ערב המודעות השנתי של עמותת קווים ומחשבות מתקיים ב25 בדצמבר!

"תמיד חייכתי. ככה חינכו אותי – לחייך אל העולם, לראות את השמיים הכחולים מבין העננים האפורים. רק כשבגרתי התחלתי להבין שהחיים לא כל כך שמחים. הבנתי שהבטן שלי גדלה כדי שיהיה לי מספיק מקום להכיל את כל הבלאגן שמתרוצץ לי בגוף, את אי השקט שכל כולו מדוכא פנימה בעוד כלפיי חוץ – הכל בשליטה. בפנים אני מרגישה זרמים לרגליים כשאני יושבת בשקט יותר מדי זמן. אני זוכרת את אותו קונצרט שהייתי צריכה לשבת שעה וחצי בלי לזוז. האי שקט נזל לי מכפות הרגליים..

לזה נוסף הזיכרון הקצר, שהכתיר אותי בכינויים טיפשה, זיכרון של נמלה, מוגבלת והכי קשה היה לשמוע ״את ??? הבת של…?״

ואז "העפיפון" – הקלות הבלתי נסבלת של הניתוק. אני זוכרת את שנת האבטלה שנכפתה עליי. נכנסתי ל ״מצב חופש״. זה המצב שאני יודעת מה השעה רק לפי מקום השמש בשמיים. אני עושה מה שיוצא באותו רגע, אין תכנון, אין התחייבות, אין אחריות ואני זוכרת כמה היה לי קשה להוריד את העפיפון בחזרה אל הקרקע.. כמה נהניתי לרחף שם למעלה, לחזור למצב חסר האחריות של ילדה קטנה. היום כשאני כבר בוגרת, אמא לילדים גדולים, סבתא לנכדים, אני מתחילה להבין שכל מה שהייתי צריכה זה שיהיו לי עוד כמה ידיים שאוכל לאחוז בהן, שילוו אותי ויראו לי את הדרך. זה ללא ספק היה עוזר לי המון בחיים. בהתמודדויות עם המחויבויות האחריות והמאבק הקשה בחיי היומיום."

 

הרבה אנשים מבוגרים פונים לעמותה ומספרים את הסיפור האישי שלהם.
אנשים שעד כה שמענו את קולם רק כהורים או כאנשי מקצוע, משתפים ומספרים לנו את הסיפור שלהם. מגלים לנו עוד שכבה בסיפור על הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD.
אנחנו מאמינים שזו תוצאה של עבודה קשה –  נושא הפרעת הקשב עלה למודעות ולשיח הציבורי. בעקבות פרסום מידע מקצועי, אמין ועדכני במדיות השונות, על ידי עמותת קווים ומחשבות ובכלל – יותר ויותר אנשים מבינים את חשיבות האבחון והטיפול המוקדם.

ערב המודעות השנתי של עמותת קווים ומחשבות יתקיים ב- 25.12.2017

בואו להיות אתנו, אולי תשמעו גם את הסיפור שלכם על הבמה.

לתוכנית המלאה ולהרשמה הכנסו לאתר קווים ומחשבות goo.gl/RJ7UPk

מתכוננים לחנוכה

חנוכה כבר כמעט כאן. הילדים כבר לומדים את שירי החג, מתכננים ובונים חנוכיות, לומדים את סיפורי החג ומצפים למנהגים, למאכלים ולמסורות המשפחתיות. זה הזמן שגם אנחנו צריכים להתחיל להתכונן ריכזתי כמה טיפים חשובים

  1. דמי חנוכה – סיבה לקנות משהו חדש לילדים.

לפני שאנחנו או המשפחה נקנה מתנות, בואו נעשה סדר בחדר הילדים. נמיין את המשחקים והספרים, נמסור או נזרוק את המיותר ונחזיר למדפים בצורה מסודרת כך שגם הילדים יראו שוב מה יש להם. וכשנדע מה חסר, נכין יחד עם הילדים רשימה ונציע לכל מי שישאל מה לקנות לילדים כדמי חנוכה. כך יהיה לנו הרבה יותר קל לדעת מה ישמח את הילדים לחנוכה.

