כדי לא לפגוע בהתפתחות תקינה של מיומנויות חשובות ללומד עצמאי, אין התאמות באופן אוטומטי בשום שלב.
היום אנחנו יודעים שנתינת התאמות ללא צורך פוגעת בהתפתחות התקינה של הלומד כלומד עצמאי.
התוכנית החדשה "מלקות ללמידה" מדברת על ריבוי התאמות בלמידה/הוראה במקביל להפחתת התאמות בהיבחנות.
במקומות שבהם עדיין לא נכנסה התוכנית, אבחון שנעשה אחרי כיתה ו' תקף לוועדת התאמות מחוזית בתיכון.
לפני הכל, דעו לכם: אתם עושים עבור עצמכם משהו חשוב, חיוני אפילו. אבחון מדויק וטיפול נכון שיגיע בעקבותיו עשויים להקל עליכם באופן משמעותי את ההתנהלות בבית, בעבודה, מול הילדים ומול בן הזוג.
הנה קצת מידע על תהליך האבחון, שיעזור לכם להגיע יותר מוכנים ופחות חוששים.
כמו אצל ילדים, גם אבחון מבוגרים נעשה בידי רופא מומחה: נוירולוג או פסיכיאטר, שאת ההפניה אליהם תקבלו מרופא המשפחה שלכם, או רופא משפחה שעבר התמחות בהפרעת קשב.
תוכלו לבחור אם לעבור את האבחון במכון פרטי (לפני שאתם קובעים בדקו באילו תנאים אותו מכון עובד עם קופת החולים שלכם) או אצל רופא בקופת החולים; אל תהססו לבחור בדרך הזאת.
מאוד חשוב לנהל את הפרעת הקשב ולא שהיא תנהל אותנו.
ניתן לשנות את אורח החיים בעזרת הרגלים של: בקרה, ארגון, מודעות ריאלית למשימות ותכנון.
המפתח הוא להיות בבקרה ובמודעות – לדעת היכן החולשות והחוזקות שלי, כיצד אפשר לתקן או לשנות התנהגויות והרגלים ולדעת לעשות הערכה מחודשת.
אני יודעת, מעשים הרבה יותר קשים מדיבורים אבל זה אפשרי ולגמרי משתלם, תמשיכו ללמוד, להכיר ולקבל כלים בסוף זה יצליח!
כפי שאת מציינת, זוהי בעיה אופיינית אשר מהווה אתגר רציני.
אין דבר שקשה יותר לאנשים עם הפרעת קשב מאשר השעמום. הם מוכנים לסבול ולכאוב כל דבר, רק לא להשתעמם.
לכן הרבה פעמים אני טוענת, שלאנשים עם הפרעת קשב אין ברירה אלא למצוא תחום עיסוק, שממש מעניין אותם, כי לעומת אחרים, היכולת שלהם לעשות דברים רק כי צריך היא מוגבלת.
בנוסף יש לכך כמה פתרונות –
▪️לא לוותר ולמצוא מקומות שמעניינים אותך יותר.
▪️לנסות ולמצוא עניין גם במקומות פחות מעניינים.
▪️תהיי אקטיבית, תשאלי שאלות, ותהיי מעורבת.
לגבי שמות והקשר שלהם לתוכן, גם זה אתגר ידוע.
הדרך היא "לתת להם סימנים".
לדוגמה: לכתוב ספקים בצבע אחד ולקוחות בצבע אחר, לראות מה השם מזכיר.
למשל הלקוחה שקוראים לה דליה היא דומה לגלית, שהייתה איתי בתיכון והשם שלה בא'-ב' הוא אחרי ג', כמו גלית וכדומה.
להכין רשימה מפורטת של התיקיות והמסמכים שנמצאים בהן.
המסר החשוב הוא לעשות ריבוי של דברים אקטיביים כי המנגנון האוטומטי והפסיבי לא עובד.
בנוסף להיעזר באחרים ולעשות דברים שמעניינים אותי.
כאשר לאדם יש חרדה, התרופות שעוזרות לו להתמקד יכולות גם למקד אותו בחרדה שלו. לכן הפתרון הוא לטפל במקביל, גם בהפרעת הקשב וגם בחרדה. כלומר לטפל בצורה ממוקדת בחרדה, בין אם על ידי טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי, ובמקביל לתת טיפול להפרעת קשב. יש אנשים שלא מסתדרים עם התרופות הממריצות ולכן אפשר לתת תכשירים אחרים. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.
טיפול תרופתי נמצא פעמים רבות כטיפול יעיל ומסייע בהתמודדות עם הפרעת קשב.
יחד עם זאת, יש הרבה ילדים, נוער ומבוגרים שמתמודדים עם הפרעת הקשב שלהם ללא טיפול תרופתי – בין אם בליווי של מטפל, במפגשים של CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי), או אסטרטגיות עבודה, במציאת דפוסי התנהגות בעצמם (מה שיותר אופייני למבוגרים).
אנחנו ממליצים להתייעץ עם נוירולוג, פסיכיאטר או רופא קשב לגבי הטיפול המתאים.
קבלת טיפול מתאים תשפיע על ההתמודדות היומיומית בכל תחומי החיים.
שאלה טובה ומורכבת, שכמובן התשובה עליה אינה פשוטה.
