שלומית אברהם

שלומית אברהם – ממונה על מערך פיתוח מקצועי והדרכה באגף לקויות למידה והפרעת קשב במשרד החינוך התארחה אצלנו בינואר 2020 וענתה על שאלות בנושא התאמות בלמידה ובהבחנות בחטיבות הביניים עבור תלמידים עם הפרעת קשב(ADHD) מה השתנה ומה עומד מאחורי השינוי – תכנית "מלקות ללמידה".

האם ישנה תכנית עזר לילדים עם ADHD במערכת? הבנתי שרק אם יש שילוב אפשר לקבל מענה. הבת שלי עם הפרעת קשב עם פערים בגלל חוסר יכולת לשבת לאורך זמן. איזה מענה יש עבורה?

לבית הספר יש משאבים שונים לטובת קידום התלמידים. שעות שילוב הן רק דוגמה אחת למענה הניתן לתלמידים שעומדים בקריטריונים הנדרשים. אני מציעה לך לתאם פגישה עם צוות ביה"ס (מורה, יועצת, פסיכולוגית) כדי לחשוב יחד מהן האפשרויות הקיימות בבית הספר ומה ניתן לעשות במסגרת הביתית כדי להשלים את הפערים.

מדוע לילדים עם הפרעת קשב אין התאמות בדרכי היבחנות, כגון בחינה בעל פה, מהיסודי ועד לתיכון?

כדי לא לפגוע בהתפתחות תקינה של מיומנויות חשובות ללומד עצמאי, אין התאמות באופן אוטומטי בשום שלב. הסבר מפורט לכך תוכלו למצוא באתר השפינ"ט, במסמך ההתאמות על רצף הלמידה וההיבחנות.
היום אנחנו יודעים שנתינת התאמות ללא צורך פוגעת בהתפתחות התקינה של הלומד כלומד עצמאי. התוכנית החדשה מדברת על ריבוי התאמות בלמידה/הוראה במקביל להפחתת התאמות בהיבחנות.

לילדנו בגן חובה יש הפרעת קשב. הוא מתקשה לבצע מטלות ללא תיווך בגן, זקוק לסייעת או משלבת. אין לו לקויות שפה או למידה אך יש לו מוסחות גבוהה מאד וקושי בתפקודים ניהוליים. למה, אם בכלל, יהיה זכאי כשיעלה לכיתה א' בשנה"ל הבאה?

מחנכת הכיתה עם הצוות המקצועי (יועצת, פסיכולוג, מורת שילוב) בשיתוף אתכם יחשוב על דרכים לקדם את בנכם במסגרת הבית ספרית. ישנה חשיבות רבה למידע שאתם תביאו מהבית ומהגן, מה עובד וממה להימנע. במקביל כדאי להתייעץ עם צוות הגן לגבי תמיכה נוספת והקניית מיומנויות בעזרת מרפאה בעיסוק בכל הקשור לוויסות ותפקודים ניהוליים. וכמובן לזכור לא להשוות לילדים אחרים ולתת לו את הזמן והקצב המתאים לו להסתגל ולהשתלב.

מה עושים במקרה שהומלצו שעות שילוב לילד בכיתה ד' באבחון פסיכו-דידקטי עקב ADHD ולקויות למידה, אך בית הספר אומר שאין באפשרותו לתת שעות שילוב?

אנו נתקלים במקרים בהם מאבחנים רואים לנכון להמליץ על דרך עבודה מסוימת עם תלמיד, וביה"ס חושב אחרת, או לחלופין אין באפשרותו לעשות זאת למרות שהוא מסכים עם המאבחן. במקרים כאלה צריך לשבת עם צוות ביה"ס ולחשוב יחד מה ניתן ללמוד מהאבחון שלא ידענו קודם לכן ויכול לקדם אותנו בעבודה עם התלמיד. מה מההמלצות באבחון מתאים לפרופיל התפקודי שבית הספר רואה וניתן ליישם באופן כזה או אחר במסגרת בית הספר.

ילד שעבר אבחון ביסודי (בכיתה ה׳) וקיבל המלצות להתאמות – יהיה זכאי לקבלן באופן אוטומטי עם עלייתו לחטיבת הביניים?

