עדינה שריד
21 בנובמבר 2019בנובמבר 2019, קיימנו אירוח מומחה עם עדינה שריד, מרפאה בעיסוק בעלת תואר שני ומשקמת נהיגה. עדינה מנהלת את מרפאת הנהיגה בבית החולים לוינשטיין ובעלת ניסיון וידע רב בתחום התפקודים הניהוליים הדרושים לנהיגה בטיחותית ואיך ניתן לפתח אסטרטגיות שיקלו על לימודי הנהיגה ועל הנהיגה עצמה. השאלות והתשובות מופיעות מטה כפי שפורסמו.
חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.
איך הפרעת קשב משפיעה על נהיגה?
: קשב תקין דרוש לנהיגה בטוחה. מרבית הגירויים בכביש מגיעים אלינו דרך העיניים והם רבים ומהירים. המערכת הקשבית היא מערכת מוחית המאפשרת לנו להתמקד בגירוי מטרה אחד ולהתעלם מגירויים שאינם רלוונטיים (מסיחים).
בזמן הנהיגה עלינו להתמקד כל פעם בגירוי החשוב ולהתעלם מכל יתר הגירויים שאנו רואים או שומעים. בנוסף, עלינו להחליף את הקשב מגירוי אחד לשני במהירות וביעילות. לדוגמה: כשאנו עוצרים ברמזור אדום, עלינו להתמקד ברמזור שעשוי להתחלף ולא בתינוק שבוכה מאחור, בשלט המרצד ברחוב או בכלב שמציץ מהמכונית הסמוכה. לאחר שהרמזור הופך ירוק נעביר את הקשב לצומת ולהולכי הרגל, ואחר כך לרכב שקצת נצמד מהצד וכו' .
תוך כדי נסיעה המטלה הופכת למורכבת ומהירה הרבה יותר. צריך לשמור על רמת קשב טובה לאורך כל זמן הנהיגה, פעולה שאנשים עם הפרעת קשב מתקשים בה מאוד. פעמים רבות הקשב שלהם דועך מהר או שהם מוסחים מגירויים לא רלוונטיים, והדבר עלול להיות מסוכן מאוד בנהיגה.
איך ריפוי בעיסוק קשור להפרעת קשב ולנהיגה?
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי ממקצועות הבריאות ועוסק בקידום בריאות ואיכות חיים באמצעות מעורבות בעיסוקים משמעותיים ושיפור התפקוד. הנהיגה היא עיסוק משמעותי ומסייעת לנו בתפקוד היומיומי. למרפאים בעיסוק יש אתת הידע באשר לאבחנות רפואיות שונות והכלים לנתח פעילויות שונות, כגון נהיגה. מרפאים בעיסוק יכולים לנתח מהם המרכיבים הדרושים לנהיגה בטיחותית. הערכת המרפא בעיסוק תכלול בדיקה מוטורית-תחושתית, קוגניטיבית (קשב, פתרון בעיות, זמן עיבוד מידע), תפיסתית ובדיקה מעשית של הנהיגה בפועל: נסיעה בכביש עם מורה נהיגה והמרפא בעיסוק משקם הנהיגה. הבדיקה תמיד תכלול בדיקה תפקודית של הנהיגה בפועל.
בעולם זהו תחום התמחות מוכר בריפוי בעיסוק. בישראל ישנן מרפאות נהיגה בהן מרפאים בעיסוק משקמי נהיגה שעברו הכשרה בתחום. זהו תחום שהולך ומתפתח בארץ ובעולם. להלן קישור לנייר העמדה שמפרט את תפקיד המרפא בעיסוק בתחום הנהיגה:
https://www.health.gov.il/…/Documents/OT_driving_IJOT.pdf
תוך כדי נהיגה קורה שפתאום אני מתנתקת ונוסעת באופן אוטומטי. לשמחתי הרבה אין לי תאונות ואני מגיעה ליעד (בדרך כלל לעבודה או בחזרה הביתה). איך אני מפסיקה את זה? לפעמים ממש מפחיד אותי כשזה קורה.