חשוב לדעת מה הוא מקום העבודה, מהן הדרישות שלו וחשובה התחושה האישית שלך – כמה נוח לך לדבר על הפרעת הקשב שלך או כמה נוח לך להסתיר אותה מהסביבה?
אם בחרת לדבר על זה בראיון, אפשר לציין את זה תוך כדי דגש על התפקוד ולא על ההגדרות.
לדוגמה: אם קשה לך להתבטא בכתב, אפשר לציין שיש לך קושי בתחום זה ואתה מעדיף תקשורת בעל פה, אך יחד עם זאת חשוב לציין שיש לך פתרון, לדוגמא "קשה לי להתבטא בכתב, אז קודם כל קל לי להקליט את עצמי ואח"כ לכתוב באופן מסודר."
כמובן שדבר זה אינו מתאים אם לב התפקיד הינו התבטאות בכתב בצורה שוטפת.
חשוב גם לבחור תפקידים שמתאימים ליכולות ולכישורים שלך, ולא לאתגר יתר על המידה את תחומי הקושי.
ריכזנו לך כאן טיפים לקריאה- איך עושים את זה נכון:
1. השתמשי בסרגל, אצבע או בנייר למקד את הראייה על השורה.
2. רפרפי בעיון ראשוני ללא קריאה מעמיקה, בדקי מה הבנת.
3. קראי קריאה שניה- בדילוגים 2-3 מילים, בדקי מה את זוכרת.
4. סמני במרקר קטעים שנראים לך עיקריים וחשובים.
5. קריאה שלישית- קראי את הקטעים שסימנת וסכמי במילים שלך.
6. קריאה רביעית- קראי את מה שסיכמת וחיזרי על כך בראשך.
מוקד הפניות שלנו נותן מענה ומסייע לכם באיתור רופאים הקרובים למקום מגוריכם.
לפעמים אנחנו נשאלים מדוע אנחנו לא מפנים אתכם לרופאים פרטיים?
1. משום שאנחנו עמותה ללא מטרת רווח. יצירת שת"פ עם גורמים פרטיים תפגע באמינות שלנו.
2. ברמה העקרונית אנחנו מאמינות שהטיפול המקצועי וההולם להפרעת קשב מוכרח להיות נגיש לכל שכבות האוכלוסייה, משום שהפרעת קשב מגיעה לכל שכבות האוכלוסייה. רק חיזוק המגזר הציבורי יכול להבטיח שילדים עם הפרעת קשב יקבלו מענה הולם, בין אם זכו להיוולד למשפחה אמידה, ובין אם לא.
3. זכרו שכל רופא פרטי, גם המהולל ביותר, צבר את הניסיון, הידע, המומחיות וההתמקצעות שלו במגזר הציבורי.
אכן הנושא מוכר לנו…
האם בתך נוטלת טיפול תרופתי להפרעת קשב?
שאלת המשך :
יש לה מרשם לקונצרטה אבל היא נוטלת רק לעיתים רחוקות לצורך בחינות.
תודה רבה על ההתייחסות
שמחה לעדכן שהבעיה נפתרה בדרך פשוטה בהרבה ממה ששמענו וציפינו. מקווה שיוכל להיות לעזר לאחרים.
כולם, כולל מורי נהיגה, המליצו לא לציין בבקשה של הטופס הירוק, שנועה סובלת מלקויות קשב וריכוז, זה נראה היה לי דבר לא נכון ולא אחראי לעשות, הצהרנו, העברנו את הדוח הנוירולוגי וקבלנו תשובה שיש להמתין כ3 חודשים עד שרופא מטעם משרד הרישוי יעבור על החומר.
מיותר לציין שמפח הנפש היה גדול. המורה לנהיגה הציע לבקש מרופאת המשפחה אישור כשירות רפואית וכך עשינו. באישור הרופאה כתבה מתי, איך ואיזה תרופות נועה נוטלת ושהיא כשירה ללימודי נהיגה.
נועה קבעה תור ונגשה להגיש את האישור במשרד הרישוי באופן אישי ולהפתעתה קבלה אישור מיידי לבקשתה.
כבר השבוע היא תתחיל ללמוד נהיגה.
תודה רבה על תשומת הלב וההכוונה!
כאשר אבחון להפרעת קשב נערך על ידי פסיכיאטר, ביכולתו גם להעריך במהלך האבחון את ההשפעות הרגשיות של הפרעת הקשב על המטופל. כמו למשל דימוי עצמי, קשיים חברתיים והתנהגותיים, הפרעות נלוות כמו חרדה ודיכאון, וכדומה. לעומת זאת, אבחון שנערך על ידי נוירולוג לא יתייחס לגורמים אלו.
בין אם מדובר בילדים או מבוגרים, כאשר עולה חשד לקיומה של הפרעת קשב וישנם גם קשיים רגשיים והתנהגותיים, ההמלצה תהיה לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר.
אנחנו יודעים שבמצב של חוסר ויסות, קשה מאוד להפיק מטיפול רגשי.
כשמדובר בילדים צעירים, חלק משמעותי מהטיפול הוא רכישה של שפה רגשית, של התמודדות עם רגשות, של יכולת לשאת תסכול.
אלו הם תהליכים של למידה, והיעדר ויסות אינו מאפשר למידה.
