באיזה שלב אתם נמצאים?

סקירת תוכנית "מלקויות ללמידה" של משרד החינוך

24 בספטמבר 2017

התוכנית "מלקויות ללמידה" היא תוכנית של משרד החינוך שנועדה לטפל בתלמידים עם לקויות למידה ו/או תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) . התוכנית נוצרה בעקבות המלצות ועדת מרגלית ה-2 (משנת 2014).

התוכנית נוצרה בעקבות המצב הנוכחי שקיים בשטח שבו בעשורים האחרונים ישנה עליה חדה במספר הפונים לאבחון ובמספר התלמידים הדורשים התאמות בדרכי הבחנות, כתוצאה מהאבחונים השונים. דבר שיצר תעשיה שלמה של אבחונים ומקרים שבהם תלמידים שלא היו זקוקים להתאמות קיבלו אותם, לעומת תלמידים שהיו זקוקים להתאמות שלא קיבלו אותן בגלל שלא יכלו לממן את עלויות האבחונים או כי נוצרה הגבלה פנימית של מתן התאמות בחלק מהמוסדות הלימודים.

על-פי משרד החינוך, התוכנית תחל להיות מיושמת בשנת הלימודים 2017-2018 (תשע"ח), בחטיבות ביניים שונות בכ- 15 רשויות מקומיות כפיילוט (הרשויות הן – מודיעין, בית שמש, שדרות, אילת, רהט, הוד השרון, אור עקיבא, נתניה, קריית מוצקין, קריית ביאליק, מעלות תרשיחא, ירכא, כפר קרע, נצרת ורעננה). כאשר במסגרת התוכנית יינתנו משאבים וכלים שמטרתם לאפשר תהליכי למידה והוראה מיטביים תוך התייחסות להיבטים פסיכו-פדגוגיים לקידום תלמידים עם לקויות למידה ו/ או הפרעות קשב. לקראת המעבר לתיכון, במידת הצורך, התכנית תאפשר מימון אבחונים לתלמידים שאותרו וטופלו על ידי הצוות החינוכי, עברו תהליך התערבות ונמצאו כזקוקים להתאמות בדרכי הבחנות. כלומר, הרציונל של התוכנית גורס כי מערכת החינוך צריכה ראשית לקדם את ההתערבויות החינוכיות (באמצעות התמקדות בתהליכי הוראה ולמידה מותאמים) לתלמידים המתמודדים עם קשיים לימודיים במערכת החינוך ורק לאחר מכן לדון על מתן התאמות. זאת על-פני המצב הנוכחי, כי מתן התאמות הוא השלב הראשון והכמעט יחיד בסיוע לתלמידים המתקשים במערכת החינוך.

אם כך, עקרונות התוכנית יכללו :

  • טיפול מערכתי כוללני וטיפול פרטני בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב.
  • העברת הדגש מהתאמות בדרכי הבחנות להתאמות בדרכי הוראה ולמידה.
  • פיתוח מקצועי של המורים כמומחים – בעלי ידע וכלים לפדגוגיה מותאמת לשונות לומדים.
  • הכשרת צוותי הוראה לאיתור ובניית התערבויות עם תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב .
  • שילוב של תכניות התערבות מתאימות לצורכי התלמידים ומעורבות פעילה (במידת האפשר) של המורים בתהליך.
  • תיעוד תהליכים של הערכה ובקרה בנושא הטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב בשגרת העשייה החינוכית ויצירת "תיק תלמיד" שילווה אותו מרגע איתורו כמתקשה.
  • פיתוח לומד עצמאי והפחתת התלות בהתאמות בדרכי הבחנות.
  • פיקוח ובקרה על תהליכי האבחון ופיתוח סטנדרט מקצועי ואחיד בנושא אבחונים

אז איך זה יתבצע בפועל ?

לפני תחילת שנה"ל, מערכת החינוך מתמקדת בהכשרת הצוות החינוכי, שילוב של מת"ליות בעבודה בביה"ס (מעריכי תפקוד למידה), בחירת תוכנית התערבות לביה"ס ועוד.

במהלך השנה העבודה תתמקד בארבעה תהליכים :

