בתאריך 3.11.16 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את ד"ר אורית דהן. ד"ר דהן הקימה וניהלה את מרכז התמיכה לסטודנטים עם לקויות למידה במכללת בית ברל ומנהלת יחידת "פורשים כנף" למתמחים ולמורים חדשים במכללה האקדמית בית ברל.

אורית היא חברה לשעבר בצוות הניהול ומרצה במסלול העל יסודי במכללה. בנוסף, היא מכהנת כראש פורום מנהלי מרכזי התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה במכון מופ"ת.

 

במהלך האירוח ד"ר דהן ענתה על שאלות שעסקו בהבדל בין לימודי תיכון לאקדמיה, בקשיים עמם מתמודדים סטודנטים בתחילת הדרך (במיוחד סטודנטים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD), באסטרטגיות שיכולות לעזור לשפר את ההתמודדות במהלך השיעורים, בדרך בה מתקבלים למרכזי התמיכה, בשירותים שנותנים מרכזי התמיכה ובשאלות אחרות שהיו רלוונטיות לסטודנטים עם הפרעת קשב בתחילת דרכם האקדמית, באמצע או בסוף.

 

אז לכל מי שפספס, רכזנו חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה אלא הגהה בלבד ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

 

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

מקבץ שאלות שקיבלנו בהודעות אישיות ובמהלך אירוע רופא על הבר ובקשנו את תשובתה של ד"ר דהן:

 

שאלה
החל מהשלב הראשון של הרכבת המערכת, האם יש אפשרות לקבל סיוע בכך ? כי ברור הרי שעד שאני אפסיק להבין מה קורה כל הקורסים הטובים כבר יתפסו.

תשובה
כבר במהלך החופש הגדול, ניתן בדרך כלל לקבל סיוע ממרכזי התמיכה, הקיימים ברוב המוסדות האקדמיים. יש להעביר את האבחון למרכז ולקבוע פגישה עם המנהל לפני התחלת הלימודים. מספר פגישות עם אחד מבעלי המקצוע במרכז, יאפשרו להבין כיצד להתנהל במוסד האקדמי, כיצד רצוי לבחור קורסים, כיצד לפנות למרצים ואיך להתנהל בימי הלימוד הראשונים.
בהצלחה בלימודים,

 

שאלה
יש לי הפרעת קשב, מאובחנת ומטופלת. התחלתי את הלימודים לתואר ראשון לפני למעלה מעשור, גררתי זנבות וקורסים שלאורך השנים הצלחתי איכשהו להשלים, כרגע נשאר לי קורס אחד, האם יש אפשרות להעזר במרכז התמיכה במכללה בה למדתי כדי לסיים ? אני חוששת שאם אפנה ישירות למכללה, יגידו לי שבגלל הזמן שעבר הקורסים שעשיתי כבר לא מוכרים.

תשובה
כל הכבוד לך על כל מה שגמרת. זה נפלא. לגבי "הזנב" שנשאר לך – בוודאי שתוכל להיעזר במרכז התמיכה. מרכזים אלה בדרך כלל מקושרים באופן מופלא לגורמים באקדמיה והם יוכלו לייעץ לך או לדבר ביחד אתך עם הגורמים השונים כדי שיאשרו לך לסיים את לימודיך. המרכז גם יסייע לך לסיים את הקורס אותו אתה "סוחב" משנים קודמות. שיחה עם המרצה, הסכמה להגשה מאוחרת, ליווי ותמיכה יעזרו לך לסיים ו"יאללה" ל – מ.א.

 

שאלה
נגיד ואצלח את הסמסטר איכשהו, איך אפשר להתמודד עם הלחץ הבלתי נתפס של תקופת המבחנים ? לאסוף, לסכם, לשנן ולזכור את החומר לכמה וכמה (וכמה) בחינות שמתקיימות במרחק ימים ספורים אחת מהשניה – נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית.

תשובה
לא נגיד שתצליח ללמוד סמסטר, כי אתה תצליח !! אם תעשה את הבחירה המתאימה לך. בחירה נכונה תיתן לך מוטיבציה ועניין. בכל אופן בתקופת המבחנים – בהחלט יש להתארגן לקראתה. ראשית, יש סדנאות הכנה לקראת תקופת המבחנים שאפשר להצטרף אליהן. סדנאות אלה, בדרך כלל מאורגנות על ידי מרכז התמיכה שבאקדמיה. בנוסף, אפשר לבקש את החונך, אם ניתן לך אחד כזה לתקופת הלימודים, שיתמקד אתך בנושא זה במהלך התקופה הקריטית הזו. יש גם ספרים מעשיים המכינים אותך לתקופה זו ואחרון, בקש לקבל הדרכה פרטנית מאחד מאנשי המקצוע בתוך מרכז התמיכה. אני בטוחה שבמרכז יודעים הכי טוב כיצד לעזור לך בתקופה זו. בכל אופן הנושאים הנלמדים: תכנון זמן בתקופת המבחנים, דרכים לארגון חומר, למידה לסוגי מבחנים שונים, דרכים ללימוד החומר, דרכים לפיתוח זיכרון, מאפייני מבחן רב ברירה לעומת מבחן עם שאלות פתוחות, התנהגות בזמן מבחן.

 

שאלה
הקושי הגדול ביותר שלי הוא תכנון וניהול זמן, אני בורחת מזה כמו מאש, אבל ברור שבלימודי תואר אי אפשר לברוח מזה, אילו כלים יכולים להציל אותי?

תשובה
תכנון וניהול זמן זו באמת אחת מאבני הנגף בדרך להצלחה באקדמיה. השליטה בנושא הזמן מקצרת תהליכי למידה, מאפשרת לנו להרגיש ביטחון שאנו שולטים בזמן ומשפרת את תפקודינו בכל תחום במהלך הלימודים. יש סדנאות מצוינות באקדמיה, במרכזי התמיכה, שעוסקות רק בנושא זה. יש גם עבודה פרטנית עם מומחה במרכז או עם חונך שאפשר לקיימה ולשפר מאוד את תפקודך. עובדים על נושאים כגון: חשיבות ארגון זמן, כשלים בנושא ארגון זמן, דרכים להתמודדות עם ארגון זמן כגון: טבלת תכנון משימות הכוללת מאריכים ושעות, בחינת תכנון מול ביצוע ועוד.

 

שאלה
אילו שירותים אפשר לקבל במרכזי התמיכה?

תשובה

• הכוונה וייעוץ לגבי תהליך הקבלה למוסד להשכלה גבוהה.
• אבחונים לצורך קביעת התאמות בחלק מהמרכזים.
• מתן התאמות בהוראה ובהיבחנות.
• בניית תכנית אישית לכל סטודנט על פי צרכיו.
• מכינות קיץ כהכנה לכניסה ללימודים במכללה האקדמית תל חי.
• קורסים וסדנאות לשיפור כישורי למידה .
• ליווי ותמיכה –אישיים וקבוצתיים – במהלך הלימודים.
• תמיכה רגשית על ידי פסיכולוג או על ידי עובד סוציאלי מומחה בתחום ליקויי למידה.
• טכנולוגיות מסייעות: מחשבים, ציוד משוכלל ותוכנות ייחודיות לעזרה בלימודים (הקראה, תרגום, הקלטה, סריקה ועוד).

לא בכל מרכזי התמיכה מקבלים את כל השירותים הללו. יש מרכזים קטנים שנותנים מעט מהשירותים הללו. ניתן לנסות לקבל שירותים, תמורת תשלום סמלי ממרכז אחר באזור הקרוב למסגרת בה אתה לומד.

 

שאלה
מי מחליט אילו מהדברים אקבל?

תשובה
בדרך כלל מרכז התמיכה הוא המחליט אילו מהשירותים תקבל. בדרך כלל, מנהלת המרכז נפגשת אתך מספר פעמים ובונה יחד אתך תכנית עבודה לשנה, על פי יכולותיך וצרכיך. לעתים, מחליטה על ההתאמות ועדה בתוך מרכז התמיכה, או ועדה חיצונית למרכז, שאחד מחבריה מתוך מרכז התמיכה. ועדה זו קובעת האם תהיה חלק מהמרכז, האם תקבל התאמות בהוראה ובהבחנות ואילו התאמות תקבל.

 

שאלה
שמעתי שיש אפשרות לחונכות דרך מרכז התמיכה, מה זה אומר? מי מחליט מי מקבל חונך?

תשובה
אכן יש חונכות שאפשר לקבל במרכזי התמיכה. בדרך כלל, בכל מרכז יש רכז שעוסק בהצמדת החונכים ובליווי החונכים והנחנכים במהלך השנה. מספר החונכים קטן יחסית לצורך הקיים במרכזי התמיכה. זו הסיבה שעליך להקדים את בקשתך לחונך ממש מתקופת הקיץ. גם אם נאמר לך שלא תוכל לקבל חונך, המשך לבקש ולהסביר כמה זה הכרחי לך. הפגש עם מנהלת המרכז והסבר שוב ושוב את צרכיך. כדאי שהחונך יהיה שנה מעליך, אדם שהצליח במהלך לימודיו ורצוי מאוד שיהיה מאותו מסלול שלך – כך הוא יוכל לייעץ לך איך להתנהל מול המרצים, שהוא עצמו מכיר, איך לארגן חומר לקראת מבחן ואיך להיבחן.

 

שאלה
מי בוחר את החונך? האם החונך הוא אדם מוסמך שעוסק בתחום של סיוע לסטודנטים הפרעות קשב?

תשובה
את החונך בוחר בדרך כלל רכז החונכים. החונך הוא בדרך כלל מתוך המסגרת הלימודית בה אתה לומד. הוא בדרך כלל לא אדם שהוכשר לעסוק עם לומדים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב. יחד עם זאת, הוא מקבל לאורך השנה מספר הדרכות קבוצתיות ואישיות מאנשי מקצוע מומחים במרכז. סיוע זה, עוזר מאוד להתמקצעות החונכים. בכל מקרה, רובם עושים את החונכות עם כל הלב והנשמה והחוויה מאוד מאוד חיובית הן לחונך והן לנחנך.

 

שאלה
האם אני צריכה לשלם עבור השירותים במרכז התמיכה?

תשובה
יש מרכזים שאינם גובים תשלום עבור השירותים. יש מרכזים שגובים תשלום סמלי על מנת שהסטודנט ירגיש אחריות ומחויבות לעמוד בתכנית שנבנתה אתו עבורו. אתם צריכים לדעת, שלומד המשתמש בשירותים השונים הניתנים במרכז התמיכה, עולה הרבה כסף. יחד עם זאת, העובדים במרכזי התמיכה עושים את עבודתם באהבה רבה ורוצים מאוד שתצליחו. פעמים רבות הם מסייעים ומלוים יום ולילה הרבה מעבר למשרה האמתית שלהם. תוכלו לקרא על עבודת הקודש של מרכזי התמיכה בספר חדש שיצא לאחרונה: שמר, רוזנפלד, דהן והלוינג (2016), "מה בעצם עשינו? סיפורי הצלחה ממרכזי התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה", מכון מופ"ת.

 

שאלה
אני מרגישה שאני יכולה להתחיל את השנה ללא סיוע, אם בהמשך ארגיש שאני זקוקה לעזרה, האם אוכל לפנות? האם יש תאריך שאחריו אי אפשר לפנות למרכז התמיכה לבקש סיוע?

תשובה
אני מציעה לך לא ללכת בדרך זו. אין זמן לניסיונות באקדמיה. השנה קצרה ואין צורך להתמודד לבד עם לימודים גבוהים. אני מציעה להיפגש עם מנהלת מרכז התמיכה ולבנות אתה תכנית פחות לוחצת בתחילת הדרך ואח"כ לקבוע פגישה נוספת כדי לחשוב שוב אם לעבות את התכנית.

 

שאלה
אילו כלים / אפשרויות עומדות בפני מי שבתיכון למד בכיתה קטנה ועצם המחשבה על לשבת בכיתה ובה עשרות סטודנטים יוצרת פחד?