במצב כזה, טיפול תרופתי משמש כגלגלי עזר ללמידה חברתית, התנהגותית ורגשית.
כלומר, אם נכניס ילד שחווה הצפה מתמדת לתוך טיפול רגשי (או לצורך העניין כל שירות אחר), הסיכוי שהטיפול יניב תוצאות הוא קטן, כיוון שבמצב של הצפה וחוסר ויסות, אנחנו לא פנויים להטמעת מידע חדש או כישורים חדשים.
באותה המידה, אם נטפל תרופתית בילד שכבר צבר פערים ומרגיש לא טוב עם עצמו, אבל לא ניצור מעטפת שנועדה לקדם אותו ולסגור את הפערים, הטיפול התרופתי לא יעזור לו לסגור את הפער.
אנחנו מבלים 50% מהזמן שלנו בהרהורים.
אנחנו חושבים בין 12,000 ל- 50,000 מחשבות ביום
כ95% מהמחשבות חוזרות על עצמן (וויליאם ג'יימס)
קשה לומר מתי מחשבה מתחילה או מסתיימת,
אך למחציתן אנחנו לא מודעים מאחר והן מתרחשות בזמן שאנחנו מרוכזים בפעולה אחרת.
אז על מה אתם חושבים כעת?
היכולת לעבד מידע לגבי העולם הסובב אותנו. לקשב יש תפקיד חשוב בכל תחומי החיים, כל הסוגים של הקשב פועלים יחד ורק בבדיקה אפשר להבחין האם יש קושי בסוג קשב מסוים. (כמו זרקור המאיר ומבליט מטרה מסוימת.)
סוגי הקשב פעילים לאורך כל היום בכל הפעולות שאנחנו מבצעים והם:
קשב מתמשך – היכולת לשמור על התנהגות עקבית בזמן פעילות מתמשכת.
קשב סלקטיבי – היכולת להתמקד בגירוי מסוים תוך היכולת להתעלם מגירויים אחרים
קשב מפוצל – היכולת להגיב בו זמנית למספר גירויים או למספר מטלות.
🔷 יצירת רוטינות וסדר יום ברור – אכילה בשעות מסודרות, הקפדה על שעות שינה, ספורט (מסייע בצורה משמעותית לקשב), צמצום שעות מסך.
🔷 ילד צריך לראות הצלחות כדי לרכוש תחושת מסוגלות – עצמאות בתפקודי היומיום (להתלבש בעצמו, להתקלח באופן עצמאי, להוריד צלחת מהשולחן) , קביעת משימות או תפקידים קבועים בבית שהם רק שלו.
🔷 העצמה – הילד צריך להגיע עם תחושה שהוא מסוגל להתמודד גם עם נושאים בהם הוא לא בטוח (ולא רק בתחום הלימודי) על מנת שיוכל להסיק שיש לו את היכולת להתמודד בעצמו.
🔷 לאנשים עם הפרעת קשב, יש מראש קושי בחלק המוטיבציוני – להוציא את הרעיונות הנפלאים מן המוח אל הפועל. הילד רוצה להצליח ורוצה שהסביבה תהיה גאה בו, כאשר הוא נכשל הוא מתחיל להימנע והמצב הופך להתנגדות בלמידה. אם מייצרים הצלחות קטנות, הילדים רוצים לשתף פעולה ולהצליח.
בשנת 2011 פורסמו 3 מחקרים של ה-FDA , אשר בדקו את הטענה כי נטילת מתילפנידט באופן קבוע יכולה להעלות את הסיכון להתקפי לב. המחקרים שנערכו היו מחקרי אורך אשר בדקו אוכלוסייה נרחבת. ממצאי המחקר הראו, שאין קשר ישיר בין נטילת מתילפנידט לבין התקפי לב. עקב כך, הורדה ההזהרה לסיכון שבדבר.
אך, חשוב להדגיש כי אנשים בעלי בעיות לבביות צריכים להתייעץ עם רופא מומחה לפני נטילת מתילפינדט.
לקריאת סיכום תוצאות המחקר – http://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/ucm277770.htm
🔷 מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
🔷 מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד
🔷 רופא ילדים/משפחה (שעברו הכשרה של משרד הבריאות)
🔷 פסיכולוגים מומחים ובתנאי שהפנו את המאובחנים לרופא מומחה לאבחון הפרעת קשב.
קודם כל, כתבנו לאורך השנים בעמותה שפע של טיפים וכלים במיוחד לסטודנטים (אתם יכולים לחפש בעמוד את המילה ״סטודנטים״ ולגשת לכל הידע – או כמובן אצלנו באתר!)
ועדיין – קבלו 3 טיפים שיעזרו לכם להתחיל את השנה כמו שצריך :
1. חפשו חברים שכבר היו שם לפניכם – אין חכם כבעל נסיון!
2. תשאלו כמה שיותר ואל תתביישו (נכון לכל תחום בחיים).
3. קחו בחשבון כי כל שעה במערכת הקורסים יש להכפיל בזמן לצורך למידה בבית.
לימודים זאת עבודה ויש לפנות לכך זמן וקשב!
