בתאריך 26.4.17 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את הגב' רבקה צדיק. רבקה היא מרפאה בעיסוק לילדים ונוער. מומחית בתחום הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD ובעלת ניסיון של מעל ל- 40 שנה.
במהלך האירוח היא ענתה על שאלות שנוגעות לוויסות חושי, המאפיין את המתמודדים עם הפרעת קשב.
אז לכל מי שפספס, לקטנו חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה אלא הגהה בלבד ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

חשוב להדגיש כי אין לראות בתשובות שמופיעות מטה כייעוץ אישי וכי תמיד יש צורך להתייעץ עם איש מקצוע.

שאלה –
שלום רבקה! האם אביזרים המיועדים ל"הפרעות קשב" כמו קוביה עם מתגים או כדור לחיצה, אכן יכולים לעזור בריכוז? ואיך אפשר לעזור לילד שכל הזמן "מטייל בתוך החולצה"-מושך בשרוולים ומכניס את הידיים פנימה. תודה.

רבקה צדיק ענתה
האביזרים שאנחנו רוכשים יכולים לעזור לילד להעסיק את עצמו, במקום ל"טייל" בתוך החולצה. יש גם חפצים זולים יותר כמו נחשוש קטן, מחרוזת תפילות וכל חפץ שהוא מעדיף. חשוב להדגיש לו, שזו חלופה שעוזרת לו להתרכז בלמידה. רק שימו לב להתאים את האביזרים לתנאי ביה"ס. רציתי להוסיף, כי חלק מהאביזרים המוצעים בשוק, הם רועשים או מסיחים את כל הנמצאים בסביבת הילד ולעיתים גם את הילד עצמו. חשוב שהחפץ עצמו יתאים לילד ולמורה.

שאלה –
כשיש סימפטומים זהים, איך יודעים לעשות הבחנה בין הפרעה של קשב וריכוז לויסות תחושתי, כמו בעיות הקשבה וריכוז בכיתה, תנועתיות יתר, הסחה מכל רעש ?
תודה מראש.

רבקה צדיק ענתה
נכון. תנועתיות זו תופעה שכיחה מאוד, זה ממש לא משנה מה קודם. חשוב לדעת כי התנועתיות עוזרת לילד להתרכז. הוא ממש זקוק לתנועה. תאפשרו לו עם אביזרים מתאימים כמו כרית ישיבה לרכב, רצוי כרית אויר או כדור ועודדו את הילד לפעילות אירובית קבועה שתספק את הצורך.

שאלה –
איך אפשר להתמודד עם רגישות לרעש בכיתה? האם ילדים ונוער זכאים לקבל התאמה של הכיתה מבחינת אקוסטיקה כמו ילדים עם ליקוי שמיעה?

רבקה צדיק ענתה
ילדים עם רגישות לרעש זכאים להתאמות. אך זה דורש שיתוף פעולה של המורה. אפשר אטמי אזניים או אוזניות, ישיבה בפינה שקטה, כתיבת מבחן בחדר מבודד וכד'. דורש תכנית עם ביה"ס.

שאלה –
האם את ממליצה על שימוש באטמי אוזניים ואיזה סוג עדיף?

רבקה צדיק ענתה
אנחנו ממליצים על אטמי אוזניים במקרים קיצוניים. הילדים פחות אוהבים את זה מאחר וזה מנתק אותם מהמורה. לא מקבלים מספיק משוב ממנה. אוזניות עדיפות הן רק מטשטשות רעשים.

שאלה –
מה עושים עם ילדים שיש להם סף גבוה של חישה ולא חשים כאב כמו אחרים?

רבקה צדיק ענתה
אנחנו נותנים לילדים אלה עיסוי עמוק. מלמדים אותם איך להרגיע את הגוף באמצעות דחיסות בצורה מקובלת כמו חיבוק עצמי. ישיבה על הידיים. דחיסה בברכיים (דחיסה הכוונה עיסוי עמוק לתוך המפרקים. זה עובד על התחושה העמוקה בתוך השריר והמפרק). במקביל עובדים איתם על מודעות, כמו עם כל אחד עם שונות. זו גישה שיקומית.

