להגיע בזמן

אנחנו משתדלים וזה לא יוצא.
היינו רוצים להגיע לפני כולם ולא לספוג את מבטי ההאשמה מהנוכחים.
היינו רוצים שהילד שלנו יהיה הראשון בגן ויוכל לבחור לעצמו את המשחקים.
לא היינו רוצים להיות אלה שמודיעים להם שהאירוע מתחיל חצי שעה יותר מוקדם כי אולי ורק אולי פעם אחת נגיע בזמן.
וגם אז אנחנו לא מגיעים בזמן !!
תמיד אנחנו רואים הצגה לא מההתחלה.
אנחנו קונים את הכיסאות במקומות הכי טובים – באולם ובמרכז, אבל בגלל שאנחנו מאחרים לא נותנים לנו להיכנס למקומות שלנו ואנחנו נאלצים להיכנס למקומות אחרים בשורה האחרונה.
משם אנחנו רואים את האחרים נהנים מצפייה בהצגה/קונצרט/ אופרה במקומות המושקעים והיקרים שקנינו.

בזמן, בזמן, בזמן ואנחנו בכלל בזמן אחר או כפי שכולם אומרים "ללה לנד".
וכן, קשה לנו.

כל העצות כבר נוסו ולא בהצלחה – שמנו תזכורת בטלפונים הניידים, הזזנו את השעון חצי שעה קדימה, כל היומן שלנו זז חצי שעה קדימה וזה לא עוזר.
אז אנחנו עוד יותר פגועים משום שאנחנו משתדלים, איכפת לנו, אנחנו עושים מאמצים. אבל אף אחד לא שם לב להשתדלות, כולם רואים רק תוצאות.
כשאנחנו מצליחים פעם אחת לעמוד בזמן, אנחנו חוטפים את הצחוקים וההעלבות – "סוף סוף !", "מה קרה?", "נפלת מהמיטה?", "כיבו לך את המזגן?", "היה לך קר בבית?", ואז אנחנו שוב במרכז העניינים ולא באופן חיובי, אלא שוב נושא לצחוק של הסובבים אותנו.

אז מה עושים? כל העצות שקבלנו עד היום –
להכין מראש את הדברים הנדרשים.
להשתמש בתזכורות, אבל לא להגזים.
לתכנן את הדרך שצריכים לעבור כדי להגיע לנקודת הסיום בזמן.
כל העצות נהדרות ובכל זאת – אנחנו לא עומדים בזמנים.
חסר הדבר האחד, שאם אותו נצליח לפצח יהיה לנו הרבה יותר קל –
שמירה ושליטה על תשומת הלב שלנו לפרקי זמן קצרים.

לפרק את הדרך שתכננו לפרקי זמן קצרים.
להתמקד בביצוע המטלות שלנו בהגדרה של זמן קצר.
להשתמש בעוגנים (פעולות שאנחנו כבר מצליחים בהן כמו צחצוח שיניים תמיד ב-7 בבוקר), ולהצמיד להם פעולות נוספות, שיעזרו לנו להגיע ליעד.
והטיפ החשוב מכולם –
הסחת תשומת הלב שלנו אפילו לשנייה אחת מסיטה אותנו מהדרך וברגע שירדנו, קשה לנו לחזור אליה לכן –

מודעות למסיחים – עלינו להכיר בעובדה שההסחה מכשילה אותנו.
ברגע שאנו מודעים לעובדה זו, נצליח לשמור על עצמנו.
(כשמישהו בעבודה נכנס לחדר שלך ורוצה לדבר אתך ואתה נמצא באמצע משימה, תבקש ממנו לחזור בעוד חמש דקות עם סיום זמן המשימה שהקצבת לעצמך).
נרחיק במידת האפשר את מה שמסיט את תשומת ליבנו.
כלומר הודעות בטלפון הנייד, שיחות בטלפון, תכניות טלוויזיה. ונחליט שלפרק זמן מסוים אנחנו מתמקדים רק במטרה.
נגדיר זמן מיקוד ונודיע לסובבים אותנו בבית או בעבודה, שלפרק זמן מסוים לא מדברים איתנו ולא מסיטים את תשומת ליבנו.
הגדרה של פרקי זמן קצרים, יוצרת את האתגר לסיים את המשימה בזמן ולהגיע למטרה שלנו.
שליטה במסיחים הסביבתיים תאפשר לנו להתמודד בהצלחה עם האתגר.