הפרעת קשב והפרעת למידה ומה שביניהן
17 באפריל 2018בעקבות הבלבול בין הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD ללקות למידה והשאלות הרבות שעולות (מי מאבחן – רופא או פסיכולוג ? האם לכל האנשים עם הפרעת קשב יש גם לקות למידה ? האם לכל לקויי הלמידה יש גם הפרעת קשב ? האם תרופות עוזרות ללקויי למידה ?…), שאלות שמטרידות, מבלבלות ואינן מקבלות מענה, ביקשתי מדגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מדריכה, השירות הפסיכולוגי החינוכי בחולון, להצטרף אליי ושביחד נעשה סדר ונתאר את ההבדלים בין שתי ההפרעות.
ספר ה- DSM (ראשי תיבות באנגלית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה במשך 65 שנים, האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
בשנת 2013 יצאה המהדורה החמישית של ספר זה ובמהדורה זו שונה שם המושג "לקות למידה" ל-"הפרעת למידה".
הפרעת קשב והפרעת למידה הן שתי הפרעות שונות ויש ביניהן בלבול. נוטים לומר אותן בנשימה אחת ולבלבל ביניהן וזאת מכיוון שקרוב ל-30% מהאנשים עם הפרעת קשב, הם גם עם הפרעת למידה.
הפרעת למידה מתייחסת למגוון של קשיים אשר המשותף להם הוא, שהם פוגעים ביכולת לרכוש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות: קריאה, כתיבה וחשבון. כאשר ישנו קושי בלמידה,
- בשלב הראשון, מומלץ לפנות לסיוע לימודי: שיעורים פרטניים בביה"ס, מורי עזר בשעות אחה"צ, מרכזי למידה בבית הספר או במתנס"ים.
- בשלב השני באם לא חלה ההתקדמות המצופה, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי – מורים המתמחים בהוראה מתקנת.
- רק בשלב השלישי ובמידה ולא חל שינוי משמעותי, מומלץ לפנות לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. באבחונים אלו ניתן לעמוד על טיב הקשיים ומקורם.
באבחון פסיכודידקטי ניתן לזהות אילו מיומנויות קוגניטיביות-חשיבתיות או תפקודיות, מונמכות ועומדות בבסיס הפרעת הלמידה. בתחום השפה, הנמכה עומדת פעמים רבות בבסיס קשיים בקריאה וכתיבה. קשיים בלמידת החשבון מקורם לרוב בהנמכה ביכולת כמותית או מרחבית. בנוסף יתכנו הנמכות בזיכרון, אשר עומדות בבסיס מגוון קשיים בלמידה.
הדרך להתמודדות עם הפרעת למידה היא באמצעות אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת ועזרים נילווים (מחשבון, מילונית אלקטרונית וכו'), שיסייעו בלמידה.
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, הפוגעים בתפקודו של הפרט. היא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – בבית, בבית-הספר, בעבודה ועם הסובבים, בזאת היא נבדלת מהפרעת למידה.
חוסר השקט, המאפיין הפרעת קשב, יבוא לידי ביטוי בבית הספר, בעבודה וגם בבית – קימה מהשולחן באמצע האוכל למשל או אי שקט המתבטא בתנועתיות יתר (ידיים, רגליים). הדבר נכון גם לגבי אימפולסיביות – ביצוע ללא חשיבה מוקדמת, פליטות פה, חוסר יכולת לסנן דברים ובמקרה של הפרעה "שקטה", תופיע הימנעות בבית, בעבודה ובבית-הספר.
במצבים בהם קשיים מעין אלה מופיעים לכל אורך היום, ניתן לפנות להערכה רפואית של נוירולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים או משפחה שהתמחה בתחום הפרעת הקשב (רופאי קשב), עוד טרם עריכת אבחון פסיכודידקטי או דידקטי מקיף, מכיוון שהפרעת קשב היא נרחבת ומקשה על כל תחומי החיים, בכלל זה על הלמידה. פעמים רבות רק לאחר התאמת טיפול מתאים להפרעת קשב, ניתן לאבחן, לחשוף ולגלות קשיים או הפרעות למידה.
הדרך להתמודדות עם הפרעת קשב היא באמצעות טיפול תרופתי בשילוב עם אסטרטגיות התארגנות (קוג-פאן), טיפול התנהגותי (CBT, תכניות התנהגות-עיצוב התנהגות), ליווי רגשי (שיחות, תרפיות), שימוש בעזרים נלווים (שעון, שעון-עצר, אפליקציות לניהול זמן וכו'), שיסייעו בהתנהלות היומיומית.
אז לפני שמחליטים איך קוראים לזה, בואו נדייק את הקשיים, נתייעץ עם אנשי המקצוע ורק אז נבחר בדרך שבה נתמודד עם הקשיים שעולים.
דגנית ואני נשמח לענות לשאלות נוספות.