כדי לא לפגוע בהתפתחות תקינה של מיומנויות חשובות ללומד עצמאי, אין התאמות באופן אוטומטי בשום שלב. הסבר מפורט לכך תוכלו למצוא באתר השפינ"ט, במסמך ההתאמות על רצף הלמידה וההיבחנות. היום אנחנו יודעים שנתינת התאמות ללא צורך פוגעת בהתפתחות התקינה של הלומד כלומד עצמאי. התוכנית החדשה מדברת על ריבוי התאמות בלמידה/הוראה במקביל להפחתת התאמות בהיבחנות.
במעבר לחטיבה, צוות המורים לומד להכיר את בנך ויחד איתו ואתכם מברר מה עוד ניתן לעשות כדי לקדם אותו גם בנקודות קושי שהוחלט ביסודי לעקוף אותן מתוך ידיעה שעדיין יש אפשרות להתקדם. כמובן שבמידת הצורך הצוות יוכל להפעיל שיקול דעת ולבדוק למה הוא זקוק גם ללא אבחון.

אשמח לקבל הכוונה עבור ילד בן 12 שיעלה שנה הבאה לחטיבה.
מה עלי לעשות כדי לקבל עבורו התאמות?

במסגרת התוכנית בתחילת כיתה ז', בעזרתכם ההורים יאתר ביה"ס את הקשיים איתם מתמודד בנך ויבנה עבורו התערבות מתאימה. במסגרת האיתור, תוכלו להעביר מידע חשוב אודות התפקוד של ילדכם בביה"ס היסודי וצוות החטיבה ילמד את הקשיים ויבדוק אפשרות לקדם ולעזור גם במקומות שלעתים לנו כהורים נראה שלא ניתן לקדם (אולי בעקבות אבחון שנעשה וסגר את האפשרות לשינוי).
הניסיון לימד אותנו, שבניגוד לתפיסה שהייתה קיימת בשנים האחרונות, ניתן להקנות מיומנויות הכרחיות להתפתחות תקינה גם בגיל חטיבה ותיכון. לעתים מדובר בדרך שנפרצה ללבו של התלמיד, לעתים פער שהצלחנו לצמצם ולעתים פריצת דרך באופן ההוראה. היכולת לעקוף קושי מתגלה לפעמים בשלב מתקדם של תהליך הלמידה.
במידה וצוות ביה"ס יחשוב שבנך זקוק להתאמות בלמידה ו/או בהבחנות הוא יפעיל שיקול דעת לגבי השימוש בהם באופן מושכל ולא גורף, כדי לא לפגוע בהתפתחות מיומנויות למידה חשובות.

האם ילד שעולה בשנה הבאה לחטיבה, שמאובחן עם הפרעת קשב והיפראקטיביות וקיבל ביסודי תוספת זמן והיבחנות בחדר שקט, ימשיך לקבל אותן התאמות גם בחטיבה? האם צריך להוסיף אבחון נוסף לזה של הנוירולוגית על מנת שיקבל התאמות אלו?

עניין ההתאמות נשקל מחדש בכל שלב בניסיון להקנות לתלמיד מיומנויות יסוד כדי לאפשר לו להיות לומד עצמאי. הצוות בחטיבה יכיר את בנך ויבדוק האם נחוצות לו התאמות בלמידה. במידת הצורך יוכל לבדוק שוב את מידת הנחיצות בתוספת זמן. הבחנות בחדר שקט לרוב אינה מתאפשרת (ההתאמה הזו אינה קיימת במבחני הבגרות).
הצוות בחטיבה יפעיל שיקול דעת גם ללא אבחון נוסף.

אשמח לקבל הכוונה עבור ילד בן 12 שיעלה שנה הבאה לחטיבה.
מה עלי לעשות כדי לקבל עבורו התאמות? הילד מטופל באטנט ולא מקבל התאמות ביסודי. הוא עדיין מסתדר לבד. השאלה האם אני צריכה לבצע עבורו אבחון לקבלת התאמות בחטיבה?

אין צורך באבחון במעבר לחטיבה. צוות החטיבה יכיר בעזרתכם את הבן ויחד תחפשו דרכים לקדם אותו בלמידה כך שימשיך להיות לומד עצמאי. במידת הצורך הצוות בחטיבה יפעיל שיקול דעת בדבר נחיצות ההתאמות בלמידה, ובהיבחנות חשוב שימשיך להסתדר לבד. (ממליצה לכם להרחיב את הידע על הנושא באתר השפינ"ט – אגרת להורים ומסמך ההתאמות על הרצף).