תשובה
המחשבה הטבעית והאוטומטית של רבים מכם – שלא תצליחו באקדמיה, כמו שבעבר לא הצלחתם בבית הספר, אינה בהכרח נכונה. הלימודים העל תיכוניים שונים מהלימודים הבית-ספריים. אתייחס לאלמנט הבחירה – בלימודים העל תיכוניים יש בחירה של התחום הלימודי וגם בתוכו יש בחירה במידה מסוימת. כמעט כל אדם יכול למצוא תחומים בהם הוא מתעניין ויכול ללמוד ולהצליח בהתאם לנתוניו. מחקרים מראים, שאחד הגורמים לעליית מוטיבציה אצל אנשים, היא עיסוק בתחום המעורר את עניינם. הבחירה הזו תאפשר לכם להתרכז יותר שעות וליהנות משעות הלימודים הרבות. הבחירה מאפשרת גם לעקוף חולשות לדוגמא, אם היו לכם קשיים בולטים במתמטיקה ולא יכולתם לקבל תעודת בגרות ללא מקצוע זה, בלימודים הגבוהים אתם יכולים לבחור לימודים ללא מתמטיקה ובכך לעקוף את הקושי. פעמים רבות ניתן להגמיש את תכנית הלימודים בלימודים העל תיכוניים בהתאם לקצב ולצרכים האישיים. יש אפשרות בחלק מהמוסדות, לפרוס את הלימודים ליותר חודשים ושנים. יש אפשרות לעיתים להחליט על סדר הקורסים וכן לבחור את המרצים המתאימים לכם יותר. תנאים אלה מאפשרים התמודדות נוחה יותר, לעומת מסגרות נוקשות של בתי הספר התיכוניים. בקרוב ייצא ספר חשוב בנושא, שיוכל לעזור לך במחשבה על נושאים אלה ואחרים: צדוק ודהן (בהכנה), "הפקולטה למדעי הלקות".

 

שאלה
האם כל אחד שחושב שזקוק לעזרה יכול לפנות למרכזי התמיכה או שיש הכרח לבוא עם אבחון?

תשובה
בדרך כלל, רק לומדים עם אבחון יכולים להתקבל למרכזי התמיכה. יחד עם זאת, אם חדש לך שאתה עם לקות למידה או עם הפרעת קשב ולא עשית עדיין אבחון, גש להתייעץ עם מנהלת מרכז התמיכה והוא תייעץ לך אם ללכת לאבחון. בכל מקרה, חלק ממרכזי התמיכה, מאפשרים ללומדים שאינם מאובחנים, או שאינם מנויים עם חברי מרכז התמיכה, להשתתף בסדנאות העוסקות באסטרטגיות למידה, תמורת תשלום. סדנאות אלה מצוינות וכדאי לכם להירשם אליהם.

 

שאלה
אם יש הכרח לבוא עם אבחון האם יש מקום ספציפי שעלי ללכת אליו לאבחון או שכל אבחון תופס?

תשובה
אם אתה לומד באקדמיה או מתעתד ללמוד בה, כדאי לך ללכת לעשות אבחון במת"ל, באקדמיה. אבחון זה תופס ברוב המוסדות האקדמיים, הוא בעל תוקף ומהימנות ונחשב למקצועי מאוד. הוצאתי לך מעט חומר מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה:
מת"ל היא מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים סטנדרטיים, שפותחה לצורך אבחון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה ותלמידים הלומדים בהם, המבקשים התאמות בבחינות וסיוע בלימודים בשל לקות למידה. היא פותחה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בסיועם של מומחים ללקויות למידה. מת"ל נועדה לאבחן את לקויות הלמידה השכיחות – דיסלקסיה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה – וכן להעריך את הסבירות לקיום הפרעת קשב וריכוז.
מאפייני המערכת:

• כל מבחני מת"ל נעשים באמצעות מחשב.
• בכל שלבי ההיבחנות נוכח בוחן.
• ההוראות לכל מבחן מוצגות על המסך וניתנות להשמעה.
• לפני כל מבחן ניתנות מטלות לדוגמה ולהתנסות.
• המחשב מקליט את כל התגובות המילוליות של הנבחן.
• לכל תגובה נמדד זמן התגובה בדיוק של 7± אלפיות השנייה.
• המערכת כוללת בקרות שונות לזיהוי תפקוד שלא בתום לב (התחזות).

האבחון במת"ל מיועד לצעירים שנקבע בעבר כי הם בעלי לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז והאבחון שבידיהם אינו תקף, או לצעירים שיש להם קשיים ניכרים לפחות בתחום אחד מהתחומים האלה: קריאה, כתיבה, תפקודי שפה אחרים, חשבון, תפקודי קשב וריכוז.
בדיקת ההתאמה לאבחון במת"ל מתאימה לפונים העומדים בכל התנאים הבאים:

• גיל 16 עד 30.
• שליטה בעברית ברמה של שפת-אם (במקרים מסוימים ניתן לאבחן במערכת גם עולים ותיקים ששפת אמם רוסית).
• היעדר מוגבלות הצפויה להפריע להיבחנות באמצעות מחשב (כמו כבדות ראייה, כבדות שמיעה, בעיות מוטוריות).
• לא נבחנו במת"ל בשלוש השנים האחרונות.

תהליך האבחון :
תהליך האבחון נעשה ב-3 פגישות: שתי פגישות של כשעתיים כל אחת, המיועדות להיבחנות במבחני מת"ל, ומפגש אחד עם מאבחן מומחה להעמקת הבירור ולקבלת משוב על תוצאות האבחון ועל משמעותן.
המאבחן קובע את האבחנה הסופית בשאלת קיומה של לקות למידה וכן את רמת הסבירות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. האבחנה מבוססת על כל הנתונים שבידי המאבחן, ובהם התפקוד במבחני מת"ל, ההיסטוריה ההתפתחותית והלימודית שלך כפי שהיא מתועדת במסמכים המצורפים לפנייה ובשאלון האישי שמילאת, והמידע שנאסף במפגש האישי.
האבחון במת"ל הוא שירות לציבור הניתן ללא כוונת רווח.
מחיר האבחון הוא 1,450 ש"ח, מתוכם 80 ש"ח דמי טיפול בפנייה.

 

שאלה
מה בעצם המטרה של מרכזי התמיכה?

תשובה
מטרת מרכזי התמיכה היא לסייע וללוות אותך במהלך לימודיך באקדמיה. במרכזי התמיכה מצויים אנשי מקצוע, שמומחיותם היא טיפול בבוגרים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב. הם עובדים מסורים, שמשקיעים את רוב מרצם וזמנם לעזור לכם. רובם עושים זאת מתוך תחושת שליחות. אתם יכולים לחשוף לרובם את מצבכם ולסמוך עליהם שלא ישתמשו במידע שתמסרו להם, לרעתכם באקדמיה.

 

שאלה
האם מרכזי התמיכה מלווים את הסטודנטים מבחינה אקדמית בלבד או שיש אפשרות להתייעץ, להיעזר בפסיכולוג או איש טיפול אחר?

תשובה
ברוב מרכזי התמיכה יש גם תמיכה רגשית. לעיתים יש גוף אחר באקדמיה הנותן תמיכה רגשית – גוף זה בדרך כלל עובד עם מרכזי התמיכה בשיתוף פעולה מלא. בדרך כלל אנשי המקצוע אותם אתם מקבלים, מומחים לתחום הרגשי ואתם יכולים לסמוך עליהם, שיסייעו לכם גם בתחומים שמעבר ללימודים. באם הצרכים הרגשיים שלכם רבים, מעבר ליכולת הגופים שבאקדמיה לתת, בוודאי תופנו לאנשי מקצוע חיצוניים למכללה, שילוו אתכם בצורה שיטתית וקבועה.

 

שאלה
האם בכל מוסד אקדמי יש מרכז תמיכה?

תשובה
לא בכל מוסד אקדמי יש מרכז תמיכה. עד שהתקנות לחוק ליקויי למידה על-תיכוניים לא יעבור, לא יהיו מרכזים בחלק מהמוסדות. בנוסף, יש מוסדות אקדמיים בהם מרכז התמיכה קטן ונותן מעט מאוד שירותים. חשוב מאוד, שנושא זה יהיה חלק מרכזי בשיקולים שלכם לקראת הרשמה ללימודים במוסד אקדמי.

 

שאלה
איך פונים למרכז התמיכה?

תשובה
לחלק ממרכזי התמיכה אפשר לפנות ישירות – לקבוע עם מנהלת המרכז ולהתחיל להשתלב בשירותים השונים שהוא מספק. לעתים, הפנייה היא דרך דקאנט הסטודנטים. בדרך כלל הפניה היא לוועדת התאמות הממוקמת בדקאנט או במרכזי התמיכה. מגישים בקשה להיות חלק ממרכז התמיכה ולקבל התאמות בהוראה ובהיבחנות. בדרך כלל דנים בבקשה צוות מומחים, שחלקם ממרכז התמיכה ולאחר שבועיים בערך, מקבלים תשובה. אם התשובה אינה נראית לכם מתאימה, אתם יכולים לערער ולבקש פגישה אישית עם הועדה.

 

שאלה
בלימודים בתיכון, המורים הרשו לי לצאת מהכיתה מידי פעם, בחלק גדול מהשיעורים הייתי פשוט עומד בצד או בסוף הכיתה, מקשיב לשיעור ומשתתף, אין סיכוי שאוכל להצליח לשבת במשך שעה וחצי (ובטח שלא להקשיב לאורך זמן ארוך כל כך), מה אפשר לעשות כדי שבכל זאת אצליח לצאת שפוי וללמוד?

תשובה
רבים הלומדים עם הפרעת קשב, שזקוקים לעמוד במהלך שיעור או לצאת להפסקות. מה שאני מציעה לך – ליידע את המרצה בצורך זה ולהסביר לו שזה צורך שלך ואינך יכול לשלוט בצורך זה. חשוב שהוא יידע ויהפוך להיות בן-ברית שלך. חשוב שתעמוד על זכויותיך כי כך תוכל ללמוד ולהצליח באקדמיה.
יש גם כאלה, שלראשונה מתחילים לקחת ריטלין לסוגיו, כדי להגביר את רמת הריכוז בשיעורים ובמהלך מבחנים. חשוב, על אף התנגדויות כאלה ואחרות, כדאי לנסות ולבחון בעיניים פקוחות את היתרונות הרבים של הכדור.

 

שאלה
אין שום סיכוי שאצליח לעקוב אחרי המתרחש בשיעור וגם לרשום את הדברים. בכל זאת הייתי רוצה שיהיו לי סיכומים משלי (לפחות משהו מינימלי). מה אפשר לעשות? האם זה משהו שאפשר ללמוד אותו?

תשובה
במכללה האקדמית בית ברל, במרכז התמיכה, אני נותנת סדנא בנושא: התנהלות בזמן שיעור. שם אנו עוסקים בנושא שהעלית. כן, חשוב ללמוד את הנושא: איך להגביר ריכוז בשיעורים, האם לרשום, איך לרשום, מה לרשום, האם לצלם מעמיתים, איך לבקש לצלם. אתה מוזמן לסדנא בנושא לכשתתקיים.
הטלפון של מרכז התמיכה במכללה האקדמית בית ברל 09-7476395 – אפשר לבוא לסדנא חד פעמית.

 

שאלה
האם סטודנטים עם הפרעת קשב זכאים לאותן התאמות שהיו להם בתיכון? והאם הצורך השתנה?

תשובה
לא בהכרח תקבל את אותן ההתאמות שקבלת בתיכון. באבחון החדש ירשמו התאמות, שבדרך כלל ניתן לקבלן באקדמיה, אך לא בהכרח את כולן. תקבל התאמות על פי האבחון ועל פי המקובל באקדמיה. למשל, אם קבלת מבחן בעל פה, כנראה לא תקבל התאמה זו באקדמיה. יחד עם זאת, לאורך הסמסטר הראשון ייבחן תפקודך. אם תרצה – תנתח עם איש מקצוע את מבחניך ונסו לבחון יחד, אילו התאמות יעילות לך ואילו צריך להוסיף או להשמיט.