את מתארת נהיגה אוטומטית, כפי שחווה כל נהג ותיק. הדבר קורה ומתאפשר כאשר מיומנות הנהיגה טובה (לא אמור לקרות לנהגים צעירים וחדשים שמיומנות הנהיגה עדיין אינה מוטמעת אצלם). בעת נהיגה אוטומטית, המוח מפנה פחות קשב למטלת הנהיגה. הסכנה היא במצבים לא צפויים ובמצבי חירום – עד כמה יוכל המוח "להתעורר" ולהגיב בזמן. נסי לבצע פעולות קלות הקשורות במה שאת רואה בכביש ודורשות תשומת לב קלה לאורך זמן, למשל – נסי לספור רמזורים/צמתים בקול רם, או לומר את הצבעים של המכוניות שאת רואה בכביש לפנייך, אפשר גם לשיר עם הרדיו.
אם קיימת הפרעת קשב מאובחנת, טיפול תרופתי יכול להפחית את התופעה משמעותית.
אני בת 55 ולומדת נהיגה כבר יותר משנתיים. את האבחון עברתי לפני כחצי שנה ומאז אני מקבלת טיפול תרופתי. אין ספק שכעת הרבה יותר קל לי. הייתי שמחה לקבל טיפים להתמצאות במרחב (להבדיל בין ימין לשמאל) וכל מה שיכול לעזור לי לעבור טסט.
קודם כל, אני ממליצה על טיפול תרופתי לפני כל שיעור וגם לפני הטסט. יש לבחור מורה נהיגה סבלני ורצוי רכב אוטומטי. כדאי לבצע שיחת תיאום ציפיות מראש עם מורה הנהיגה ולהסביר לו מהם הקשיים ומה עוזר לך (למשל, לבקש מהמורה להצביע על הכיוונים במקום לומר "ימינה" או "שמאלה").
לאחר מספר שיעורים מומלץ לבצע הערכת מצב משותפת עם המורה, לבחון האם את מתקדמת כמצופה ולבקש צפי משוער לטסט. במידה והעניינים מתחילים להתעכב, יש לעשות חישוב מסלול מחדש ולשקול לעבור למורה אחר או לעבור אבחון באחת ממרפאות הנהיגה. בתום האבחון, תוכל משקמת הנהיגה להנחות את מורה הנהיגה לגבי הדגשים המתאימים לך.
לגבי טיפים לטסט, היות וכל הפרעת קשב 'מתנהגת' באופן שונה, אין טיפים אחידים שיתאימו לכולם. מסיבה זו חשוב תיאום הציפיות, כפי שתיארתי.
מה זה משקמת נהיגה? לא נהגתי מאז שהוצאתי רישיון וכרגע אני מפחדת לעלות על הכביש. בין היתר כי אני מפחדת שההפרעה תשפיע. זה מגביל אותי מאוד.
משקמת נהיגה היא מרפאה בעיסוק שעברה הכשרה באוניברסיטה בתחום הנהיגה. היא מבצעת הערכת כשירות לנהיגה ושיקום נהיגה. שיקום נהיגה משמעו החזרת היכולת לנהוג לנהג אשר איבד יכולת זו מסיבה כלשהי (מחלה, ירידה תפקודית ועוד). שיקום הנהיגה מתבצע במסגרת מספר טיפולים ומתמקד בשיפור הליקוי שאותר באבחון, ע"י טיפול ממוקד בריפוי בעיסוק, טיפול בסימולטור נהיגה או שיעורי נהיגה תוך הדרכת מורה הנהיגה לדגשים המתאימים.
את מתארת חשש לנהוג וייתכן כי הדבר נובע מחוסר בטחון טבעי שהתגבר או שקיימת חרדת נהיגה. חרדת נהיגה יכולה להופיע לאחר אירוע טראומטי, אך יכולה להופיע גם ללא סיבה מובהקת. אפשר להתייעץ עם מרפאה בעיסוק משקמת נהיגה. ידע לי כי טיפולי CBT בשילוב עם שיעורי נהיגה עשויים לסייע בהפחתת החרדה וחזרה לנהיגה.