בני בכיתה ז'. בבית הספר ביקשו לעשות אבחון פסיכו-דידקטי. מהו האבחון ומה הוא אמור לתת ובמה לעזור, ועד מתי הוא תקף?

בחטיבות שבתוכנית "מלקויות ללמידה" אין צורך להפנות לאבחון מכוון שבמהלך החטיבה יכירו את בנך, יבדקו מה מקדם אותו בלמידה ולמה הוא זקוק, ובמידת הצורך, במידה וצוות החטיבה אחרי שנתיים של התערבות יחשוב שהקושי של הבן הוא על רקע של לקות למידה ומצריך התאמות בהבחנות, הוא יפנה אתכם לאבחון במערך "מלקויות ללמידה" שבשירות הפסיכולוגי, ושם יאבחנו אותו במימון המשרד ובהשתתפות סמלית שלכם ההורים. גם אם החטיבה אינה בתוכנית, אין צורך למהר ולאבחן כדי לעזור בלמידה, אפשר וכדאי לחכות עם האבחון עד שצוות המורים יכיר טוב יותר את הבן ויחפש דרכים לעזור לו להיות לומד עצמאי. במידת הצורך לאחר ניסיונות הצוות לקדמו וההיכרות עם צרכיו, במידה ויגיעו למסקנה שההתאמות בהבחנות נחוצות להבעת הידע, הוא יופנה לאבחון ובהמשך לוועדת התאמות מחוזית.

איזה סיוע יכול לקבל תלמיד בחטיבת הביניים עם הפרעת קשב, והאם המלצות האבחון (כמו הארכת זמן וחדר שקט) תמיד מחייבות?

עניין ההתאמות נשקל מחדש בכל שלב בניסיון להקנות לתלמיד מיומנויות יסוד כדי לאפשר לו להיות לומד עצמאי. הצוות בחטיבה יכיר את בנך ויבדוק האם נחוצות לו התאמות בלמידה. במידת הצורך יוכל לבדוק שוב את מידת הנחיצות בתוספת זמן. היבחנות בחדר שקט לרוב אינה מתאפשרת (ההתאמה הזו אינה קיימת במבחני הבגרות). הצוות בחטיבה יפעיל שיקול דעת גם ללא אבחון נוסף.

לבני יש התאמות למבחן מותאם בלשון, הקראה ומחשבון: איך ייתכן שלא נותנים לו כלום בכיתה ז'? לטענת בית ספר הם לא מחויבים לתת.

נושא ההתאמות בהיבחנות לתלמידים בכלל ולתלמידים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב בפרט עובר מהפך בשנים האחרונות. ההבנה שנתינת התאמות בהבחנות שלא לצורך עלולה לפגוע במהלך הלמידה הרציף של התלמיד ולמנוע ממנו להיות לומד עצמאי חייבה אותנו לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרכים להרבות בהתאמות בהוראה/למידה במקביל להפחתת ההתאמות בהיבחנות.
כדי לרכוש מיומנות נדרש תרגול רב. נתינת התאמה שלא נחוצה לטובת הבעת הידע או בשלב מוקדם מדי עלולה לפגוע בתרגול וברכישת המיומנות. (ניתן להמשיך ולקרא על הנושא באתר השפינ"ט "מסמך התאמות על רצף הלמידה").
המורה נדרש להפעיל שיקול דעת לגבי השימוש בהתאמות בכלל ובהתאמות בהבחנות בפרט. אין שימוש גורף בהתאמות בהבחנות כדי לאפשר המשך תרגול רציף של מיומנויות בסיסיות כמו קריאה, כתיבה והתארגנות. יחד עם זאת עליו למצוא את הדרך לאפשר לתלמיד להביע את ידיעותיו.
הצוות בחטיבה מחויב להפעיל שיקול דעת ולחשוב יחד אתכם מה יקדם את הבן כלומד עצמאי. במידת הצורך, לאחר ניסיונות הצוות לקדמו וההיכרות עם צרכיו, ובמידה ויגיעו למסקנה שההתאמות בהבחנות נחוצות להבעת הידע, הוא יופנה לאבחון ובהמשך לוועדת התאמות מחוזית.

