גירושים והורות משותפת

מתגרשים?
השבוע פנתה אליי אישה מקסימה, בסוף שנות הארבעים לחייה.
היא ובעלה החליטו להתגרש, ובימים אלה הוא כבר אורז ועובר לדירה משלו.
"הקופסאות בכל מקום", היא אמרה, "והראש שלי רץ רק לדבר אחד – איך הילדים יסתדרו עכשיו? הרי כשהיינו יחד לא הצלחנו לתאם כלום, אז איך נצליח כשנהיה בשני בתים?"

החשש שלה אמיתי ומוכר, גירושים מזיזים את הקרקע, במיוחד לילדים – שפתאום צריכים להתרגל לעבור בין בתים, לשתי שגרות, לשני סגנונות.
זה מאתגר עוד יותר כשיש ADHD בתמונה, כי ילדים עם ADHD צריכים שגרה יציבה, נוכחות ברורה ומסרים אחידים.

אמרתי לה משהו שאני אומרת הרבה:
אם החלטתם להיפרד כי החיים יחד היו מורכבים, אבל אתם צריכים לזכור שאתם ממשיכים להיות שותפים בגידול הילדים.
אמנם לא כבני זוג, אבל כדאי להיות חברים או לפחות שותפים להצלחת גידול הילדים, גירושים זה עניין מורכב ולא נוח עבור הילדים ולכן, צריך לעבוד קשה.
כדי שלילדים תהיה קרקע יציבה, שתאפשר להם לגדול בצורה בריאה, ולא תפגע בהתפתחות הנורמטיבית שלהם.
אבל זה לא יקרה אם בני הזוג לא ישתפו פעולה וייצרו אותה יחד.

איך עושים את זה בפועל?
5 צעדים שמחזיקים ילדים יציבים גם כשהבית משתנה:

1. יוצרים צינור מידע מסודר

לא חייבים אהבה גדולה ביניכם – צריך רק זרימת אינפורמציה, נסו ליצור למרות הכל, זרימת אינפורמציה תקינה ונעימה יחסית
איך? קבוצת ווטסאפ קצרה ואפקטיבית לדברים החשובים של הילדים:

• תורים
• מבחנים
• שינויים בשעות
• התנהגויות מיוחדות
• הודעות מהמורה
• זה לא מקום לוויכוחים – רק עדכונים.

2. בונים שבוע קבוע, עד כמה שאפשר

שתי משפחות – לוח אחד שכדאי להכין אותו יחד:

• ימי מעבר בין הבתים
• חוגים
• שיעורים פרטיים
• בדיקות רפואיות
• פעילויות קבועות
• זה עושה סדר גם לכם וגם לילדים.

3. מישהו מכין – השני שומר

אם צד אחד יותר מסודר, הוא יכול להכין את לוח הזמנים וההרגלים.
התפקיד של ההורה השני הוא לא לכעוס או לייצר ויכוחים מיותרים – אלא לשמור, לכבד ולהתאמץ להתנהל לפיו.
זה לא "בשביל ההוא" או "ההיא", זה בשביל הילדים שלנו.

4. יוצרים טקסים קבועים בשני הבתים

זה אחד העוגנים הכי משמעותיים עבור ילדים:

• סיפור לפני השינה
• פתק קטן של בוקר טוב
• שעת השכמה קבועה
• טקס "ניפרד מהיום" לפני השינה

לא חייב להיות זהה ב־100%, מספיק שיהיה דומה.

5. שומרים על נוכחות של שני ההורים

גם כשהילדים אצל ההורה השני, הם צריכים לדעת שאתם שם.
שיחת בוקר קצרה, הודעה בערב, וידוא שהיום עבר בסדר.
שגרה של קשר נותנת להם ביטחון.

ולא פחות חשוב: יש לכם ילדים משותפים שעבורם אתם צריכים להמשיך ולעבוד כצוות עד כמה שאפשר
זה לא הזמן לנצח, להוכיח או "לעשות דווקא".
כשאין ריבים בבית – הילדים נושמים.
כשהשגרה יציבה – הם נרגעים.

אתם אולי מתגרשים כזוג,
אבל ההורות שלכם, נשארת בדיוק אותו הדבר, רק דורשת יותר תיאום, והרבה פחות מלחמות, יש לכם אינטרס משותף והוא טובת הילדים שלכם.

בהצלחה לכולם ושיהיה סופ"ש רגוע
שלכם, איריס שני, מנכל"לית העמותה