איך אפשר למצוא מורה לנהיגה שמבין ויודע מה זה הפרעת קשב? הייתי אצל כמה מורים ואני לא מצליח להתחבר אליהם ולא נראה שהם מבינים איך ההפרעה משפיעה. אני כל הזמן שומע בשיעורי הנהיגה שאני לא מרוכז ועושה שטויות, וזה מתסכל.
כיום אין עדיין קורס שמכשיר מורי נהיגה כיצד ללמד אנשים עם הפרעת קשב, אבל אני שמחה לומר שאנחנו, ביחד עם "קווים ומחשבות" מקדמים את הנושא במלוא המרץ. יש מורי נהיגה שעברו סדנאות או קורסים כלליים בנושא מיוזמתם. כדאי לבחור מורה נהיגה סבלני ולבצע שיחת תיאום ציפיות מראש. בשיחה יש לספר שקיימת הפרעת קשב וכיצד היא משפיעה. אם מוסיקה מקלה עליך, למשל, אפשר לבקש זאת מראש. לאחר כעשרה שיעורים כדאי לעצור ולבדוק האם עומדים בציפיות, ואם לא – להחליף מורה. בכל מקרה, אם אתה נוטל טיפול תרופתי, מומלץ ליטול לפני כל שיעור.
אפשר ליצור איתי קשר, במייל – adina5576@gmail.com ואולי אוכל לסייע במציאת מורה מתאים.
הבת שלי לוקחת ריטלין מגיל צעיר ועכשיו היא מעוניינת ללמוד נהיגה. אמרו לי שאם הרופאה שלה כותבת שהיא מקבלת ריטלין, יצטרכו לשלוח אותה לבדיקות במרב"ד כדי לאשר לה ללמוד נהיגה. האם זה נכון?
ב"טופס הירוק" שנדרש הרופא למלא עבור תלמיד הלומד נהיגה, חובת הרופא לציין מצב בריאותי ותרופות. טופס בו מצוינת מחלה, ליקוי התפתחותי ו/או תרופות שנוטל התלמיד, עובר באופן אוטומטי לבדיקה אצל רופא במשרד הרישוי. במקרים של תרופות מוכרות להפרעת קשב, הטפסים חוזרים עם אישור תוך יומיים ללא קשיים או בעיות מיוחדות. זוהי פרוצדורה סטנדרטית. במחלות מסוימות, הרופא יבקש ועדה בה יבחנו אם התלמיד מסוגל ללמוד נהיגה והאם זקוק לאביזרים מיוחדים ברכב, אך אין הדבר חל על תלמידים עם הפרעת קשב.
: אדם עם הפרעת קשב, המקבל קצבת נכות בגין הפרעת קשב מביטוח לאומי ונוטל תרופות, יכול להוציא רישיון נהיגה? האם יש הגבלות מסוימות?
אין קשר בין קצבה בביטוח לאומי (בהקשר של הפרעת קשב) לרישיון נהיגה, ככל הידוע לי. אנשים רבים עם הפרעות קשב נוהגים.
איך אפשר לעבור את תקופת ההורה המלווה בשלום בלי שזה יגמר בפיצוצים וריבים כל הזמן בין הילד לביננו, ההורים? יש סדנאות בנושא?
לא ידוע לי על סדנאות בנושא, אבל אולי יש מקום לברר בעמותת "אור ירוק".
הפרעת קשב "מתנהגת" אחרת בין אדם לאדם, וחשוב לברר עם הנער, בשיחה נינוחה בבית, מה יפריע לו ומה יסייע לו. כדאי לעשות מעין שיחת תיאום ציפיות: האם להעיר לו תוך כדי הנהיגה, או רק כשהוא עוצר ברמזור? האם להסביר את הרציונל לעומק, או להסביר במשפטים קצרים? האם מוסיקה מסייעת לו או מפריעה? איך לכוון אותו בפניות, בציון הכיוון "ימינה" או "שמאלה", או בסימון עם היד?