איזה אבחון צריך לעשות כדי לקבל התאמות לילד עם לקויות למידה? המבחן שעושים כיום בחטיבה אינו טוב מספיק. בני קיבל 70 במבחן עמית ונאמר שהוא בסדר ואין צורך בהקלות או עזרה. אבל איפה פה האבחון הנכון? הילד אובחן כמחונן שיש לו קשיי למידה וקושי לממש את הפוטנציאל שלו. עם התאמות הוא היה מקבל 90, אז למה שיסתפק בציון בינוני?

כדי לא לפגוע בהתפתחות תקינה של מיומנויות חשובות ללומד עצמאי, אין התאמות באופן אוטומטי בשום שלב. הסבר מפורט לכך תוכלו למצוא באתר השפינ"ט, במסמך ההתאמות על רצף הלמידה וההיבחנות.
היום אנחנו יודעים שנתינת התאמות ללא צורך פוגעת בהתפתחות התקינה של הלומד כלומד עצמאי. התוכנית החדשה מדברת על ריבוי התאמות בלמידה/הוראה במקביל להפחתת התאמות בהיבחנות.
במידה ואת מרגישה שצוות בית הספר לא מכיר מספיק את היכולות של בנך ולכן לא מודע לפער בהישגים אליהם הוא מסוגל להגיע, תוכלי לנהל על כך שיח עם המורה וצוות נוסף (יועצת, פסיכולוג) ולחשוב יחד איתם מה נכון לעשות כדי לקדם אותו.

בחטיבת הביניים נותנים לבן שלי רק תוספת זמן למרות האבחון הפסיכו-דידקטי. מה עוזרת תוספת זמן לילד עם הפרעת קשב, כאשר התוספת היא בדיוק בנקודה הקריטית של סוף המבחן כשכל שאר התלמידים יוצאים מהכיתה ומרעישים?

ראשית, האבחון הוא כלי בידי צוות המורים להכיר טוב יותר את בנך לטובת מציאת דרכים לקדם אותו בלמידה. בכל הנוגע להתאמות בהיבחנות, האבחון ממליץ וביה"ס בודק האם ההמלצה נחוצה לבנך מההיכרות של צוות המורים אותו ואת התפקוד שלו. לגבי תוספת הזמן והיעילות שלה, זו אכן שאלה שמעסיקה גם את מערכת החינוך ואכן יש תלמידים שתוספת הזמן מסייעת להם ויש תלמידים שלא. בכל מקרה, לגבי בנך כדאי לחזור לביה"ס כדי לבדוק האם ניתן ללמד את בנך כיצד להשתמש בהתאמה של תוספת זמן באופן יעיל או לחלופין למצוא מיומנות שתעזור לו לשפר את ניצול הזמן (כמו כלים להתארגנות).

אשמח לדעת מה קורה עם המעבר לתיכון. האם צריך לעשות הכול מחדש מבחינת אבחונים, התאמות וכו'?

כדי לא לפגוע בהתפתחות תקינה של מיומנויות חשובות ללומד עצמאי, אין התאמות באופן אוטומטי בשום שלב. הסבר מפורט לכך תוכלו למצוא באתר השפינ"ט, במסמך ההתאמות על רצף הלמידה וההיבחנות.
היום אנחנו יודעים שנתינת התאמות ללא צורך פוגעת בהתפתחות התקינה של הלומד כלומד עצמאי. התוכנית החדשה מדברת על ריבוי התאמות בלמידה/הוראה במקביל להפחתת התאמות בהיבחנות.
במקומות בהם עדיין לא נכנסה התוכנית מלקויות ללמידה, אבחון שנעשה אחרי כיתה ו' תקף לוועדת התאמות מחוזית בתיכון.

בני עם ADHD ודיסגרפיה. הוא אובחן בכיתה א' עם הפרעת קשב. הוא עולה לתיכון בשנה הבאה. לפי היועצת רק בתיכון יחליטו אם צריך לעבור שוב אבחון ואם כן, אז רק השפ"ח יכול לערוך אבחון שיאפשר התאמות. האומנם? הוא אמור להתחיל את השנה הראשונה בתיכון בלי תוספת זמן ושום התאמה? למה לתת לו לצבור תסכולים עם תחילת לימודיו בתיכון, וכשיש בגרויות כבר בכיתה י'?

