כל כך הרבה פעמים אני נפגשת עם הורים, מורים, רופאים ואנשי מקצוע אחרים, שכועסים, מתוסכלים, מיואשים וכואבים כי הם לא מצליחים להבין את ההתנהגות של הילדים. הם מגיעים אליי כי שמעו שאני יודעת לעזור לילדים עם בעיות התנהגות, אבל לא העלו על דעתם שאולי יש לילד שלהם בעיה פיסיולוגית וניתן לעזור לו.

הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD היא הפרעה שקופה, אין צילום או בדיקת דם שניתן באמצעותה לאבחן שיש לילד הפרעת קשב. אז למה שמישהו יחשוב שלילד שלו יש הפרעת קשב ? הוא לא נראה שונה מהילדים האחרים, לפעמים הוא חולמני, לפעמים קצת יותר שובב, לא זוכר דברים, מפוזר, מתפרץ ועוד הרבה דברים שמפריעים להתנהלות היומיומית, אבל הסובבים תמיד חושבים שאפשר "לפתור" את הבעיה בשיחות, בעונשים, בפרסים, אבל אין ראיה כוללת של ההתמודדות עם הבעיה. אין תכנית עבודה.

אחת הסיבות שבגללן אין תכנית עבודה ואין התייחסות מערכתית היא, שהמושג הפרעת קשב הפך להיות מושג שאנשים משתמשים בו מבלי שיהיו מאובחנים. לכן, האנשים שאובחנו שיש להם הפרעת קשב אינם מקבלים את ההתייחסות המתאימה, כי "זה משהו שיש לכולם", אז הם לא זכאים להתייחסות מיוחדת.

הם לא נראים שונים ולא מדברים אחרת, הם נמצאים ומתנהלים באותו אופן, לעתים הם משתלבים בעמדות מפתח ומצליחים מאוד, לעתים הם לא מצליחים להשתלב בעבודות ונזרקים ממקום למקום, אך הם אינם מוקצים ואינם מופרדים. הסביבה יודעת היטב שיש מצבים בהתנהגות שלהם, שבהם הם שונים מאוד.

אנחנו בעמותה מתמודדים לא פעם, עם אנשים שמתכחשים להפרעה, שטוענים שאין כזה דבר, שאין הפרעת קשב, שזה משהו שמישהו המציא. במשך הרבה מאוד שנים אנשים עם הפרעת קשב לא ידעו מה יש להם, הם היו אבודים, פעמים רבות פשוט שתקו, לא הגיבו, התביישו ונפלטו ממסגרות כי הסובבים חשבו שמשהו לא בסדר אצלם, שהם עושים את עצמם ולכן לא חשבו שצריך לעזור להם להתמודד, רק דרשו מהם יותר משמעת, שליטה עצמית, איפוק ומאמץ כדי להצליח.
כשאותם אנשים עם הפרעת קשב, התבגרו, הם כבר חוו הרבה כישלונות, תסכולים, עלבונות והרבה משקעים שליליים שיכלו להימנע אילו רק אובחנו וטופלו בתכנית עבודה כוללת בגיל צעיר.
אז זהו, זה לא שהם לא מתאמצים מספיק וזה לא שהם לא רוצים מספיק, הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ואין מומחה גדול יותר מפרופ' בארקלי, שיודע להסביר על הפרעת הקשב, בצורה פשוטה ומדויקת המבוססת על מחקרים.
פרופ' בארקלי מקדיש את חייו כדי לחקור, לטפל ולעזור לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד ולאנשי המקצוע הוא עוזר להתמודד בעזרת בניה של מודלים. לבארקלי יש גם נגיעה אישית לנושא, אחיו התאום, שהיה מאובחן כ-ADHD, נהרג בתאונת דרכים כתוצאה מהתנהגות אימפולסיבית. מאז אותו אסון, בארקלי ראה כמשימת חייו לחקור, להבין ולמצוא דרכים להתמודדות עם כל מאפייניי הפרעת הקשב.

כבוד גדול הוא לנו, שהשנה משתתף פרופ' בארקלי בכנס השנתי של העמותה וחשוב לנו מאוד שכל מי שהנושא נוגע בו מבחינה אישית ו/או מקצועית יבוא לשמוע אותו. כשפרופ' בארקלי מדבר, הוא משנה את התפיסה שלנו, ההבנה שלנו ומעשיר את המידע שיש לנו לגבי הפרעת קשב ובזכותו יהיה לכולנו קל יותר להתמודד עם הנושא.

מחכים לכם בכנס !!