שאלה –
מה עושים??? (הצילו !) ילד רגיש ופגיע, רגישות חושית, בעיקר שמיעה, טעם סלקטיבי, קצת מגע, עם סף חרדה, חוסר בטחון עצמי, מתפרץ באלימות, מתקשה לשבת ולהתרכז, למרות הבנה מעולה (מסוגל להוציא 89-90-100 , אבל ייקח לו יומיים לענות…) מושעה כל שני וחמישי.

רבקה צדיק ענתה
במקרים קשים וקיצוניים ממליצה לפנות לאיש מקצוע בתחום – מרפאים בעיסוק מומחים בתחום זה. במקביל, גם לבקש עזרה והדרכה רגשית. לרוב זה משולב.

שאלה –
בתי בת 9 נוגעת בכל, לועסת הכל (היום קצת פחות), רגישה מאד למגע עדין, אך אוהבת מאד מגע חזק ולוחץ. מאובחנת על הספקטרום בתפקוד גבוה. איני מכירה בכלל טיפולים לוויסות תחושתי. אשמח להארות איך והיכן מתחילים לטפל, מהן השיטות הקיימות וכל דבר נוסף. תודה!

רבקה צדיק ענתה
טיפול בוויסות חושי נעשה ע"י מרפאה בעיסוק. עיקר הטיפול הוא הדרכה והתאמת הסביבה. הילדים שלנו נבונים ונמצאים במצוקה. הם ישתפו פעולה. ממליצה לבדוק זאת. לגבי הטיפול בריפוי בעיסוק. וויסות תחושתי הוא ליבת המקצוע. פותחו שאלונים ככלי אבחוני וגישות טיפול מותאמות. בגיל הרך הטיפול הוא אינטנסיבי באמצעים סנסומוטוריים. בגיל ביה"ס ומתבגרים, אנחנו בעיקר מדריכים ודואגים להתאמת הסביבה לילד לפי הצורך. בנוגע לצורך בלעיסת דברים – קשה לילד לשלוט בצורך לגרייה עצמית. בעיקר כאשר הוא מגייס את עצמו לקשב עבודה או למידה. מומלץ לתת מסטיק או אוכל קשה ללעיסה, כמו גזר, מלפפון, קולרבי, פלפל או משמש יבש. אפשר גם לרכוש שרשרת סיליקון ללעיסה. אם הילד בגיל בי"ס, רצוי לעבוד על המודעות העצמית ודרך תפקודים ניהוליים, להשתמש בחלופות לגרייה לפה. אפשר להציע לשתות מבקבוק עם קש וגם לצחצח שיניים, כולל עיסוי לחניכיים ולחזור על כך לפחות שלוש פעמים ביום.

שאלה –
ויסות חושי וגיל ההתבגרות, היינו הורמונים. כיצד אפשר "להילחם" בזה וללא תרופות? אילו תרגילים מומלצים בנושא המגע, רגישות לבדים על הגוף? טעמים משתנים? ריחות? שמע?

רבקה צדיק ענתה
צריך לחשוף את הילד באופן מדורג ועם שליטה שלו. בגדים אפשר לתת לו להעדיף מה שמתאים לו. יש ילדים המעדיפים בגדים רחבים ויש במעדיפים בגדים צמודים. זה שונה אצל כל ילד.

שאלה –
– כמורה לכתה ב' בנים, עם מספר ילדים בעלי קושי עם ויסות חושי ומספר ילדים עם הפרעת קשב (חלקם כמובן מתמודדים גם וגם) ואף אחד כרגע לא נוטל ריטלין. אשמח ממש להמלצות מבחינת מבנה כתה, מהלך שיעור, הפוגות תוך כדי הלמידה וכו'. תודה!

רבקה צדיק ענתה
ממליצה לעודד פעילות בתנועה. לעודד פעולות דחיסה למפרקים בגוף בזמן ישיבה כגון חיבוק עצמי. לדחוס כף יד בכף יד. לדחוף עם הידיים את האגן מהכיסא כמו תרגילי יוגה.