הדאגה שלך מובנת, יחד עם זאת כדאי לפתוח את העניין עם צוות התיכון בשיתוף הבן כמובן, ולחשוב יחד איתם מהניסיון שלהם מה נחוץ לבן שלכם. לגבי תוספת זמן, המורים יוכלו להפעיל שיקול דעת ולבדוק אפשרות של הנחיצות בכך בלי צורך באבחון.

הבת שלי בכיתה יא', עם התאמות של בוחן ניטרלי במקצועות רבי מלל. עד היום לא קיבלה מעולם את האפשרות הזאת. האפשרויות של ההתאמות ניתנות רק בבגרויות. איך היא אמורה להתנסות ולדעת איך זה עובד ומה נכון מבלי שהדבר ניתן לה בביה"ס? למה למרות ההמלצות של המאבחנת באבחון פסיכו-דידקטי אנו נשלחים לבחינה מחדש בוועדת משרד החינוך בכל שנה?

אני יכולה להבין את התסכול ואכן מן הראוי שבתך תתנסה בהתאמה לפני המתכונות ומבחני הבגרות. יחד עם זאת, הצורך באישור וועדה מחוזית קשור לעובדה שכדי לא לפגוע בזכות לשוויון במבחני הבגרות המערכת נדרשת לקיים הליך מסודר לאישור התאמות שמתערבות בדרך ההבחנות.

האם צריך לעשות אבחון רק לקראת התיכון, לאור השינויים שמתרחשים כל הזמן?

אין צורך לעשות אבחון. רק אם צוות ביה"ס ממליץ, אחרי היכרות מעמיקה עם התלמיד והתערבות משמעותית. בחטיבות שבתוכנית "מלקויות ללמידה", במידה והצוות חושב שהקושי של התלמיד הוא על רקע לקות למידה ו/או הפרעת קשב ונחוצות לו התאמות בהבחנות לטובת הבעת הידע, האבחון ייעשה במימון המשרד ובהשתתפות סמלית של ההורים.

למה לילדים עם הפרעות נפשיות, כמו חרדה, יש תכנית דיפרנציאלית שדואגת לתת להם מענה, ולילדי ADHD שסובלים לא פחות במערכת, אין מענה? מה ההבדל? למה העזרה לא ניתנת לפי תפקוד ויכולת להצליח בתוך המערכת עם אתגר הקשב?

מדיניות המשרד היא לתת מענה לשונות שקיימת בין התלמידים מתוך ראיה הוליסטית המתייחסת למכלול הצרכים של התלמיד. גם אם תלמיד אינו מאובחן, הצוות עושה כל שביכולתו לברר מה יתאים לצרכיו ולמצבו אפילו אם מדובר במשהו זמני ובטח אם הקושי ממשיך לאורך זמן.
אין צורך להשוות בין תלמידים כדי לתת מענה מיטבי במסגרת היכולות בתוך המערכת.
תלמידים המתמודדים עם הפרעת קשב זקוקים למענים שונים בזמנים שונים, מה שמאתגר את הצוותים בביה"ס ומצריך גמישות ותנאים שלא תמיד מתאפשרים. לפעמים אותו צורך מקבל מענה בזמן מסוים ולא ניתן להיענות לו בזמן אחר (אפילו ע"י אותו מורה/ איש צוות).
לא מדובר חלילה בחוסר רגישות או התעלמות אלא בקושי אמיתי לעיתים להתאים את תנאי הלמידה לצרכים המשתנים. מי כמונו ההורים של הילדים הללו מכיר בקושי הזה ומתמודד איתו מדי יום.

בתי בת 14 מחוננת, מאובחנת עם הפרעת קשב וחרדה. איזה מענה מוצע לילדים שזקוקים לעזרה מותאמת כמו כל ילד עם קשיים, אך מנגד מראים גם יכולות קוגניטיביות גבוהות וזקוקים למענה לכך?
כמו כן, באבחון שנערך בקיץ לפני כיתה ז' הומלץ על תוספת זמן ושימוש במחשב. האם ההמלצה תהיה תקפה גם לתיכון?

