היא לקחה לי!

"אנחנו לא יכולים יותר לשמוע את הצרחות האלה בבית – היא לקחה לי, תורידי כבר, אני אקרע לך את הבגדים, למה את נכנסת לי לחדר, אמא, תנעלי לי את החדר, אני רוצה מפתחות שהיא לא תכנס לי, אני לא רוצה לדבר אתה יותר, היא לא מכבדת את הפרטיות שלי, לא מעניין אותה איך אני מרגישה, אם אני מבקשת ממנה משהו היא לא נותנת, לא אכפת לה… – ככה זה אצלנו בבית כל הזמן. הבנות מאיה בת 8 ומיכל בת 10 כל הזמן צורחות אחת על השנייה. מיכל הגדולה אינה מכבדת את הפרטיות של אחרים, היא חושבת שהכל שלה וזה לא רק עם מאיה, זה גם עם האח הגדול שלה ואתנו. היא יכולה לקחת לי את המטען של הנייד מהתיק ולא להחזיר בחזרה ואח"כ כשאני צריכה אותו, הוא לא נמצא ואני נתקעת. ככה בשבוע שעבר נשארתי בלי טלפון מחוץ למשרד, כי מיכל לקחה לי את המטען ולא החזירה, זה ממש פוגע בתפקוד שלנו. גם לאחיה הגדול, היא לקחה פעם את המחשבון מהתיק והוא הגיע למבחן בלי המחשבון. וכך גם קרה למאיה בשבוע שעבר, היא הכינה לעצמה את כל הבגדים שתכננה ללבוש למסיבה וכשהיא לא הייתה בחדר, נכנסה מיכל ולקחה את החולצה מתוך הערמה המקופלת. מאיה לא הלכה למסיבה בגללה ובכתה כל הערב. ככה זה קורה עם כל דבר כמעט, עם מברשת השיער, עם משחקים, עם כל מה ששייך למישהו אחר. מבחינתה הכל בבית הוא משותף. אנחנו לא יכולים יותר עם הרעש הזה, חייבים לעשות שקט בבית, אנחנו כל כך מבינים את מאיה, כל הזמן יש משהו שהן רבות בגללו".
הקושי העיקרי שבו אנחנו נתקלים הוא שהם מאוד אימפולסיביים, קשה להם להתאפק – אני רואה משהו שאני צריך – אני לוקח, אני לא שואל שאלות. בנוסף אני גם לא מחזיר, כי אני עסוק כבר בפעילות הבאה, ואז אני לא מסיים את הפעילות שהתחלתי – אני פותח את הארון לקחת חולצה ומשאיר את הדלת פתוחה. אני פותח את התיק להוציא את המטען ומשאיר על השולחן את הארנק שהוצאתי.
בנוסף, חוסר היכולת לראות את הצורך של האחר, אני כל כך מרוכז במה שאני צריך, שאני לא רואה את האחר. התנהגות זו מתפרשת אצל הסובבים כחוסר כבוד לפרטיות שלהם – אם מדובר בכניסה לחדר בלי לדפוק על הדלת, פתיחת מגירות בלי רשות, שימוש בדברים אישיים ללא קבלת אישור. כל זה נובע מתוך האימפולסיביות וחוסר ההבנה של המרחב האישי של כל אחד.
איך עושים שקט ?
1. ניתן דוגמה אישית ואפילו בצורה מודגשת ומוקצנת לדברים שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יעשו.
2. נקבע מפגש משפחתי ובו נשוחח על מה מפריע לכל אחד ועל החשיבות של מתן כבוד לפרטיות של כל אחד.
3. נכין הסכם משפחתי שישמור על הדברים שחשובים לכל אחד מבני הבית.
4. דוגמאות לכמה כללי ברזל:
✔️ בכניסה לחדר לדפוק על הדלת.
✔️ כשמישהו מתקלח – לבקש רשות להיכנס
✔️ כשאני רוצה משהו שהוא לא שלי – לבקש ולא לקחת, גם אם אני ממש צריך את זה עכשיו.
✔️ נחתים את כולם על ההסכם המשפחתי, נתלה אותו במקום מרכזי בבית כדי שנוכל להתייחס אליו בכל פעם שנרצה.
✔️ נקבע עם הילדים יום למיון בגדים וחפצים אישיים והוספת סימון לדברים החשובים.
אפשר לסמן עם סרט על החפץ, כתיבה בטוש שלא יורד, חותמת על חפצים חשובים ועוד.
חשוב מאוד, שכללים אלו ילוו אותנו ויהפכו לחלק מהשיח בבית ולא כמבצע חד-פעמי.

    תפריט נגישות