במשך הרבה מאוד שנים, נושא הפרעת הקשב לא קיבל את ההתייחסות הראויה במוסדות הציבוריים ובמשרדי הממשל. הידע היה מאוד מבולבל ולא מסודר.
הסיבה הייתה ברורה: כשמשהו לא מוכר, לא מוסבר ולא מדויק בלתי אפשרי לתת לו את המקום הראוי בשיח ולכן הוא גם לא זוכה לתקצוב ציבורי.
נושא שלא קבעו לגביו חוקים או זכויות הוא נושא פרוץ הן בדרכי האבחון, הן בדרכי הטיפול והן בהכשרת אנשי המקצוע השונים המטפלים בתחום זה.
עמותת "קווים ומחשבות" קמה במטרה לקדם את נושא הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD מבחינה ציבורית ולדאוג לזכויותיהם של מי שחיים עם ההפרעה. היא מהווה פלטפורמה להנגשת השירותים הציבוריים המגיעים לאנשים עם הפרעת קשב וכתובת אחראית, אמינה ועדכנית בנושא הפרעת קשב ADHD.
אתר העמותה, נותן מידע אמין, אובייקטיבי, מדויק וללא כוונת רווח.
עמוד הפייסבוק של העמותה עם למעלה מ-37,000 עוקבים
בזכות השיתוף המתמיד במידע העדכני במדיות השונות – אנחנו מתחילים להרגיש את השינוי בהתייחסות לאנשים עם הפרעת קשב במערכות הציבוריות השונות, במקומות העבודה ובחברה.
לעמותה תכניות מוכרות בתחומי בחינוך, התחבורה והאקדמיה המשולבות במשרדים הממשלתיים, ופרויקטים המשפיעים באופן ישיר על אוכלוסיית האנשים עם הפרעת קשב במגוון תחומים. המודעות לנושא מאפשרת לעמותה להתקדם לעוד שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים נוספים ועם גופים עסקיים מובילים.

בעמותה פעילים אנשי מקצוע ומומחים מתחומים שונים, אשר שותפים לעשיה ותורמים מזמנם ומהידע שלהם כדי לעזור לעמותה לקדם ולהנגיש את הנושא.

בואו להיות אתנו בכנס השנתי כדי שנוכל להמשיך ולעשות – יחד!

ביום שבת תוקדש תכנית הרדיו "שבת עולמית, של ד"ר יצחק נוי לנושא הפרעת קשב.
מנכ"לית העמותה איריס שני תתארח בתכנית הרדיו.
"שבת עולמית" ברשת ב' בשעות 08:00-10:00

איריס שני – מנכ"לית

כל כך הרבה פעמים אנחנו שומעים טענות כלפי אנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD – שהם לא מתכננים קדימה, שהם שוכחים דברים ואירועים, טענות שהם לא לומדים מניסיון, לא מגיעים בזמן, מזלזלים בזמן של האחר ועוד.

הפרעת קשב היא לא תירוץ וגם לא הצדקה, אבל אנחנו חייבים להבין שהם לא עושים דווקא, הם לא רוצים להכעיס, הם באמת לא מצליחים או לא יודעים התנהלות אחרת. ההבנה שמדובר בבעיה אמיתית, תגרום לנו להגיע אליהם ממקום אחר, ממקום של הבנה וקבלה.

אחד הדברים הכי קשים הן ההאשמות, העונשים והזלזול שמופנים כלפי אנשים עם הפרעת קשב. כל אלה עושים בדיוק את ההיפך, זה כמו גלגל שמסתובב, ככל שאנשים עם הפרעת קשב לא מצליחים, כך מעגל ההצלחות שלהם קטן, הם מפסיקים להאמין בעצמם, פחות מתאמצים ובסוף מפסיקים לנסות להתקדם.

עד היום ההתייחסות הייתה – "האם אובחנת עם הפרעת קשב, או לא אובחנת", היום אנחנו עולים מדרגה ומבינים, שההתמודדות האמיתית עם אנשים עם הפרעת קשב צריכה להתייחס לתפקוד או לחוסר התפקוד שלהם.
פרופ' בארקלי, מומחה לפסיכיאטריה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה, מדען, חוקר, איש חינוך ומטפל, מהמובילים בתחום הפרעת הקשב בעולם, יהיה המרצה המרכזי בכנס העמותה הקרוב. לדבריו, עלינו ליצור רמפה, כך שנוכל לעזור להם לתפקד טוב יותר. במקום לוותר להם ולקבל את ההתנהלות שלהם כמובנת מאליה, על הסביבה לבנות איתם ועבורם כלים להתנהלות אחרת.

פרופ' בארקלי מוסיף ומתאר – "הפרעת קשב בבסיסה היא עיוורון לזמן, קוצר ראייה בקשר לעתיד. אדם בעל קוצר ראיה יכול לקרוא רק מקרוב, אדם עם הפרעת קשב יכול להתמודד רק עם דברים בעתיד הקרוב." בארקלי מסביר את הקשיים בצורה פשוטה וברורה והופך אותם למוחשיים.

פרופ' בארקלי הקדיש את כל חייו לחקר והבנת נושא הפרעת הקשב ומגיע לישראל בפעם הראשונה, במיוחד לכנס, כאורח העמותה. הוא מגיע כדי לשתף אותנו בידע שצבר, מתוך ניסיונו העשיר ומחקריו הרבים. הרצאותיו מרתקות, ברורות וענייניות ויתנו לנו ידע ובעיקר כלים מעשיים להתמודדות.