בית הספר, בעזרתכם ההורים, לומד להכיר את התלמיד/ה ומתוך ההיכרות ניתנים מענים מותאמים עד כמה שניתן. אני מניחה שלבתך יש חוזקות שניתנות לפיתוח במערכת הבית ספרית ואחרות שניתן לפתח במסגרת הביתית, בחוגים וכד'. באופן דומה ניתן לאתר את הקשיים ולתת להם מענה בבית הספר במסגרת הכיתה או בקבוצה (בשעות פרטניות או בכל מסגרת אחרת שבית הספר מוצא לנכון) או בצורה פרטנית במסגרת הביתית בתאום עם ביה"ס. חשוב לבנות תכנית עם צוות ביה"ס שתקיף את מכלול הצרכים של בתכם ותתייחס כמובן גם לצרכים הרגשיים והחברתיים.
לגבי אבחון: בחטיבות שעדיין לא נכנסו לתוכנית "מלקויות ללמידה", במידה וצוות המורים בתיכון, אחרי הכרות עם בתך, יחשוב שהתאמות במבחנים נחוצות עבורה לביטוי יכולתה, הוא יגיש את האבחון (שנעשה אחרי כיתה ו') בצירוף חוות הדעת של המורים לוועדת התאמות מחוזית ושם תתקבל החלטה האם לאשר לה התאמות בהבחנות במבחני הבגרות.
רק לאחר אישור הוועדה המחוזית ניתן לתת התאמות בהבחנות באופן גורף.

ילד בכיתה ו', לומד בבי"ס דתי מאובחן עם הפרעת קשב ועם פער בחשבון, אנגלית וגמרא. לצערי הישיבות התיכוניות מקבלות רק את "הטובים בלימודים" מכיוון שאין מענה לילדים כאלו. לאן אוכל להתקדם מכאן?

כשאנחנו ניגשים לחפש מסגרת מתאימה לילדנו חשוב שנכין לעצמנו מראש נקודות שנראות לנו חשובות עבורו במיוחד.
כדאי לדרג את הנושאים לפי סדר חשיבות, כי לרוב אין מסגרת מושלמת ויש צורך לוותר על אחד או יותר מהרצונות שלנו. נעשה זאת כמובן בשיתוף הילד או הילדה ונעזור להם לראות שמדובר בהחלטה שקשורה לעתיד שלהם. נסביר להם שהמסגרת צריכה להתאים להם כך שיוכלו ללמוד בה זמן ממושך, עד לסיום הלימודים.
ראשית, צריך להחליט מה לא בא בחשבון, ואז לבדוק שניים-שלושה מקומות בהם יש את מה שאתם מחפשים. לא להתפזר יותר מדי. כדאי לשאול מכרים שהילדים שלהם לומדים באותם מקומות או למדו בהם בשנים האחרונות ולציין מה אתם מחפשים (בית ספר עם לימודים עד מאוחר או יום לימודים קצר, מקצועות לימוד מיוחדים שמעניינים את הילד/ ה שלכם ולא נלמדים בכל מקום, פעילויות חברתיות רבות וכו').
השיקול להמשיך עם החברים מהיסודי הוא שיקול חשוב, ויחד עם זאת חברים ניתן לרכוש גם אם לפעמים לוקח זמן. התאמה לימודית חשובה מהרגע הראשון כדי למנוע תסכולים ולהגביר מוטיבציה.

איך מערכת ביה"ס יכולה להתמודד עם ילד שמאובחן בהפרעת קשב ואינו מקבל טיפול תרופתי מסיבות רפואיות? הוא מאד מתקשה להתרכז בשיעורים ולעיתים מפריע בגלל שלא עוקב אחר מהלך השיעור. כרגע מרשים לו לקרוא ספר כדי שלא יפריע לכיתה ללמוד, ונראה שלמורים אין כלים להתמודד איתו בדרך אחרת.

אכן אתגר לא פשוט, אני מציעה לקיים אחת לכמה זמן פגישה עם צוות ביה"ס (יועצת, פסיכולוג, מנהל, מורה, מורה מקצועית וכל דמות נוספת שיכולה לתרום לחשיבה בביה"ס) שבה תחשבו על דרכים יצירתיות לגייס את בנך ללמידה בהדרגה. אני מאמינה שהכוחות המקצועיים ימצאו דרכים ויתייעצו כל אחד עם איש מקצוע שהוא מכיר או בעל ניסיון שהתמודד עם אתגר דומה ויביאו רעיונות מועילים. חשוב לשתף גם את הבן בחשיבה מה יכול לעזור לו ולא להתייאש מניסיונות פחות מוצלחים. אין נוסחה אחת יחידה, יש לא מעט דרכים וצריך לאמץ כלי שעובד ולהתמיד בו.

