אוהב להיות בבית 3.2.17

"הוא ממש מעצבן, החלטנו ללכת לסרט בערב, קבענו שבשש נצא. בחמש הזכרתי לו לצאת מהעבודה והוא אמר שיישאר בעבודה ויגיע ישר לקולנוע, כי אם יבוא הביתה, הוא כבר לא ירצה לצאת. זה עצבן אותי. אני אוהבת שהוא מגיע, מתקלח, מחליף בגדים ואנחנו יוצאים ביחד וגם למה שנבוא בשתי מכוניות, נשלם שתי חניות וגם נחזור אח"כ בנפרד הביתה. איזו מין יציאה זו, זה בכלל לא בילוי משותף. כבר לא בא לי לצאת ככה.

באירוע אחר שהיה לנו, הוא אמר שיבוא לנוח לפני שנצא בגלל הנהיגה הארוכה אחרי יום מעייף. קבענו להיפגש בארבע בבית, שיספיק לנוח. והוא אכן בא, התארגן ושכב לנוח. עברה שעה וראיתי שהוא לא קם, נגשתי אליו למיטה ובעדינות הערתי אותו. הוא הוציא את הראש מהשמיכה ואמר לי שאין לו כוח והוא לא נוסע. ניסיתי במשך חצי שעה לדבר על לבו, שאנחנו חייבים להגיע לאירוע ההוא ביחד, כי זה אירוע של המשפחה שלו ואנחנו לא רוצים לגרום לרכילות במשפחה.

בסוף נסעתי לבד עם הילדים ולכולם הסברתי שיש לו עומס בעבודה והוא היה עייף מאוד.  שנאתי כל רגע שאני באירוע של המשפחה שלו לבד עם הילדים, כעסתי על עצמי שויתרתי לו ועכשיו אצטרך גם לנהוג את כל הדרך חזרה.

ככה זה בכל פעם שאנחנו קובעים לצאת לבילוי או לאירוע, אני אף פעם לא בטוחה שיהיה לי שותף בערב, אם הוא יבוא איתי או לא. זה גורם לי למתח, תסכול ועצבים וכל יום העבודה שלי נהרס".

דיברנו שההתנהגות שלו נובעת מקושי במעברים בין מצבים, פעולות ושינויים בזמנים. מי שקשה לו  להתמודד עם שינויים, נמנע מלהיכנס למצבים חדשים ונכנס פעמים רבות לעימותים עם הסביבה על הרקע זה.

לפני שתתעצבנו שוב באירוע הבא בואו נעשה כמה דברים –

  1. נפנה את הזמן לדבר על זה (לא ביום האירוע). נעל את כל הקשיים – הקושי לנתק את המחשבות מהעבודה, הקושי לצאת פיזית מהעבודה, התחושות של הלבד באירועים ועוד.
  2. נסנכרן יומנים ונקפיד שביום שיש אירוע הוא לא יקבע ישיבות ארוכות, מעייפות או רחוקות.
  3. נסכם שבאותו יום את אוספת אותו מהעבודה הביתה. אם הוא לא יוצא בזמן, את תאספי אותו וכך תהיי גם את מוכנה מראש ללוח הזמנים הזה.
  4. כשהוא מגיע הביתה הוא נכנס להתקלח וכך הוא יעיר את עצמו, במקום להיכנס למיטה שממנה קשה לו לצאת אח"כ.
  5. מצאו דברים שינעימו לו ולך את הנסיעה, כך שהיא תהפוך לחוויה נעימה של שניכם ביחד (דיסק טוב, פירות יבשים).

מעברים אינם פשוטים, חייבים לפרק אותם ולהתייחס לכל גורם שעלול להכשיל. לבנות את המסלול האופטימלי, כדי שאפשר יהיה להתמודד עם המעבר בצורה הנכונה ביותר לכל אחד.

עושים סדר לקראת הסדר

לוח שנהמנקים לפסח  14.3.17

"אני לא יכול להמשיך ככה, כל שנה כשמתקרבים לפסח, הבית הופך למקום שאסור להיכנס אליו, אורית נהיית עצבנית ובלתי נגישה וכל הבית על גלגלים. אני צריך לבוא כל יום מוקדם כדי לעזור בניקיונות או לפחות להוציא את הילדים מהבית והכי מעצבן שתמיד בסוף יש לה הערות. אתמול היא כבר הגזימה, היא גם רוצה שאני אסייד את כל הסלון כי השנה אנחנו מארחים את כל המשפחה אצלנו. אה, שכחתי שבשבת הורדתי כבר את כל הווילונות וגם ניקינו את המנורות שלמעלה.