  1. הכנות ותקציב

כדי שהילדים יהיו מאורגנים, אנחנו צריכים להיות מאורגנים ולכן אנחנו צריכים להתכונן מראש לכל פעילות צפויה (לפרק את המוקשים כדי שלא יתפוצצו).

כל יום נתכונן לפעילות היום הבאנכין רשימות, נרכז את הפרטים הדרושים לפעילות, נדאג לתזכורות, נקנה מראש את המצרכים הנדרשים לפעילות, נוודא שעת הגעה של החברים/משפחה.

נקבע מראש את מסגרת התקציב לכל פעילות ולחג כולו. אחרת נחרוג מהתקציב ונאבד שליטה. נגדיר לילדים לפני כל פעילות מהו התקציב שמוקצב להם לפעילות זו ונקפיד לשמור על הגבולות שקבענו. צעקות, בכי, השתוללות – לא ישנו את החלטותינו.

  1. יצירה

לא חייבים שכל פעילות תעלה הרבה כסף !!! אנחנו יכולים לעשות פעילויות משותפות שיעוררו את היצירתיות של הילדים ונגרום להם לסיפוק רב ותחושה של הצלחה.

נאפה ביחד עוגיות בצורות שונות, נכין ביחד אלבום תמונות, נמציא משחקים, נלך למפגשי יצירה במוזיאון, נקנה חוברות יצירה ונעשה ביחד.

  1. פעילות גופנית

נעזור לילדינו להימנע מ"להימרח" יום שלם מול המסכים הדיגיטליים השונים.

ניצור שגרת פעילות גופנית בכל יום – סיבוב הליכת בוקר, טיול באופניים, משחקי כדור.

  1. בילוי
  • נחליט מראש שלא הולכים ליותר מהצגה אחת בחג
  • ניקח אתנו עוד אדם מבוגר ולא נהיה לבד כך שנוכל להתפצל.
  • נשתדל לקנות כרטיסים בקצה השורות כדי שיהיה לנו קל לצאת ולהיכנס גם באמצע המופע וכך נמנע גם את המבוכה.
  • לא נביא לפסטיגל ילד שעוד לא חווה הפקה גדולה ורועשת מסוג זה.
  • ניקח אתנו אטמי אזנים לסובלים מהרעש.
  • נקפיד להלביש את הילדים בבגדים נוחים. (בסגנון טרנינג)
  • נקפיד לצאת הרבה זמן קודם כדי שלא נגיע בלחץ. שנוכל לחנות בנחת ולהיכנס לאולם בלי הצפיפות.
  • חשוב שנתן לילדים להוציא את המרץ ממש עד הרגע האחרון – לתת להם לרוץ בחוץ או לעשות יחד אתם פעילות שמאווררת.
  1. תכנון

ניצור לוח פעילות שבועית עם הילדים. ובכל יום נתכנן לפחות פעילות אחת.

כך לילדים יהיה למה לצפות והם לא יתנהלו בחוסר ודאות.

כשאנחנו יודעים מה צפוי. אנו מתכוננים, מתארגנים בהתאם וביום הפעילות אנו מוכנים.

וכך יותר קל לנו להתמודד עם מעברים ושינויים.

מוזמנים להיעזר בלוח התכנון וכרטיסיות ההתארגנות שהכנו במיוחד לחופשות.

ניתן להזמין באתר האינטרנט של העמותה  https://goo.gl/uJmjqB

 

אל תשכחו לשמור על המצברים שלכם –

מלאו אותם – קפה עם חברה, חדר כושר, יציאה עם בן הזוג.

קומו לפני הילדים והתארגנו בקצב שלכם, שמרו זמן למחשבות ורק אז תתחילו את היום המשותף עם המשפחה.

חג שמח וחופשה נעימה !

להיות אמא וסטודנטית

היא עורכת דין ועובדת בחברה גדולה, יש לה ילדה בבי"ס, בן בגן והיא בהריון. היא אמא מאורגנת, מסודרת, "תקתקנית" כמו שהחברות קוראות לה – מאוד אוהבת להיות אמא והיא לוקחת את התפקיד במלוא הרצינות. אבל בער לה, היא הרגישה שעם כל העומס של גידול הילדים בשילוב העבודה, היא רוצה לחזור לספסל הלימודים ולסיים את לימודי הדוקטורט. אז היא נרשמה וסופסוף התחילה שנת הלימודים.

