עוד מעט מתיישבים לאכול

חג שמח !
זה הולך להיות לא פשוט אבל תלוי איך נתמודד עם זה. אם נגיע מוכנים, הכל ייראה אחרת. אני לא מבטיחה אבל לפחות ננסה.
מה שהכי חשוב זה שנגיע עם מצב רוח טוב, רצון טוב והבנה שכל התלונות של הילדים הם מקושי אמיתי. זה יעזור לנו להתמודד עם זה אחרת. לא נסתכל על זה ממקום ביקורתי, של דווקא, פינוק או חוצפה אלא מתוך הבנה אמיתית שקשה להם.
אז אם נשמע השנה –

• ההגדה משעממת
• אין לי מה לאכול פה
• הילדים האחרים מעצבנים אותי
• כמה רעש ובלגן
• אני לא מכיר אף אחד
• השמלה דוקרת לי, החולצה מציקה לי
• הדוד הזה תמיד צוחק עליי
• אני שונא את הריח של הכלב שלהם
• הכיסא מכאיב לי
• לא יכול לשבת כל כך הרבה זמן
• אי אפשר לזוז אצלם בבית

אנחנו יכולים להבין את כל הטענות של הילדים שלנו, ויכולים להכיל ולהתמודד כשזה במסגרת הבית שלנו, כשאנחנו בלי קהל מסביב. אבל כשאנחנו נמצאים במסגרת משפחתית מורחבת, כמו בארוחת החג ויש סביבנו "קהל" אנחנו מגיבים בצורה שונה מהדרך שהיינו מגיבים בבית. הדבר מבלבל את הילדים ומכניס את כולנו ללחץ. התגובות שלנו הופכות להיות קיצוניות, עצבניות ולא תמיד הגיוניות.

אז בואו נתכונן לקראת המפגש המורחב ובכך נקטין את העימותים –

• נברר מראש מי המוזמנים ונספר לילדים מי צפוי להגיע בערב כאורחים וכמתארחים.
• נקבע מראש במה מותר לשחק אצלנו ובאלו משחקים לא. אם אנחנו מתארחים, נציע לילדים להביא אתנו משחק לעצמם.
• נשתף את הילדים בהכנת קטע קריאה מההגדה. שיוכלו להתאמן ולקרא אותו מראש בבית.
• נתן לילדים לעזור בקישוט שולחן הסדר.
• נתאם מראש את מקומות הישיבה של הילדים.
• ניתן כל מיני משחקים ומשימות הפעלה במסגרת קריאת ההגדה.
• נדאג להביא אתנו מאכל אחד אהוב על הילדים ונניח אותו בקרבתם. כך נדע שהילדים יאכלו לפחות את זה.

במפגשים משפחתיים אנחנו שוכחים לא פעם להתייחס לילדים שלנו. תזכירו לעצמכם מדי פעם להרים את הראש ולהתייחס לילדים בחיוך, שאלה, הנחת יד או חיבוק. תנו להם להרגיש כמה אתם גאים בהם.

כל ארוחה, מפגש משפחתי שעובר בהצלחה מחזק את מעגלי ההצלחות של הילדים ונותן להם כוחות וחשק למפגשים נוספים.

חג פסח שמח !!