  1. איתור – תהליך האיתור יתבצע עם קליטת התלמידים בכיתה ז' וימשך גם בכיתה ח'. הוא יתבסס על המידע שיימסר על ידי ההורים ,מבדקי מיפוי שונים שיתקיימו בתחילת שנה (כגון מבדק עמי"ת של תכנית אל"ה, מבדקים במתמטיקה, אנגלית ומבדקים נוספים) ,שיחות אישיות של המחנך עם התלמיד ,תצפיות, דיווחי מורים מקצועיים ומפגש מת"לית עם התלמיד להעמקת ההכרות , בהתאם לצורך.
  2. מתן התערבות מותאמת – ההתערבות תתבצע בכיתה ומחוצה לה בהתאם לצרכי התלמידים. בכיתה תינתן הוראה המכוונת לכלל התלמידים תוך התחשבות בשונות הלומדים, עפ"י חמשת העקרונות לבניית שיעור מותאם: הוראה מפורשת, שילוב בין תוכן למיומנות, שילוב היבטים אורייניים בשיעור, התייחסות לשונות לומדים והוראה המשלבת היבטים פסיכו-פדגוגיים. במקביל, יקבלו התלמידים הזקוקים לכך מענה נוסף (קבוצתי) בשיעורים של תכנית אל"ה ובהתערבויות פרטניות ממוקדות בצורך של התלמיד. לאורך כל התהליך יתבצע מעקב אחר התקדמותו של התלמיד. המעקב יתבסס על ניתוח מעמיק של תוצרים לימודיים, דיווחי תלמיד, מורים והורים ועל תצפיות במהלך הלמידה.  במחצית השנייה של כיתה ח', במידה ויעלה חשד ללקות למידה/ הפרעת קשב המצריכה התאמות בדרכי הבחנות,  תתבצע בדיקת  נחיצותן והשפעתן על הישגי התלמיד.
  3. עבודה בצוות רב מקצועי – מנהל ביה"ס ימנה רכז צוות רב מקצועי אשר יטמיע את תהליכי העבודה המצופים בביה"ס. מכוון ולקושי בתפקודו של התלמיד יכולות להיות סיבות רבות כגון : חסכים תרבותיים, חסכים לימודיים, חסכים שפתיים, קשיי למידה, לקויות למידה ו/או הפרעת קשב, קשיים רגשיים, התנהגותיים ו/או חברתיים. על הצוות הרב מקצועי לדון במאפייני הקושי וסיבותיו ולדאוג למענה הולם ומותאם. עקב כך, הצוות הרב מקצועי יכלול את המחנך של התלמיד, יועץ, מת"לית (הגורם המקצועי שאחראי על בניית תוכנית ההתערבות המקצועית) וגורמים רלוונטיים נוספים לתלמיד. כאשר מטרות הצוות הן :
  • קיום התייעצות רב מקצועית במהלך השנה לגבי צרכי התלמיד.
  • בניית פרופיל אישי לכל תלמיד (תוך התמקדות בנקודות החוזקה והחולשה שלו).
  • בדיקת ההשפעות של התערבויות קודמות על התלמיד.
  • תיעוד התהליכים שנעשו בתיק התלמיד.
  • בחירת התערבות מתאימה לתלמיד.

לאחר שנה וחצי של התערבות מתועדת ומעקב אחר התקדמות התלמיד, יחליט הצוות הרב מקצועי במחצית השנייה של כיתה ח' ,האם התלמיד זקוק בנוסף לתכנית ההתערבות ,לבדיקת  נחיצות ההתאמות בהבחנות.

  1. פיתוח מקצועי של הצוות החינוכי – הצוות החינוכי בביה"ס יקבל 10 שעות פיתוח מקצועי מידי שנה אשר מיועדות אך ורק לנושא עבודה עם תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב. בנוסף לכך, מנהל חטיבת הביניים יכול להחליט על הוספת 30 שעות להשתלמות בנושא מתוך שעות ההשתלמות הכלליות שכבר ניתנות למוסד.

אז אם כך, לפי המתואר מערכת החינוך תחל באופן שיטתי לנטר כל תלמיד מרגע עלייתו לכיתה ז' ועד לסיום לימודיו בחטיבה, לגבי הקשיים הלימודים שלו וכיצד ניתן לסייע לו בהתערבויות לימודיות ורגשיות שונות. אך מה קורה אם ילדים שלמרות ההתערבויות השונות עדיין לא מצליחים לממש את היכולות הגלומות בהם ? בסוף כיתה ח' או עד הרבעון הראשון של כיתה ט', ירכז המחנך יחד עם המת"לית את כל התהליך שעבר עד כה התלמיד ובמידה ויימצא, כי הבחנות במבחן ללא התאמות  מונעת מהתלמיד לבטא ידע קיים זאת למרות כל הסיוע הלימודי שקיבל עד כה. הוא יופנה לבצע אבחון דידקטי/ פסיכו-דידקטי. אם כך, התוכנית מונעת מהורים לגשת סתם כך לאבחון דידקטי/פסיכו-דידקטי וכי יש לגשת לביצוע אבחון שכזה רק לאחר שכל יתר ההתערבויות שנעשו עם התלמיד לא צלחו.

שינוי נוסף (ומאוד מהותי) שמתייחס לנושא האבחונים, עוסק גם היכן ניתן לבצע את האבחונים ומי מוסמך לבצעם. על מנת ליצור סטנדרטיזציה ולמנוע מקרים שאירעו בעבר, שבהם הורים שילמו כסף רב למאבחנים והתלמידים קיבלו המלצות שלא לצורך. משרד החינוך החליט כי ביצוע האבחונים הדידקטים / פסיכו-דידקטיים יתבצע אך ורק בשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) שקיים בכל רשות מקומית. בשפחי"ם יפעלו מרכזי אבחון וטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב ויעבדו בהם פסיכולוגים חינוכיים ומאבחנים דידקטיים העומדים בדרישות המקצועיות של משרד החינוך. בנוסף לכך, בעוד שבעבר ההורים שלקחו את ילדיהם לביצוע אבחונים מסוג זה נאלצו לרוב לממן אבחונים אלו בכוחות עצמם. דבר אשר יצר מחסום משמעותי בפני תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ומנע מהם גישה לאבחונים מסוג אלו. על-פי עקרונות התוכנית, משרד החינוך יממן באופן מלא או באופן חלקי את ביצוע האבחונים הדידקטיים/ פסיכו-דידקטיים, זאת לפי מבחן הכנסה, דבר אשר יחסוך למספחות כסף רב.