לבית הספר יש משאבים שונים לטובת קידום התלמידים. שעות שילוב הן רק דוגמה אחת למענה הניתן לתלמידים שעומדים בקריטריונים הנדרשים. אני מציעה לך לתאם פגישה עם צוות ביה"ס (מורה, יועצת, פסיכולוגית) כדי לחשוב יחד מהן האפשרויות הקיימות בבית הספר ומה ניתן לעשות במסגרת הביתית כדי להשלים את הפערים.
היעילות אינה משתנה ואין עלייה במידת תופעות הלוואי במידה ומתבצעת הפסקה בין הלקיחות. אך יחד עם זאת, אצל אנשים מסוימים, במיוחד בלקיחות הראשוניות, יש צורך ליטול את התרופה ברציפות למשך מספר ימים.
תחליטו אתם מה נכון לכם, עם מה אתם חיים בשלום.
נכון, במצב הנוכחי דברים נראים אחרת, והאדם גם צריך ללמוד להיות גמיש ולהסתגל למציאות משתנה.
המציאות של כולנו השתנתה – ואתם שיניתם את החוקים של הבית בהתאמה.
אתם יכולים להגדיר לילדים שלכם היום שזה זמן לא רגיל, ובזמנים כאלה רצוי וראוי לחשב מסלול מחדש.
ואתם, לאחר מחשבה – אכן מאפשרים להשתמש יותר במסכים.
אבל עדיין אתם מגדירים גם בתוך המצב החדש הזה את גבולות המסגרת לטובת כולם.
קבעו והגדירו לעצמכם ואח"כ יחד עם הילדים שלכם את הזמנים המדויקים לשימוש במסכים.
לא יכול להיות שהטלוויזיה תעבוד כל היום או מסך שעובד כל היום.
*אני מזכירה*
אתם ההורים!
אתם מראים את הדרך.
אתם מנהלים את הבית.
לכן אתם הם אלה שמחליטים.
רצוי ואפשר לשוחח, להסביר, להתאים את התוכנית למציאות הנוכחית, לגילאים, לצורך.
אבל בסופו של דבר, אתם הם אלו שצריכים לתת את הטון ולהגיד את המילה האחרונה.
אי אפשר יותר לומר שזה משבר שתכף יסתיים.
זה משבר שנמשך לאורך כל כך הרבה זמן ואין לו תאריך סיום.
אז כדיי שלא נצטער ונצטרך לטפל אח"כ בכל כך הרבה קשיים שהילדים יחוו בעתיד, זה הזמן למנוע נזקים שיבואו אח"כ.
הזמן הכי טוב להתמודד הוא עכשיו!
לא ולא!
כל העבודות המחקריות שנעשו מראות חד משמעית כי ללא טיפול תרופתי אין טיפול כלל. בדיוק כמו מכונית עם מנוע לא מכוון (כשהטיפול הוא המנוע). מכיוון שמדובר בהפרעה גופנית, אין היום, לצערנו, אפשרות לעזור לאנשים אלו ללא תרופות.
אמירה זו, לפיה הטיפול התרופתי הוא רק ל"מקרים הקשים" מקוממת במיוחד, היות והיא מעבירה מסר מעוות ומפחיד להורים ולמטופלים. לפיה, "הטיפול הלא נכון" לעולם לא יהיה אשם, אלא האדם עצמו שהוא "מקרה קשה". לעומת זאת, אם לא נטפל באנשים אלו תרופתית, הם יהפכו ברובם ל"מקרים קשים"
ההתאמות הינן במסגרת המלצה לבתי ספר כל בי"ס נערך להתאמה בצורה המיטבית ביותר. אני חושבת ששווה לקיים ישיבת צוות וביחד למצוא את הפתרונות המתאימים -צוותים יכולים להיות מאוד יצירתיים, שלבו ידיים ושתפו פעולה.
העמותה אינה מקיימת או מעניקה טיפולים או אבחונים מכל סוג שהוא. מטרת העמותה וחבריה היא הרחבת הידע בתחום הפרעת הקשב (ADHD), עידוד מחקר אמין בנושא, קידום חקיקה מול משרדי הממשלה וקידום שיתופי פעולה בין הגופים השונים בארץ ובעולם, שעוסקים בנושא. בפן האישי, העמותה מעניקה ייעוץ ראשוני ומנגישה מידע אמין לפונים אלינו.
לקריאה נוספת בנוגע לעמותה ומטרותיה, ניתן לקרוא את הדברים הבאים> https://bit.ly/3m3ewZx
הפרעת הקשב פוגעת בכל תחומי החיים. קודם כל בלמידה, בהיותה מבוססת על קשב, אך גם ביכולות החברתיות, בהתנהגות ובתפקוד בכלל. דוגמאות לכך הן עישון סיגריות (ניקוטין ממריץ), שימוש בסמים, קשיים, חוסר יציבות חברתית ואפילו נהיגה.
לכן, ההמלצה היא טיפול במשך כל שעות היום, או לפחות בכל מצב בו ההפרעה פוגעת בתפקוד. טיפול פסיכולוגי התנהגותי יכול לסייע בהערכה נכונה של הצורך בתרופה. כאמור, ההמלצה הגורפת היא טיפול במשך כל שעות היום.
העמותה אינה מקיימת או מעניקה טיפולים או אבחונים מכל סוג שהוא. מטרת העמותה וחברייה היא הרחבת הידע בתחום הפרעת הקשב (ADHD), עידוד מחקר אמין בנושא, קידום חקיקה מול משרדי הממשלה וקידום שיתופי פעולה בין הגופים השונים בארץ ובעולם, שעוסקים בנושא. בפן האישי, העמותה מעניקה ייעוץ ראשוני ומנגישה מידע אמין לפונים אלינו.