הלימודים התחילו בעשר, היא הגיעה רגועה, נינוחה ומאורגנת והכל היה רגוע עד השעה שלוש. אז התחילו התיאומים, האי-שקט, הטירוף – טלפון לבעלה "אתה זוכר שאתה אוסף את הילדים?" "לחוג הזה צריך לצאת בארבע כדי שהילדה לא תאחר" "אל תשכח לקחת את התיק, הכנתי אותו כבר. הוא מוכן ליד הדלת.." ועוד טלפון לאמא שלה "את זוכרת לקחת את הילדה לחוג בלט ?" עבר עוד שעור ופתאום אני רואה אותה עם דמעות בעיניים, היא סיפרה – "אמא שלי שלחה לי וידאו מהחוג, הילדה עשתה תרגיל חדש בצורה מושלמת ואני לא הייתי שם.. אני רוצה להיות נוכחת בחיים של הילדים שלי ומצד שלי כל כך חשוב לי להגשים את החלום שלי ולסיים את הלימודים. התחושה שאני לא שם כשהם עושים את הצעדים הראשונים, לומדים דברים חדשים, מתחילים התחלות חדשות, גורמת לי להרגיש אשמה. אני מרגישה שאני לא אמא מספיק טובה.

כשהחלטתי להביא ילדים לעולם היה לי ברור, שהתפקיד שלי הוא ללוות אותם ולהיות לידם כל הזמן, בוודאי בשלב הראשוני שבו הם מתמודדים ומגלים את העולם. רציתי ללמד אותם להתמודד ולהקנות להם את הכישורים המתאימים עפ"י סולם הערכים שלי, להוות עבורם מודל לחיקוי בהתנהלות, בהתארגנות, בסדר ובניקיון. מצד שני בער בי ולא עזב הרצון לממש את עצמי, לקדם את עצמי ולהגשים את החלומות שלי, כדי שארגיש שלמה עם עצמי. אני רוצה להאמין שהשילוב בין השניים יהווה בסופו של דבר דוגמה לנחישות והתמדה עבור הילדים שלי."

בשבע ועשרים בערב היא נכנסה ללחץ וכששאלתי מה קרה היא אמרה לי "אם אני אצא עכשיו, יש לי עוד סיכוי לראות אותם ולקרא להם סיפור לפני שהם נרדמים", לשמחתנו המרצה קיצר את השיעור וסיים מוקדם, והיא יצאה במהירות מהכיתה.

למרות המחיר שאנחנו משלמים למען הגשמת הרצונות שלנו, בסופו של דבר אנחנו מהווים עבור הילדים שלנו דוגמה לנחישות עקביות והערכה עצמית. אנחנו משדרים זאת בהתנהלות שלנו מולם ובשיח החינוכי שלנו אתם ואת הדרך הזו הם גם יעשו כשיצאו לעולם כעצמאים.

בהצלחה לכל ההורים הסטודנטים שהתחילו השבוע את שנת הלימודים.

קשה לקום בבוקר

"אני זוכרת את עצמי כילדה, לא מצליחה לקום בבוקר. את הכעס של אמא שלי, את המאבק על השמיכה, אמא מזיזה אותה ואני מתחבאת חזרה מתחתיה, היתה שופכת עליי מים, מדגדגת לי את הרגליים, שמה שקית של קרח על כפות הרגליים, היא היתה מדליקה רדיו בקולי קולות, משמיעה לי מוסיקה שלא אהבתי, פותחת את התריסים ועוד אינסוף זכרונות מציקים של השכמה ועדיין, זה לא גרם לי לקום. ביאושה היא היתה מצהירה שהיא לא תעיר אותי יותר, שאין לה כח למלחמות האלה כל בוקר, שקשה לה להתחיל את היום בכעס. היא לא הבינה למה אני לא יכולה להיות כמוה, כמו האחים שלי, כמו אבא שלי, הם פשוט שמו שעון וקמו. למה אני לא מצליחה לעשות דבר כל כך פשוט כמו לקום. אני זוכרת את ה"שיחות" האלה עם אמא שלי, שהיא היתה מתלוננת על הקושי שלה ולא היתה פנויה להבין למה אני לא מסוגלת לבצע את הפעולה הפשוטה בעיניה של לקום מהמיטה, היא פשוט לא הבינה כי לה אין בעיה לקום בבוקר. וכך היתה ממשיכה להעיר אותי בכעס, ברעש, עם המון לחץ "קדימה קדימה לקום".. הרבה פעמים פשוט לא יכולתי לקום לביה"ס, הייתי נשארת מתחת לשמיכות, בוכה מהתסכול, הרגשתי שלא מבינים אותי, שאין לי כח ושום רצון לצאת ולהתמודד. אף אחד לא הבין אותי !"