כהורים – לא לדבר בטלפון בזמן הליווי ולהיות מאוד מרוכזים וקשובים לנהג הצעיר! יש להתחיל בנסיעות קצרות ולהפחית בשיחות חולין, הטפות והרצאות במהלך הנסיעה. להסביר מראש על חשיבות מיקוד המבט בכביש קדימה ורחוק כדי לנסות לצפות התרחשויות מראש (אנשים עם הפרעת קשב נוטים למקד מבט בגירויים סטטיים, כמו לוח השעונים, או בנקודה קרובה ונמוכה בשמשה הקדמית), וחשוב מאוד – חיזוקים חיוביים! למשל, כשהוא מבחין בהולך רגל, או מאט בזמן. והרבה סבלנות. הרבה הרבה סבלנות! נסו להיזכר בעצמכם כנהגים חדשים.
בני נהג צעיר וטוען שמוסיקה בווליום גבוה עוזרת לו להתרכז בנהיגה, זה הגיוני? אני פוחדת שזה מסיח את דעתו.
בני נוער רבים מדווחים שמוסיקה מסייעת להם להתרכז בלימודים ובנהיגה. השערתי היא שמאחר והמוסיקה היא צפויה, היא מאפשרת מעין "רעש לבן", גירוי קבוע ברקע ובכך מסייעת במיסוך רעשי הרקע והגירויים הסביבתיים שיכולים להסיח מהעיקר. הייתי מציעה לאפשר לו לנהוג עם מוסיקה, אבל להפחית מעט את הווליום ולהסביר לו שעליו להיות ער גם לרעשי הסביבה בכביש כמו חריקת בלמים בקרבתו, אמבולנס שמתקרב וכדומה.
האם יש מחקרים או סטטיסטיקה שבדקה האם אנשים עם ADHD מעורבים יותר בתאונות דרכים? האם ה ADHDלא יכול להיות יתרון בזמן נהיגה? כמו היכולת לשים לב לכמה גירויים במקביל?
בארץ לא ידוע לי על סטטיסטיקות בנושא. בעולם קיימים מחקרים נרחבים המצביעים על כך שבני נוער עם הפרעות קשב מעורבים עד פי 4 בתאונות דרכים מאשר בני נוער ללא הפרעת קשב.
ADHD אינו מהווה יתרון. היכולת להבחין בכמה גירויים במקביל יכולה להיות מצוינת, אך בזמן נהיגה עלולה להקשות על מתן תשומת לב לגירויים הרלוונטיים בנהיגה. בזמן הנהיגה אנו חשופים לגירויים רבים, חזותיים ושמיעתיים. אדם עם הפרעת קשב מוצף בקלות רבה יותר וזקוק לאנרגיה רבה יותר כדי להתמודד עם כל הגירויים – להגיב בסדר עדיפויות נכון, לנטרל את הגירוי שאינו רלוונטי ולהישאר מרוכז, דרוך ועירני לאורך זמן. עוררות יתר יכולה לגרום לתנודתיות גבוהה ביכולת הקשב ולהתעייפות מהירה יותר.
יש טיפול שיכול לעזור לי כשאני לומדת נהיגה? טיפול התנהגותי יכול אולי לעזור?
טיפול התנהגותי לא יכול לסייע ללימודי נהיגה. הוא מסייע בעיקר בהפחתת חרדת נהיגה. מה שיכול לסייע הוא קודם כל אבחון: אם יש הפרעת קשב ו/או ליקויי למידה ניתן לפנות למרפאות נהיגה. מרפאים בעיסוק משקמי נהיגה ידעו להעריך את הקשיים ולתת הדרכה לך ולמורה הנהיגה.
האם ישנם התאמות במבחן הנהיגה, או מבחן התיאוריה עבור אנשים עם הפרעת קשב?