 

שאלה
האם עצם העובדה שהלכתי למרכז התמיכה והוכרתי כמי שזקוק לסיוע, מספיקה וכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, או שיש הכרח להגיע למפגשים כמו קבוצות תמיכה או שיחות וכאלה?

תשובה
במרכזי התמיכה יש שירותים שונים: קבוצתיים ופרטניים. בשיתוף עם מנהלת המרכז, תוכל לבנות תכנית המתאימה לך. כמובן שיש להיעזר בהמלצות ובניסיון הרב שלה.

 

שאלה
אני לא יכולה אפילו לדמיין את עצמי קוראת מאמרים של עמודים על עמודים (בטח שלא באנגלית). אילו אסטרטגיות / כלים עומדים לרשותי, לסייע לי בכך? בעבר אבא שלי היה יושב ומקליט את עצמו קורא לי, אבל זה כבר לא מתאים, הייתי מאוד מאוד מאוד (מאוד) רוצה ללמוד להתמודד עם קריאה של מאמרים.

תשובה
אכן, נושא הקריאה של מאמרים רבי דפים, לא קלה. ונכון כתבת שהקלטה של המאמרים על ידי אביך אינה מתאימה כבר. מה שאפשר לעשות זה:

• להירשם לסדנא בנושא קריאה יעילה/ משמעותית וללמוד את האסטרטגיות שמפעיל קורא מיומן במהלך קריאתו.
• ללמוד עם איש מקצוע במרכז התמיכה, איך ליישם את מה שנלמד בסדנאות על מאמרים ספציפיים שקבלת.
• לעבוד עם חונך על חלק מהמאמרים.
  זה בהחלט לא פותר את הקושי, אך משפר את התפקוד בצורה משמעותית. מה שחשוב – לקחת נשימה עמוקה ולהבין שזה תהליך שלוקח זמן.

 

שאלה
האם למי שפנה למרכז התמיכה יש כמה ימים של חסד? כלומר, אני בשנה הראשונה ללימודים, עברו רק ימים ספורים ואני לא מצליחה לזכור איפה כל שיעור מתקיים, למצוא את המקום ולהגיע בזמן לשיעור. כבר בשבוע הראשון הגעתי לשני שיעורים באיחור של 10 דקות (או יותר). המרצה (בלשון המעטה) לא אהב את זה בכלל ואמר שהחל משבוע הבא אין כניסה לשיעור אחרי שהוא בדק נוכחות. זה מאוד מאוד הלחיץ אותי, כי מאוד הגיוני שיעברו כמה שבועות (לפחות), עד שאזכור ואצליח לנווט את דרכי בין כל כך הרבה קורסים, שמתקיימים בכיתות שונות (לפעמים בבניינים שונים)….

תשובה
את כל כך צודקת. בעיית הכיווניות קשה ומתסכלת במיוחד בשבועות הראשונים של כולם באקדמיה. כדאי להתחבר כמה שיותר מהר לכמה חברים וללכת אתם. כדאי גם לצלם את מפת הקמפוס וללמוד אותה. כדאי גם לטייל בשעות הערב עם חבר או חברה וללכת לחדרים השונים, כשאת לא בלחץ להגיע. טיפים אלה יכולים להיות לך לעזר רב.

 

שאלה
האם יש הכרח להתחייב לקבלת השירותים של מרכז התמיכה? כלומר אם התחלתי ונעזרתי האם אני חייבת להמשיך ולהגיע ולקבל סיוע לאורך השנה כולה? האם יש אפשרות לקבל את התמיכה רק בשעת הצורך ולא באופן קבוע?

תשובה
מאוד רצוי לעמוד בתכנית שנקבעה לך. חשוב מאוד על אף הקושי, לא לוותר, לבוא ולקבל סיוע מקצועי. באם אתה רואה שהסיוע לא מתאים, לא רלוונטי, לא מסייע – הפגש שוב עם מנהלת מרכז התמיכה ובקש ממנה לשנות את התכנית הראשונה שנקבעה אתך במרכז התמיכה.
מתוך 10 שנות הניסיון שלי – הקמה וניהול מרכז התמיכה במכללה האקדמית בית ברל – הגעה רק בזמנים לחוצים, לא מאפשרת לעבור תהליך משמעותי, שיביא לשינוי דרכי למידה ולהצלחה.

 

שאלות שהופיעו בדף פייסבוק במהלך האירוח :

 

שאלה
היי אורית, אחותי למדה ב"בית של תמר", הלימודים שם היו מותאמים להפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה. עכשיו היא מתכננת להתחיל את הלימודים באקדמיה (סיעוד). היא מחפשת מסגרת לימודים קטנה יותר ותמיכתית. יש חיה כזאת? ואם לא, מה אפשר לעשות?

תשובה
אחותך, על אף שלמדה ב"בית של תמר", יכולה להתקבל לאקדמיה – היא לא צריכה מסגרת לימודים קטנה. ברוב המסגרות האקדמיות יש מרכזי תמיכה, שיכולים להוות תמיכה וליווי בשבילה. שלא תפחד – פשוט תמצא מרכז תמיכה ותיק ומקצועי ודברים יסתדרו.

 

שאלה
Shirley Yolanda Azar
שלום, רציתי לדעת בבקשה אם יש למישהו איזשהן המלצות, לגבי שיטות לימוד הכי מותאמות למי שיש ליקויי למידה וחזרו לאקדמיה?

תשובה
שירלי שלום,
באקדמיה, במרכזי התמיכה, יש שירותים מצוינים ללומדים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב. גשי למרכז התמיכה במוסד בו את לומדת או מתעתדת ללמוד. קבעי פגישה עם מנהלת המרכז וזו יחד אתך תבנה תכנית מותאמת ייחודית לך. זה הכי נכון שתעשי.

 

שאלה
Roy Elbaz
היי, אם אושרו לי התאמות ע"י דיקן הסטודנטים, יש מצב שמרצה יכול לבטל לי את ההתאמה ולא לאשר לי אותה? תודה!

תשובה
רואי,
מרצה לא יכול לבטל את ההתאמות שקבע הדקאן. עליך לפנות לדקאן ולמרכז התמיכה ולהגיד שיטפלו בנושא, אחרת לא תוכל להיבחן. הסבר ובקש טיפול שלהם. אל תוותר.

 

שאלה
Maya Zelzer
מדוע מרכז התמיכה בדיקאנט הסטודנטים שבאוניברסיטה, לא מקבל אבחון להפרעת קשב וריכוז ומפנה לבצע את מבחן מת״ל בשביל לקבל התאמות?

תשובה
מאיה שלום,
אבחון קשב אינו מספיק באקדמיה כדי לתת התאמות. אבחון קשב מראה את רמת הקשב הקיימת. כדי לדעת כיצד את מתפקדת ואילו אסטרטגיות את מפעילה במהלך לימודייך, יש צורך גם באבחון דידקטי. מציעה לך לעשות את האבחון של מת"ל – הוא אבחון מוכר ומקובל באקדמיה והוא כולל בתוכו גם התייחסות לקשב וריכוז. תבדקי אם במסגרת אליה נרשמת, מסכימים לקבל רק אבחון של קשב וריכוז ועל פיו לתת התאמות, אם כן, מצוין.

 

שאלה
Shani V Lior Cohen
לאיזה הקלות/עזרה זכאים הסטודנטים המוכרים בהפרעת קשב וריכוז? והאם ישנם הקלות נוספות לתואר שני?

תשובה
שני שלום,
ההתאמות ניתנות בדרך כלל על פי חלק מההמלצות הכתובות באבחון. מעבר להן, כדאי לבחון את מידת הנחיצות של התאמה זו או אחרת, לאורך שנת הלימודים הראשונה, בשיתוף המרכז ולרענן את ההתאמות כדי שיתאימו לצרכים. המרכז יכול לעזור בכך רבות. בדרך כלל, על הפרעת קשב ניתן לקבל הארכת זמן ועוד התאמות רלוונטיות לכל אחד ואחד על פי הכתוב באבחון.

 

שאלה
Omri Keinan
שלום אורית, אם אני זקוק להקלות בלימודים – לאן לפנות ומי אחראי על זה? כמו כן אילו הקלות אפשר לקבל בלימודים והאם זה יהיה אותן הקלות שקיבלתי בבגרויות?

תשובה
עמרי שלום,
בדרך כלל מרכז התמיכה, הוא המחליט אילו מהשירותים תקבל. לרוב, מנהלת המרכז נפגשת אתך מספר פעמים ובונה יחד אתך תכנית עבודה לשנה על פי יכולותיך וצרכיך. לעיתים על ההתאמות מחליטה ועדה בתוך מרכז התמיכה או ועדה חיצונית למרכז, שאחד מחבריה מתוך מרכז התמיכה. ועדה זו קובעת האם תהיה חלק מהמרכז, האם תקבל התאמות בהוראה ובהיבחנות ואילו התאמות תקבל.

 

שאלה
Shlomit Hadassi
כמה תארים בממוצע מתחיל ומפסיק באמצע, סטודנט עם הפרעות קשב לאורך חייו?

תשובה
שלומית שלום,
אין צורך להפסיק. אם עושים בחירה נכונה ומותאמת ללימודים ואם מקבלים תמיכה מקצועית ממרכז התמיכה לאורך שנות הלימודים, הסיכוי לכישלון נוטה לאפס.

 

שאלה
משה רפאל
האם סטודנט זכאי להטבה או מימון כלשהו באבחון?

תשובה
משה שלום,
אני לא יודעת על כל המסגרות האקדמיות. במכללה האקדמית בית ברל בה אני עובדת, יש הנחה לסטודנטים מהמכללה, הבאים לעשות אבחון במכון מוב"ן המצוי במכללה. יש לבדוק אם יש הנחות על האבחונים במסגרת בה נרשמת. אין הכרח לכך.

 

שאלה
Liat Glazer
שלום אורית,
התחלתי את הלימודים האקדמיים שלי בשבוע האחרון. אשמח לקבל כלים וטיפים ללמידה באקדמיה ואיך להתמודד עם כמות מאוד גדולה של חומר ומאמרים.

תשובה
שלום לך ליאת, אכן, נושא הקריאה של מאמרים רבי דפים, לא קלה. מה שאפשר לעשות זה:

• להירשם לסדנא בנושא קריאה יעילה/ משמעותית וללמוד את האסטרטגיות שמפעיל קורא מיומן במהלך קריאתו.
• ללמוד עם איש מקצוע במרכז התמיכה, איך ליישם את מה שנלמד בסדנאות על מאמרים ספציפיים שקבלת.
• לעבוד עם חונך על חלק מהמאמרים.
• זה בהחלט לא פותר את הקושי, אך משפר את התפקוד בצורה משמעותית.
• מה שחשוב – לקחת נשימה עמוקה ולהבין שזה תהליך שלוקח זמן.

 

שאלה
Michal Raveh
שלום אורית, רציתי לשאול לגבי תוקף אבחון – האבחון האחרון שלי הוא מ-2008 , שבעזרתו קיבלתי הקלות מהמרכז הארצי. האם לדעתך המכללה יכולה לדרוש ממני לחדש אבחון? תודה מראש!

תשובה
מיכאל שלום,
כל אבחון באקדמיה תקף בין 5 ל- 7 שנים, על פי האקדמיה אליה נרשמת. בכל מקרה, אתה כבר 8 שנים לאחר האבחון הקודם. תפקוד הרבה פעמים משתנה ורוצים לבחון את תפקודך הנוכחי. ברור לי שיש קושי – גם מתח וגם כסף… יחד עם זאת, לא חושבת שיחליטו שלא תעשה אבחון. זה קשה ואני מבינה.