בעבודה כבר אמרו לי שאני לא מרוכז, שאני לא מספיק דברים, שאני לא חד כמו שהייתי.. אני לא יכול עוד שנה כזאת. ניסיתי לדבר עם אורית, אמרתי לה שהשנה אני רוצה שנתכונן אחרת לחג, אבל היא כל כך נעולה על מה שהיא מכירה מהבית שלה, מהילדות שלה ולא מוכנה לעשות צעד אחד לקראתי ולקראת הילדים.

המריבות האינסופיות, הצעקות, הכעסים, הילדים במתח, עונשים, אין לנו זמן לבלות עם הילדים, לעשות פעילויות משפחתיות – כולנו בסיוט. גם אורית. אבל היא לא מוכנה לוותר. כל שנה ניקיון מטורף, סיוד, וילונות וכל שנה אנחנו גמורים בערב פסח. חייבים לעשות שינוי בבית".

 

כך התחלנו את השיחה. אורית המשיכה "רונן לא מבין אותי, מאז שאני זוכרת את עצמי, ככה היו ההכנות לפסח. אני זוכרת איך אמא שלי הייתה מוציאה אותנו לחצר ולא מרשה לנו להיכנס בחופשת הפסח. כל השבוע שלפני ליל הסדר, כבר לא למדנו ואמא הייתה כל כך עסוקה בניקיונות, גם אבא שלי היה עובד אתה ולשניהם לא היה זמן בשבילנו. אני הייתי הבכורה ולכן, פעם הייתי אחראית על האחים שלי ופעם הייתי עוזרת להורים שלי. תמיד היה המתח והבלגן לפני פסח. אני לא רואה את עצמי מתכוננת אחרת לפסח. זה פסח !!! למה רונן רוצה לשנות מסורת כל כך יפה וחשובה.

אין ספק שמסורות הן מאוד חשובות, הן מחברות אותנו אל העבר, מעלות זיכרונות חשובים עבורנו. אבל אנחנו חייבים להתאים את המסורות ליכולות שלנו. לעשות התאמה למה שאנחנו יכולים לעשות במסגרת סדר היום השוחק שלנו. היום אנחנו מוצפים הרבה יותר, הכל יותר מהיר ועמוס מאוד.

 

כמה רעיונות שיהיה קל יותר לכולנו –

  1. לפני שכולם יוצאים לחופשה, תכננו את המשימות ותחליטו מה אתם עושים לפני שאתם יוצאים לחופשה. למשל – לסייד את הבית, לשלוח דברים לניקוי יבש.
  2. חלקו את המשימות לפי אזורים בבית, כך כל משימה שמסתיימת לא תפריע להתנהלות של שאר הבית – למשל סיימו חדר שינה כולל ארונות, מנורות ווילונות ורק אז עברו לחדר או למשימה הבאה.
  3. חלקו מראש את המשימות ביניכם – מי עושה מה ומה – ההורים והילדים ומה עושים ביחד.
  4. בנו מערכת ובה תרשמו את הפעילות המתוכננת כל יום וכמה זמן היא תיקח – כך כל אחד ידע מה צפוי.
  5. תכננו איזה עבודות אתם עושים עם הילדים. עבודות בפרקי זמן קצרים כמו סידור ארונות, החלפת בגדי חורף/קיץ.
  6. תדאגו בכל יום לפנות גם זמן לעשייה כייפית עם הילדים, כמו לשחק משהו ביחד, לראות סרט, לאכול ארוחה משפחתית.
  7. שתפו את הילדים בבניית התפריט לליל הסדר, כך שהם יהיו מעורבים ותהיה להם לפחות מנה אחת שהם אוהבים.
  8. הכינו רשימת קניות לערב החג. תשקלו אפשרות לעשות הזמנה אינטרנטית ולא להגיע לחנות כדי לחסוך בזמן, בלגן ורעש.
  9. אם רוצים לקנות בגדים ו/או נעליים – עשו זאת חודש קודם ולא ברגע האחרון.
  10. הכינו מראש את ההגדות הישנות וודאו שיש לכם מספיק לכולם.

 

שיהיה לכולנו חג פסח שמח !!