במבחן התיאוריה יש אפשרות לקבל הקראה (יש צורך להציג מסמכים מתאימים ולבקש מראש, כמובן). אין הארכת זמן. במבחן הנהיגה אין התאמות והקלות, כי גם בכביש אין התאמות והקלות. הנהג צריך לנהוג באופן בטיחותי בתנאי הדרך הקיימים. טיפול תרופתי מתאים יכול להקל על הלמידה בשיעורי הנהיגה, במבחן המעשי ובנהיגה בכלל.
האם יכול להיות שעצם כך שיש לי קושי עצום לנהוג בלילה קשור להפרעת הקשב שלי? בלילה אני מרגישה מוסחת מכל אור מנצנץ והדרך הרבה פחות ברורה לי (גם דרך שידועה לי כבר). אני מרגישה ממש חסרת ביטחון בנהיגתי וסביבתי הקרובה לרוב לא מבינה כמה קשה לי לנהוג ולקחת אחריות על חיי אדם בלילה. ביום הרבה יותר קל לי, אם כי תמיד הרגשתי שיש לי בעיה בתפיסת מרחק ועומק (יש קושי ראייתי אבל זה קורה גם עם משקפיים).
לחלק מהמאובחנים בהפרעת קשב יש גם לקויי למידה. ישנם ליקויי למידה מסוגים שונים וחלקם מאופיינים בקושי בתפיסה מרחבית (אבחנה בין כיוונים ועומק). הקושי הזה מתגבר בלילה ובא לידי ביטוי בבעיות בהתמצאות טופוגרפית. כחלק מאחריותך כנהגת – אם את מרגישה שהנהיגה בלילה מסוכנת – הימנעי ממנה. יש נהגים רבים שנמנעים מנהיגה בלילה או במזג אויר קשה והדבר לגיטימי. זכרי שהנהיגה היא כלי ולא מטרה והיא אינה שווה את החיים שלך או של סובביך.
מה אני יכולה לעשות בתור נהגת עם הפרעת קשב על מנת לצמצם את הסיכון לתאונות דרכים, במיוחד בחושך, בחורף במצבים של עומס תנועה בשטח בנוי?
מה מומלץ לעשות אם חייבים לנהוג בזמנים בהם הקשב לא מוצלח? (לילה, עייפות, לאחר פעילות אינטנסיבית מבחינה שכלית/רגשית)? האם יש מקום לשימוש בתרופות רק בזמן נהיגה? (אני לא משתמשת בתרופות להפרעת קשב ביום יום).
במצבים מאתגרים כדאי לנהוג יותר לאט, עדיף לנהוג תחת טיפול תרופתי אם אפשר, וכדאי להימנע מלנהוג במצבי קיצון (מזג אויר קשה, עייפות משמעותית).
אין כזה דבר "חייבים". הנהיגה היא פעילות מסוכנת שדורשת אחריות רבה של הנהג. אם את מרגישה שבאותו רגע מסוכן עבורך לנהוג, עדיף להתנייד בדרך אחרת. אחרי תאונה אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
בהחלט יש מקום לשימוש בתרופות בזמן נהיגה. נהיגה היא פעילות מורכבת שדורשת קשב ברמה גבוהה ואם התרופה מסייעת – אז בהחלט כן!
מה עושים עם צורך בתנועתיות בזמן נהיגה? וגם, איך את ממליצה להתארגן לקראת נהיגה ארוכה?
אין הרבה פתרונות. שתי הידיים צריכות להיות על ההגה, הראש ממוקד קדימה, ורגל ימין על הדוושה. מה שמותיר לנו את רגל שמאל. יש נהגים רבים ש"מתופפים" עם רגל שמאל והדבר מסייע להם. מה שמסייע יותר מכל בנושא תנועתיות יתר, מניסיוני בתחום, הוא טיפול תרופתי שעשוי להפחית את התופעה בצורה משמעותית.