זאת הזדמנות חד פעמית! בואו לשמוע אותו אתנו בכנס השנתי!

בעקבות הבלבול בין הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD ללקות למידה והשאלות הרבות שעולות (מי מאבחן – רופא או פסיכולוג ? האם לכל האנשים עם הפרעת קשב יש גם לקות למידה ? האם לכל לקויי הלמידה יש גם הפרעת קשב ? האם תרופות עוזרות ללקויי למידה ?…), שאלות שמטרידות, מבלבלות ואינן מקבלות מענה, ביקשתי מדגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מדריכה, השירות הפסיכולוגי החינוכי בחולון, להצטרף אליי ושביחד נעשה סדר ונתאר את ההבדלים בין שתי ההפרעות.

ספר ה- DSM (ראשי תיבות באנגלית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה במשך 65 שנים, האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
בשנת 2013 יצאה המהדורה החמישית של ספר זה ובמהדורה זו שונה שם המושג "לקות למידה" ל-"הפרעת למידה".

הפרעת קשב והפרעת למידה הן שתי הפרעות שונות ויש ביניהן בלבול. נוטים לומר אותן בנשימה אחת ולבלבל ביניהן וזאת מכיוון שקרוב ל-30% מהאנשים עם הפרעת קשב, הם גם עם הפרעת למידה.

הפרעת למידה מתייחסת למגוון של קשיים אשר המשותף להם הוא, שהם פוגעים ביכולת לרכוש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות: קריאה, כתיבה וחשבון. כאשר ישנו קושי בלמידה,

• בשלב הראשון, מומלץ לפנות לסיוע לימודי: שיעורים פרטניים בביה"ס, מורי עזר בשעות אחה"צ, מרכזי למידה בבית הספר או במתנס"ים.
• בשלב השני באם לא חלה ההתקדמות המצופה, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי – מורים המתמחים בהוראה מתקנת.
• רק בשלב השלישי ובמידה ולא חל שינוי משמעותי, מומלץ לפנות לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. באבחונים אלו ניתן לעמוד על טיב הקשיים ומקורם.

באבחון פסיכודידקטי ניתן לזהות אילו מיומנויות קוגניטיביות-חשיבתיות או תפקודיות, מונמכות ועומדות בבסיס הפרעת הלמידה. בתחום השפה, הנמכה עומדת פעמים רבות בבסיס קשיים בקריאה וכתיבה. קשיים בלמידת החשבון מקורם לרוב בהנמכה ביכולת כמותית או מרחבית. בנוסף יתכנו הנמכות בזיכרון, אשר עומדות בבסיס מגוון קשיים בלמידה.

הדרך להתמודדות עם הפרעת למידה היא באמצעות אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת ועזרים נילווים (מחשבון, מילונית אלקטרונית וכו'), שיסייעו בלמידה.

הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, הפוגעים בתפקודו של הפרט. היא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – בבית, בבית-הספר, בעבודה ועם הסובבים, בזאת היא נבדלת מהפרעת למידה.

חוסר השקט, המאפיין הפרעת קשב, יבוא לידי ביטוי בבית הספר, בעבודה וגם בבית – קימה מהשולחן באמצע האוכל למשל או אי שקט המתבטא בתנועתיות יתר (ידיים, רגליים). הדבר נכון גם לגבי אימפולסיביות – ביצוע ללא חשיבה מוקדמת, פליטות פה, חוסר יכולת לסנן דברים ובמקרה של הפרעה "שקטה", תופיע הימנעות בבית, בעבודה ובבית-הספר.

במצבים בהם קשיים מעין אלה מופיעים לכל אורך היום, ניתן לפנות להערכה רפואית של נוירולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים או משפחה שהתמחה בתחום הפרעת הקשב (רופאי קשב), עוד טרם עריכת אבחון פסיכודידקטי או דידקטי מקיף, מכיוון שהפרעת קשב היא נרחבת ומקשה על כל תחומי החיים, בכלל זה על הלמידה. פעמים רבות רק לאחר התאמת טיפול מתאים להפרעת קשב, ניתן לאבחן, לחשוף ולגלות קשיים או הפרעות למידה.

הדרך להתמודדות עם הפרעת קשב היא באמצעות טיפול תרופתי בשילוב עם אסטרטגיות התארגנות (קוג-פאן), טיפול התנהגותי (CBT, תכניות התנהגות-עיצוב התנהגות), ליווי רגשי (שיחות, תרפיות), שימוש בעזרים נלווים (שעון, שעון-עצר, אפליקציות לניהול זמן וכו'), שיסייעו בהתנהלות היומיומית.

אז לפני שמחליטים איך קוראים לזה, בואו נדייק את הקשיים, נתייעץ עם אנשי המקצוע ורק אז נבחר בדרך שבה נתמודד עם הקשיים שעולים.

דגנית ואני נשמח לענות לשאלות נוספות.