תקשורת נכונה עם ההורים סביב הצורך של התלמיד לאבחון

תקשורת נכונה עם ההורים סביב הצורך של התלמיד לאבחון:

1.דייקו – להפרעה קוראים הפרעת קשב. (ולא קשיי קשב, בעיות קשב, הפרעות קשב, הפרעת קשב וריכוז )

2.הפרעת קשב פוגעת בתפקודים הניהוליים בהרבה תחומי חיים ולא רק בלימודים.

3.הכירו את המאפיינים של הפרעת הקשב לפי ה DSM.
אם זיהיתן לפחות 6 מאפיינים מכל סוג והם מתקיימים ב 2 סביבות לפחות, כדאי לפנות ליועצת ביה"ס ולבקש להפנות את תשומת לב ההורים ולהציע לגשת לרופא.

4.לא לכולם יש הפרעת קשב. הפרעת קשב היא לא בעיה להקשיב ולא הפרעה בקשב שיש להרבה אנשים בתקופתנו.
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו ביולוגית התפתחותית שנולדים איתה או שהיא תוצאה של חבלה בראש.
אל תשמשו במושג הפרעת קשב בצורה שעושה לו זילות.
תזכרו שאתן לא מאבחנות, אתן לא אומרות שלילד יש הפרעת קשב, אתן לא מציינות שם של תרופה, זה לא התפקיד של המורה.
אתן מדברות על המאפיינים שזיהיתן ועליהם בלבד.
הורים שמתקשים להבין – הפנו אותם לאתר העמותה – יש לנו את כל המידע הדרוש.

5.כשיש לכן סימני שאלה, הכירו את המשפחה, את סביבת המחיה שלו, את ההרגלים והרוטינות של הבית, שאלו את הילד וההורים שאלות, התעניינו, הראו שאכפת לכם. אפשרו לילדים לדבר על הקשיים שלהם, כך הם לא מרגישים לבד.

6.הרבה מהתסמינים של הפרעות חרדה, דיכאון וכו נראים כמו הפרעת קשב, לכן חשוב שרופא הוא זה שיאבחן. כשאין וודאות, מומלץ ללכת לעוד חוות דעת.

7.מבחני קשב ממוחשבים (TOVA, BRC, MOXO וכו' ) אינם תחליף לאבחון רופא.
עדיף תמיד שרופא יאבחן ורק אם הוא מחליט שיש צורך, הוא יפנה למבחנים ממוחשבים.
(אבחון של רופא אמור לקחת 30-4 דק וכדאי לחזור למעקב).

8.מלאו את השאלונים בתשומת לב, יש חשיבות רבה למה שאתן מדווחות לרופא.

9.למדו את ההורים לשמור את כל היסטורית המידע הרפואי על הילד ב "תיק ילד", הציעו להם לשמור מחברת אחת לדוגמא, לטובת אבחון עתידי כשיהיו בוגרים.

10.קוג פאן – היא שיטה שבאה מהריפוי בעיסוק ועובדת על התפקודים הניהוליים, ניתנת לילדים בקופות החולים – למדו את ההורים לבקש.

11.כשילד לוקח טיפול תרופתי זה חלון זמן לנצל את השפעת הטיפול כדי למקסם את מה שניתן ללמד אותו (חומר חדש, להקנות לו הרגלים טובים וכו) נצלו את הזמן הזה בחכמה.