לגבי התארגנות לנסיעה ארוכה: תכנון המסלול הוא חשוב ביותר. יש להצטייד במה שמסייע להתרכז ולשמור על ערנות לאורך זמן: מוסיקה (אפשר ליצור פלייליסט לנהיגה), גומי לעיסה, שתייה קרה וכל דבר שמסייע. כדאי לנסות להעריך לכמה זמן ניתן להתרכז בצורה אופטימלית ולתכנן מקומות עצירה לצורך התרעננות בפרקי הזמן הדרושים. לנוטלים טיפול תרופתי – לא לוותר על כך בנהיגה, בעיקר כשהתנאים מאתגרים.
אני בת 42. למרות שיעורי הנהיגה הרבים לא עברתי טסט בגיל 17. ניסיתי שוב אחרי הצבא, ללא הצלחה. בטסט האחרון שמתי לב שעצמתי עיניים. זיהיתי זאת בעצמי. כאשר רכב שהיה במעלה הגבעה פתאום הופיע בצומת. המורים מעולם לא שמו לב.
כנוסעת, אני נרדמת המון בנסיעה, כמו גם בשיעורים בבית הספר. לימים למדתי שכאשר המוח שלי אינו מאותגר בחשיבה, הוא פשוט מתנתק מהסביבה.
אני יכולה להתנהל ולהיות מנותקת באותה העת. הבנתי זאת אחרי התנסויות עם כדורים שונים ותרגול מינדפולנס. בנהיגה, גם בתוך העיר, אני לא מצליחה לפתח מה שניקרא לקרוא את הכביש. אני נבהלת מאוד בקלות, אפילו ברצף. לכן צפצופים ממש מקפיצים אותי. יש מה לעשת?
מצד אחד את מתארת צורך בגירוי מתמיד כדי להישאר מרוכזת, ומצד שני גירויים רבים מדי בכביש גורמים לך להצפה. איני יודעת אם את מאובחנת. יש מרפאת קשב למבוגרים בבית החולים לוינשטיין שבודקת אם יש הפרעת קשב ובודקת את השפעת טיפול תרופתי. האבחון מלווה בראיון מאוד מקיף ומאוד תפקודי של מרפאה בעיסוק שיכול לכוון לפתרון: טיפול תרופתי נכון, אבחון במרפאת נהיגה, ומורה נהיגה סבלני. כמובן שצריך לשתף אותו בקשיים שתיארת.
יש לקחת בחשבון שייתכן והנהיגה היא מעמסה מורכבת ומהירה מידי עבורך מבחינת הקשב ויתכן שתצטרכי לוותר על החלום, כי הבטיחות שלך חשובה יותר מהכול!
אני אם למתבגר עם הפרעת קשב, המתקשה מאוד בלימודי נהיגה . מצד אחד, כאמא אני באמת מעדיפה שלא ינהג. מצד שני חלק גדול מהחברים שלו כבר נוהג ושוב הוא נשאר מאחור. איך עוזרים לו להבין שזה מסוכן נורא ושהוא חייבים לתת יותר תשומת לב?
קודם כל כדאי להיות בקשר הדוק עם מורה הנהיגה, לברר האם מתקדם ולבקש צפי משוער להגשה לטסט. ייתכן וכדאי להחליף מורה נהיגה, ייתכן וכדאי לעבור לרכב אוטומטי, ייתכן וכדאי להיעזר בטיפול תרופתי לפני כל שיעור. חשוב לדעת מדוע הוא מתקשה. במרפאות הנהיגה ייתכן ויוכלו לתת מענה יותר ספציפי לקושי ואולי להדריך את מורה הנהיגה לגבי דגשים מתאימים ושיטת הלימוד הנכונה עבורו. אם במרפאת הנהיגה התגלה שהקושי הוא גדול מידי ולא מאפשר נהיגה בטיחותית, בוודאי שלא שווה להסתכן רק כדי לנהוג ולהיות כמו כולם. ברור שהנהיגה חשובה מאוד בגיל הזה, אבל כהורים אנו מבינים שהחיים חשובים יותר! לנערים קצת יותר קשה להבין זאת בשלב הזה בחייהם.
איך גורמים למתבגר לא להתייאש כשהוא רואה איך לכולם מסביב זה הולך הרבה יותר קל?
