האם הפרעת קשב היא באמת מתנה?

ייתכן שבשלב זב כבר התייאשתם מהסיכויים של בן הזוג עם הפרעת הקשב (ADHD) לאיכות חיים סבירה והזדמנויות להצלחה, בהתחשב בכל הסיכונים הקיימים. אל תתייאשו. הייאוש יהיה טעות אדירה. אמנם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD יכולה להוות הפרעה משמעותית, אך היא לא חייבת למנוע מאדם לנהל חיים שמחים או מוצלחים אם היא מטופלת נכון.
הסיכון בלתאר את התחלואה הנלווית שיכולה להתקשר להפרעת קשב (ADHD) בקרב בוגרים, היא שאנשים מסוימים יכולים לנתח יתר על המידה את ההפרעה ולגרום לאנשים לאבד תקוה מבני זוגם. זו לא המטרה. במקום זאת, אני מנסה ליצור הכרות מורחבת עם הסיכונים שקשורים להפרעת הקשב (ADHD), ככה שניתן יהיה להבין ולזהות אותם מנקודת מבט מפוקחת, כהפרעה משמעותית בחייהם של בני אדם שיש להם אותה. בעשותי כך, אני מקווה לעורר מוטיבציה בבני הזוג, לעזור לבן הזוג בקשיים שנובעים מההתמודדות עם הפרעת הקשב (ADHD). העידוד שלך, יכול להניע את בן או בת הזוג שלך, לקבל עזרה שייתכן והם זקוקים לה בכדי לנהל את הפרעת הקשב (ADHD) ולצמצם את גורמי הסיכון הקיימים.

אז תחפשו זמן טוב להציע לבן או בת הזוג לקבל עזרה מקצועית, אם הם לא עשו זאת כבר.

מספר סופרים של ספרים העוסקים בהפרעת קשב בבוגרים הציגו את הפרעת הקשב כ"מתנה". הם רואים זאת כגורם שמביא ליתרונות שלאנשים שאין להם הפרעת קשב (ADHD) אין.
הצגה של הפרעת קשב (ADHD) בקרב בוגרים כמתנה או יתרון היא טעות לדעתי המקצועית, היות וזה לא רק מעוות את הממצאים המדעיים על ההפרעה, אלא גם מקטין את החומרה של ההפרעה ומטפח תקוות שווא.
לקרוא להפרעת קשב (ADHD) בקרב בוגרים מתנה עשוי אפילו להיות על גבול קידום אשליות, אם מאומץ בצורה רצינית על ידי אדם בוגר עם הפרעת קשב (ADHD) וסביבתו הקרובה. זה גם יכול להוביל אנשים לא לעשות כלום בכדי לסייע לאנשים קרובים להתמודד ולנהל את הפרעת הקשב שלהם. אחרי הכל, אם זו מתנה נפלאה כל כך, למה שהחברה תספק התאמות מיוחדות ושירותים במערכת החינוך או במקומות העבודה למי שיש לו הפרעת קשב? למה שמתנה שכזו תעניק זכאות לקצבת נכות? למה שאנשים עם הפרעת קשב יזכו להגנה מיוחדת מפני אפליה תחת החוק לשוויון הזדמנויות במקום עבודה? למה שקופות החולים יסייעו במימון ביקור אצל אנשי רפואה מומחים, נוירולוגים ופסיכיאטרים וישתתפו במימון טיפולים להפרעת קשב? למה שתתטרחו לעשות מאמץ ולעזור לקרובים לך להתמודד, אם זו כזאת "מתנה"?
אני מניח שאתם מזהים כבר את הבעיה. הפרעת קשב לא יכולה להיות גם "מתנה" וגם קושי שמעניק זכות לפיצויים וסיוע מהחברה.