סדר לקראת הסדר בקובץ PDF (מתאים להדפסה)

סדר לקראת הסדר בקובץ אקסל (מתאים לעריכה במחשב)

 

הפרעת קשב (ADHD) ותגמולים מהמדינה

shutterstock_524166466שלום לכולם, מידי פעם מגיעות אלינו שאלות שונות מהורים לילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD ואף מבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב (ADHD), לגבי האפשרות לקבל סיוע כספי מהמדינה, בעקבות האבחנה שלהם.

 

במדריך זה נערוך סקירה קצרה, שתוכל לסייע לכם להסיר במעט את מסך הערפל וכך תוכלו לעמוד על זכויותיכם.

 

לפני שנתחיל, חשוב לזכור כי חלק מהמושגים שיופיעו במדריך זה לקוחים מתוך תקנות מס הכנסה וביטוח לאומי. עקב כך, חלק מהמושגים יראו "לחלקכם" כנוקשים או כמתייחסים באופן שלילי לציבור רחב. לצערנו מדובר בלשון משפטית שלקוחה מהתקנות.

 

זכאות ילדים

בגזרת ההורים ישנן שתי הטבות כספיות שיכולות לסייע לכם, ההורים :

  1. נקודות זיכוי במס הכנסה –

מס הכנסה מעניק 2 נקודות זיכוי לילדים אשר מוגדרים "כנטולי יכולת", זאת בהתאם לכללי הזכאות. כלומר, הורים לילדים שעברו אבחנה להפרעת קשב (ADHD) ע"י רופא מוסמך (פסיכיאטר/ נוירולוג/ רופא ילדים שעבר הכשרה מיוחדת) והופנו ע"י וועדת השמה לאחת ממסגרות החינוך המיוחד, רשאים להגיש בקשה למס הכנסה.

 

מספר דגשים :

  • מסגרת לחינוך מיוחד יכולה להיות: גן לחינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד וכיתה לחינוך מיוחד במסגרת בית ספר רגיל.
  • נקודות הזיכוי שניתנות הן בנוסף לנקודות הזיכוי שניתנו לכם עד כה ולא בִּמקום.
  • שווי ההטבה הוא כ- 430 ₪ לחודש ו- 5,160 ₪ לשנה.
  • ניתן לקבל החזר מס רטרואקטיבי עד 6 שנים, טרם הגשת הבקשה.
  • הזיכוי הוא עבור משכורת אחת של ההורים, למרות שניתן לבקש לחלק את נקודות הזיכוי בין ההורים עפ"י בקשתם.
  • ניתן לקבל את הזיכוי גם אם בסופו של דבר הילד לא שובץ במסגרת של חינוך מיוחד. מספיקה רק החלטה שכזו, על מנת להיות זכאי.
  • על מנת להגיש את הבקשה יש לבקש מהרופא המאבחן למלא את טופס 127 "תעודה רפואית".
  • יש למלא את טופס 116 א' לשם הגשת הבקשה.
  • מוזמנים להיכנס לאתר כל זכות לקריאה מעמיקה בנושא.

 

  1. גמלת ילד נכה במסגרת ביטוח לאומי –

ביטוח לאומי מכיר במקרים מסוימים בהם הקשיים של ילדים שאובחנו עם הפרעת קשב (ADHD), מתבטאים בכך שהם זקוקים להשגחה צמודה וזאת עפ"י החלטתו של גורם רפואי מוסמך. ילדים אלו יהיו זכאים לגמלה בסך 50%.

 

מספר דגשים :

  • אין הכוונה לילד אשר נזקק רק לטיפול תרופתי להפרעת קשב (ADHD), אלא לילד אשר הפרעת הקשב שלו מובילה לכך שהוא נזקק להשגחה צמודה. זאת מהאפשרויות הבאות: הוא מסכן את עצמו או את האחרים, הוא לא מודע לסכנה, קימת הבנה לקויה של הסיטואציה או קימת בעיית התנהגות חמורה.
  • יש למלא את טופס 7821 לשם הגשת התביעה לביטוח לאומי.
  • הרופא המטפל בילד חייב להמליץ על כך (במסך מסודר), כי הילד נזקק להשגחה צמודה. בנוסף לכך, חייבים דו"ח חינוכי (עדכני) ממוסד הלימודים בו לומד הילד.
  • ההחלטה על קבלת הקצבה היא ברמה של וועדה רפואית מטעם בטל"א, שתתכנס לאחר הגשת המסמכים. כפי שכתוב באתר של בטל"א – במידה וכל המסמכים יוגשו במלואם, לא יצטרכו לזמן אתכם ואת הילד לוועדה.
  • סכום הקצבה המשולמת עבור ילד הזקוק להשגחה (רמה א') הוא 1,095 ₪, קצבה בשיעור של 50%.
  • סכום הקצבה המשולמת עבור ילד הזקוק לנוכחות מתמדת (רמה ב') הוא קצבה חודשית נוספת בסך 2,561 ₪, קצבה חודשית בשיעור 100%.
  • מוזמנים להיכנס לאתר כל זכות לקריאה נוספת בנושא.