 

שאלה
Shirley Yolanda Azar
ברצוני לדעת בבקשה, מה ההקלות להן זכאים מאובחני הקשב והריכוז. תודה

תשובה
שירלי שלום,
ההתאמות ניתנות בדרך כלל על פי חלק מההמלצות הכתובות באבחון. מעבר להן, כדאי לבחון את מידת הנחיצות של התאמה זו או אחרת לאורך שנת הלימודים הראשונה, בשיתוף המרכז ולרענן את ההתאמות כדי שיתאימו לצרכים. המרכז יכול לעזור בכך רבות. בדרך כלל, על הפרעת קשב ניתן לקבל הארכת זמן ועוד התאמות רלוונטיות לכל אחד ואחד על פי הכתוב באבחון.

 

שאלה
Shirley Yolanda Azar
תוך כמה זמן מרגע האבחון מקבלים את האישורים להקלות?

תשובה
שירלי שלום,
את האבחון עליך להעביר לדקאנט הסטודנטים או/ו למרכז התמיכה. לאבחון, עליך למלא טופס בקשה להתאמות. בשלב זה את צריכה לחכות להתכנסות ועדת ההתאמות. בדרך כלל מדובר על שבועיים מיום הגשת המסמכים.

כל מי שפספס ומעוניין להסתכל על האירוח עצמו, מוזמן להיכנס לקישור

בתאריך 31.8.16 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את ד"ר איריס מנור. ד"ר מנור היא ראש תחום הרפואה בעמותה. היא פסיכיאטרית מומחית לילד ולמתבגר ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. במהלך האירוח היא ענתה על שאלות שקשורות לפן הרפואי בנושא הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD.

אז לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

 

שאלה – אני מאוד רוצה לעבוד עם אוכלוסייה שסובלת מהפרעת קשב ולקוית למידה האם אני בכיוון נכון ? כרגע עושה תעודת הוראה בחינוך מיוחד, האם יש לך המלצות בשבילי מה לעשות איך לעשות? תודה מראש על כל הספרים שלך שקראתי שעזרו לי באופן אישי וגם בעבודה בתואר הראשון.

תשובה – תודה רבה על דברייך החמים. אינני מומחית לחינוך, לכן קטונתי. אני יכולה רק לומר שחינוך מיוחד הוא מקום טוב מאד להתחיל בו. כמו כן כל השתלמות ולמידה יכולות לתרום רבות. מעבר לכך, איריס שני (מנכ"לית העמותה) היא המומחית הגדולה בתחום וכדאי לשאול ישירות אותה

 

שאלה – שלום רב! בני בן 12 ואני בת 33, מאובחנים עם ADHD. אנחנו סובלים ממיגרנות, כאשר טיפול בריטלין ודומיו מגביר אצלנו כאבי ראש. יש דרך להקל על תופעת לוואי זו? תודה מראש!

תשובה – שלום רב. ראשית כדאי לבדוק סיבות אחרות למיגרנות והאם ניתן להקל עליהן, היות וריטלין כשלעצמו אינו "חייב" לגרום לכאבי ראש. כמו כן, אם הריטלין ומשפחתו גורמים לכאבי ראש הייתי ממליצה לפנות לרופא המומחה אצלו אתם מטופלים ולבקש לעבור לתכשיר אחר, למשל אטנט, שהוא מולקולה שונה או לחילופין לנסות את התכשיר העדין היותר, כגון פוקלין. ייתכן שהם יגרמו לכך הרבה פחות

 

שאלה – הייתי שמח לשמוע על מענים לא תרופתיים לadhd- מסוג cbt ואחרים. כמובן עם עדיפות לפרקטיקה מבוססת ראיות, אם ישנה כזו.

תשובה – שלום רב. CBT הוא אכן מענה לא תרופתי להפרעת קשב, אם כי ככל הידוע לנו היום יש צורך לשלב אותו עם תרופה בד"כ. כמו כן נגזרות של CBT הן רלוונטיות, כגון עבודה ספציפית על קשרים חברתיים, התנהלות בעבודה וכו'. נוירופידבק נחשב בעל יעילות מסוימת, אך חלקית.

 

שאלה – אני כיום בן 24, אני מאובחן מגיל קטן כ-adhd . מגיל10 בערך, הייתי לוקח ריטלין יום יום עד בערך גיל 15.. כיום אני מצליח להקשיב ולהתרכז בצורה הרבה יותר טובה, עדיין יש לי ניתוקים אבל אימנתי את עצמי לחזור דיי מהר. שאלתי היא אם יש מציאות כזאת שבה הפרעת קשב וריכוז 'מתרפאת' מאליה עם השנים או לפחות נהיה לבנאדם קל יותר להתמודד איתה?
תודה רבה

תשובה – שלום רב. שתי האפשרויות שהעלית נכונות. יש מצב הנקרא רמיסיה, בו יש ירידה מובהקת בסימפטומים של הפרעת הקשב ובקשיים בתפקוד הניהולי שהיא גורמת. כמו כן, כמבוגר, אתה בעל השפעה גדולה יותר על התחום בו אתה עוסק והדרך בה אתה מנהל את חייך, כך שיש לך אפשרות לבחור מערכות בהן הקושי שלך יבלוט פחות, ומנגנוני הפיצוי שלך יהיו יעילים יותר.

 

שאלה – עד כמה מרקם הילדים בכיתה משפיע על ילד עם הפרעת קשב? בכיתה ששובץ בני העולה לא׳ נראה כי יש כמעט 10 ילדים עם הפרעות כאלו ואחרות, יועצת בית הספר טוענת כי שמרה על איזון בין הכיתות בנושא הספציפי הזה ושהמחנכת היא מובנת ותוכל להתמודד. אני מאוד חוששת לבני משום שסיים גן בתחושת מסוגלות נמוכה ועצב בשל חוסר יכולת של הגננת לתת מענה לבעיותיו גם בגלל מספר הילדים ״המורכבים״ שהיו בגן שלה. עד כמה זה משפיע? האם עלי להתעקש להעבירו לכיתה ״רגועה״ יותר? אשמח גם לחוות דעתך.

תשובה – שלום רב. אין ספק שאיזון חשוב מאד בכיתה, היות ומספר גדול מדי של ילדים הסובלים מקשיים ומלקויות משפיע הן על האווירה והן על היכולת של המורה להתמודד עם צרכיו של כל ילד. מאידך, ילדים עם הפרעת קשב נוטים להתחבר לילדים אחרים עם הפרעת קשב, כך שאל תופתעי לגלות ילדים עם הפרעת קשב בין חבריו  אינני יודעת עד כמה את צריכה להתעקש, היות וכדאי להתרשם גם מהכיתות האחרות וגם מהמחנכות שלהן, עד כמה הן מנוסות. בסופו של דבר מחנכת טובה היא המפתח להשתלבותו של הילד.

 

שאלה – שני ילדים שלי לוקחים ריטלין ואני נתקלת במספר בעיות.
א. לילד בן 7 התחילו טיקים עם הריטלין, אז כרגע עצרנו ונבדוק כדורים אחרים. אבל קראתי שגם בסוגים האחרים זה יכול לקרות.
ב. בזמן שהכדור יורד, הילדים נהיים בבת אחת ממש שובבים ומאבדים את זה לגמרי… איך ממתנים את זה ?
ג. אני נורא מפחדת מהתלות הזאת של המוח בכדורים. ורואה גם אצל הגדול שכל כמה זמן צריך להגדיל מינון. זה מפחיד אותי. האם אין בתלות הזאת נזק לעתיד ?

תשובה – שלום רב. כמה תשובות: ראשית, לפי כל הספרות המעודכנת ביותר אין קשר אמיתי בין טיקים לבין ריטלין, אלא במקרים נדירים מאד. טיקים הם בעלי שעון ביולוגי משלהם, והם פורצים לא פעם אחרי שהטיפול בריטלין כבר התחיל לכן מייחסים לריטלין בטעות את הסיבה לטיקים. יותר מכך, הגישה היום אומרת שהפרעת הקשב מזיקה יותר להתפתחות, מהטיקים. לגבי הירידה מהכדור, או בשמה ה"מקצועי" – ריבאונד – זו תופעה האמורה לחלוף עם הזמן, והיא מתגברת כאשר ילד אינו אוכל (ילד רעב הוא ילד עצבני בד"כ). לכן חשוב מאד לשים לב שיאכלו. ולגבי התלות, לא נמצאה תלות בריטלין, כפי שרואים כל חופש גדול. מדובר בהפרעה אמיתית הגורמת לקושי תפקודי אמיתי, שבגללה הילד זקוק לטיפול. אבל מדובר בטיפול רפואי ככל טיפול רפואי אחר. אני מעריכה שהמינון של בנך גדל היות וגם הוא גדל ואנחנו יודעים שיש קשר בין המינון למשקל, כפי שהגיוני שיקרה בילדים

 

שאלה – היי, בן 44 מאובחן. (סטודנט☺), נוטל רק עפ"י הצורך. כשהשפעת הכדור פגה (רלוונטי לריטלין, קונצרטה ואדרל), אני חווה "עצבנות מוקצנת", האם יש שיטה/דרך לרכך את ההשפעות שבתום השפעת הכדור?

תשובה – שלום רב. יש כמובן קשר בין העובדה שאתה נוטל את התרופה רק מדי פעם לכך שתופעות הלוואי לא חולפות. כדאי לאכול גם תוך השפעת התרופה, לקחת בחשבון שהריבאונד צפוי להגיע (נמשך כחצי שעה) ולעסוק בדברים שקטים יחסית, ואולי להתייעץ עם הרופא לגבי אפשרות של תרופה עדינה יותר. עדיין, כאשר לוקחים את התרופה רק לפעמים התופעות תימשכנה.

 

שאלה – כן.. שלום רב..
בני בן 9.5 עולה לכיתה ד' מאובחן adhd ומטופל באדרל. ערכנו אבחון פסיכו דידקטי ונוירולוגי ונתגלו קשיים לימודיים.. אני כרגע במלחמה להעביר אותו לכיתה קטנה ל"ל..
האם נראה לך שאני עושה בשבילו את הדבר הנכון??

תשובה – שלום רב. אינני מכירה את בנך, לכן אין לי אפשרות לענות תשובה מושכלת. השאלה היא האם הוא מאוזן מבחינת הפרעת הקשב, והאם גם כאשר הוא מאוזן יש קשיים משמעותיים הדורשים כיתה קטנה.

 

שאלה – מהו המדד על-פיו הרופא יקבע את מינון התרופה? לדוג', אני בן 44 שוקל 85 ק"ג ועפ"י המלצת הרופא נוטל ריטלין 20 מ"ג. חברה שלומדת איתי בת 50, שוקלת 55 ק"ג נוטלת בהמלצת רופא 30 מ"ג. האם זהו ניסוי ותהיה או שיש מדדים נוספים למינון? תודה.

תשובה – שלום רב. הגישה המקובלת היא להתחיל במינון המינימלי למשקל, ולעלות בהדרגה לפי הצורך. זה אינו ניסוי אלא מה שנקרא ניטור הדרגתי. ניתן גם לבצע בדיקה כמו TOVA שמאפשרת הערכה של יעילות התרופה והמינון.

 

שאלה – האם קיים מחקר על שימוש בריטלין בגיל צעיר והמשך שימוש בגיל בוגר כולל מעל גיל 18?
כלומר האם ילדים שלקחו ריטלין, לפי סטטיסטיקה ומחקר ולא ״תחושת בטן״, ״מניסיוני..״, ימשיכו גם בעתיד לקחת ריטלין או כדור אחר? בהתנהלות יומיומית בעבודה וכולי.

תשובה – יש עבודות כאלו אם כי מעט מדי. היום מקובל בהחלט לטפל מגיל צעיר ובארה"ב ההמלצה היא כבר מגיל ארבע. לגבי העתיד, כאן העבודות הן מעטות. המחשבה היום היא שאם בכלל, דווקא הילדים המטופלים הם בסיכוי גבוה יותר לא להצטרך בעתיד, או להצטרך בעתיד פחות לטיפול תרופתי לעומת הילדים הלא מטופלים.

 

שאלה – בני כיום בן שש ונשאר שנה נוספת בגן. מאובחן ע"י נוירולוג היפר קשב וריכוז. אני אישית אשמח לדעת האם שווה לשלבו בבי"ס אנתרופוסופי וכו' או ילד כזה צריך להשתלב בבי"ס רגיל על מנת לקבל את המסגרת לחיים ?

