הפרעת קשב והצלחה

אני לגמרי חושב שאנחנו צריכים להעריך את אותם אנשים שמתמודדים בהצלחה עם הפרעת הקשב שלהם ואפילו הצליחו להצטיין בתחומי העיסוק שלהם יותר מהאדם הממוצע. ועדיין, לא ההתמודדות ולא ההצלחה של אותם בני אדם קשורה להפרעת הקשב שלהם. לעומת זאת, כפי שאני טוען, זה קשור למאות תכונות אופי ויכולות שיש לאותם אנשים שאפשרו להם כשרון מיוחד.

אנשים לא הופכים לאמנים דגולים, שחקנים, קומיקאים, מוסיקאים, שפים, ספורטאים, אושיות טלוויזיה, יזמים, וכדומה בגלל שיש להם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD, הם מצליחים למרות זאת.
הם פשוט התברכו עם יכולות ייחודיות שלא קשורות להפרעת הקשב שלהם, שאיפשרו להם להצטיין בתחומם, למרות העובדה שיש להם הפרעת קשב (ADHD).
אח שלי לא הפך לגיטריסט רוק מוכשר בגלל שיש לו הפרעת קשב, אלא בגלל העובדה שהוא נצר לשושלת נרחבת של מוסיקאים מוכשרים מאוד. זה גם בגלל העובדה שהוא הקדיש שעות אינספור לשכלל את הכישרון הזה. וזה בודאות בגלל שאימא שלנו הבינה שיש לו כישרון למקצוע הלא כל כך שגרתי הזה, ושזה אולי יעזור לו קצת לברוח מהסיוט האקדמי שהוא חווה בבית הספר. אז היא תמכה בעניין המוסיקלי שלו מבחינה כספית בשלבים המוקדמים של הקריירה שלו, כשהוא בחר לעזוב את בית הספר, כדי למצוא את הייעוד או המקצוע שיאפשרו לו לתמוך בעצמו כלכלית. היא הלכה נגד המקובל באותם ימים, וגם כנגד אבינו שהיה איש צבא, שטען כי יש לגנות ולהעניש אותו על כשלונותיו בבית הספר וללחוץ עליו לעשות יותר מאמצים להשתפר. היא ידעה בליבה ובנפשה שיש לו הפרעה ושהוא לא יכול להיות כמו כל נער ממוצע ולהצליח בדרך האקדמית המקובלת. זה היה בשנות ה-50 וה-60, אחרי הכל, כשכמעט אף אחד לא ידע כלום על הפרעת קשב. במקום זאת בית הספר האשים את הורי שהכשלונות נגרמו בעקבות מעברי הדירה התכופים שלנו ועל שפינקו את אחי.

אנשם עם הפרעת קשב בהחלט פחות "מבויתים". וידוע שהיצירתיות של אדם עשויה להתגבר כשאתה פחות מושפע מאחרים. יכולת נמוכה לדחיית סיפוקים תתרום למחשבות או אפילו נסיונות של ביצוע רעיונות קשים להשגה, שאחרים יבטלו במחשבה שהם לא שגרתיים, אפשריים, או רלוונטיים. עובדה זו לא הופכת אנשים עם הפרעת קשב (ADHD) ליצירתיים יותר. האימפולסיביות שלהם לרוב קשה יותר מאנשים יצירתיים בלי הפרעת קשב. אבל האימפולסיביות עשויה להוביל למקרים ספציפיים בהם אנשים מוכשרים, עם רעיונות ייחודיים שבמקרה גם יש להם הפרעת קשב (ADHD) להצליח, ולכן סביר יותר שהרעיונות שלהם יהיו יצירתיים או שהם יקחו יותר סיכונים בעסקים שלהם או בתחום ההתמחות שלהם. חלק מאותם רעיונות קשים להשגה גם יצליחו בצורה יפה. היבט נוסף היא העובדה שלאנשים עם הפרעת קשב (ADHD) יש רמות גבוהות יותר של אנרגיה ומתאפיינים בפעילות לא מסודרת. זה יכול להוביל לתוצאות טובות או רעות. אבל אם אדם עם הפרעת קשב (ADHD) התברך גם ביכולות אתלטיות או כשרון ליזמות ומוקף באנשים שיכולים למקד את האנרגיה העודפת ולעשות שימוש ביכולות הייחודיות, אז דברים טובים יכולים לנבוע מכך. השילוב הסבוך הזה של כישרון עם פעלתנות יתר שמתחבר עם הכוונה מאנשים קרובים ושימוש של האנשים הקרובים במשאבים, שיכולים לסייע לקדם את הכשרון שעשוי לסייע לאדם עם הפרעת קשב להצליח איפה שאנשים בלי היו נכשלים.

דבר נוסף שמתפספס בדיונים כאלה על סיפורי הצלחה של אנשים בוגרים שאולי יש להם הפרעת קשב (ADHD) שהסיפורים הללו נוטים להתמקד רק בהיבט אחד בחייהם. כמו המקצוע שלהם, בו לרוב הם מצליחים. סיפורים אלה נוטים לעיתים קרובות להתעלם מהיבטים אחרים בחיים של אותו אדם, בהם ייתכן כי הוא או היא מתקשים, כמו היבט חברתי, כלכלי, היבטים משפטיים ויחסים אינטימיים ובשימוש שלהם בחומרים אסורים (לדוגמא מייקל פלפס וטיי פנינגטון).
אסור לנו לשכוח שבוגרים עם הפרעת קשב עשויים להצליח יותר מבוגרים אחרים עם הפרעת קשב או כאלה שאין להם הפרעת קשב בגלל שהם למדו על ההפרעה וקיבלו טיפול עבורה. אבל הסיבה האמיתית שאני מתייחס למספר סיפורי הצלחה של אנשים עם הפרעת קשב (ADHD) היא שאני רואה את התפקיד של האנשים הקרובים להם כקריטי בהצלחה שלהם. אנשים רבים שהצליחו במקצוע מסוים, למרות העובדה שיש להם הפרעת קשב, מוקפים באנשים תומכים בסביבתם הקרובה. אנשים אלה תומכים, מסייעים, מגוננים, מארגנים, מכווינים, מממנים, ומניעים בדרכים נוספות אדם בוגר עם הפרעת קשב (ADHD) להצלחה. אותם אנשים פותחים דלתות לאדם עם הפרעת קשב (ADHD) להזדמנויות להצלחה, למרות הפרעת הקשב שלהם.    

 

הטקסט נלקח מתוך הספר של  ראסל בארקלי  when an adult you love has ADHD