הפרעת קשב ויחסים

כל כך הרבה פעמים אני שומעת "אני לא יכולה לחיות איתו יותר" או "הפרעת הקשב שלו משגעת אותי", השבוע, לכבוד יום האהבה, אני בוחרת לשתף אתכם בסיפור אישי שכתבה לי בגילוי לב בחורה צעירה על זוגיות במחיצת אדם עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD:
"סיפרת לי על הפרעת הקשב שלך אחרי חודש של קשר רומנטי, האינטנסיבי ביותר בחיי. כבר חצי גרנו ביחד, והכרת לי את כל המשפחה והחברים. לא ידעתי בזמנו מה זה ״הייפר פוקוס״. ישבנו בבר וציירת על פתק קטן את מבנה המוח שלך, וציינת אתגרים שקשורים בעיקר בניהול זמנים, וזרקת אותו אחר כך לפח. לא עשית מזה עניין. בזמנו הייתי תמימה מספיק לחשוב שנחירות הן הבעיה הכי רצינית בקשר שלנו.
ואז נגמר ״ירח הדבש״, והתחילו הבעיות. כמה שהקשר התחיל אינטנסיבי ואימפולסיבי, כך הייתה גם הפרידה. ואז כשחזרת באימפולסיביות גם לא שאלתי יותר מדי, או לפחות לא את השאלות הנכונות. לא הבנתי מה זה חוסר ויסות רגשי, ולמה מצבי הרוח והרגשות שלך משתנים כל כך מהר. ולמה כשדיברנו הרגשת שאני לא מבינה אותך, ונאטמת ולא נתת לי להכניס מילה, ואילו אני הרגשתי שאתה בכלל לא רואה אותי. ולמה כשהיית חוזר הביתה אחרי יום של התמודדויות בעבודה שהיה דורש את כל האנרגיות והריכוז שלך, והיית מנסה למצוא עוד קצת אנרגיות להיות גם בן זוג והייתי מתאכזבת ממך אז היית מרגיש שאתה נכשל, שהכל נשמט לך עוד שניה מהידיים, אז היית נשבר ומרחיק אותי ממך.
אמרת בזמנו שהבעיה שלך היא שאתה זוכר הכל. המוח המבריק אבל מורכב שלך סחב שנים של זיכרונות כואבים. התמודדויות קשות לבד, וחוסר יכולת להכיל אותן רגשית. אני לא ידעתי איך להיות שם בשבילך, ואתה לא ידעת איך להסביר ולאפשר לי. לא הבנתי עד כמה הפרעת הקשב שלך הקשתה עליך בחייך, ואיזה תפקיד משמעותי היא שיחקה בקשר בינינו.
רק אחרי הפרידה התחלתי לקרוא על הפרעת קשב ואז גם סוף סוף התחלתי להבין.
אז גם הבעיה שלי היא שאני זוכרת הכל. את התפוזים שהיית סוחט לי בבוקר, את השירים ששמת לי במקלחת כדי לגרום לי לחייך, את המבט המאושר בעיניך כשעברתי את המבחן, את ההומור והיצירתיות המופלאים שלך. אבל גם את הרגעים שהתהפכת, שנאטמת, שפתאום נהיית זר, שאי אפשר היה להגיע אליך, את הכאב ואת התסכול הגדול. את הפחד שהכל עומד להתרסק, ושאין לך שליטה על זה.
היום אני מבינה דברים שלא הבנתי קודם. אחרי עשרות אם לא מאות מאמרים שקראתי על הפרעת קשב רק אז התחלתי להבין מה קרה שם. לא סתם אומרים שידע זה כוח.
אותנו אולי כבר מאוחר להציל. אבל תציל את הקשר הבא שלך. תשתף אותה יותר בהפרעת קשב שלך. תסביר לה. תן לה לקרוא, להבין אותך. תכניס אותה לעולם של המוח המורכב והייחודי שלך.
וגם לזוגות האחרים ולקש״רים וקש״ריות שם בחוץ: אל תתעלמו מזה. תשתפו את בני הזוג שלכם. תספרו להם הכל. לכו לטיפול וייעוץ ביחד. תקחו אחריות.
הפרעת קשב יכולה אולי להרוס זוגיות, אבל יש דבר אחד שיכול להרוס בוודאות – ההתעלמות ממנה."

    תפריט נגישות