איריס שני,
מנכ"לית עמותת קווים ומחשבות
התנהגותנית, מומחית להפרעת קשב ובעיות התנהגות
◄ המשך קריאה
כל שנה אותו סיפור – מתכוננים לסוכות
3 באוקטובר 2025
היא שיתפה איתי תוך כדי לחץ החגים שיש לנו עכשיו:
"כל שנה אותו סיפור.
אני עומדת בסלון מול קופסאות הקישוטים הישנות, הילדים מתווכחים מי תלה יותר בשנה שעברה ומי הכין הכי הרבה קישוטים שקיבלו מקום של כבוד בסוכה.
אני מחפשת את השרשראות שקנינו ומגלה שחצי נעלמו והשאר נראות כמו אחרי מלחמה.
באותו רגע הטלפון מצלצל: אמא שואלת “כמה אתם באים בערב חג? ומה את מתכננת לארוחה?”
והראש שלי מתמלא ברשימות: קניות, ארוחה, חופש מהמסגרות, עבודה.
וזה הרגע שבו אני מבינה – אם לא אצור סדר, החג הזה יתנהל לבד."
למה זה קורה?
חופשים ארוכים הם אתגר אמיתי למשפחות עם ADHD.
המעבר החד משגרה יומיומית ללוח זמנים פתוח יוצר בלבול, קונפליקטים ולחץ.
כפי שמסביר פרופ’ ראסל בארקלי (Barkley, 2020), ילדים עם הפרעת קשב מתקשים במיוחד בתפקודים ניהוליים – תכנון, ארגון, ויסות. כשאין גבולות ברורים, זה מתפרק מהר. דווקא יצירת מסגרת פשוטה וברורה בתוך החופש מחזקת את תחושת הביטחון ומורידה התנגדויות.
אז מה עושים בפועל?
לו״ז גמיש – לא מתכננים הכול, אלא בוחרים 3 דברים ליום (למשל קישוט לסוכה, משחק בחוץ, וסידור קטן בבית). השאר פתוח וזה נותן תחושת יציבות בלי להלחיץ.
טבלה חזותית – תלו רשימה בסוכה או על המקרר. הילדים יודעים למה לצפות, ואתם יודעים שלא תצטרכו להמציא כל רגע מחדש.
ארוחת חג בלי לחץ:
היא זוכרת את הפעם שניסיתה: " ניסיתי להכין הכל לבד ובאמצע פשוט נשברתי".
*חלוקת תפקידים: כל אחד מקבל אחריות קטנה (אפילו לקפל מפיות).
*הגבילו תפריט ל- 3-4 מנות פשוטות, לילדים עם ADHD לא דרוש שפע הם זקוקים לפשטות.
*ארגנו את הקניות עם צ׳ק ליסט מודפס, כדי לא לשכוח חצי מהמצרכים בסופר.
פעילויות פשוטות בסוכה ובבית –
לא חייבים מופעי קרקס. הדברים הקטנים עובדים הרבה יותר:
*תחרות קישוטים מהחומרים שיש בבית (עיתונים, קרטונים, בקבוקי פלסטיק).
*“חידון קשב” משפחתי: שאלות מצחיקות על בני הבית (“מי שוכח הכי הרבה מפתחות?”).
*משחק 10 דקות: טיימר על השולחן, משחק קצר (קלפים, פאזל, שיחה). כשנגמר, סיימנו.
הרבה יותר אפקטיבי ממשחק ארוך.
הלב של כולנו כבד השנה, דווקא בגלל זה חשוב ליצור רגעים קטנים של שמחה.
להזמין חבר/שכן, לשיר יחד, להיזכר ש־“ושמחת בחגך” זו לא סיסמה זו דרך להחזיק מעמד.
בסוף, הילדים שלנו לא יזכרו אם הייתה מפה תואמת לכל צלחת, הם יזכרו את השיר ששרנו יחד, את הצחוק כשהקישוט נפל באמצע הארוחה, ואת החוויה של ה"ביחד".
שלכם, איריס שני, מנכ"לית העמותה