איך לעבור את ארוחת החג בשלום ובשמחה

שישי בוקר, רגע לפני ארוחת החג: צ'ק-ליסט ההכנות (וממה ממש לא נתעצבן הערב)

 

השעות האלו של שישי בצהריים, רגע לפני ארוחת החג הן תמיד הכי מתוחות. הסירים על האש, הבית כמעט מאורגן, אבל הלחץ באוויר בשיאו. בראש שלנו יש פנטזיה על שולחן חג מהודר, ילדים לבושים בלבן שיושבים בשקט ומקשיבים לברכות.

 

אבל בואו נדבר על המציאות. עבור ילדים (וגם מבוגרים) עם ADHD ארוחת חג ארוכה היא קושי, שעות של ישיבה, בגדים שלוחצים, ריחות חדשים של אוכל, דודים ששואלים שאלות, והרבה גירויים. כשההצפה החושית פוגשת את העייפות שלנו ההורים – הדרך לפיצוץ קצרה מאוד.

 

אז רגע לפני שאתם מתיישבים הערב סביב השולחן, הנה 4 כללי זהב של "הורות בעצימות נמוכה" שיעזרו לכולנו לעבור את הערב הזה בשלום ובשמחה:

 

ארוחת קדם-חג (הקדמת תרופה לברכה) – ילד עם ADHD שגווע ברעב לא יכול לגייס את התפקודים הניהוליים שלו כדי לשבת בשקט 40 דקות עד שמסיימים לברך על הרימון והתפוח. תנו להם לאכול משהו קטן ומשביע לפני שהאורחים באים' כשהם שבעים, ארוחת החג הופכת לאירוע חברתי ולא למבחן הישרדות.

 

אישור תנועה רשמי: במקום להעיר כל רגע "שב יפה", תנו לצורך בתנועה לגיטימציה. מנו אותם ל"אחראי פינוי צלחות" או "מוזג המים הרשמי". התפקיד נותן להם הפוגות תנועה יזומות, מאפשר להם לפרוק אנרגיה, ונותן להם תחושת ערך ושייכות במקום תחושה שהם "מפריעים".

 

כרטיס "מילוט" ללא רגשות אשם: סכמו איתם מראש שזה בסדר לקום מהשולחן ברגע מסוים. למשל: "אחרי המנה העיקרית, מותר לך לקום לשחק". כשהם יודעים שיש להם דרך מילוט חוקית מהרעש, רמת החרדה והחוסר שקט שלהם יורדת משמעותית.

 

שחררו את פנטזיית האינסטגרם – זה הטיפ הכי חשוב לכם. אם הילד אוכל רק אורז לבן בערב חג – זה בסדר. אם הוא יושב עם טי-שירט חלקה במקום חולצה מכופתרת מגרדת – זה בסדר גמור. המטרה שלנו הערב היא לא לחנך אותם להליכות ונימוסים, אלא לייצר חוויה משפחתית חיובית.

 

קחו נשימה עמוקה. הורידו ציפיות מעצמכם ומהם. שבו הערב סביב השולחן, תחגגו את מה שיש, ותזכרו שהמשפחה שלכם נהדרת בדיוק כמו שהיא.

 

שנה טובה, שקטה ומתוקה, שבת שלום, איריס שני

 

#שנהחדשה #ADHD