כלבים והפרעת קשב

בשבועות האחרונים עולה התמודדות לא פשוטה בקרב משפחות בכלל ובעיקר בקרב משפחות עם ילדים עם הפרעות קשב ADHD,
עם השאלה כיצד ניתן להתמודד עם בעלי חיים והפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD באותו בית.

השבוע בחרתי להתמקד דווקא בכלבים. ?
מחקרים מראים שגידול כלב כחיית מחמד וביצוע פעולות כמו ליטוף פרוות כלב ומשחק עם כלב, מורידות את לחץ הדם שלנו ואת תחושות החרדה והלחץ.
פעמים רבות, קשה לילדים לחזק בעצמם את הביטחון העצמי שלהם, את תחושת המסוגלות, את גילוי האחריות האישית ואת יכולת הריכוז והמיקוד העצמית שלהם. בנוסף, ילדים עם ADHD הם תנועתיים וזקוקים לחברה בה יוכלו לשחק משחקים ולהוציא את האנרגיות שלהם בצורה חיובית.

הכלב במקרה זה, מהווה אמצעי מצוין להתמודדות עם קשיים אלה והוא משמש כמתווך ליצירת קשרים עם בני בית אחרים ובכלל.
ילדים עם ADHD חווים פעמים רבות תחושת כישלון וחוסר מסוגלות. הכלב הוא אמצעי לאימון הילד בפיתוח יכולת נתינת הוראות וחיזוקים, יכולת להנמכת הטונים בזמן סערת רגשות ועוד.
נוסף על כך, הכלב מגיב להתנהגויות של בני המשפחה ומתוך כך מתנהג בעצמו בהתאם לאווירה המשפחתית ששוררת בבית. הכלב יכול להוות את 'בדיקת הדופק המשפחתית' וניתן להיעזר בו ככלי לשינוי הדפוסים ההתנהגותיים.

משפחות עם ילדים עם הפרעת קשב זקוקות לשגרה ולסדר יום קבוע. השגרה מהווה עוגן חשוב שעוזר למשפחות להתמודד עם כל הקשיים הנובעים מתוך הפרעת קשב.
דווקא עכשיו, בתקופה מבולבלת וחסרת גבולות זו, בה אין הרגלים, אין שגרה ואין סדר יום קבוע, אני ממליצה במיוחד על גידול בעלי חיים בבית. בעזרת פעולות כמו משחק עם הכלב, הוצאתו לטיול, הברשת השיער שלו, האכלה בזמנים קבועים, אנו נוכל לעזור לילדינו לבנות את השגרה ואת סדר היום הקבועים שלהם. כלומר, אנו נעזרים בצרכים של הכלב ובשגרה לה הכלב זקוק, להבניית סדר היום של המשפחה שלנו.

בנוסף, ילדים עם הפרעת קשב חווים לא פעם בעיה בויסות רגשי ולכן מצבי הרוח שלהם משתנים. במצב הנוכחי, בו אין מפגשים עם חברים, אין יציאה למקומות בילויים או לפארקים, למעשה הכלב מהווה את החברה של הילד. ליטוף הכלב, האימון שלו, ההאכלה והמשחק עוזרים לילדים להרגיש שיש להם חבר שבעצם מלווה אותם לאורך היום. הקרבה לבעל חיים כמו הכלב שלנו, יכולה לעזור בוויסות הרגשי ולהוות מקום בטוח וחיובי ליצירת קשרים חברתיים חיוביים.

אז מה עושים?
1. בונים לוח זמנים משפחתי בהתאם לצרכים של הכלב – יציאה לטיולים, זמן אוכל, סירוק והברשה, זמן משחק והוצאת אנרגיות ואפילו זמן עבודה על אילוף וטריקים.
(לא לשכוח להישמע לכללים, לצאת רק בקרבת הבית, לצאת עם כפפות ולחטא את הידיים כשחוזרים הביתה)
2. מעבירים תחומי אחריות על הכלב לילדים. גם אם תחילה הילד לא יהיה האחראי על הכלב לבדו, ניתן לשלב את הילדים בפעילויות הקבועות שעושים עם הכלב.
3. הוספת זמן משחק ואילוף – בתקופה זו נעלה סרטונים שילמדו איך לאלף את הכלב שלנו בעזרת שיתוף פעולה עם מאלף הכלבים אורן עדיקא. אורן ילמד אותנו טריקים ופעולות שאפשר ללמד את הכלב בבית.