איזו עזרה ניתנת למחנכות שמתמודדות עם הפרעת קשב? אני רואה את המחנכת של בני מתאמצת, אך מרגישה שאין ביכולתה לתת את המענה המקצועי. האם ישנה הדרכה למחנכים שעובדים עם ילדים עם ? ADHD

ישנן מספר תוכניות המיועדות להכשרת מורים להוראה בכיתה הטרוגנית. היום בכל כיתה לומדים תלמידים עם הפרעת קשב על רקע נוירולוגי או על רקע אחר והמערכת בתהליכי למידה כיצד נכון להתייחס ואיזה כלים נדרשים לעבודה נכונה איתם. למורה יש מספר שותפים בבית הספר, אנשי מקצוע שעוזרים לה בחשיבה ובמציאת הדרכים להגיע לכל תלמיד. מנהל/ רכז מקצוע/ יועצת/ מתלי"ת/ רכז הכלה/ פסיכולוג, והמורים העמיתים כמובן.

קווים ומחשבות: עמותת קווים ומחשבות מכשירה מורים ואנשי חינוך להתמודדות עם הפרעת קשב כחלק מפרויקט "קווים ומחשבות בחדר המורים". פרטים נוספים על הפרויקט ניתן לקרוא בלשונית "אודות"

מדוע אין התייחסות להתאמות המתבקשות מהאבחון בטענה שאין התייחסות יותר לאבחונים? אין פטור משפה שלישית, אין יותר הקראות ועוד. יש תחושה של בלגן וחוסר הבנה של המערכת.

אבחון הוא כלי בידי צוות המורים להכיר טוב יותר את התלמיד לטובת מציאת דרכים לקדם אותו בלמידה. בכל הנוגע להתאמות בהבחנות האבחון ממליץ וביה"ס בודק האם ההמלצה נחוצה מההיכרות של צוות המורים עם התלמיד ואת התפקוד שלו. כדי לא לפגוע בהתפתחות תקינה של מיומנויות חשובות ללומד עצמאי אין התאמות באופן גורף בשום שלב על רקע של לקות למידה ו/ או הפרעת קשב. הסבר מפורט לכך תוכלו למצוא באתר השפינ"ט במסמך ההתאמות על רצף הלמידה וההבחנות. היום אנחנו יודעים שנתינת התאמות ללא צורך פוגעת בהתפתחות התקינה של הלומד כלומד עצמאי.

בני תלמיד כיתה ח', מאובחן עם הפרעת קשב והיפראקטיביות.
לפני חצי שנה עבר אבחון פסיכו-דידקטי, קיבל התאמות ולא מיישם אותן.
במתמטיקה הוא יודע את החומר מצוין, אך עם זאת בגיאומטריה, כשצריך לפרט ולהסביר, הוא אינו מצליח להתבטא בכתב ולכן נכשל במבחן. את החומר עצמו הוא יודע.
מה ניתן לעשות?

במתמטיקה יש לפעמים עניין של "לקות הוראה". אולי כדאי לחפש מורה עם רקע בלקויות למידה שתעבוד איתו על הקושי במקום לעקוף אותו עם התאמה. כך תרוויחו את המיומנות גם לתחומים נוספים.

האם לגיטימי שמורה תכתוב במבחן לילד בכתה ז' עם הפרעת קשב "לא הבנתי מה כתבת״ ולהוריד לו 8 נקודות בלי לבקש ממנו להקריא לה מה כתב ?
מה הם השיקולים לגבי לימוד שפה נוספת לילד עם הפרעת קשב בחטיבה (ערבית בנוסף לאנגלית)? מי מחליט ולפי מה האם לדרוש מהילד ״להתאמץ״ או "לוותר מראש״?
האם יש התאמות בלימוד אנגלית מלבד הנגשה טכנולוגית?
מה הקריטריונים להתאמה של הבחנות בע״פ/הקראה/ שכתוב? והאם תלמיד כתה ז' זכאי להן? מי מוסמך בביה"ס לאשר התאמות? קיבלנו תשובות סותרות לגבי אותה בקשה בתוך ביה"ס ואם לא היינו מתעקשים התשובה הייתה שלילית. הועבר לנו ההורים מסר שמשרד החינוך מפחית את מכסת ההתאמות בגלל ״אבחון יתר״. האם חלה עלינו ההורים חובת ההוכחה שהילד אכן זקוק להתאמות בנוסף לאבחון? כי להרגשתנו, זה המצב שנוצר במציאות.