לקריאה נוספת בנוגע לעמותה ומטרותיה, ניתן לקרוא את הדברים הבאים.
אנא פנה אלינו במייל או בהודעות האישיות בדף הפייסבוק של העמותה וציין פרטים רלוונטים כמו :
למי מיועד האבחון (ילד או מבוגר), לאיזו קופת חולים הוא משתייך, מהי עיר מגוריו וכל מידע רלוונטי נוסף.
ואנחנו ננסה לסייע כמיטב יכולתנו במציאת התאמה.
העמותה כגוף ציבורי מפנה אך ורק לשירותים אשר ניתנים במסגרת המגזר הציבורי, כדוגמת קופות חולים, ראשיות מקומיות, שפ"חים וכדומה.
ללמוד, ללמוד ושוב ללמוד. כדאי לקרוא ולהתעניין, לשאול שאלות את הרופא המטפל, ולקחת אחריות על הטיפול בכם ו/או בילדכם.
אתם מוזמנים להיכנס למדריך שעוסק בנושא זה באתר שלנו.
אתם מוזמנים להיכנס למדריך שמפורסם בנושא באתר. באופן עקרוני, אבחון הפרעת קשב מספק התאמה של תוספת זמן בבגרויות.
במידה ותרצו התאמה רחבה ומקיפה יותר, תצטרכו לבצע אבחון פסיכו-דידקטי אשר בודק את היכולות הדידקטיות של הילד, היכן הוא מתקשה ואיזו התאמה ממדויקת יותר תסייע לו.
ככל הידוע למדע הרפואה, הטיפול לא מסוכן. לעומת זאת, ידוע לנו בבירור כי חוסר טיפול הוא מסוכן מאוד.
יש לזכור כי גם חוסר טיפול הוא בחירה שיש לקחת עליה אחריות, וכי המשמעות לגבי האדם גדולה מאוד.
כתוצאה מכך, ההמלצה הרפואית כיום היא חד משמעית: לטפל ובהקדם, על מנת למנוע נזק. לטפל באופן מלא, דהיינו כל שעות היום, על מנת לאפשר תפקוד מכסימלי תקין. כאשר פועלים כך, הילדים הם ילדים בריאים ומתפקדים, המממשים את הפוטנציאל שלהם במלואו.
לא ממש נכון. קונצרטה היא תכשיר ריטלין ארוך טווח, שמשך פעולתו 12 שעות. היא מה שנקרא "תרופה חכמה", היות והיא בנויה באופן המאפשר שחרור איטי ומדורג של החומר הפעיל, הריטלין, כך שההשפעה עקבית כל 12 שעות הפעילות.
כמו כן, בגלל הקפסולה בה החומר נמצא, היא לא ניתנת למעיכה ולהסנפה, מה שמקטין מאד את פוטנציאל השימוש לרעה בה.
היעילות אינה משתנה ואין עלייה במידת תופעות הלוואי במידה ומתבצעת הפסקה בין הלקיחות. אך יחד עם זאת, אצל אנשים מסוימים, במיוחד בלקיחות הראשוניות, יש צורך ליטול את התרופה ברציפות למשך מספר ימים.
נדיר ביותר. בדרך כלל ריטלין אינו גורם לדיכאון. יש שלושה מצבים אפשריים בהם יש קשר לדיכאון:
א. כאשר יש דיכאון בנוסף להפרעת הקשב והוא אינו מטופל, הרי הריטלין "חושף" אותו.
ב. כאשר אדם רגיש במיוחד לתרופה, הרי רק בשעות ההשפעה שלה יופיעו תחושות דמויות
דיכאון, שחולפות עם תום השפעתה (אז יש לעבור מיידית לתכשיר אחר).
ג. עם תום השפעת התרופה יכול להופיע "ריבאונד", שגם הוא נדיר, ומלווה בעצבנות
ובתחושת דכדוך החולפים תוך כשעה. הריבאונד בדרך כלל נעלם תוך מספר שבועות ואינו
מופיע שנית.
בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב בעבר – המעוררים, כולל ריטלין, אינם גורמים לפגיעה בצמיחה, אלא אם כן יש דיכוי מלא של התיאבון משך כל שעות היום. בחלק מהמקרים שבהם תוארו הפרעות בצמיחה, התופעה קרתה כתוצאה מתוספת של תרופות המסוגלות לפגוע בגדילה. קיימים מספר מחקרים מהשנים האחרונות, המציגים את היעדר או מיעוט ההשפעה של הריטלין על הצמיחה בטווח הארוך.
חשוב להדגיש, כי אי אכילה במשך כל שעות היום עלול לפגוע בצמיחה, כאשר ההערכה היא של כ-2 ס"מ על פני שנות הגדילה. עדיין מומלץ מאד לוודא שהילד יאכל גם תחת השפעת הכדור ובוודאי בשעות בהן ההשפעה חולפת.