זה קורה לא פעם, שאנחנו מטפלים בתוצאה ולא מנסים לחשוב מה הן הסיבות להתנהגות מסוימת. בשיחות שלנו עם הילדים חשוב שנשמע מה שיש להם להגיד ולא נתעצבן ונתבצר בקשיים שלנו. כשהילדים ירגישו שאנחנו רוצים באמת להבין, הם ישתפו אותנו.

בשיחה איתם חשוב שנשאל ביחד שאלות ונברר מדוע קשה להם לקום בבוקר –

האם זה קשור לביה"ס ? האם זה קשור לבעיה עם החברים ? עם המורים ? עם המטלות שנתנו בכיתה ? ואולי יש להם קושי בשינה עצמה, לעתים ילדים לא ישנים טוב ואנחנו בכלל לא מודעים לכך. האם הם הולכים לישון בזמן ? האם הם זקוקים ליותר זמן שינה ? האם חם או קר להם ? האם יש רהיט או צעצוע שנראה מפחיד בלילה ?

לקשיים בקימה בבוקר יש לא מעט פתרונות –

  1. השכיבו את הילדים עם תריסים פתוחים, שהשמש תכנס לחדר כבר עם זריחתה.
  2. בנו את ההשכמה בהדרגתיות ואל תצפו להשכמה מיידית. עשו זאת בכמה שלבים – קודם העירו בעדינות, אחרי מעט זמן חזרו והורידו את השמיכה, שימו מוסיקה ובפעם השלישית אל תעזבו את החדר עד להשכמה המלאה.
  3. תמיד עוזר ריח של תבשיל חם שאהוב על הילדים.
  4. ילדים שאוהבים לשתות שתיה חמה, אל תפחדו להביא להם את המשקה למיטה, להפוך את ההשכמה לרגע של פינוק, שייזכר כחוויה נעימה.
  5. למדו את הילדים המתקשים, להתעורר בעזרת הצלצולים האהובים עליהם וכך גם תעבירו אליהם את האחריות להשכמה.
  6. הפכו את ההשכמה למשימה שהם צריכים לנצח אותה, צרו אצלם מוטיבציה ואתגרו אותם.

הפתרון היעיל ביותר הוא ליצור הרגל של השכמה בשעה קבועה, צריך לגרום לכך שהשעון הביולוגי של הקימה יהיה שעון אוטומטי וכך הגוף יתעורר ויאפשר לילדים לקום, ללמד את הילדים שגרה קבועה, כל יום יש להם תכנית בבוקר מהרגע שהם קמים, כך יהיה להם קל יותר להתחיל את היום.

רק אם נשוחח על זה, מתוך ניסיון אמתי לנסות ולהבין מה מפריע לילדים, רק אז נוכל לעזור להם להתמודד באמת עם הקושי ולהגיע ביחד אל הפתרונות.

טובה בן ארי

לכבוד יום זכויות הילד הבינלאומי התארחה בתאריך 22.11.17, בדף הפייסבוק שלנו, הגברת טובה בן-ארי.

הגברת בן-ארי היא המפקחת הארצית לזכויות תלמידים בחינוך היסודי ובחינוך העל יסודי במשרד החינוך. טובה מקדמת את הידע לזכויות הילדים והנוער, ופועלת לחזק את מעמדם של התלמידים כבר מעל לעשור במערכת החינוך.

לכל מי שפספס, ליקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו בדף ובפניות אישיות. השתדלנו לשמור את השאלות והתשובות אותנטיות כפי שנכתבו.

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן ייעוץ אישי