"אני שונאת לטלפן. שונאת לחכות על הקו, לא סובלת את כל המענה הקולי שלא נגמר, אין לי סבלנות, ללחוץ 1, ואז על 2 ואז לחכות, להקשיב למה שהתקליט מדבר, צריכה שקט, צריכה להתרכז וזה תמיד לוקח זמן – הכי טוב זה לא להתקשר !
בחגים אני מרגישה את זה מאוד, כשכולם מברכים את כולם בטלפון ואני מוצאת את עצמי רושמת לי את מי מתחשק לי לברך ואז כשזה מגיע לידי ביצוע, אני דוחה את השיחות כל פעם בתירוץ אחר, עד שכבר מאוחר מדי ושוב נשארתי עם הרצון ולא צלצלתי לברך אף אחד. תמיד יש לי המון תירוצים – בנהיגה יש רעש ואי אפשר לכתוב, בדיבורית יש רעשים ואנשים לא שומעים אותי, בשעות הצהריים לא מצלצלים כי אנשים נחים, בבוקר אולי הם עסוקים, בערב אולי הם עייפים.. וככה השיחות נדחות מיום ליום. אני לא מבינה את האנשים שיכולים כל היום לדבר בטלפון. אני זוכרת איך אבא שלי היה יושב לקראת החגים עם רשימות של בני המשפחה וחברים קרובים ומצלצל לברך אותם. זה היה ממש טכס – אמא שלי שנאה לדבר בטלפון, לכן הם היו יושבים מראש ביחד, מכינים את רשימת הטלפונים ואז אבא שלי, היה יושב ימים ומצלצל. הוא היה מנהל שיחות ארוכות, היתה לו המון סבלנות לשמוע את כולם ולספר שוב ושוב את אותו הדבר לכולם. אנחנו הילדים, היינו מכינים ברכות מקושטות ושולחים בדואר.
היום יש לנו את הווטסאפ שמאפשר לנו להתחמק מהשיחות, אבל אני לא רוצה להיות "עוד הודעה בווטסאפ", אני באמת רוצה לדבר בטלפון.
כבר כשהייתי ילדה, אני זוכרת את השנאה שלי לשיחות בטלפון. אני זוכרת שהייתי מקבלת מתנות לחג מדודים רחוקים והייתי צריכה להתקשר להודות להם. כמה שאני שנאתי את זה. תמיד היה לי את החשש שלא אדע מה לומר, שישאלו אותי משהו שלא אבין ולא יהיה מי שיוכל לעזור לי, אז המצאתי מיליון תירוצים והפכתי להיות אלופה בלדחות דברים. דחיתי עד שעברו חודשיים-שלושה וכולם שכחו מזה.
גם היום בעבודה, לקוחות משאירים לי הודעות ואני דוחה את השיחות איתם עד שזה כבר מאוחר להתקשר וככה אני מאבדת אותם. ברור לי שזה ממש לא טוב לעסק שלי, אבל אני לא מצליחה להתגבר על זה."
כשהקושי עולה למודעות שלנו ואנחנו מבינים שאנחנו רוצים להתמודד אתו, אנחנו מחפשים אסטרטגיות להתמודדות.
אז מה עושים ?
- נכין כל יום רשימת שיחות חדשה ונמחק את השיחות שכבר ביצענו – זה נעים לראות שהצלחנו לעשות את השיחות.
- נקצה ביומן זמן לשיחות טלפון – נגדיר שעות מדויקות בלוח הזמנים שלנו.
- נאתגר את עצמנו – למשל נבטיח לעצמנו פרס על כל שיחה שנבצע.
- נתחיל משיחה שאנחנו יודעים שהיא תהיה לנו קלה, נקבל מוטיבציה ואז נמשיך לשיחה הקשה.
- יש אנשים שמעדיפים להתחיל דוקא בשיחה הקשה ואז להשאיר את השיחה הקלה יותר לסוף.
- הכי נח לדבר בטלפון בחדר שקט, כשיש לידנו עט וניר ואפשר לכתוב נקודות מהשיחה.
- אם אנחנו מדברים מהאוטו – נדאג להתקין דיבורית טובה.
- נתקין אפליקציה שמקליטה שיחות בטלפון, כך נוכל להאזין שוב בבית לשיחות שניהלנו ולרשום לעצמנו נקודות לתזכורת.
- אם אנחנו מעדיפים שיחה פנים אל פנים – נעשה זאת באמצעות שיחות וידאו באפליקציות שהיום מאוד נגישות לכולנו.
- נזכור ששיחות הטלפון שלנו הן לרוב משמחות את מי שנמצא בצד השני – זו עוד מוטיבציה לבצע אותן.
בואו לא נוותר על שיחות הטלפון, בואו ננצח את הדחיינות – חשוב לנסות ולהתנסות בכל השיטות והדרכים שאנחנו פוגשים בדרך ולמצוא את זו שעובדת בשבילנו, כי כשאנחנו מצליחים לבצע את השיחות ולא דוחים, יש לנו הרגשה של הצלחה וסיפוק במשך כל היום.