 

זכאות מבוגרים

לאחר שסקרנו את נושא זכאותם של הורים לילדים עם הפרעת קשב (ADHD), לקבלת סיוע כספי מהמדינה, חשוב שנדע מה זכאותם של המבוגרים שאובחנו עם הפרעת קשב (ADHD).

 

המדינה, בדגש על הביטוח הלאומי, מספקים סיוע למבוגרים שלומדים במסגרת קורס להכשרה מקצועית או במסגרת לימודים אקדמאיים. הסיוע ניתן בצורה של מתן אחוזי נכות זמניים (אפשר להירגע – זה לא משפיע על אף תחום אחר בחייכם), במסגרת שיקום מקצועי.

 

אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו ולקרוא מדריכים מקיפים המפרטים את תהליך הגשת הבקשה לוועדה הרפואית בביטוח הלאומי, עם דגשים מיוחדים בנושא. כמו כן מפורט תהליך הגשת הבקשה לשיקום מקצועי, לאחר שעברתם את הוועדה ואושרו לכם מינימום של 20% נכות.

 

מקווים שענינו על כל השאלות. אם יש לכם עוד שאלות, אתם מוזמנים לפנות אלינו.

בהצלחה !!!

אקדח מכוון לרקה

"הוא לא מחונך, תחזיקו אותו, למה אתם נותנים לו, קחו אותו הביתה, למה אתם מוותרים לו, למה אחותו המסכנה צריכה לוותר תמיד… האנשים הטובים שמסביב אלופים בלתת עצות. כל כך רצינו תמיד בית שקט ורגוע – תתחשבו בו, הוא לא שולט בזה. הוא מתכוון לטוב. זה לא קרה לו בכוונה.. אלו המשפטים שתמיד אמרנו.

כשיואב היה קטן, התגובות שלו היו אימפולסיביות ועצבניות. פחדנו מהתגובות שלו, התביישנו בהתנהגות שלו, ריצינו אותו ועשינו מה שהוא ביקש – רק שלא יצעק, שלא יתפרץ, שלא ישבור דברים, שלא יבכה, שלא יקלל. כל כך לא רצינו לשמוע את כל היועצים מסביב, העדפנו לא לצאת איתו לבקר חברים, או משפחה. מעגל החברים שלנו הצטמצם ולא כי ביקשנו מהם לא לבוא, אלא כי הם, החברים שלנו, העדיפו לא לבוא אלינו. גם ההורים בקשו שלא נגיע כל שבת. הוא התיש אותנו ואת כל הסביבה.

לפעמים התפצלנו עם הילדים, אחד מאתנו נשאר עם יואב והאחר לקח את האחים, לפעמים הענשנו, לפעמים נתנו פרסים, לפעמים שבחנו – בכל זאת הרגשנו שהוא פוגע בדינמיקה המשפחתית, בחוויות המשפחתיות וכל הזמן היה כעס באוויר. בייאושנו השלמנו עם המצב – יש לו פתיל קצר ולא כדאי להיתקל בו. מצאנו את עצמנו הולכים על ביצים, כל המשפחה, נזהרים שלא להרגיז את הילד ועושים הכול כדי לרצות אותו.

אנחנו ממש לא יכולים יותר. האחים שלו נפגעים, הם משתדלים לצאת כמה שיותר מהבית, הם לא מזמינים חברים הביתה, אנחנו מרגישים שהם לא מוכנים להתחשב בו יותר. העימותים בבית הופכים להיות בלתי נסבלים."