שאלה –
– ילדים עם הפרעת קשב קשה בטיפול שמגיעים לסף מאד מהר ומאבדים ריכוז, אשמח למבחר טכניקות יעילות להחזרתם למיקוד טיפולי.

רבקה צדיק ענתה
תעודדי אותם להפסקות קצובות יותר ולאט לאט להעלות את הרף. במקביל לעבוד על התפקודים הניהוליים כמו להתאפק להתאמץ. אפשר לתרגל גם עם אביזרים שהילד יכול להוציא, כאשר מרגיש שהגיע לסף שלו. הילדים צריכים סביבה מכילה ומאפשרת ובמקביל לא לוותר להם לגמרי. זה דורש מאתנו המבגרים סבלנות ואמון ביכולת הילד.

שאלה –
ילדים עם קושי בויסות חושי שנכנסים להסטריה מתספורת, מזריקה של אחות מרופא שיניים, מה היית ממליצה כדי להקל עליהם?

רבקה צדיק ענתה
מדובר בד"כ בילדים מאוד צעירים. בבקשה לא בכוח. בעניין תספורת למצוא ספר שיודע להתאים עצמו או לספר בבית. זה קורה בעיקר על רקע של רגישות באזור השיער. ממליצה לעשות עיסוי עמוק לפני התספורת ולספר מעט בכל פעם. עד שהילד ירגיש פחות מאוים. לגבי זריקות זה מורכב. גם רגשית ממליצה לשחק הרבה במשחקי רופא אחות עם סימולציות וגם להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הרגשי.

שאלה –
איך מצליחים לבנות שגרה עם זמנים ולעמוד בזמנים ? אני והבן שלי מופרעי קשב, מטופלים בריטלין  ומאבדים זמן יקר בחלומות ובעיכובים לא נשלטים. מאבדים זמן יקר בלי להרגיש…

רבקה צדיק ענתה
– אכן חובה לשמור על סדר יום וגבולות. מציעה למצוא איזון בזמנים. לאפשר הפסקות עם צ'ופרים. בהפסקות לעודד פעילות מוטורית קצרה כמו קפיצה בדלגית או ריצה סביב הבית או לעלות ולרדת מדרגות.

שאלה –
בנוגע להפרעת קשב ומוסחות: יש מקומות שבהם המוסחות עלולה להיות מסכנת חיים. איך מלמדים את הילדים להיות ממוקדים, למשל בחציית כביש, על מנת לשמור על חייהם, לא לרוץ לכביש אחרי כדור. איך הופכים את חציית הכביש ואת ההליכה לצד הכביש, למשהו שאפשר להעביר אליהם בגיל המתאים את האחריות? כמה שאני לא מסבירה ואומרת – אני מרגישה שהמוסחות לא מאפשרת לי לסמוך עליהם…

רבקה צדיק ענתה
חציית כביש חובה לתרגל. מכינים תכנית מראש לפי שלבים ועם התכנית הכתובה מתרגלים. דורש זמן והרבה תרגול.

בשאלת המשך-
תוכלי לפרט מה הכוונה בתוכנית כתובה? עד איזה גיל אפשר לעכב את העצמאות של הילד, במידה שקשה לסמוך עליו?

רבקה צדיק ענתה
תכנית כתובה, הכוונה לפרט לפרטי פרטים כל שלב ושלב. מכינים יחד עם הילד את ההנחיות כתובות ויחד אתו יוצאים להתנסות. עושים את זה מדורג. איש המקצוע יחד עם ההורה, מחליטים מתי הוא בשל למעבר עצמאי. שיקול הדעת הוא לא לפי גיל, לזה דרוש איש מקצוע מלווה. מרפאים בעיסוק,המתמחים בשיקום, יודעים לעשות זאת היטב. תפקודי החיים דורשים ידע שיקומי קוגניטיבי.