תשובה – התשובה לשאלה הזו היא יותר פילוסופית מרפואית. אני מאמינה, שיש פנים לכאן ולכאן. המסגרת האנתרופוסופית אינה פותרת את הפרעת הקשב ואינה תחליף לטיפול. יש לה יתרונות וחסרונות, ואני חושבת שאת צריכה לבדוק את שתי המסגרות ולהחליט עפ"י השקפתך ותחושת הבטן שלך.

 

שאלה – שלום רב, הילד שלי בן 12 עם אוטיזם והפרעת קשב וריכוז ללא היפר.
לומד בכיתה רגילה עם סייעת בחלק מהשעות. בכיתה ד' התחלנו עם קונצרטה 27 מ"ג. לפי המשקל צריך 36 מ"ג, אך הנוירולוג אמר שאם זה טוב לו, להישאר במינון הזה. ומאחר וזה היה טוב בשבילו, לא עשה לו שום תופעות לוואי ויכל ללמוד ולהתרכז, המשכנו במינון הזה.
עד כמה יש צורך להמשיך את המעקב אצל הנוירולוג אם הכל לכאורה במצב תקין?
הביקור האחרון היה לפני כשנה וחצי. תודה רבה.

תשובה – שלום רב. להערכתי מדובר בפרק זמן ארוך מדי, בעיקר בילד שהוא קצת יותר מורכב, לפי מה שאת מתארת. אני חושבת שכדאי להגיע לרופא מומחה אחת לחצי שנה, ובוודאי אחת לשנה. הילד גדל ויכול להיות שדברים משתנים, וכדאי שמישהו יפקח על הטיפול.

 

שאלה –  מה החשיבות של אבחון הפרעת הקשב ע״י נוירולוג? האם אבחנה של רופא התפתחות היא מספקת?
* האם לתרופות ריטלין/קונצרטה יש תופעות לוואי בטווח הרחוק?
תודה מראש.

תשובה – שלום רב. אבחנה של כל רופא שהוא מומחה לנושא, דהיינו נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים התפתחותי היא מספקת. ככל הידוע לנו אין תופעות לוואי במובן השלילי, לטווח הארוך, אלא להפך. ככל הנראה דווקא התפתחותם של הילדים המטופלים טובה יותר.

 

שאלה -עד כמה אתם ממליצים למשפחות, כהכללה, שילוב טיפול רגשי/התנהגותי לילד המאובחן עם הפרעת קשב וריכוז?

תשובה – שלום רב. אנחנו ממליצים מאד על הדרכת הורים, שבתוכה יש מרכיב של טיפול התנהגותי המכוון כלפי הילד. אין צורך בטיפול רגשי אם אין הפרעה רגשית, מה שקיים רק בחלק קטן מהילדים.

 

שאלה – מה הגישה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז שמפתחים ״טיקים״ בתקופות בהם הם נרגשים ומוצפים יותר.

תשובה – הגישה היא פשוטה מאד: להבין שמדובר בתקופה נרגשת ומוצפת וזו גם הסיבה לטיקים, לעזור להתגבר על ההצפה, ולא לדבר על הטיקים או לדון בהם. עיסוק בטיקים הוא הדרך הטובה ביותר להגביר אותם.

 

שאלה – האם ריכוזית אכן עוזרת או משפרת את עניין הקשב והריכוז? תודה❤ מדובר על ילד בן 9.

תשובה – שלום רב. אין לי ניסיון עם התכשיר הזה, והספרות עליו מעטה מאד, כך שאין לי מענה.

 

שאלה – האם יש מחקרים על אחוזי הצלחה של ילדי קשב בשילוב במערכת החינוך הרגילה לעומת בתי ספר של החינוך המיוחד????

תשובה – אין מחקרים שאני מכירה לפחות על השאלה הספציפית הזו, מה גם שזו לא בדיוק אותה אוכלוסיה. אני יכולה להגיד בביטחון שילדים רבים מאד משתלבים מצוין במערכת החינוך הרגילה (וגם בחינוך למחוננים), ובעיקר כאשר הם מטופלים. ילדים הסובלים מלקויות נלוות המקשות עוד יותר על תפקודם יכולים להיתרם מהמסגרת המיוחדת, אבל שוב, זו לא לגמרי אותה אוכלוסיה.

 

שאלה – מעוניינת לדעת איך יודעים אם לילד שעולה לכיתה א` יש הפרעת קשב ..תודה על תשובה.

תשובה – שלום רב. אם יש סימנים מחשידים (לגביהם את יכולה לקרוא גם כאן באתר העמותה), יש לפנות לרופא מומחה ולעבור אבחון. מדובר באבחון רפואי שחייב להיעשות ע"י רופא ואנשי צוותו.

 

שאלה – שלום רב…הנני מורה בחינוך המיוחד הנדרשת להתמודד עם תלמידים בעלי A.d.d שאינם מטופלים וההורים מסרבים למתן טיפול תרופתי…האם יש לך המלצות להתמודדות ללא טיפול תרופתי? הם אינם היפראקטיביים אלא חולמניים, אסוציאטיביים ואינם ממוקדים בתהליך הלמידה… אודה לתשובתך.

תשובה – כפי שאמרתי כבר קודם, אינני מורה או חלק ממערכת החינוך, ויש טובים ממני, שיוכלו לתת טיפים כאלו. אציין רק שההתמודדות ללא טיפול תרופתי, היא בהרבה מקרים בעייתית מאד, ויהיה גבול למה שתוכלו לסייע בו.

 

שאלה – איך שומרים על איזון כשתגובת הכדור פגה? האם מומלץ לשלב תוספי מזון בגלל חוסר תיאבון?

תשובה – בד"כ כשהשפעת הכדור פגה היא פשוט פגה, והריבאונד, כאשר קיים, נוטה להירגע עם הזמן. אכן חשוב שהילד יאכל היות והרעב מגביר את הריבאונד. ניתן לשלב תוספי מזון אך כדאי להתייעץ עם דיאטנית כדי לא "להעמיס ללא צורך" על הילד. כמו כן כדאי לבחור תוספים שיהיה לו נעים ליטול ולא יהוו סיבה ל"מלחמה על הכדור".

 

שאלה – אלו תרופות מלבד ריטלין/ קונצרטה יש. גם כאלו שלא ממומנות ע"י קופות החולים. בעיקר תרופות ללא תופעות לוואי.

תשובה – שלום רב. לצערנו עדיין לא הומצאה התרופה שאין לה תופעות לוואי (כולל גם טיפולים לא תרופתיים, שגם להם תופעות לוואי משלהם). התרופות היום ממומנות כמעט כולן, לפחות באופן חלקי, ע"י הקופות. לפעמים יש סייגים כגון "מיצוי הטיפול בריטלין". אני ממליצה שתתייעצי עם רופא מומחה בנוגע להתאמה האישית של התרופה, היות והתגובה לתרופות השונות משתנה מאדם לאדם.

 

שאלה – האם יש הוכחה שנטילת אומגה 3 עוזרת? (לפחות בהתחלה שילוב של קונצרטה ואומגה ואולי כתחליף…)

תשובה – שלום רב. לפי כל הסקירות העדכניות בתחום – אומגה שלוש לבדה, לא הוכחה כיעילה. עם זאת, קיימים תכשירים של חומצות שומן (למען הגילוי הנאות, אחד מהם נחקר בזמנו אצלי במרפאה). תכשירים אלו בעלי יעילות מסויימת, בעיקר בנוגע למרכיב ההיפרקאטיבי אימפולסיבי, אך הרבה פחות לגבי הקשב.

 

שאלה – יש דרך נוספת להפחית את התסמינים? אני לוקחת גם קונצרטה וגם ריטלין, משום מה אני יותר היפר, להיפטר לצערי אי אפשר.

תשובה – שלום רב. הייתי ממליצה לך מאד להתייעץ עם הרופא המומחה שאבחן אותך, על מנת להעריך הן את המינון (לפעמים גם זה גורם) והן את התאמת התרופה. ייתכן שיהיה עדיף ליטול את אחד התכשירים העדינים יותר.

 

שאלה – שלום, בני בן השמונה אובחן כבעל קשב, עולה לכתה ג'.
טרם לוקח טיפול תרופתי, האם הנ"ל חובה? לאחרונה התפרסם מחקר בו נאמר שהכדור אינו עוזר ולטווח הרחוק קיימות השפעות ותופעות לוואי.
אשמח לקבל את חוו"ד בנושא.

תשובה – המחקר שהתפרסם הוא למעשה סקירה המעריכה את איכות ויעילות המחקר המדעי בתחומים שונים. הבעיה בתחום זה היא שהן הידע, הן שיטות האבחון והן הטיפולים השתנו מאד בעשרים השנים האחרונות ולכם קשה מאד להפיק גזרה שווה, מה גם שמגוון השיטות מקשה על הערכה השוואתית טובה. זה רחוק מאד מאמירה שהטיפול אינו עוזר, ולמעשה קיים היום גוף מחקרים גדול שמראה את ההפך, הן מבחינת תפקודים ניהוליים שונים (תפקודים שונים קוגניטיביים) והן מבחינת התוצאות בחיי היום יום ואיכות החיים. אני מאמינה שהקו האדום שאחריו יש להתחיל ולטפל תרופתית ולא להתמהמה הוא, כאשר רואים שהילד מתחיל לסבול, מבחינת הדימוי העצמי, או מבחינה חברתית או לימודית, ומתחיל להיגרם לו נזק.

 

שאלה – איך מתנהגים עם מתבגרים עם הפרעות קשב ?

תשובה – קצרה היריעה מלענות על שאלה מורכבת כזו. גיל ההתבגרות קשה, והוא קשה במיוחד כאשר קיימת בעיה כרונית, למשל הפרעת קשב. אני ממליצה מאד שתפנו להדרכת הורים לילדים מתבגרים, הסובלים גם מהפרעת קשב.

 

שאלה – אילו טיפולים אלטרנטיביים יש למעט ריטלין ושות' ?

תשובה – אם במושג טיפולים אלטרנטיביים את מתכוונת לטיפולים לא תרופתיים, הרי העיקרי הוא הדרכת הורים בגיל צעיר ו- CBT בגיל מבוגר. בתחום זה קיים גיוון לפי צרכי האדם הזקוק לטיפול כגון התמקדות בחיי הרגש, בחיי העבודה וכדומה. רוב הטיפול האחרים נחשבים הרבה פחות יעילים ולמעשה רובם לא נבדקים בצורה מסודרת וטובה.

 

שאלה – שאלה לד'ר מנור האם יש כדורים להפרעות קשב וריכוז שלא גורמים לילד להיות זומבי ?

תשובה – תרופה המתאימה לילד במינון הנכון לא תגרום לו להיות זומבי. הכל שאלה של התאמת התרופה והמינון.

 

שאלה – מה המאפיינים ודרכי הסיוע לילדים מחוננים עם הפרעת קשב ?

תשובה – ילדים מחוננים עוברים בסופו של דבר אותו אבחון כמו אלו שאינם מחוננים. חשוב להבין שהסימפטומים הרבה פעמים קשים יותר לזיהוי. כמו כן חשוב לטפל כדי שניתן יהיה להתייחס גם לתלונות ולאפשר לילדים אלו למצות את יכולותיהם וליהנות מהם.

 

שאלה – למה הסגידה לריטלין ? ולמה מערכת החינוך והרפואה לא שולחים לטיפול אלטרנטיבי ?

תשובה – אין סגידה לריטלין. זו תרופה. ואנחנו אנשי מדע ולא דת. אנחנו יודעים היום שהתרופות מועילות ואינן מסוכנות. איננו יודעים זאת על הטיפול ה"אלטרנטיבי".

 

שאלה – באיזה גיל כדאי לאבחן באופן רשמי ולחשוב על דרך טיפול עם מומחה ?