בשנת 2011 פורסמו 3 מחקרים של ה-FDA , אשר בדקו את הטענה כי נטילת מתילפנידט באופן קבוע יכולה להעלות את הסיכון להתקפי לב. המחקרים שנערכו היו מחקרי אורך אשר בדקו אוכלוסייה נרחבת. ממצאי המחקר הראו, שאין קשר ישיר בין נטילת מתילפנידט לבין התקפי לב. עקב כך, הורדה ההזהרה לסיכון שבדבר.
אך, חשוב להדגיש כי אנשים בעלי בעיות לבביות צריכים להתייעץ עם רופא מומחה לפני נטילת מתילפינדט.
לקריאת סיכום תוצאות המחקר – http://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/ucm277770.htm
ההיפך ! כאשר משווים מבוגרים שטופלו בריטלין לאלו שלא טופלו, הרי אחוז ההתמכרויות לסמים גבוה לאין שיעור יותר במבוגרים שלא טופלו. אלו שטופלו מתנהגים ככלל האוכלוסייה. ישנה אוכלוסייה המתמכרת לכל דבר (מה שנקרא הפרעת התמכרות). עדיין, מדובר באוכלוסייה קטנה מאד, שאינה מייצגת בשום אופן את הכלל.
ריטלין הוא כדור מרץ. האשליה של האפאתיה נגרמת כאשר ילד הנמצא באי שקט קשה, נרגע ומתמקד. עם זאת, יש לוודא לפני תחילת הטיפול את יעילות הריטלין והתאמתו לאדם הספציפי (למשל ע"י מבדק(TOVA אחרת הוא עלול להיות בלתי יעיל.
בנוסף לכך, לעיתים קרובות תופעות לוואי מסוג זה יכולות להיגרם, כאשר נוטלים מינון יתר או מינון חסר של הטיפול התרופתי. לכן תמיד חובה להיות במעקב רפואי כאשר נוטלים טיפול תרופתי.
ככל הידוע לנו כיום ועל בסיס המחקרים המסודרים, עד עכשיו לא נמצאה אף תרופה על בסיס טבעי שהיא יעילה במידה שווה וגורמת לפחות תופעות לוואי.
הפרעת הקשב פוגעת בכל תחומי החיים. קודם כל בלמידה, בהיותה מבוססת על קשב, אך גם ביכולות החברתיות, בהתנהגות ובתפקוד בכלל. דוגמאות לכך הן עישון סיגריות (ניקוטין ממריץ), שימוש בסמים, קשיים, חוסר יציבות חברתית ואפילו נהיגה.
לכן, ההמלצה היא טיפול במשך כל שעות היום, או לפחות בכל מצב בו ההפרעה פוגעת בתפקוד. טיפול פסיכולוגי התנהגותי יכול לסייע בהערכה נכונה של הצורך בתרופה. כאמור, ההמלצה הגורפת היא טיפול במשך כל שעות היום.
לא כדאי להשתהות. חוסר הטיפול מסוכן ביותר, היות והוא חושף את האדם לפגיעה תפקודית והתפתחותית נרחבת. לכן, רצוי לטפל מיד עם תום האבחון ולאפשר לאדם תפקוד מיטבי ומיצוי יכולותיו הלימודיות והאומנותיות.
חשוב להדגיש כי טיפול תרופתי להפרעת קשב, הוא יעיל אך ורק לסובלים מהפרעה זו. הריטלין והקונצרטה (ממשפחת המתילפנידט) נמצאו כיעילים עבור 70- 80 אחוז מהאוכלוסייה שסובלת מהפרעת קשב. עבור אלו שהתרופות המדוברות אינן יעילות עבורם, או שישנן תופעות לוואי משמעותיות בעת לקיחתן – יש תרופות אחרות כמו דייטרנה, ויוונס, אדרל וכו'. תרופות אלו אינן נמצאות בסל הבריאות ועל מנת להשיגן יש צורך ביבוא אישי של התרופה לארץ. לקריאה נוספת בנושא אתם מוזמנים להיכנס למדריך שלנו בנושא.
לא ולא! כל העבודות המחקריות שנעשו מראות חד משמעית כי ללא טיפול תרופתי אין טיפול כלל. בדיוק כמו מכונית עם מנוע לא מכוון (כשהטיפול הוא המנוע). מכיוון שמדובר בהפרעה גופנית, אין היום, לצערנו, אפשרות לעזור לאנשים אלו ללא תרופות.
אמירה זו, לפיה הטיפול התרופתי הוא רק ל"מקרים הקשים" מקוממת במיוחד, היות והיא מעבירה מסר מעוות ומפחיד להורים ולמטופלים. לפיה, "הטיפול הלא נכון" לעולם לא יהיה אשם, אלא האדם עצמו שהוא "מקרה קשה". לעומת זאת, אם לא נטפל באנשים אלו תרופתית, הם יהפכו ברובם ל"מקרים קשים"….
מכיוון שהפרעת הקשב בעיקרה אורגנית, ככל הידוע לנו כיום, לא ניתן לטפל בה ללא טיפול תרופתי. זאת בליווי של טיפול משלים מסוג טיפול רגשי והתנהגותי. טיפול משולב מסוג זה נקרא טיפול אינטגרטיבי.