שאלה –
זקוקים לעצה: הבן שלנו בן 11, בכיתה ה', לוקח ריטלין LA40 , ציונים מעולים, אין בעיות התנהגות. הקשיים שלנו אתו הם – רגישות גבוהה –
1) על כל דבר קטן פורץ בבכי.
2) בזמן צפייה בטלוויזיה, נסיעה וכו', ילעס משהו (שרוך, כבל של אוזניות, ציפורניים). אני לא יודעת מה קורה בשיעורים בבית הספר.
3) התעסקות באוכל: מתי נאכל, מה נאכל, כמה נאכל.
המון תודה.

רבקה צדיק ענתה
שלום, זו שאלה מאוד מורכבת, שדורשת התייחסות של כמה אנשי מקצוע העוסקים בתחום. אני מאוד מאמינה בעבודת צוות. מציעה לכנס את המטפלים ואת אנשי החינוך לבניית תכנית מותאמת לילד בכיתה ובבית

שאלה –
איך מתמודדים ילדים שמרגישים צורך לגעת באחרים ולא מצליחים לשמור על המרחב האישי שלהם ושל הסובבים אותם – משפחה, חברים ועוד. לעיתים הם נוגעים באחרים בסיטואציות שלא מתאימות, או שדורשים קרבה שהיא לעיתים לא מתאימה, הכוונה היא לנגיעה.

רבקה צדיק ענתה
ילד המרגיש צורך לגעת בעצמו ובאחרים, זקוק להרבה גרייה עמוקה לגוף. עיסוי דחיסות, בגדים הדוקים, טוב גם ילקוט על הגב, כל חפץ הנותן משקל לחץ על הגוף. משקולות יד גם יעזרו. במקביל, לעבוד קוגניטיבית על מודעות לעצמו ולסביבה.

שאלה –
– איך מלמדים ילד לשלוט בכוח שהוא מפעיל, הוא לא מודע לכוח שהוא מפעיל. במשחק תופסת למשל, הילדים אומרים שהוא דוחף ומכאיב והוא אומר שהוא רק תפס ורק נגע בהם.

רבקה צדיק ענתה
לילד המפעיל כוח מעבר לסביר, אין מודעות ולכן יש לתרגל אתו הפעלת לחץ ודחיסה עם חומרים שונים, כדי להמחיש את העוצמה. במקביל, לעבוד אתו קוגניטיבית ורגשית לגבי המודעות הרגשית, מה קורה לזולת ומה המרחב האישי של כל אדם. זה מקביל לגבולות שאנחנו, כל אנשי המקצוע, מדברים עליהם הרבה.

שאלה –
איך משכנעים ילד לקחת תרופות? ילד בן 9 שלא מוכן לבלוע כדורים, ניסינו ללמד אותו ושום דבר לא הצליח. אפילו כאשר הוא חולה וצריך אנטיביוטיקה או תרופה להורדת חום, הוא לא מוכן לקחת בכדור. סירופ צריך לתת בכמות שהיא מאוד גדולה היום בגילו וגם אותו הוא לא מוכן לקחת.

רבקה צדיק ענתה
מציעה גם לתרגל בליעת סוכריות "תיקתק" או צימוקים. או להטביע את הכדור במעדן וכך לפתות אותו לבלוע.

שאלה –
ילדה (8 וחצי) סובלת מאוד מרגישות לריחות, לפעמים מדובר בריחות שהם יומיומיים ובסביבה (בית הספר למשל). אנחנו מנסים לומר לה שהיא יכולה להתגבר, אבל אולי היא באמת לא יכולה? האם זה רפלקס שהיא באמת לא שולטת בו? יכולה להגיע עד כדי הקאה.

רבקה צדיק ענתה
הסתגלות לריחות דורשת חשיפה מדורגת עם שליטה של הילד. כמו במעבדה עם צלוחיות קטנות שהוא יכין וכד'. להפוך את זה לחוויה אקדמית ומדעית.

ולכל מי שפספס את האירוח ורוצה לקרוא בעצמו את השאלות מוזמן להיכנס לקישור המצורף.

נתראה באירוח הבא !!!