טיפול רגשי

טיפול רגשי בילדים עם הפרעת קשב

בצד המאפיינים ההתנהגותיים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)  – אלה שתיכף קופצים לעין, אלה שמקשים עליכם ועל המורים בכתה, עובר על הילד שלכם עוד משהו, קצת פחות גלוי לעין ולא פחות ראוי לתשומת ליבכם: זהו החלק הרגשי של הפרעת הקשב. בצד הטיפול התרופתי שהילד שלכם מקבל, שמשפיע לטובה על התסמינים הנוירולוגיים של ההפרעה, אסור שתזניחו את ההשפעות הרגשיות של ההפרעה: תחושת ערך עצמי נמוך, בדידות, חוסר בטחון, ביקורת עצמית חריפה ומופרזת ועוד. כאשר נושאים אלו נותרים ללא התייחסות ולא מטפלים בהם, השפעתם יכולה להיות הרסנית בחיי הילד ובחיי המבוגר.

בואו נעמיק בהן מעט, כדי שהצורך בטיפול יהיה מובן יותר.

ילדים עם הפרעת קשב עלולים למצוא את עצמם דחויים בשל טווחי הקשב הקצרים שלהם, אשר אינם מאפשרים להם לשבת לאורך זמן עם חברים ולשחק. התוקפנות, חוסר השליטה והאימפולסיביות, שפעמים רבות הן חלק מההפרעה, מהווים איום על ילדים אחרים. לצד אלה, יש חוסר יציבות רגשית ומזג סוער, העלולים, גם הם, להשפיע על ילדים אחרים ולהרחיק אותם. מנגד, ילדים עם הפרעת קשב שנוטים לחולמנות, עלולים להחמיץ קודים חברתיים ורגישויות שונות בסיטואציות חברתיות. כל אלה מובילים לקשיים בקשרים הבינאישיים. מכאן, לעתים קרובות, ילדים עם הפרעת קשב מוצאים עצמם בודדים ופגועים.

גם הקושי הלימודי הנובע מההפרעה, מחליש את ביטחונם העצמי ומגביר את תחושת חוסר המסוגלות. הם רואים את חבריהם לומדים ומצליחים ולא מבינים מדוע הם, שמתאמצים כל כך, לא מצליחים להתרכז במבחן ולהוציא ציונים גבוהים. ישנה גם תחושה של תחרותיות רבה (גם עם אחיהם, לא רק עם החברים) ותחושת כישלון. הערך העצמי שלהם נפגע והתסכול מהתחום הלימודי ומההשוואה לאחרים, הולך וגדל. ילדים כאלה מרגישים לעתים קרובות אכזבה. הם מאוכזבים מעצמם בשל קשייהם וחוסר ההצלחה ומרגישים לעתים קרובות, שהם מאכזבים את המורים בבית הספר ובעיקר את הוריהם.

ילדים שההפרעה גורמת להם "לרחף", עלולים להיות מטרה ללעג בגלל הבלבול והפיזור שלהם; בגלל שהם לא מביאים את הספר הנכון לשיעור או כי הם לא מצליחים למצוא את התשובה כשהמורה פונה אליהם.

ילדים אשר סובלים מהיפראקטיביות וקושי בשליטה, מפריעים לעתים קרובות למורים ולמהלך התקין של השיעור. הם מרבים להיענש והתנהגותם לעתים אף גורמת לאנטגוניזם בקרב המורים, דבר אשר עלול להשפיע על ההשקעה וניסיונות הקידום של הילד, על ידי המורים.  נטילת תרופה באופן קבוע עלולה לגרום להם לחוש כי "הם לא שווים", או "מקולקלים".

כל אלה משפיעים באופן משמעותי על הילדים, בייחוד על תפיסת העצמי שלהם, הערך העצמי שלהם והדימוי העצמי. לכן חשוב לשים לב גם לצד הרגשי המלווה הפרעה זו, ובהתאם לצורך, לתת טיפול רגשי מתאים.

חשוב שהפסיכולוג, התרפיסט או המטפל, שאליו אתם מפנים את הילד שלכם יהיה כזה שהתמחה בילדים עם הפרעות קשב, מכיר את הבעיות הספציפיות שמאפיינות אותם ומכיר את הדרכים להתמודד איתן.