האם כדאי לספר לילד שיש לו הפרעת קשב?
האם כדאי לספר לילד שיש לו הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) ?
יש לנו המון סיבות מעולות שבגללן אנחנו נמנעים מלדבר עם הילד שלנו על הנושא הרגיש הזה: הוא לא יבין, הוא עוד קטן, נחכה שיגדל, הגילוי עלול לפגוע בדימוי העצמי שלו? למה לספר לו שהוא אחר? – אבל כל אלה הם רק ניסיון להסתיר את המבוכה והכאב שבנגיעה בחלקים החלשים של ילדינו , שצובטים לנו בלב. האמת היא, שהילד החכם והרגיש הזה כבר יודע – יודע היטב – שהוא לא בדיוק כמו כולם. אם נדבר איתו גלויות ניתן ושם לבלגן הזה שמקנן בתוכו וגורם לו להפריע בשיעורים, לחלום דווקא כשצריך להתרכז, להיות מנותק מהחברים – ניתן לו מתנה גדולה. נשחרר אותו מהדימוי העצמי של ילד רע, עצלן וטיפש, ונתחיל לבנות עבורו בסיס מוצק ויציב שממנו יוכל להתפתח, לצמוח, להמריא.

איך עושים את זה?
השיחה שאנחנו מקיימים עם הילד שלנו אחרי קבלת האבחון – שבה אנחנו מציגים בפניו את הפרעת הקשב ומדברים איתו על הדרכים להתמודדות איתה – היא חשובה מאד. חשוב שהמסר שעובר בה יהיה פשוט, חיובי, מקבל ומכבד. הילד שלכם צריך לדעת מה בדיוק קורה איתו. ידע הוא כח; תנו לו כמה שאפשר ממנו, בצורה שמתאימה לגילו כמובן. אפשר להסביר לילד שבמוח יש הרבה חלקים ולכל אחד תפקיד שונה; יש חלק שתפקידו לשמור על הסדר, המיקוד והמשמעת, ויש ילדים – הרבה ילדים, הוא לא היחיד – שאצלם הוא עובד אחרת. הוא קצת עושה בעיות כשצריך למשל להתמקד במשימה משעממת, אבל לעומת זאת, כשצריך להפגין יצירתיות, תעוזה ואומץ – אין כמוהו.
השיחה הזאת צריכה להיתמך גם אחר כך, באופן שבו אתם מקבלים את הילד שלכם, שומרים על כבודו ומטפחים את הדימוי העצמי שלו. יש הורים רבים שבעצמם חיים עם הפרעת קשב; אם אתם נמנים עימם, נצלו את ההזדמנות הזאת כדי לעשות תיקון. אל תתנו לילד שלכם להרגיש לא בסדר; אפשרו לו להבין ולהכיל את הקושי כחלק מחייו, להתמודד איתו ולנהל אותו.
אם יש לכם עוד שאלות בנושא, אם אתם זקוקים לעצה או להכוונה, נשמח לסייע לכם .
אתם מוזמנים לפנות אלינו בהודעות האישיות בדף הפייסבוק, המענה חם ומהיר והשמירה על פרטיותכם מובטחת.