להתמודד עם מלחמה – חרבות ברזל

מאת איריס שני, מנכ"לית העמותה

"תקופה לא נורמלית", "אני חסרת נשימה", "אין לי כוח",
"אני כל הזמן עם כאבי ראש", "אני לא מפסיקה לאכול",
"אני לא יכול לאכול", "אין לי סדר יום", "לא מצליחה להירדם",
"לא מצליחה להתעורר", "אני כל הזמן צורח ומתפרץ", "אני שקטה ומתכנסת"…

כל אלו הם רק חלק קטן ממגוון האמירות שאנחנו שומעים היום, כל היום.

אין ספק שכל אחד מאיתנו מגיב אחרת למצב,
כל אחד מביא איתו את "מחסן החוסן" איתו גדל, התנסויות קודמות ועוד…

כשניסיתי לחשוב מהן המילים שאני שומעת כל הזמן בתגובות,
באמירות בשיח היומיומי, עלו בעיקר: חרדה, דיכאון, עצב, חוסר ביטחון,
חוסר סדר, חוסר ודאות, אין במה להאחז…

חיפשתי במחקרים, ניסיתי לחשוב מה יכול לעזור לנו בהתמודדות היומיומית
שלנו בתקופה שכזו, תקופה שבה אנחנו חווים הכל בעוצמות קיצוניות.
אנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD, גם כך נמצאים בקיצוניות, בשחור ולבן,
לכן כרגע הם מעבר לקצוות שלהם.

אז מה עושים?
איש חכם אמר שאין מה לעשות אלא לעשות – בטח לא היתה לו
הפרעת קשב, אבל בכל זאת – למרות שאין לנו סדר יום רגיל
(אנחנו לא בעבודה, לימודים) נמציא לנו אחד לא עמוס אבל עם נקודות עוגן,
נקודות קטנות כאלה שבכל זאת יהווה איזו שגרה.

👟סביב שעה מסויימת נקום, נלך לישון, נארגן את הארוחות, שעת משחק ו…. תנועה!
כן? באמת? תנועה? מה פתאום? אני שונא לעשות ספורט!
תוצאות מחקרים מראות כי ההשפעה של פעילות ספורט משפיעה באופן
משמעותי על כל התחושות שפירטתי כבר קודם (תסמיני דיכאון, חרדה, עצבות)
ואין לנו ברירה אלא להתחיל.

הספורט משחרר אנדורפינים ע"י תנועה, הנחשבים ללוחמים
הטבעיים שלנו כנגד מתח, דיכאון וכאב. כלומר, הם אלה שעוזרים
לנו להפחית את התחושות הרעות ועוזרים לנו לייצר תחושה טובה יותר של רגיעה ואפילו תקווה.
אז כל מי שעד היום לא הצליח לסגל לו זמן תנועה –
מהיום (לא ממחר ולא מיום ראשון…), ברגע זה קומו והניעו את עצמכם!

התחילו ללכת כל יום 10 דקות, הגדילו ל20 ולבסוף ל40.
אתם מחליטים כמה פעמים ביום, מספיקה אפילו פעם אחת.
חוששים לצאת מהבית?! תצעדו בבית. יש לכם בית קטן? תצעדו במקום, תעלו ותרדו מדרגות.
תרקדו לצלילי מוסיקה שאתם אוהבים, גם ברגעים הקשים,
מוסיקה יכולה לחמם לנו את הלב, לנחם ולהרגיע אותנו.

אנחנו חייבים לחזק את עצמנו, את החוסן האישי ובעקבותיו גם את החוסן הלאומי.
זכרו (אמנם מתאים לחנוכה אבל ממש מסתדר לי לתקופה זו)
"כל אחד הוא נר קטן וכולנו אור איתן".

שמרו על עצמכם בגוף ובנפש
סופ"ש רגוע ושבת שלום.
שלכם, איריס שני מנכ"לית העמותה.

    תפריט נגישות