אני פוגשת משפחות שמתארות מצבים דומים בבית, אני שומעת את הקושי והמצוקה. ההתמודדות צריכה להתחיל כבר מגיל צעיר, התירוץ של "הוא קטן, תתחשבו בו" – לא עובד. דפוסי ההתנהגות מתקבעים ואח"כ קשה יותר לחולל שינוי.

יותר מהכל חשוב להבין שהמצב הזה שבו הילד הוא ה"שולט" בבית, לא טוב לילד, זה מפחיד אותו ומאיים עליו. הוא מסתובב בתחושה שאם יקרה לו משהו, אין מי שישמור עליו.

  1. בואו "נפטר" אותו מתפקיד "המנהל" – נחזיר אותו להיות ילד כמו כל הילדים.
  2. בתקופה הקרובה לא קונים כלום – לא אוכלים בחוץ, לא קונים משחקים – אם קשה לנו, לא נצא עם הארנק..
  3. נקבע אתו פעילויות שיהיו קבועות בתכנית השבוע – הליכה, רכיבה על אופניים, טיול עם הכלב וכשיעמוד בהן יקבל חיזוק.
  4. נבנה עם הילד מערכת מובנית של משימות – לסדר את החדר שלו, להתארגן לקראת שינה, להכין שעורים, לסדר ילקוט – שאותן הוא יצטרך לעשות ועליהן יקבל חיזוקים בהתאמה.
  5. נאפשר לאחים שלו לארח יותר בבית ואותו נוציא מהבית לאחת מהפעילויות שתכננו מראש.
  6. נקפיד על ארוחת ערב משפחתית, ובה נחזק התנהגויות חיוביות של כל בני המשפחה.
  7. ניצור עבורנו מקום של תמיכה, מקום שנוכל לשתף בו. זו יכולה להיות יציאה משותפת פעם בשבוע שהמטרה שלה היא לדבר על האירועים של השבוע ותכנון משימות השבוע הבא.

בהתחלה נחווה התמודדות לא פשוטה, שבה הילד יבדוק אותנו ואפילו יגביר את ההתנהגויות המקשות שלו. נצטרך להיות מאוד עקביים ואחידים בתגובות שלנו. בואו נחזק אחד את השני, לא נוותר ונעבוד כצוות מתואם.

הכה את המומחה – פרופסור דורון גוטהלף

doronבתאריך 25.1.17 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את פרופסור דורון גוטהלף. פרופסור גוטהלף הוא מנהל היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בתל השומר ומומחה להפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD.
במהלך האירוח הוא ענה על שאלות שנוגעות למיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם הפרעת קשב.
אז לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה אלא הגהה בלבד ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

 

חשוב להדגיש כי אין לראות בתשובות שמופיעות מטה כייעוץ אישי וכי תמיד יש צורך להתייעץ עם איש מקצוע.

 

Meirav Golomb Vardi
אצלנו הבעיה מתחילה עם הפסקת השפעת הכדור, כשהקטנה (8) רוצה משהו (אוכל, מחשב, משחק, כל דבר בעצם) ולא יכולה לקבל אותו מידית, יש סוג של היסטריה, בכי וצעקות בלתי נשלטות. הבעיה היא שזה קורה בדרך כלל כשאנחנו בדרך חזרה מהעבודה וצריכים לנהל את הסיטואציה מרחוק…. זה קושי אמיתי…. זה השעות שהיא עם האחים הגדולים יותר בבית והם לא מסוגלים להשתלט. מה עושים?

פרופסור גוטהלף
הסיטואציה של ריבים של ילדים, כשאין מבוגר משגיח בבית, היא נפוצה גם כשלילדים אין הפרעת קשב. בהעדר מבוגר, המצב נהיה בלתי מובנה או מבולגן ואז קשה לילד עם הפרעת קשב להסתדר והוא לעתים יוצא משליטה. אפשרויות שאפשר לשקול עם הרופא הן: לשנות את התרופה לתרופה עם השפעה יותר ארוכה, שתכסה את שעות אחר הצהריים או לקחת בייביסיטר או לבנות תוכנית וחוקים מדויקים של התנהגות בשעות אלו.

דפנה וסקר
אצלי הילד עולה לחטיבה שנמצאת מחוץ לעיר שאנו גרים. יש לילד שלי חששות תמיד משינויים, נורא קשה לו לקבל שינויים בחייו או בלימודים ועכשיו החששות הגדולים שיעלה לחטיבה לבד בלי חבריו לכיתה, שהיו אתו מהגן. מה אומרים ? איך מסבירים כדי שהמעבר יהיה כמה שיותר רך ונעים לכל הצדדים ?