תשובה – כדאי לאבחן כאשר מתחילים לראות מצוקה ופגיעה בתפקוד ובאיכות החיים. נדיר לאבחן בגיל הגן הצעיר ובארץ לפחות לא מקובל לטפל תרופתית בגיל זה. מומלץ לטפל בהדרכת הורים וטכניקות התנהגותיות אחרות בגיל זה אבל בדרך כלל אבחון מלא וטיפול מלא מתחילים סביב גיל גן חובה ומעלה.

מצ"ב קישור לאירוח

בתאריך 15.6.16 התארחה אצלנו בדף הפייסבוק, הגברת דני ז'ורנו.

דני ז'ורנו היא מנהלת אגף לקויות למידה והפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD (שפ"י), במשרד החינוך. היא אחראית על כל ההיבטים הקשורים להפרעת קשב במשרד החינוך.

לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו בדף ובפניות אישיות.  השתדלנו לשמור את השאלות והתשובות אותנטיות כפי שנכתבו.

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

 

שאלה – למה הנהלים לקבלת התאמות השתנו? ולמה כל שנה הם משתנים מחדש ?

תשובה – עפ"י חוזר מנכ"ל בנושא – על ביה"ס לערוך תהליך של בדיקת התלמיד ונחיצות ההתאמות עוד בטרם יאשר. קבלת אבחון דידקטי/ פסיכודידקטי אינו מספיק. רצ"ב קישור.
לאור העלייה התלולה לאורך השנים במספר מקבלי ההתאמות, בדרכי האבחנות ודוחות מבקר המדינה בעניין, הוחלט לצמצם את סמכות ביה"ס לאשר התאמה מסוג הקראה/ הכתבה לבוחן ניטרלי, לכדי 10% מתלמידי השכבה. עם זאת, במידה וביה"ס מעריך כי יש תלמידים נוספים, עליו להפנות את הבקשה לדיון בוועדה המחוזית, כמו שנהוג לגבי התאמות ברמה 3.
בנוסף, הוחלט החל מהשנה שעברה כי עבור בקשה לתוספת זמן אין צורך בביצוע אבחון והמלצת צוות פדגוגי מספקת.

 

שאלה – לא אישרו לבן שלי התאמות ובית הספר לא מוכן להגיש ערעור, יש לי מה לעשות ?

תשובה – ראשית, לבדוק עם היועצת, יחד עם רכזת ההתאמות בביה"ס מהן הסיבות לדחייה.
להורים ולביה"ס יש זכות להגיש ערעור.

 

שאלה – באלו אמצעים מערכת החינוך מנסה לסייע לתלמידים עם הפרעת קשב?

תשובה – מערכת החינוך מתערבת ברמה המערכתית – ע"י הכשרת מורים והדרכתם, יצירת מודעות לצרכי התלמידים ועד התערבות פרטנית כמו מתן אפשרות של פסק זמן של 5 דק' אוורור בכל שיעור, הכוונה לארגון וסדר ציוד לימודי, השתתפות בתרפיות בביה"ס, ריסון התנהגויות דרך תכנית התערבות – הכל בהתאם למשאבי המערכת..
כמו כן בשש השנים האחרונות מקבלים מורים במחוזות השונים תהליך הכשרה במסגרת השתלמות: "לגעת מבעד לשריון" -כיצד להתמודד עם ילדי ADHD בכיתה.

 

שאלה – למה משרד החינוך לא עושה רשימה של מאבחנים מאושרים, דבר שיבטל את כל המטפלים השרלטנים שמוציאים המלצות להתאמות רק בשביל הכסף?

תשובה – לא ניתן לעשות זאת בשל החשש מפגיעה בחופש העיסוק.

 

שאלה – Anat Hershkovitz – האם מורה יכולה לחייב ילד עם adhd להשאר כל היום בכתה ללא הפסקה, בגלל תורנות ? כמה שניסיתי להסביר ולבקש שהילד חייב הפסקה והוצאת אנרגיות, המורה ומנהלת בי"ס מסרבות כדי לא לבדל את הילד מאחרים…מדובר בילד בן 8.

תשובה – שלום ענת, מערכת החינוך מציעה פתרונות שונים ע"מ לאפשר לתלמידים עם הפרעת קשב להתמודד ולקחת חלק בכל הפעילויות בבי"ס. לדוגמא, ניתן לאפשר פסק זמן של 5 דק' אוורור בכל שיעור, סיוע בארגון וסדר ציוד לימודי, השתתפות בתרפיות בביה"ס ועד התערבות מערכתית הכוללת הכשרת צוותי מורים בתוכנית "לגעת מבעד לשריון" -כיצד להתמודד עם ילדי ADHD בכיתה.
השיח אותו את מתארת, הכולל לחייב ילד בן 8, הוא לא הדרך המועדפת. מציעה לך ליזום שיחה עם יועצת ביה"ס ו/או פסיכולוג ביה"ס ע"מ להסביר את המורכבות וגם, לשמוע מצוות ביה"ס ממה נובעת ההתעקשות (יתכן שהם רואים את מצבו באופן אחר המאפשר לאתגר אותו לדוגמא?) ולחשוב ביחד על פתרונות.

 

שאלה – לילך רוסנו בלדב – הסוגיה שאני מבקשת להעלות קשורה לילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, מקבלים טיפול תרופתי ונמצאים במעקב אצל רופא פסיכיאטר מטפל.
שאלתי היא – מדוע תלמידים אלו, שזקוקים לתיווך התנהגותי (שכן לא תמיד מסוגלים לדחות סיפוקים, נתקלים בקשיים ובהתמודדות חברתית, ואף יש שמפתחים בעקבות זאת הפרעה התנהגותית סרבנות ומרדנות מול בית הספר), אינם זכאים לקבל מסל שעות השילוב בבית הספר (תראפיה, הדרכה של מנתחת התנהגות לצוות ולמורה או כל עזרה שניתנת), אלא אם עברו אבחון ללקויי למידה ?
מה על אותם ילדים שמבחינה לימודית אינם מתקשים, אך בשביל לקבל שעות מהסל מחויבים לעבור אבחון והמשרד אינו מסתפק בחוות דעת פסיכיאטרית או חוו"ד צוות מטפל בביה״ס.

תשובה – שלום לילך, בראשית הדברים אציין ששעות השילוב מיועדות לילדים עם צרכים מורכבים – זהו סל שעות של החינוך המיוחד וע"מ לקבל תמיכה, יש לעבור ועדות סטטוטוריות כמו ועדת שילוב או ועדת השמה. בנוסף, יש לציין שעבור ועדת שילוב, אין בהכרח צורך באבחון. עפ"י חוזר המנכ"לית ממרץ 2013 אין בהכרח צורך באבחון פורמלי. להלן הקישור.
לבי"ס סל משאבים מצומצם ועליו לעשות סדר עדיפויות בנוגע להקצאת המשאבים.

 

בשאלת המשך Limor Naim שאלה – מצטרפת גם לשאלה ומוסיפה…גם לאחר שיש אבחון מנוירולוג ילדים וגם רופאת ילדים המתמחה בADHD , ביה"ס דרש אבחון פסיכו-דידקטי, גם אותו עשינו ע"מ לרצות הבריות אולם בפועל – אין שינוי. ההתנהלות בביה"ס וגם הבקשה לטיפול רגשי בביה"ס כמעט ולא ניתנה, היינו ממש צריכים להתחנן – מדוע???

תשובה – בהמשך לכתוב לעיל, כאמור, לבי"ס סל משאבים מצומצם ועליו לעשות סדר עדיפויות בנוגע להקצאת המשאבים.

 

שאלה – Nitza Nackan – כהורים אנו נתקלים פעמים רבות במורים שלא יודעים להתנהל מול ילדים עם ADHD. ישנם פתרונות לא מורכבים כמו מיקום של הילד בכיתה, או מתן אפשרות לצייר או להעסיק עצמו במשחק ביד וכדומה, שהמורים לא מכירים. המלאכה של התיווך בין הילד למורה מוטלת עלינו ההורים. יש מורים שמוצאים את הפתרון הנח של לוותר על הילד ולשלוח אותו מחוץ לשיעור, על מנת שיוכלו לנהל בשקט שיעור. בשיחות עם המורים הם טוענים כי אין להם ידע מספיק ולא כלים ועליהם להתמודד עם ילדים רבים ובעיות שונות. הם לא יכולים לתת יחס מספיק לכל ילד בזמן המוגבל של השיעור. האם ואילו תוכניות יש לכם שיסייעו למורים ? תודה.

תשובה – שלום ניצן, אני מצרה על תמונת המצב אותה את מתארת. למערכת החינוך תוכניות התערבות שונות כמו "לגעת מבעד לשריון", "תוכנית עידוד" ועוד, שמטרתן להכשיר את צוותי המורים לאיתור וטיפול בתלמידים הללו. בנוסף, לביה"ס יועצות חינוכיות ופסיכולוגים, היכולים לסייע בתיווך והדרכת צוותי המורים. אני מציעה לך לפנות לגורמי הסיוע ולבקש עזרה בעניין.

 

שאלה – Sapi Uzan – יש לי ילד עם הפרעת קשב וריכוז, שעולה לכיתה א'. יש לו חבר מהגן שהוא ממש מחובר אליו ויכול להקל עליו במעבר הזה. האם יש לי את הזכות כהורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז לדרוש, שאותו ילד יהיה עם ילדי בכיתה? היועצת אינה מוכנה להתחייב.

תשובה – שלום רב, לכל הורה וילד עומדת הזכות לבקש בקשות מיוחדות בשיבוץ עתידי, אולם למערכת החינוך שיקולים מערכתיים רבים. אני משוכנעת שדברייך יילקחו בחשבון.

 

שאלה – רעיה ארגמן בשנה האחרונה נחשפתי לנושא לקויות למידה .אחד הנושאים הכואבים שאני פוגשת זה חוסר שיתוף פעולה של ההורים . הם אינם מוכנים לשלוח את הילדים לאבחון ולכן קשה למערכת ביה"ס לבנות תוכנית לתלמיד .אני נמצאת בבית ספר שמשקיעים בצורה מופלאה בתלמידים עם לקויות למידה, אבל ברגע שהורים טומנים את ראשם באדמה, התלמיד נפגע. חשוב לציין שהתלמידים הם חכמים ומקסימים עם יכולות גבוהות .אנא הורים יקרים כדי לבנות תוכנית לתלמיד חשוב לגשת לאבחון.
ולשאלתי :
ישנן תומכות הוראה לתלמידים עם לקויות למידה, אשר משקיעות מכל הלב .מתמודדות עם מצבים כאלה ואחרים ולעיתים לא קלים .למה לא משקיעים בהשתלמויות או קורסים ? העשרת ידע מביאה לתוצאות חיוביות .

תשובה – שלום רעיה, במחוזות ובמרכזי פסג"ה השונים נפתחות מדי שנה השתלמויות בנושא. עם זאת, הצורך רב. בתוכנית המערכתית העתידית של משרד החינוך, לטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב, מתוכננת הפניית משאבים משמעותיים לנושא הכשרת צוותי מורים. באשר לאבחון עלי לציין, כי חשוב לנסות התערבויות שונות עוד בטרם השליחה לאבחון.

 

שאלה – ברכה פרי ורדי – שלום, מדוע מורות או מורים שמלמדים בבתי ספר יסודיים אינם עוברים הדרכות על מהם לקויות למידה (הפרעת קשב). אני חושבת שמשרד החינוך חייב להכניס לתקנון הלמידה של כל מורה המלמד במדינת ישראל, הדרכה על דרך גישה והתמודדות במדינת ישראל. אנא ממך עזרי לילדים שלומדים במדינה לקבל את הכבוד המגיע להם. יש להם זכויות בדיוק כמו לכל ילד שיושב בכיתה ורוצה לחוות הצלחות. אני מודה לך מאוד, תודה.

תשובה – שלום ברכה, במחוזות ובמרכזי פסג"ה השונים נפתחות מדי שנה השתלמויות בנושא. עם זאת, הצורך רב. בתוכנית המערכתית העתידית של משרד החינוך, לטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב, מתוכננת הפניית משאבים משמעותיים לנושא הכשרת צוותי מורים.