הרבה תמיכה ועידוד בבית. לדבר ולהציף את הקשיים שלו ואם קשה מידי ומתסכל למרות טיפול תרופתי ולמרות שיעורים רבים, יש לשקול לעשות הפסקה. יש לתת לגיטימציה גם להפסקת לימודי הנהיגה. לא כדאי לשלם מחיר נפשי גבוה של תסכול. יש אנשים שלא מצליחים ללמוד לנהוג ולומדים להסתדר בדרכים אחרות, טובות לא פחות! וייתכן ויחזור לכך בגיל מאוחר יותר.
איזה עצות היית נותנת דווקא לחסריי הבטחון שעולים על ההגה?
איך אפשר לחזק אותם?
לחסרי הבטחון הייתי ממליצה קודם כל לבדוק את שורש הבעיה: מדוע הם חסרי בטחון. אם יש לכך סיבה אובייקטיבית (ליקויים בתפיסה מרחבית, קושי טכני בנהיגה או בקואורדינציה, חרדת נהיגה וכדומה), אולי ניתן לסייע בטיפול שיפתור את הבעיה ויחזיר להם את הבטחון. ישנן דרכים רבות לעשות זאת: הערכה ושיקום נהיגה, טיפול התנהגותי (CBT), שיעורי נהיגה, טיפול קוגניטיבי, טיפול פסיכולוגי ועוד.
חשוב לבצע אבחון ולהבין היכן נעוץ הקושי. בדרך כלל ניתן לסייע בדרכים שונות ועצם המודעות לסיבה בדרך כלל מהווה חצי דרך לפתרון.
המסר שלי הוא כי הנהיגה היא אמצעי ולא מטרה! זו זכות שניתנת לנו ויש להתייחס אליה בכובד ראש, כמו שימוש בנשק חם! נהיגה לא בכל מחיר. אם יש צורך לבדוק- אנא בדקו, ואם יש צורך לטפל- טפלו!
אני בת 48 ורוצה להוציא רישיון. בלי כדורים עשיתי שלושים שיעורים על הילוכים. זו הייתה טעות גדולה. נכשלתי בטסט על "עודף בטחון עצמי", כי מהלחץ פטפטתי ללא הפסקה. איפה אוכל ללמוד נהיגה ולהצליח?
ישנם אנשים עם הפרעות קשב שמדווחים שדווקא הילוכים מסייעים להם להתרכז בנהיגה. העיסוק סביב העברת ההילוכים מונע מהם להגיע למצב של דעיכת הקשב וירידה בריכוז. אחרים מדווחים כי המורכבות בהילוכים מקשה עליהם. ייתכן ואת שייכת לסוג השני וכדאי להתנסות בשיעורים ברכב אוטומטי; הנהיגה פשוטה יותר. "פטפוט ללא הפסקה" אופייני מאוד לאנשים עם ADHD וייתכן שטיפול תרופתי הולם יוכל לסייע לך להתגבר על התופעה וגם להקל עליך בלימוד הנהיגה. עוד ייתכן כי הפטפוט נבע מהתרגשות או לחץ טבעיים…
ישנן מרפאות נהיגה ברחבי הארץ שיבצעו הערכת נהיגה ויוכלו להגיע לשורש הבעיה ולהציע פתרונות (שיעורי נהיגה תחת הדרכה של מרפאה בעיסוק משקמת נהיגה, הפנייה למורה נהיגה מתאים ועוד).
את מוזמנת לפנות למרפאת הנהיגה בבית החולים לוינשטיין – 09-7709003
מה דעתך לגבי ווייז? טוב או מסוכן עם הפרעת קשב?
הפרעת קשב "מתנהגת" אחרת אצל אנשים שונים. וויז הוא גם חזותי וגם שמיעתי, אך כדאי בעיקר להקשיב לו. הראיה צריכה להיות ממוקדת בכביש וגירוי חזותי נוסף, הדורש את הפניית המבט מהכביש, עשוי להסיח את הדעת ולהיות מסוכן.