פרופסור גוטהלף
מעבר לחטיבת ביניים, גם אם נעשה באותה העיר ועם חברים, הינו אתגרי לילדים עם הפרעת קשב. במקרים רבים הפרעת הקשב צפה על פני השטח רק בחטיבת הביניים וזאת מכיוון שיש קפיצת מדרגה בקושי הלימודי, במספר המורים והמקצועות, בגודל בית הספר וההמולה. כל אלו מאתגרים ילד עם הפרעת קשב. בנוגע לבנך – כדאי לנסות להכיר לו דברים מראש – אם יש תחביב/חוג שאהב, לנסות למצוא לו בבית הספר החדש, אם ניתן להכיר לו ילדים לפני, גם ייטב. לברר מה ילמדו ולספר לו על המקצועות החדשים שילמד וכו'. בסופו של דבר, לאחר תקופת הסתגלות, רוב הילדים משתלבים. בהצלחה !

Liat Shafir
התיווך בסיטואציות…לפעמים הם מפרשים את דברי החבר או שומעים משהו שנאמר ולאו דווקא עליהם ומשייכים זאת לעצמם….

פרופסור גוטהלף
בשפה המקצועית מה שתיארת נקרא "מחשבות יחס". לכולנו יש אותן לעתים, למשל כשאנחנו עוברים ליד קבוצת אנשים שמדברת ונראה לנו שמדברים עלינו. אחד הדברים שאופייניים לילדים עם הפרעת קשב הוא, שיש להם ליקוי במיומנויות חברתיות, שנובע גם מהבנה לא נכונה של סיטואציות חברתיות. על כן יש ללמדם מיומנויות אלו בקבוצה למיומנויות חברתיות עם ילדים בני גילם.
ניתן לבצע זאת ע"י מתן זוויות ראייה אחרות, שימחישו להם שלאחרים אין כוונות שליליות כלפיהם ומה ההסברים היותר נכונים לסיטואציה אותה הבינו לא נכון ואיך יכלו לנהוג אחרת בצורה יותר מווסתת ושבאמצעותה היו משיגים יותר.

Keren Levi Bezalel Adv
כיצד אנחנו, ההורים, יכולים לסייע לילדים בסיטואציות החברתיות, על מנת שיוכלו להשתלב בצורה טובה יותר? מתוך הבנה, שאנחנו לא נמצאים בגן/בבית הספר כדי ליצור את התיווך כמו בבית.

פרופסור גוטהלף
במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בתל השומר למדנו, שההורים יכולים לעזור רבות לילדים, בייחוד בגיל בית ספר יסודי, לשפר את יכולותיהם החברתיות. אנו עורכים קבוצות למיומנויות חברתיות לילדים בכיתות ב' עד ה' עם הפרעת קשב. הילדים נפגשים בקבוצת ילדים וההורים נפגשים במקביל, לקבוצת הדרכת הורים למשך 12 פגישות. השיטה פותחה בלוס אנג'לס, והוכחה כיעילה במחקרים. השיטה נקראת Children's Friendship Training. מפגישה לפגישה מקבלים הילדים שעורי בית, הכוללים פעילויות חברתיות וההורים מעודדים ומשגיחים שהילד מבצע את המשימות. המטרה – ללמד את הילדים איך להיות כאלו שכיף לשחק איתם. הילדים לומדים כיצד לנהל שיחה באופן תואם והדדי, כיצד לארח חבר למשחק, כיצד לבחור חברים מתאימים, כיצד להשתלב במשחק קבוצתי, להתנהג באופן ספורטיבי ואיך להתמודד עם הצקות ובריונות. מי שמעוניין בפרטים שיפנה למזכירות המרפאה בתל השומר בטלפון 03-5302663. הטיפול הקבוצתי אינו כרוך בתשלום אך דורש טופס התחייבות מהקופה ומעבר של ראיון קבלה.

Ronit Cohen
רופא ששמו הולך לפניו, אשמח מאוד לשמוע על התנהגויות ומיומנויות חברתיות המאפיינות מתבגרים עם הפרעת קשב.