: אין צורך באבחון כדי שבית הספר יפעל לקדם את בנך. ביה"ס מפעיל שיקול דעת ובודק את הנחיצות במתן התאמה בלמידה ו/או בהיבחנות כחלק מההיכרות עם התלמיד ועם צרכיו. בכל מקרה, בחטיבה לא ניתנות התאמות בהיבחנות באופן גורף כדי לא לפגוע בתהליך רכישת מיומנויות הבסיס (קריאה, כתיבה, התארגנות).
מורה יכול לעשות כל מה שנראה לו כדי לדעת מה התלמיד שלו יודע, לא צריך להיות מאובחן בשביל לזכות ביחס הזה. יחד עם זאת אנחנו יודעים שגם המורים הם בני אדם ויש הרבה סיבות לכך שהם לא תמיד מצליחים לעמוד בכל הדרישות. הייתי מציעה לנהל על כך שיח מכבד עם המורה כדי שהוא ידע כמה חשוב לתלמיד להצליח ויכיר במאמצים שלו. זה יכול גם למנוע מקרה כזה בעתיד.
השאלה לגבי דרישה מול ויתור במקרה של ילדים בכלל וילדים עם הפרעת קשב בפרט היא שאלת השאלות. הילדים שלנו מאתגרים אותנו ההורים והמורים עד כמה לדרוש ומתי להרפות מבלי לוותר להם/עליהם.
נושא ההתאמות בהבחנות לתלמידים בכלל ולתלמידים עם הפרעת קשב בפרט עובר מהפך בשנים האחרונות. ההבנה שנתינת התאמות בהיבחנות שלא לצורך עלולה לפגוע במהלך הלמידה הרציף של התלמיד ולמנוע ממנו להיות לומד עצמאי חייבה אותנו לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרכים להרבות בהתאמות בהוראה/למידה במקביל להפחתת ההתאמות בהיבחנות. כדי לרכוש מיומנות נדרש תרגול רב. נתינת התאמה שלא נחוצה לטובת הבעת הידע או בשלב מוקדם מדי עלולה לפגוע בתרגול וברכישת המיומנות.

משרד החינוך שינה את דרך ההיבחנות בבגרות באנגלית-מודול E ואינו מאפשר מילונית במבחן זה. מה אמורים לעשות תלמידים לקויי למידה בעלי בעיות זיכרון ושליפה? ובמיוחד כאלו הלומדים ל 4 יח' לימוד וזוהי הבחינה ברמה הגבוהה ביותר עבורם?

כדאי לבדוק עם המורה לאנגלית מה יעזור לו לשפר את יכולתו בתחומים הללו. ניתן להיעזר גם ברכזת אנגלית בביה"ס ואולי גם במומחית ללקויות למידה שתלמד אותו אסטרטגיות לזיכרון ושליפה מהירה.

לבני לקות למידה והפרעת קשב. בשנה הבאה יעלה לכיתה ז. השנה יש לו סייעת 24 שעות בשבוע, שעות שילוב וטיפול רגשי. ביה"ס אמר שבשנה הבאה יקבל סייעת באותו היקף שעות כיוון שהמסמכים הוצגו רק בשנה שעברה, אבל לא בטוח שיקבל שעות שילוב וטיפול רגשי. מה צריך לעשות כדי להבטיח שהרצף יישמר?

: אינני מכירה את המקרה שאת מציגה באופן אישי ולכן אתייחס באופן כללי. לגבי משאבים שניתנים במערכת החינוך מדי כמה זמן (בחינוך המיוחד בדרך כלל מדובר על 3 שנים), נבחנת מחדש נחיצותם ומתקיימת הערכה מחודשת של תפקודו של התלמיד הזכאי למשאב. חשוב להעביר את המידע לצוות החטיבה ולחשוב יחד איתם האם יש עניין לתת להם זמן להכיר את הבן ולתת לו הזדמנות להתרגל או שיש עניין להקצות משאבים כבר בהתחלה.