מתוך אתר עמותת קווים ומחשבות
הקלטת המפגש בנושא "איך נדבר עם התלמידים שלנו על הפרעת קשב?"
לפני כחודש עלתה סדרת כתבות של הכתבת יעל אודם בחדשות ערוץ 12 בנושא קשב, ושמחנו לקחת בה חלק.
יעל אודם עשתה את ההבחנה בין הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) על רקע נוירו-ביולוגי התפתחותי לבין העומס של הגירויים החזותיים שאיתם אנו חיים, שיוצרים תחושה כאילו לכולם יש הפרעת קשב.
אז נחזור ונדייק – הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD יש רק לכ-10 אחוזים מהאוכלוסייה, והיא הפרעה נוירו-ביולוגית התפתחותית.
אין ספק שהתקופה שבה אנו חיים מלאת גירויים, ויוצרת תחושה שאנו כל הזמן חיים במוסחות אינסופית וחשופים לגירויים הסובבים אותנו.
גם מקומם של המסכים בחיינו מהווה גורם משמעותי כ"זללן זמן" וכמי שגורם לנו ממש להתמכר אליהם ולהיות צרכנים של המדיות הדיגיטליות כל הזמן.
בכתבה ששודרה התראיינו מספר אנשים, וביניהם פרופ' גיל זלצמן, שבעקבות דבריו בכתבה הופנו אלינו שאלות רבות, ועל מנת לעשת סדר בנושא פנינו אליו בבקשה להבהיר חלק מהדברים, והוא שמח להיענות לבקשתנו.
אנחנו מעלים פה מספר שאלות שחזרו על עצמן, ואת תשובותיו של פרופ' זלצמן:
❓ שאלה: אם תרופות קשב עוזרות לכולם להיות חדים וממוקדים יותר, האם זה לא גורם למבדקי קשב עם תרופות ובלי תרופות להיות פחות מהימנות? האם יש מחקרים שהוכיחו שאכן התרופות עוזרות לכולם ולא רק למי שיש הפרעת קשב?
! תשובה: "מבוגרים שנטלו סטימולנטים ללא אבחנת קשב וריכוז כ-cognitive enhancer דיווחו על שיפור בקשב וביצועיהם במבדקים היו טובים יותר. בדיון איתי בעבר של ההסתדרות הרפואית היו נוירולוגים שצידדו בשימוש כזה גם ללא אבחנה. עם זאת, נטילה ללא אבחנה שנויה במחלוקת בספרות המקצועית. במבדק ממוחשב משווים ביצוע ללא ועם תרופה. אם במבחן הראשון הכול תקין, אין מבחינתי סיבה לעשות את המבחן השני".
❓ שאלה: לפי הכתבה, אם ילמדו בכיתה 20 תלמידים, זה יוריד את כמות נוטלי התרופות. הכיצד זה ייתכן אם זאת הפרעה מולדת? כיצד ירד שיעור הסובלים מהפרעת קשב? או האם הם עדיין יתמודדו עם ההפרעה אבל בכיתה קטנה מתייתר הצורך בטיפול תרופתי?
! תשובה: "מה שנאמר היה שילד הזקוק לטיפול תרופתי בגלל הפרעת קשב ולומד בכיתה רועשת של 40 תלמידים יצליח להתרכז טוב יותר בכיתה שקטה של 20 תלמידים, וייתכן שיוכל להזדקק למינון נמוך יותר. ההפרעה היא נוירולוגית אבל ההסחות הן סביבתיות".
❓ שאלה: כרופא קשב אני רואה שהתגובות לתרופות אישיות מאוד, אך ככל הידוע לי הן מסייעות רק למי שיש הפרעת קשב. לאור הכתבה פנו אליי הורים שרוצים שארשום טיפול תרופתי גם בלי אבחנה. מה לעשות?
! תשובה: "ההסבר המלא הורד בעריכת הכתבה. זו לא הייתה הכוונה. למעשה נאמר ההפך: זה שמישהו נהיה מרוכז יותר עם טיפול תרופתי, לא בהכרח מעיד שיש לו הפרעת קשב".
❓שאלה: האם באמת תהיה אפשרות להוריד מינון תרופתי אם יש פחות ילדים בכיתה? אני מתלבטת אם להעביר את הבן שלי לכיתה קטנה כדי שזה יאפשר להוריד מינון תרופתי (למרות שהוא מגיב בסדר למה שהוא מקבל)?
! תשובה: "החלטות כאלו יש לקחת עם המטפל האישי, המורה והילד. לכל החלטה יש מחיר. כמובן שקל יותר לכל ילד, ובטח לילד עם הפרעת קשב, בכיתה פחות רועשת וצפופה".
תודה לפרופ' גיל זלצמן על ההבהרות.
אנחנו רוצים להזכיר, העמותה שלנו כאן בשבילכם, לשאלות, לתהיות, לתשובות, להעלאת המודעות ולמתן ידע.
התכנים ודרכי ההתמודדות המפורסמים על ידינו מבוססים על פרסומים מדעיים שנחקרו ונכתבו על ידי מומחים ממדינות שונות ובהן ה-OECD.
את כל המידע אתם יכולים למצוא אצלנו באתר העמותה וביוטיוב.
אנו רוצים לסיים ולהדגיש – הפרעת קשב אינה הפרעה של בית ספר אלא הפרעה של חיים.
שלכם,
איריס שני
במפגש נלמד על ניהול שגרה עם הפרעת קשב ואיך מתמודדים עם השגרה הלא שגרתית של חודשי הקיץ. נכיר עקרונות ניהוליים להפעלה מוצלחת של אתגרי החופשה במשפחות של הורים לילדים עם הפרעת קשב, איך לבחור חופשה ואיך לנהל אותה עם כמה שפחות מאמץ וכמה שיותר הנאה.