פרופסור גוטהלף
תודה על המלים החמות. מניסיוני, הבעיות החברתיות של ילדים עם הפרעת קשב הן קשות יותר בגיל בית ספר יסודי ומתמתנות במידה מסוימת בגיל ההתבגרות. הקשיים של מתבגרים עם הפרעת קשב, כוללים קושי להקשיב לחבר/ה – לעתים קרובות מעדיפים לדבר או "לנאום" מאשר להקשיב. כשמדברים אליהם, הם מתנתקים, דבר שיוצר לעתים אצל החבר רושם שלא מתעניין או לא אמפטי. לעתים שוכחים פגישות שקבעו או לברך חבר ביום הולדתו. חלק מהילדים עם הפרעת קשב מפריעים בכיתה או משמשים כ"ליצנים", דבר שיכול לעורר אהדה אצל ילדים "בעייתיים" ולהרחיק מהם ילדים "טובים".

Anat Shammai
אותי מעניין הנושא של הבנת החברות האמתית, כי נראה שמרוב עימותים אין הכלה של אחרים שהם חברים.

פרופסור גוטהלף
עימותים הכוללים התפרצויות זעם אלימות מאפיינים חלק מהילדים עם הפרעת קשב, בייחוד בגיל הגן ובית הספר היסודי. זאת מכיוון שיש להם נטייה לסף תסכול נמוך, התפרצויות זעם, התנהגויות אימפולסיביות וכמו שכתבתי בתשובה לשאלה קודמת, הם גם נוטים לעתים לפרש בטעות התנהגויות של ילדים אחרים כמכוונות לפגוע בהם.
הם אוהבים לנצח במשחקים (מאד מגיבים לחיזוקים חיוביים) ושונאים להפסיד. לעתים עד כדי כך שמטים את חוקי המשחק.

Etty Drori
אשמח לשמוע על אסטרטגיות ואיך ניתן לשפר…

פרופסור גוטהלף
השימוש במילה אסטרטגיות היא נכונה מאד. מחקרים מראים שמעבר לאימפולסיביות, שמקשה על ההתנהלות החברתית, לילדים עם הפרעת קשב יש ליקוי או קושי במיומנויות חברתיות. כאשר יש ליקוי, הטפול הוא הקניית מיומנויות. מכיוון שמדובר במיומנות של קשר וחברות עם ילדים אחרים, טפולים פרטניים בו אדם מבוגר (פסיכולוג) משוחח או משחק עם ילד באחד-על-אחד לא עוזרים, כי אינם עוברים הכללה לחיים האמתיים. קבוצות טיפוליות, בהן הילדים לומדים לשחק אחד עם השני, הן טובות, אך גם כאן קיימת בעיה ליישם את המיומנויות שנלמדו בסביבתו "הטבעית". בקבוצה בתל השומר אנו מקנים לילד מיומנויות, אותן הוא מיישם בסביבתו הטבעית – בבית ספר, במשחק עם חברים מהשכונה וכו'.

Hila Okev-Barzilay
האם באמת אפשר לעזור להם? אנחנו כל הזמן עסוקים לייצר לילדנו סביבה מוגנת ואוהבת, להזמין חברים ומשום מה תמיד צריך תיווך, אין המשכיות והוא תמיד מאבד עניין תוך דקות. אין לו בביה"ס חבר אמיתי והוא כל הזמן סביב קבוצה אחרת של ילדים. בסופו של דבר מרגיש לנו שאנחנו ב"פול גז על ניוטרל" והאופי והמזג שלו הם העניין האמיתי .

פרופסור גוטהלף
הילה, את מתארת במדויק מה שהורים רבים לילדים עם הפרעת קשב חווים. הזמנת חברים על ידי ההורים, מתאפשרת בגיל הגן ובכיתות הראשונות של בית ספר יסודי. אחר כך זה לא עובד יותר והילד צריך לדאוג להזמין חברים בעצמו. ההורה יכול לאמן את הילד לרכוש את מיומנויות המשחק עם חבר. זה מתחיל בבחירת חברים – רצוי שלא יבחר ילדים "בעייתיים"- פרועים או אלימים, שאיתם המשחק לא יעבוד. יש ללמד אותו כיצד לנהל שיחות "פינג-פונג" עם ילדים אחרים, בהן הוא לא רק "נואם" אלא שואל את הילד, למשל על תחביביו או במה הוא אוהב לשחק ומנסה למצוא איתו תחומי עניין משותפים, שישמשו בסיס למשחק משותף אם וכאשר יפגשו. צריך ללמד אותו לתכנן משחק עם חבר. למשל לשים בהישג יד מספר משחקים שהוא אוהב, אבל לתת לחבר לבחור באיזה משחק לשחק. יש ללמד אותו כיצד להשתלב לקבוצה משחקת של ילדים, כיצד לשחק באופן ספורטיבי וכיצד להתמודד עם הצקות. את כל הדברים הללו ניתן ללמוד רק תוך כדי תרגול מובנה עם הילד.

