פורים, הפרעת קשב וקורונה

אני רוצה לשתף מכתב שקיבלתי מאמא והאמת שאין לי מה להוסיף –
שרק נדע לשמור על פשטות,
להסתכל על הדברים הטובים,
ולזכור ליהנות מהשמחות הקטנות בחיים.

"אני רוצה לספר לך כך בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע:
דוקא מתאים לי פורים בקורונה.
נכון שעדיין הייתי צריכה להתעסק בנושא התחפושות אבל את יודעת דווקא השנה
השתמשנו במה שכבר היה בבית,
גם קצת הזמנו דרך האתרים
וכל זה חסך ממני הרבה זמן וכסף
וחשוב מזה – הרווחתי זמן איכות עם הילדים מה שנקרא "פעילות משותפת".
ממש שמירה על שפיות.
בשנים קודמות נאלצנו להתמודד עם העומס בחנויות, הבלבול, ההתנגדויות, שינויי ההחלטה כשנתקלנו בבת אחת בכל כך הרבה אפשרויות, ריח הזיעה, הצרחות הצעקות של הילדים האחרים שגרמו לילד שלי לאבד שליטה.
כל כך הרבה פעמים יצאנו מהחנות כשהמילים
"לא קונה לך תחפושת יותר בחיים",
"זה פורים האחרון שאתה מתחפש",
"סיוט הפורים הזה – איך אני שונאת אותו".

כל הקרנבלים הבלתי נגמרים בבית ספר,
שבוע של פעילויות אינסופיות שדרשו מאתנו להתארגן ולארגן,
לשכנע ולהתמודד, לווסת רגשות וגירויים אינסופיים,
כך כשהיינו מגיעים ליום התחפושות-
כבר היינו עייפים, מעוצבנים ורק רוצים שרק יגמר והחג לא יחזור שוב לעולמים.
אז השנה זה היה פשוט!
בהחלט היה אחרת.
בהתחלה חששנו מה יהיה על החג שהילדים כל כך אוהבים,
אולי בכלל לא יוכלו להתחפש ולחגוג,
אולי יהיה עצובים.
אבל למרבה ההפתעה,
הפעילויות בבית הספר היו במינון מעודן ובעוצמה סבירה,
זו הזדמנות לומר למורים המון תודה!

זמן התארגנות כמעט מהיום למחר הוביל אותנו ליצירתיות קלילה וזורמת,
אף אחד לא ציפה למשהו מושקע או "בומבסטי",
היה בעיקר חשוב לחגוג.
ולחגוג יחד.
לזכור שיחד זה מה שבאמת חשוב ולא התחפושת הכי הכי יקרה או מקורית בחנות.

פעילויות הקורונה שנערכו בזום,
כל אחד אמנם היה בבית שלו,
אבל היו פעילויות יצירתיות וחדשניות ומצחיקות ורגועות.
משלוחי המנות היו בפרופורציות, שכמעט ולא התעסקתי איתם.
מתאים לי שהוא לא מסתובב ברחובות וחוזר אחרי מריבות,
מתאים לי שהילד שלי לא חזר כעוס, מעוצבן ומוצף – כי נגעו לו בדברים, הרעש היה נורא, היה לו חם , היה מגרד, היה קר, ירד גשם, התחפושת שלו לא הייתה יפה, מישהו אחר זכה בתחרות- ושוב זה לא היה הוא.
כמה שקט, נינוח ורגוע כששומרים על פשטות.
אז יש דברים שהיו קשים כל כך בקורונה אבל יש דברים שאני בהחלט רוצה לשמור ולשמר.

נזכרתי שפרשת נס פורים המתוארת ב"מגילת אסתר" חתומה במשפט "ונהפוך הוא.
אז הנה היה גם לנו נס קטן – נס פורים
שבו התהפכו הדברים לטובה
ואני אמא – פשוט נהניתי.
והאמת – שגם הילד שלי.
הוא היה ממש מאושר!"