בשנת 1937 ערך חוקר בשם ברדלי מחקר שבמהלכו הוא נתן בנזודרין (אמפטמין) לילדים שהיו באשפוז פסיכיאטרי. הוא דיווח על שיפור בולט בקשב, בביצועים בבית-הספר ובהתנהגות שלהם. בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת פותח ונכנס, לשימוש הסטימולנט שנקרא מתילפנידט (ריטלין). מאז ועד היום נערכו אלפי מחקרים שבדקו את התרופה בכול מיני אספקטים שקשורים ליעילות התרופה, בטיחותה וכו'.
כפי שנכתב קודם, תרופת המתילפינדאט משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. אופן ההשפעה שלה על מערכת העצבים המרכזית, הוא בכך שהיא גורמת לקולטנים במוח שאחראים על ספיגת הדופמין להאט את ספיגת הדופמין בין הסינפסות, ולהשאיר אותו יותר זמן במרווח שבין הסינפסות. חשוב להדגיש כי ישנן עוד תרופות, שלא שייכות למשפחת המתילפינדאט, אשר ההשפעה שלהן על מערכת העצבים המרכזית, שונה ממה שתואר לעיל.
הטיפול התרופתי הוא בעל יעילות גבוהה, אשר גורם לשיפור משמעותי בפעילות היתר ובקשב, לשיפור מסוים בהתנהגות, ביחסים הבין-אישיים ובביצועים הקוגניטיביים.
מתילפינדאט היא תרופה פסיכיאטרית, אשר משמשת לטיפול בתסמיני הפרעת קשב והיפראקטיביות. היא מוכרת יותר בשם המסחרי שלה – ריטלין. המתילפינדאט היא תרופה מעוררת, אשר משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. הטיפול במתילפיידאט, הוא הטיפול הנפוץ להפרעת קשב בארץ.
לא. הספרות והידע הרפואי המקצועי אינם מכירים בהגדרה כזו. כאשר מדברים על הפרעת קשב חשוב להבין שישנם רק שני מצבים – יש הפרעת קשב או שאין הפרעת קשב. זה מעין מצב של שחור או לבן… אין פה משהו באמצע.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שיש סוגים שונים של הפרעת קשב ויש ספקטרום רחב של עוצמת התסמינים, אשר משתנה מאדם לאדם וגם באדם עצמו.
לא נכון. אמירה זו גובלת ברוע לב, היות ואנשים הסובלים מהפרעת קשב, מתאמצים מאוד להתרכז ולהתמקד. אבל, הם נכשלים בכך כל הזמן וחיים בתחושה של תסכול ושל אכזבה עמוקה מעצמם.
הפרעת קשב לא מטופלת, גורמת לנזקים משמעותיים בתפקוד בכל התחומים. יש דיווחים רבים על התפתחות של דיכאון וחרדה, הידרדרות לעבריינות, התמכרויות לסמים, חוסר יציבות וחוסר סיפוק בכל תחומי החיים.
ניתן לומר כי אנשים אשר סובלים מהפרעת קשב, הם מפונקים בדיוק בה במידה שחולי אסטמה משתמשים במשאף מתוך "פינוק".
הפרעת הקשב אינה עוברת. לרוב, החלק ההיפראקטיבי בלבד דועך. גם כאשר אומרים שההפרעה עוברת, מדובר בעצם במצב בו יש הפרעה "שארית". כלומר, מנגנוני הפיצוי והשליטה שהאדם פיתח מאפשרים לו לחיות ללא מצוקה, אך אם יופיעו מצבי לחץ (למשל למידה לבגרויות או מטלה חשובה בעבודה), הפרעת הקשב "תצוף ותעלה" על פני השטח.
הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומציקה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, גם אם לא הכירו את שמה הנכון, ולכן לא טופלו נכון. לצערנו, בתי הסוהר, המרפאות לגמילה מסמים, והמרפאות הפסיכיאטריות בכלל, מכירות לא מעט אנשים כאלו. גם אלו שלא פיתחו הפרעות כה קשות, סבלו מקשיים תפקודיים. עבודות רבות מראות ירידה תפקודית בכל תחומי החיים, באנשים מבוגרים שלא אובחנו וטופלו בילדותם.
משתמשים במבדקים ממוחשבים כמו MOXO/ TOVA/ BRC, לשם התאמת הטיפול התרופתי בלבד. עפ"י משרד הבריאות, אסור להשתמש במבדקים אלו על מנת לאבחן הפרעת קשב.
האבחון של הפרעת הקשב חייב לכלול שלושה מרכיבים: הערכה קלינית מלאה, הבודקת גם את המרכיב הרגשי, שאלונים, בדיקה אובייקטיבית המעריכה את תפקודי הקשב והתאמת הטיפול התרופתי כגון T.O.V.A..
הטיפול בהפרעת קשב אף הוא מורכב, ורצוי שיכלול טיפול תרופתי משולב עם טיפול פסיכולוגי התנהגותי.
אבחון של הפרעת קשב הוא אבחון רפואי, המסתמך על ההיסטוריה המפורטת והמלאה של האדם, על בדיקה קלינית (פסיכיאטרית), על שאלונים ועל בדיקות אובייקטיביות, כגון בדיקת התפקוד המתמשך ( .(BRC /MOXO /TOVA
רק במסגרת של תהליך אבחון רפואי, ניתן להעריך האם מדובר בהפרעת קשב והאם קיימות בעיות נוספות נלוות.