Fanny Itzhak
הילד מאובחן ושותה כדור ריטלין. הקושי הוא חברתי, בהבנת סיטואציות חברתיות – אומר כל אשר על לבו, לא כדי לפגוע או להעליב, אלא כי כך הוא חושב וזה גורם לבעיות בחברה, כי הם נפגעים ונעלבים. כיצד ניתן לסייע בקושי זה ?

פרופסור גוטהלף
אכן כנות וחוסר טקט נאיבי הן תכונה אופיינית לילדים עם הפרעת קשב. זה חלק מקסמם אך גם עושה להם בעיות רבות בהעליבם בכך ילדים, מורים וגם את ההורים. זה נובע בחלקו גם מחוסר הבשלות הרגשית שלהם. רגשית, ילדים רבים עם הפרעת קשב צעירים מכפי גילם. יש לאתר את הדפוסים והאמירות חסרות הטקט של הילדים ולשקף להם כיצד חווה זאת הזולת וכיצד נכון יותר היה לנהוג או להתבטא. לעתים ניתן לתכנן איתם מראש התנהגות במצבים חדשים ולא מוכרים ולמנוע בכך צרות מראש.

Fanny Itzhak
שאלה נוספת – אילו משחקים היית ממליץ לשחק עם ילדים אלו ?

פרופסור גוטהלף
שאלה טובה. אולי זה יישמע קצת מיושן, אבל משחקי המחשב כמו FIFA ואחרים, פחות טובים ליצירת קשרים, כי אלמנט ההדדיות בהם מועט. לעומת זאת משחקי קופסא ומשחקי כדור מומלצים והסוג הספציפי הוא בהתאם לגילו של הילד.

Esti An
הבן שלי בן 6.4 בגן טיפולי ונוטל ריטלין. השאלה העיקרית – האם באמת הטיפול התרופתי מקנה להם יכולות חברתיות.. או שכשפגה השפעת התרופה, הכל חוזר חלילה?.. האם יש לעבוד אתו בבית מעבר לעבודה אתו בגן?

פרופסור גוטהלף
השפעת הריטלין ותרופות הקשב האחרות, היא רחבה ולא ספציפית. היא משפרת מלבד הקשב וההיפראקטיביות, גם חרדות ומיומנויות חברתיות. כלומר, תחת השפעת התרופה, היכולות החברתיות של ילדים עם הפרעת קשב, משופרות. גם מכיוון שעם התרופה הם פחות מגיבים באימפולסיביות ותוקפנות וגם הם פרטנרים יותר נינוחים. מצד שני, יש לשים לב שאחת מתופעות הלוואי האפשריות של תרופות להפרעת קשב היא "זומביות" או שהילד נהיה "יותר מדי שקט" ואז הרצון של הילד לקשרים חברתיים, כגון לשחק בהפסקה עם ילדים, פוחת. כשזה קורה צריך להיוועץ ברופא.

מזל שפר
אצלי, הקטנה יש לה הפרעת קשב וריכוז. היא בת 5וחצי וקשה לה לחכות לתור במשחק. היא לא מוותרת לאחותה כלום, היא רוצה רק את שלה. מה לעשות במצבים כאלה ?

פרופסור גוטהלף
מדובר בהתנהגויות אימפולסיביות, ששכיחות בילדים עם הפרעת קשב – שתלטנות, קושי לחכות לתור, קושי לחלוק. ניתן למתן התנהגויות אלו בטפול תרופתי וגם על ידי חיזוקים חיוביים (פרסים) – למשל על שיתוף. יש לזכור שילדים עם הפרעת קשב מגיבים מצוין לתוכניות התנהגותיות מובנות ולפרסים.

ולכל מי שפספס את האירוח ורוצה לקרוא בעצמו את השאלות מוזמן להיכנס לקישור המצורף.

נתראה באירוח הבא !!!