 

שאלה – Sarit Avrahami – צוות בית הספר חייב לדעת את ההבדל בין קשב וריכוז ללקות למידה.
יש בעיות שלא פותרים עם כדור. עזרה וסבלנות לילדים לקויי למידה יכולים להביא להצלחות.

תשובה – שלום שרית, את צודקת. במחוזות ובמרכזי פסג"ה השונים נפתחות מדי שנה השתלמויות בנושא. עם זאת, הצורך רב. בתוכנית המערכתית העתידית של משרד החינוך לטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב מתוכננת הפניית משאבים משמעותיים לנושא הכשרת צוותי מורים.

 

שאלה – Chanshira Marantz – האם ביה"ס יכול לחייב הורה לתת לבנו רטלין במקרה שידוע שהנ"ל תורם לתלמיד בקידום בלימודים וכן מסייע לו מבחינה חברתית ואכן יש המלצה של רופא??

תשובה – ההמלצה וההחלטה על מתן טיפול תרופתי נתונה בידי גורמים רפואיים. עם זאת, ממליצה לקיים שיח עם ביה"ס ולהבין מה הן הסיבות שביה"ס מתעקש על טיפול תרופתי. אני מאמינה כי הצוות החינוכי מעריך, שללא הטיפול יחווה ילדכם תסכולים רבים ולא יתקדם בכל התחומים (רגשי, חברתי ולימודי).

 

שאלה – Oshra Gluzman – בני בכיתה א'. מתגוררים כעת בחו"ל. לא לקחתי אותו לאבחון כי יש תפיסה שונה של חינוך פה, וכן יש פערי שפה. כמי שקראה המון וחושבת שגם הבן שלי מתמודד עם בעיות דומות לאלו שעולות פה, שאלתי היא מה הן ההנחיות "על רגל אחת", שאוכל להעביר למורה של בני כדי שאוכל להקל עליו עם הלימודים. אוסיף ואומר כי נראה לי שהמורה תקבל זאת בהבנה וסלחנות. תודה מראש.

תשובה – שלום אושרה, ראשית, כפי שציינתי בתשובותיי הקודמות, חשוב מאד שהאבחון לא יהיה הצעד הראשון בהתערבות אלא רק בהמשך. כאשר נשאלת שאלה לגבי דרך ההתערבות הרצויה, נראה כי את סומכת על אנשי החינוך המלווים את בנך וזה מצוין. אין הנחיות "על רגל אחת", אולם אם תרצי להתעמק בתפיסות ומדיניות המשרד, מציעה שתתעמקי במסמך "התאמות על רצף הלמידה וההבחנות לתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל".
מצ"ב קישור.

 

שאלה – Yael Zur – אני מבקשת להעלות שלוש סוגיות ולשאול – האם המורים מונחים לאיזה שהם פתרונות:
א. קורה שילד יוצא מאיזון בכדור והכדור מפסיק להשפיע. לבני זה קרה בעקבות קפיצת גדילה משמעותית באמצע השנה, עד שאוזן מחדש. למעשה היה חודש כאילו בלי כדור (בכיתה ז') – במהלך החודש הזה היה פחות מרוכז, כמובן שהציונים ירדו והוא פיספס דברים שנאמרו בכיתה – כמובן שהמורות ידעו, אבל אחרי שהתאזן וחזר לעצמו – נשארו הציונים הנמוכים שפגעו לו בציונים הכלליים וגם פערי ידע שהוא נאלץ להשלים. האם ישנה המלצה של שפ"י לבתי ספר מה לעשות במצבים כאלו? האם צוות בית הספר לא אמור להתחשב במצבים כאלו?

תשובה – שלום יעל, נראה שאת מודעת היטב לקשייו של בנך ומלווה אותו מקרוב. אני מחזקת אותך על כך.
אני ממליצה לבקש לכנס צוות בינמקצועי בביה"ס, הכולל גם את היועצת ופסיכולוג ביה"ס וכל איש מקצוע נוסף שעשוי להיות רלבנטי ע"מ לדון בכך.
ב. בכל כיתה יש היום מספר ילדים עם ADD/ADHD. אני רואה את הקושי שלי ושל הורים נוספים בכיתה בקבלת מידע על שיעורי הבית שניתנו בכיתה (עם שני ילדיי שביסודי). לא כי הילדים לא רוצים, אלא כי מסיבות של בעיות קשב הם מפספסים את ההנחיות בכיתה. נראה לי נכון שתינתן הנחיה גורפת לכלל המורות, לפרסם את שיעורי הבית בצורה מרוכזת באתרי הכיתות. אצלנו זו משימה שנעשית על ידי תורן הכיתה ומבוצעת בפועל לעיתים רחוקות…

תשובה – הפתרון שאת מציעה הוא פתרון טוב ונהוג במקומות רבים. יש רק להקפיד שזה ייעשה באופן שגרתי ולא לעיתים רחוקות.
ג. הבעיה הקשה ביותר שאני חובה עם שלושת ילדיי, היא קושי חברתי. למרות האיזון התרופתי, הם נתפסים כ"שונים" וגם אין להם מיומנויות חברתיות טובות (בייחוד שאצלי זה מלווה גם בכך שהם מחוננים ולקויי למידה). יש לזכור גם, שלמעט מקרים קיצוניים, טיפול תרופתי לרוב לא ניתן לפני גיל 7 ולעתים אף מאוחר יותר וכך בגילאי הגן/ כיתה א', קבוצות חברתיות מחוץ לבית הספר עוזרות בצורה מוגבלת, כי מראש מגיעים אליהן ילדים עם קשיים חברתיים והמפגשים בהן מצומצמים (מה גם שההשתתפות בהן מאד יקרה). האם ישנו מענה לקושי הזה מצד שפ"י / בתוך מערכת החינוך בבתי ספר מסוימים? אם כן – אולי כדאי להחיל את הפתרון לכלל בתי הספר.

תשובה – ברשויות מקומיות/ ביה"ס שונים קיימים מענים שונים, כמו קבוצות רגשיות לתלמידים ולהורים, מענים פרטניים ועוד. הכל, בכפוף למשאבים וסדרי העדיפויות. מציעה כי תבדקי מה ניתן לקבל במסגרת ביה"ס והרשות המקומית בה את מתגוררת.

 

שאלה – Einat Leiba Rave – שאלתי היא כללית- היכן אפשר לקרוא את האג׳נדה של משרד החינוך בבחינת, מה מגיע ומה לא מגיע לילדים מאותגרי קשב. אשמח להפניה למקור.

תשובה – שלום עינת, ממליצה לבקר באתר האגף בכתובת:
ובאופן יותר מפורט בעניין המדיניות בכל הקשור להתאמות בדרכי הוראה, למידה והבחנות: בקישור

 

שאלה – ינקל טויטו – האם ילד בכיתה א', שהחוויה הראשונה שלו בבית הספר חייבת להיות חיובית, האם מותר לבית הספר להשהות אותו מלימודים במקרה שהיה מעורב באלימות? האם רק הוא צריך להיות מושהה או גם הילד האחר שהיה מעורב? האם הדרך של מערכת החינוך להתמודד היא השהיה?
אנו יודעים ומאמינים שצריך לבנות תוכנית לעיצוב ההתנהגות, למה בית הספר אינו פועל כך?

תשובה – שלום רב, למשרד החינוך חוזר מנכ"ל ברור בנושא הטיפול באירועים של אלימות בבי"ס. רצ"ב הקישור.

שאלה – Lital Kimhi – יש אפשרות לבקש מבית הספר לתת לילד שיעור ספורט אחד ביום ? זאת אומרת שבמקום, נניח, שיעור אחד במערכת או בנוסף לו, יילך הילד לשיעור התעמלות? הדבר יכול מאוד לסייע לו לשבת יותר רגוע במהלך היום…

תשובה – שלום ליטל, אני מציעה לך לפנות לצוות ביה"ס ולכנס צוות בינמקצועי הכולל גם את יועצת ופסיכולוג ביה"ס ע"מ לבנות לבנך תוכנית התערבות מתאימה.
– בנוסף, האם מערכת החינוך שמעה על ״רעש לבן״ שאפשר להתקין בכיתות?

 

שאלה – Rucha Kimchi Glizer – יש לי שאלה עקרונית, איך בעידן שלנו עדיין לא מחייבים את המורים בשנת שבתון לעשות קורס בנושא הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה? עד מתי נשמע מחנכים שאומרים שהם לא מבינים בנושא ובאותה נשימה מתלוננים שהילד לא מספיק מאורגן או לא זוכר דברים ומבחינת לא ממצא פוטנציאל ועוד….

תשובה – משרד החינוך אינו מחייב את המורים ללמידה ספציפית במהלך שנת השבתון. עם זאת, במהלך שנות העבודה הם נדרשים להכשרה ולמידה בתחום.

 

שאלה – פרידה אברמוביץ – הי, נושא כאוב מאוד לאמא לשני ילדים עם ADHD, שעברה מסכת התשה במשך שנים ומאבק אין סופי במערכת החינוך, לחוסר ידע של מורים מקצועיים ובכלל, כל מורה שלומד בכל מסגרת עליו לעבור קורס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז חובה !!!

תשובה – במהלך שנות העבודה, משרד החינוך מבצע הכשרות ולמידה בתחום.

 

שאלה – רותי דנינו כהן – אני רוצה לשאול, איך אפשר להסביר למורים שהם מותחים יותר מדי את החבל ומנסים לבדוק עד כמה הוא יחזיק מעמד עד שיתפרץ בזעם או קללה, כאילו שבודקים את יכולת האיפוק של בני בן ה- 10.5. בעיקר כשהוא מצביע ורוצה לאכול, שידוע לנו כמה הריטלין מדכא את התיאבון ולא מאפשרים לו לאכול כשהוא מרגיש רעב וצריך.

תשובה – במהלך שנות העבודה משרד החינוך מבצע הכשרות ולמידה בתחום.

 

שאלה – Yael Hoomy-Badur – ילדה בכיתה ג׳ עם המלצות לתוספת זמן, חלוקת מבחנים לשני חלקים וכד׳. מדוע בית הספר יכול לבקש ממני לתת ריטלין, אבל לא מחויב (ומסרב) לקיים אף אחת מההמלצות שהומלצו שינקטו בבית הספר, בטענה שמשרד החינוך לא מאשר.
אז מה הצורך באבחון אם כך מצד בית הספר (שביקש את האבחון( ? הרי לי היה ברור מגיל ינקות שיש הפרעת קשב, זה לא משהו שהיה ניתן לפספס. ההרגשה היא שיש אבחון אבל דבר לא השתנה. כמו כן, האם ניתן לחייב מורים לעבור השתלמויות של גישה ויחס לתלמידים מאובחני קשב? רובם לא יודעים להתנהל נכון.
ושאלה אחרונה, האם מותר להוריד ציון בגלל התנהגות?
ההרגשה היא שהילדה מתאמצת הרבה יותר מהנורמה כדי להגיע להישגים ובסופו של דבר, בכל מקרה, הציון נמוך או יורד יחסית למה שהוציאה בעבודות ובמבחנים וכל זה רק בגלל שקשה לה להדביק את הטוסיק לכסא בגלל ההפרעה.
דבר שיוצר תסכול וחוסר רצון לעבוד כל כך קשה בפעם הבאה.

תשובה – שלום יעל, את מעלה שאלות והתייחסויות בנושאים רבים אשר השבתי על רובן בתשובותיי שלעיל.
התפיסה של משרד החינוך נמצאת במסמך "התאמות על רצף הלמידה והבחנות לתלמידים עם לקויות למידה":
http://meyda.education.gov.il/files/Shefi/pdf/tfisa.pdf
לשאלתך בנוגע לתגובה לאירועים המערבים התנהגות לא הולמת, מציעה לעיין בחוזר מנכ"ל בקישור הרצ"ב.