אבחון דידקטי/ פסיכו-דידקטי הוא אבחון של יכולות הלמידה. הוא אינו יכול ואינו אמור לאבחן הפרעת קשב. מטרתו לבדוק האם קיימת לקות למידה מסוג דיסלקציה/ דיסקלקוליה/ דיסגרפיה. לקות אשר משפיעה על היכולות הדידקטיות (לימודיות) של האדם.
הפרעת קשב יכולה להשפיע על היכולות הדידקטיות של האדם. טווח השפעתה הוא על כל מעגלי החיים של האדם.
הבדל נוסף וחשוב הוא – מי מוסמך לבצע את האבחונים הללו. כפי שנכתב במדריך המופיע באתר, אשר עוסק בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות – מי שמוסמך לאבחן הפרעת קשב הוא פסיכיאטר או נוירולוג. בעוד מי שמוסמך לאבחן לקות למידה הוא אך ורק פסיכולוג קליני או מאבחן לקויות למידה.
לקריאה מעמיקה בנושא אבחון פסיכו-דידקטי אתם מוזמנים להיכנס למדריך שנכתב בנושא זה באתר העמותה.
הספרות המקצועית (DSM) חילקה את סוגי הפרעות הקשב למספר תתי-סוגים לצורכי מחקר בלבד :
1. תסמיני קשב דומיננטיים – inattentive type.
2. תסמינים דומיננטיים של היפראקטיביות ואימפולסיביות – hyperactive type.
3. תסמינים דומיננטיים של קשב והיפראקטיביות (משולב) – combined type.
כל הסוגים הללו נמצאים תחת הכותרת "ADHD" באנגלית, ו"הפרעת קשב" בעברית.
אבחון להפרעת קשב שנערך ע"י פסיכיאטר, יכול גם להעריך במהלך האבחון את ההשפעות הרגשיות של הפרעת הקשב על המטופל. כמו לדוגמא דימוי עצמי, קשיים חברתיים והתנהגותיים, הפרעות נלוות כמו חרדה ודיכאון וכדומה. בעוד שאבחון אשר נערך ע"י נוירולוג לא יכול לבדוק השפעות אלו בגלל שהוא לא הוכשר לכך.
ניתן להתחיל לבצע אבחונים החל מגיל 5.5.
על-פי חוזר משרד הבריאות משנת 2010 – מי שמוסמך לאבחן הוא פסיכיאטר או נוירולוג מומחה. לקריאה מעמיקה בנושא, אתם מוזמנים להיכנס למדריך, שנכתב פה באתר. מדריך זה גם כולל את הנושאים "איך אבחון אמור להיערך", "מה הוא אמור לכלול" וכדומה.
בספרות המקצועית (Dsm 6 ו- ICD 10) הגדירו מספר קריטריונים, שמאפיינים הפרעת קשב (ADHD). אתם מוזמנים להיכנס למדריך שלנו אשר מפורסם באתר ולבדוק האם יש לכם (קישור ל"בחן את עצמך מבוגרים") או לילדכם (קישור ל"בחן את עצמך ילדים"), הפרעת קשב.
לא. הפרעת הקשב היא כאמור אורגנית, היא תכונה קיצונית גופנית. אם היא אינה מטופלת, נוצרים סביבה מאפיינים של הפרעות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות, אך הם משניים.
יש מצבים בהם יש פגיעה בריכוז על רקע בעיה נפשית, אך זו אינה הפרעת קשב.
במחקרים שונים נמצאו שינויים משמעותיים במבנה המוח ובאופן התפקוד שלו, כולל חזרה למצב התקין תחת טיפול בריטלין.
לא. הפרעת הקשב היא אורגנית (פיזיולוגית), והיא תוצאה של תפקוד שונה של המוח, אך לא מדובר בפגיעה מוחית.
הפרעת קשב וריכוז היא תכונה קיצונית תורשתית הגורמת לפיזור קשב ולגירוי יתר.
התכונה קיימת ב-10% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים ובכ- 6% מאוכלוסיית המבוגרים.
התכונה גורמת להפרעה משמעותית בתפקודים כמו התנהגות, למידה, יכולות חברתיות ומצב רגשי. יחד עם זאת, יש להפרעת הקשב יתרונות כמו חשיבה יצירתית, אנשים מעניינים, בעלי שמחת חיים, בעלי תושייה וערניים לסביבתם.
ההפרעה הישירה מופיעה סביב פעולות של רצף, סדר וארגון. היא מקשה מאד על כל פעולה מונוטונית פסיבית. לכן, יש קושי ניכר בלמידה, בקריאה, בהקשבה ובכל פעולה שדורשת התארגנות ויציבות.
"הפרעת קשב היא הפרעה נוירו התפתחותית שעוברת בתורשה. הפרעה רפואית לכל דבר ועניין!
נכון, האבחון שלה מסתמך בעיקרו על ראיון קליני עם איש מקצוע, אך לו היה ניתן לעשות MRI לכל אדם
עם הפרעת קשב היה ניתן לראות שיש שינויים במבנה המוח, וצורת התפקוד שלו. שינויים בקישורים
בין איזורי מוח שונים, רשתות שיש בהם "בגים". מה הכוונה בהפרעה התפתחותית? הפרעה שאם לא מטפלים,
יצטרפו אליה ספיחים שונים במהלך השנים".