לקראת חג השבועות

אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה ובעיקר לא ברורה.
הסדר, השגרות שכל כך חשובים לאנשים עם הפרעת קשב נשברו.
אנחנו כבר במספר לילות ללא שינה ומן הסתם כל דבר קטן "מקפיץ" אותנו ואלו מאתנו שביומיום הם קפיציים, אז בימים אלו דמיינו מה קורה להם.
לכולם קשה, אבל הקיצוניות שהפרעת הקשב מביאה איתה, מן הסתם נמצאת בסימן חגיגה.
אז למרות הקושי אני בכל זאת מציעה שננסה להישאר על עוגנים ברורים ודרכם ננסה לשמור על השפיות שלנו.
-צחצוח שיניים.
-שינה עם פיג'מה/ בגד שהוגדר כבגד שינה.
-ארוחות בזמן.
ולתת מקום של כבוד לארוחת חג השבועות -אנחנו לא נוותר ולמרות כל המצב אנחנו נערוך שולחן, נבשל את הבישולים הטעימים והמסורתיים שלנו לחג זה.
כשכולנו מתכנסים לארוחת חג, יש תחושה שהארוחה היתה טעימה ומיוחדת עם מאכלים ייחודיים לחג, אבל שכחנו מזמן מדוע מכינים דווקא אותם בחג הזה ואנחנו שוכחים להתיחס למהות החג (מהו, למה קיים, מקורותיו וכו').
אנחנו משאירים את ה"לימוד" למערכת החינוך כשדווקא לנו כמשפחה, יש יכולת להגיד את הדברים בצורה חווייתית, כי לנו יש את האוכל המיוחד שלנו, סיפורים מהעבר ומסורת משפחתית שחשוב שנשמר ונטפח אותה.
בשנים האחרונות כל תכניות הריאליטי הפכו את כולנו לבשלנים מדופלמים, ובתור שכאלה אנחנו רק מחכים לחגים כדי להפגין את יכולותינו היצירתיות.
אנחנו מערבבים מרכיבי שונים ומשונים, מאחדים חומרים ויוצרים תרכובות חדשות ובלתי מזוהות. אנחנו לא מורגלים לראות על שולחן האוכל גלילות חצילים עם גבינה, קישים עם פיטריות ואגוזים, גבינות שמנות, מריחות, עם נקודות ירוקות, פירות לא מזוהים וריחות חזקים המופצים לכל עבר.
עודף היצירתיות שלנו הבשלנים, גורמת לעתים קרובות לדור הצעיר להתרחק משולחן האוכל. המעניין הוא שבשנים האחרונות הסתבר, שבזכות אותן תכניות ריאליטי, שגם הילדים צופים בהן, יש ילדים שלמדו להעז ולטעום יותר מניסויים אלו. אך תמיד יישארו אותם ילדים שיתרחקו משולחן החג בגלל הריחות, המראות והטעמים החדשים ואליהם חשוב שנשים לב בחג זה.
דווקא בשולחן שבועות מאוד נח להגיש במזנון. כך כל אחד יכול להרכיב לעצמו את המנה שהוא אוהב. והכי חשוב – לא צריך לשבת שעות ליד השולחן. ואפשר לקום כמה פעמים שרוצים ולקחת עוד משהו משולחן ההגשה העשיר.
אז בואו נדאג קודם כל, שלצד כל הדברים המורכבים יהיה מאכל פשוט שיתאים לילדים, כמו למשל פסטה ברוטב עגבניות (לצד הפסטה ברוטב שמנת גבינות וסלומון..), או גבינה צהובה פחות פיקנטית, פיצה ללא תוספות מוזרות.
אם אנחנו מתארחים, נביא אתנו מאכל אחד לפחות, שהילדים שלנו אוהבים. ובכל מקרה, לא נכעס עליהם אם לא ירצו לטעום מכל המאכלים המיוחדים.
בדרך כלל ארוחות החג מתחילות בשעות מאוחרות יחסית, לכן כדאי להאכיל את הילדים במשהו קטן כבר בבית לפני הארוחה, כך הם לא יגיעו רעבים וחסרי סבלנות ואז עוד יגלו שיש עיכוב בארוחה ועל השולחן מחכות להם כל מיני "הפתעות" שהם בכלל לא אוהבים.