחיים שבהם יש גם דברים מרגשים וגם דברים קשים ומתפקידי לתת לו כלים ודרכים להתמודד אתם –

1. לעמוד מאחור בזמן הטכס – כדי שלא כולם יראו אם הוא דומע.
2. להרכיב משקפי שמש – אם הטכס בחוץ.
3. לקחת כדור לחיץ ליד – שיהיה לו במה להתעסק בזמן הטכס.
4. לשוחח עם המורה – ליידע אותה על הקושי כדי שתעזור ברעיונות משלה – לדוגמה, לתת לו תפקיד בטכס, כדי שיוכל להיות בפעולה ולא שקוע בתוכן.
5. לעשות ביחד עבודה של דמיון מודרך – התמודדות עם הרגשת עצב.

זה בסדר להיות עצוב ולדמוע, זו לא חולשה אלא חוזקה, כשאתה חזק מבפנים אתה יכול להביע את הרגשות שלך ולא תתייחס לתגובות האחרים אליך בגלל שאתה עצוב או דומע ואתה יכול לעמוד מולם ולומר "קשה לי" – חשוב לתת לגיטימציה לקושי.