"הפרעת קשב היא לא מתנה. היא הרסה את חיי. הדברים הטובים שאני מקבל ממנה הם חמלה שיש לי לכל אדם באשר הוא והיכולת לא לשפוט והרבה ידע בתחום בריאות הנפש. הבוס שלי מאפשר לי לעשות עבודה ברמת תואר שני כי הוא סומך עלי והוא חותם על זה. לקח לי 6 שנים להשלים את התואר הראשון שלי, וגם זה רק כי אימא שלי דחפה אותי. ברגע שהתחלתי לעבוד במרפאה לבריאות הנפש, מצאתי את הנישה שלי. אני חוזר ללימודים בעוד שבועיים להתחיל את התואר השני כמסייע רפואי. באשר למיקוד יתר, אני יכול לומר שכשאני מתמקד בנושא שמעניין אותי הוא משתלט על כל המוח שלי. בעלי המסכן מתייחס להתקפי האובססיה האלה כהתנהגות המזכירה כלב פיטבול. אני מרגישה לא נעים ממנו כשאני במצב כזה כי קשה לי מאוד לשמוע, לראות, או לעשות כל דבר אחר. למרבה המזל ה"התקפים" האלה נוטים להיות קצרים".  

אלפי מאמרים פורסמו על הפרעת קשב ובאף אחד מאותם מאמרים לא נמצאו יתרונות ייחודיים, כשרונות, יכולות או כל דבר אחר לאנשים עם הפרעת קשב לעומת אלה שלא.
אז לא, הפרעת קשב היא לא מתנה, אם על ידי הגדרה זו מישהו מתכוון להעביר מסר שבהפרעת קשב טמונות יכולות מיוחדות או ייחודיות שאין לאנשים בלי הפרעת קשב.

לאחרונה, מספר מומחים שקבעו כי הפרעת קשב היא מתנה חזרו בהם נוכח כל הספרות המחקרית שמוצאת באופן עקבי את החסרונות שבהפרעת קשב. אנשים אלו מחליפים את טענתם לגרסה מרוככת יותר. הם אומרים שבעקבות הצורך להתמודד כנגד הפרעה פסיכולוגית, אדם בוגר עם הפרעת קשב נהפך לבוגר חזק יותר רגשית, אדם טוב יותר ויתכן גם עמיד יותר. אדם בוגר עם הפרעת קשב נהפך לכזה בגלל ההתמודדות עם החסרונות והקשיים בתפקודי היום יום שנוצרו כתוצאה מהפרעת הקשב.

קלוויניזם פוגש הפרעת קשב (ADHD): באמצעות הסבל, אנחנו מגלים גאולה ואופי חזק יותר.

ייתכן שקביעה זו נכונה לחלק מהאנשים, אך יוצא מהטענה הזאת מעין תקווה שכל בני האדם יחוו ייסורים כדי שנוכל להתמודד עם האתגר. האנשים האלה אולי הצליחו להתמודד עם האתגרים והתמודדו או מצאו מנגנוני פיצוי על הסבל והמצוקות שהגורל הטיל עליהם, אך זו לא סיבה להלל נסיבות כאלה, גם אם נרצה לשבח את האנשים עצמם על שהצליחו לעשות זאת.

אני לגמרי טוען שעלינו לעודד בוגרים שהגורל הטיל עליהם התמודדות עם הפרעת קשב (ADHD) להסתכל למציאות בעיניים, להתעמת ואפילו להצליח להתגבר על האתגרים והקשיים שהפרעת הקשב מייצרת באיכות חייהם. אנחנו, בני המשפחה הקרובים לבוגרים עם הפרעת קשב, צריכים בהחלט לעודד את הקרובים לנו לעשות זאת, אבל בואו לא נרחיק לכת בהגדרה של הפרעת הקשב (ADHD) כברכה או מתנה, רק בכדי לגרום לאדם הקרוב עם הפרעת הקשב להרגיש טוב לגבי עצמו. יתרה מכך, אם נעשה זאת, זה יכול להתנקם בנו באמצעות כך שאותו אדם יוותר על קבלת טיפול להפרעת הקשב, שחלילה לא יהרוס את "המתנה" שלהם. זה יכול להוות תירוץ נוסף לא להאמין כשתציעו שאולי יש צורך בסיוע חיצוני. או שזה יכול לגרום להפסיק להתמודד עם הבעיות שנוצרות כתוצאה מהפרעת הקשב (ADHD). בדיוק כמו שאדם לא צריך להתנצל על עצם העובדה שיש לו או לה הפרעת קשב (ADHD), לא צריך לעשות רומנטיזציה או ייפוי המציאות להפרעה.

 

הטקסט נלקח מתוך הספר של  ראסל בארקלי  when an adult you love has ADHD