שאלה – Otzar Nassi – למה אין התאמה לעשות בגרויות בחדר נפרד? לי תלמידה בכיתה יא', נורא קשה לעשות את הבגרות עם עוד 20 תלמידים בכיתה, כשכל אחד שמזיז את הכסא/משתעל/יוצא מהכיתה/נושם חזק מדי מוציא אותה מריכוז.
כשפניתי לאחראית התאמות בבית הספר שלי היא אמרה שאין התאמה כזאת יותר להפרעות קשב וריכוז אלא רק לבעיות אחרות..
בנוסף, למה אין מסמך שמסכם את כל הזכויות שמגיעות לתלמיד עם לקות למידה? הרבה תלמידים לא מודעים לזכויות שלהם, או שבית הספר מסתיר אותם.
ועוד דבר- נאמר לנו ע"י נציגה מ"קידום" (קורס פסיכומטרי), שרק אחוז קטן מאוד מקבל הארכת זמן בפסיכומטרי, כי למרות שיש אבחון והמלצות, צריך לעבור עוד ועדה. למה? אבחונים והמלצות זה לא מספיק כדי לראות שיש קושי?

תשובה – מבחינה טכנית לא ניתן לאפשר לכל תלמיד חדר נפרד, אולם מוצע כי תלמיד עם הפרעת קשב יישב עם אטמים, יישב במקום בכתה בו יש פחות מסיחים, עם הפנים לקיר ועוד. זכויות – תלוי למה הכוונה. באתר האגף יש התייחסות לסוגי ההתאמות הניתנות והמנגנון לאישורן.
הקריטריונים לקבלת התאמות במוסדות להשכלה גבוהה אכן שונים. לצורך קבלת התאמות, מוסדות אלה מבקשים מהמועמדים לבצע אבחון בכלי סטנדרטי, שפותח ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה.

 

שאלה – מי סופר – שלום רב. רציתי לשאול האם ישנה כתובת בה הורים יכולים להתלונן על בית ספר שמקפיד לא לעבור על התקנון ועל החוקים, אך מוצא דרכים יצירתיות להתעלל בילדי ADHD ובהוריהם: מרבה להשעות ילדים, מרבה להזמין הורים לפגישות נזיפה מרובות משתתפים, נותן ציונים שאינן משקפים את המציאות, מאיים בהעברת ילדי ADHD בין כיתות או לכיתת חינוך מיוחד ועוד. מנהלת בית הספר חוזרת ומדגישה שכל הפעולות בהם היא נוקטת הן במסגרת סמכויותיה ובהתאם לתקנון ולהורים אין "קייס" מלבד תחושות קשות. מי יכול לסייע?

תשובה – ניתן לפנות למפקח על ביה"ס.

 

שאלה – דנה מרקמן-עמרם – ילד עם בעיות זיכרון, איך אמור להתמודד במבחנים של מקצועות רבי מלל כמו תנ"ך והיסטוריה? איזה פתרונות ניתנים לו ע"י משרד החינוך כדי להתגבר על הקושי הזה?

תשובה – שלום דנה, יש להפריד בין מבחנים המתקיימים לאורך שנות הלימודים, לבין בחינות הבגרות. לאורך השנים, על ביה"ס / המורים לבחון את התלמיד בדרכים שונות, בהתאם לשיקול דעת מקצועי. בבחינות הבגרות, החל מהשנה שעברה, משרד החינוך מאפשר הערכה חלופית הנחשבת ל- 30% מהציון הסופי. כ"כ במקרים נדירים בהם בעיית הזיכרון חריפה מאד, ניתן לבקש עבור התלמיד מבחן מותאם, בו לתלמיד יש אפשרות בחירה גדולה יותר במענה על השאלות (אך אמור ללמוד את כל החומר).

 

שאלה – Adi Zohar – מדוע בית הספר לא מאפשר לילדה להיבחן בכיתה בנפרד ? מדוע בית הספר לא מאפשר הקראה של השאלון? ביחוד כאשר בית הספר מחזיק תוצאות אבחון שבמפורש כתובות בו ההתאמות האלו?

תשובה – מבחינה טכנית לא ניתן לאפשר לכל תלמיד חדר נפרד, אולם מוצע כי תלמיד עם הפרעת קשב יישב עם אטמים, יישב במקום בכתה בו יש פחות מסיחים, עם הפנים לקיר ועוד. התאמות בדרכי הבחנות – ע"מ לאשר התאמות בדרכי הבחנות על הצוות הפדגוגי של ביה"ס לבחון את נחיצות ויעילות ההתאמות המומלצות ע"י המאבחן. כלומר, אין בהמלצת המאבחן משום אישור למתן ההתאמה.

 

שאלה – Ruth Regev – שלום, בני עומד לעלות לכיתה ז׳. המעבר מאוד מאוד מעיק עליו. יש לנו אבחון שעבר בכיתה ב׳ או ג׳. האם כדאי לבצע אבחון עכשיו? האם להיפגש עם היועצת לפני תחילת שנת הלימודים?

תשובה – שלום רות, חשוב מאד לפגוש את היועצת ואף את צוות ביה"ס החדש ולהסביר את החשש שיש לבנך. כ"כ חשוב להסביר לבנך, שהתחושות אותן חווה הן נורמליות ולגיטימיות. יש לאפשר לו לשוחח על כך ולהציע לו דרכים יעילות להתמודד. באשר לאבחון, אם לא נשאלת כרגע שאלה באשר לדרך שיש לנקוט כדי לסייע לו, מציעה להמתין. הצוות המקצועי בחט"ב יכוון אותך בבוא העת.

 

שאלה – Yonit Saphir – דני שלום, הבן שלי עולה לכיתה יא'. הוא מאובחן מהיסודי (מאז עבר עוד כשני אבחונים להתאים את ההקלות לכיתות השונות). הלקות שלו הינה לקות שפתית קשה. קיבל את כל ההמלצות / הרחבות /התאמות כולל הקראה, בחינה מתוקשבת, ובחינה מותאמת בלשון (לבגרות). ביה"ס לא ערוך לבחינה מתוקשבת – עם זה כבר השלמתי. אך ענין ההקראה ווידוא הבנה – כך המאבחנת ציינה, לא מיושם גם כן. מסתבר שכדי לקבל את ההתאמה הזו יש לבחון בע"פ, ולשלוח את הממצאים למשרד החינוך ורק אז אולי יאשרו את ההקראה. הנער עולה ליא', כיתה קשה מכל הבחינות ואם לא יקבל את ההתאמה הזו, לא יעבור את בחינות הבגרות אשר כלולה בהן שפה (שזה כמעט הכל). כיתה י' כבר הלכה לו לאיבוד. אין לי מושג איך ומאיזה כיוון "לתקוף" את הנושא ולוודא שיקבל את מה שמגיע לו…. כי לצערי הרב בלי זה… באמת עם יד הלב… הבגרויות אבודות מראש וחבל לי יותר מהכל על נפשו של הנער.
נא עצתך, האם יש משהו נוסף לעשות שאני מפספסת….? תודה.

תשובה – יונית שלום, ע"מ לקבל אישור למבחן בע"פ, אכן נדרש תהליך בו ביה"ס בודק את יעילות ונחיצות ההתאמות המומלצות באבחון. בהמשך, על ביה"ס להפנות את הבקשה לועדה מחוזית. לתלמידי שכבת יא' בשנה הבאה, ביה"ס אמור להפנות את הבקשה עד 10.9.16.

 

שאלה – רוזני שראבי – מדוע משרד החינוך אינו ממלא אחר אבחונים שנעשים לילדים הזקוקים לכך!!! (כמובן שהכל נעשה בעלויות גבוהות שלא ממומנות ע״י אף גורם), לדוגמא שמעתי כי ישנה הנחיה חדשה על אי הקראת שאלון מבחן באנגלית – זו דוגמא להרס מבחן לבני, שחייב הקראה האם אצטרך להילחם על כך?
תודה

תשובה – התאמות בדרכי הבחנות – ע"מ לאשר התאמות בדרכי הבחנות, על צוות פדגוגי של ביה"ס לבחון את נחיצות ויעילות ההתאמות המומלצות ע"י המאבחן. כלומר, אין בהמלצת המאבחן משום אישור למתן ההתאמה.

 

שאלה – Hadas Melech – בשנה שעברה עלה נושא הזילות שבאבחונים – שכולם כבר שולחים את ילדיהם על מנת לקבל התאמות במבחנים. כתבות רבות היו בנושא, לאור הכתבות וההבנה כי גם תלמידים שאינם זקוקים להתאמות מאובחנים כלקויים, הוחלט לעשות 'תיקון' (לא הכי הוגן…) כיום רק חותמת מרופאים עם התמחויות מסוימות, נחשבים קבילים במערכת החינוך. אין ספק שזה מתסכל….

תשובה – אינני מכירה הנחיות כאלה.

 

שאלה – Rinat Illouz – איזה התאמות מיוחדות יש לילדים עם הפרעת קשב וריכוז?
בני עבר אבחון פסיכודידקטי ובית הספר יכול להחליט אם הוא יקבל התאמות או לא. ההורים משלמים כ-1,500 ₪ על אבחון שהילד יושב ועושה אותו ולא בטוח שבית הספר יקבל את המלצות המאבחנת. אז מה זה שווה???

תשובה – התאמות בדרכי הבחנות – ע"מ לאשר התאמות בדרכי הבחנות על צוות פדגוגי של ביה"ס לבחון את נחיצות ויעילות ההתאמות המומלצות ע"י המאבחן. כלומר, אין בהמלצת המאבחן משום אישור למתן ההתאמה.

 

שאלה – אתי עזימי – שלום גב' ג'ורנו. בני מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז ADHD וכן באבחון פסיכו דידקטי עלה כי הוא לקוי, בעיקר בתחום השפה. עוד עלה כי יש לו דיסגרפיה. על פי האבחון הוא רשאי לקבל עם הגיעו לכיתה י' להקלות רבות. האם קיימות הקלות נוספות להפרעת הקשב והריכוז או שמדובר באותן הקלות הניתנות ללקויות הלמידה? תודה. אשמח לקבל את תשובתך.

תשובה – התאמות בדרכי הבחנות – ע"מ לאשר התאמות בדרכי הבחנות על צוות פדגוגי של ביה"ס לבחון את נחיצות ויעילות ההתאמות המומלצות ע"י המאבחן. כלומר, אין בהמלצת המאבחן משום אישור למתן ההתאמה. ניתן לקרוא עוד על ההתאמות הניתנות באתר אגף לקויות למידה.
ובמסמך "התאמות על רצף הלמידה וההבחנות לתלמידים עם לקויי למידה".

 

שאלה – Karnit Kim – אתי שלום, הבת שלי מאובחנת וקבלה התאמות סוג שלוש. מה הדרך לוודא שמכבדים את ההתאמות בחטיבה ולאחר מכן בתיכון? יש לי הרבה צרות עם חטיבה, שלא תמיד מכבדת את התאמות ההבחנות. הם טוענים שאלו המלצות בלבד ושהם לא מחויבים…אבל דרשו ממני די באגרסיביות את האבחון בתחילת השנה. .מה עושים?

תשובה – התאמות בדרכי הבחנות – ע"מ לאשר התאמות בדרכי הבחנות על צוות פדגוגי של ביה"ס לבחון את נחיצות ויעילות ההתאמות המומלצות ע"י המאבחן. כלומר, אין בהמלצת המאבחן משום אישור למתן ההתאמה.

 

שאלה – גילת גיטה פלאח- איזה התאמות מגיעות לילד עם קשב וריכוז בביה"ס. אומרים שאין תקציבים ואין במה לעזור מה מגיע לנו ??

תשובה – כבר השבתי. אבל מוסיפה – התאמות בדרכי הבחנות – ע"מ לאשר התאמות בדרכי הבחנות על צוות פדגוגי של ביה"ס לבחון את נחיצות ויעילות ההתאמות המומלצות ע"י המאבחן. כלומר, אין בהמלצת המאבחן משום אישור למתן ההתאמה. ניתן לקרוא עוד על ההתאמות הניתנות באתר אגף לקויות למידה.
ובמסמך "התאמות על רצף הלמידה וההבחנות לתלמידים עם לקויי למידה" :

מצ"ב קישור לאירוח ולשאלות שהועלו על-ידי גולשי הדף שלנו