לכבוד יום המשפחה, אני מקדישה לכם ההורים את הפוסט הזה
ומזכירה לכם דאוג גם לעצמכם כדי שיהיה לכם את הכוח להמשיך.
הימים האלה הפכו להיות דאגה אחת גדולה, רצון לעטוף לחבק ולפנק את הילדים,
כל המהות שלנו מתרכזת בהם.
זה טבעי וזה בסדר, אבל בואו ננסה להטעין גם את עצמנו באנרגיות.
השבוע נתקלתי בכמה פניות של הורים
שסיפרו שהשבוע היה קשה במיוחד עם הילד.
כאשר ניתחנו את מה שקרה במהלך השבוע,
התברר כי לאמא יש קשיים במקום העבודה, לאבא גילו סכרת,
הסבתא המבוגרת בילתה יומיים בבית החולים כשהם בתורנות לצידה,
ונוסף על כל אלו, גם הייתה להם נזילה בשירותים והאינסטלטור גבה 1,200 שקלים…
זוהי מציאות יומיומית שאנו חיים בה והיא לא מותירה לנו זמן למנוחה, מעבר לכל המצב במדינה.
אנחנו כל הזמן בריצה מטורפת סביב השעון: לקחת לחוגים ולהחזיר מחוגים (ולא סתם חוגים אלא מיוחדים, יקרים, רחוקים ולפחות שלושה), לשבת עם הילדים על השיעורים,
ללכת לקניות, להזמין חברים שיהיו עם הילדים, לעשות טסט לאוטו, לבשל, לנקות ו…
מה לגבי הצורך שלנו ההורים לרצות את ילדינו באירועים בהיקף גדול, בקניות מוגזמות, בהסעות יומיומיות, הפקות ימי הולדת שנראים כמו חתונה – הכי מושקע והכי שווה, וההורים בשגעת מבחינת ההוצאות, הריצות, התיאומים, הטלפונים והזמן… אנחנו מוצאים עצמנו עובדים יותר ויותר קשה, מוסיפים משרה שנייה, שעות נוספות, וכל זה כדי לספק את צרכי הילדים שלנו. ועל כל אלה, נוסיף את הפחדים, החרדות, חוסר השינה, ההתמודדות עם הלימודים שנפגעו, חוסר השגרה,חלקנו אפילו לא נמצאים בבית, חלקנו עדיין מפונים וצריכים להתמודד עם כל הקשיים האלו.
והתוצאה?
אנו מגיעים מאוחר הביתה, עצבנים, חסרי מנוחה ואין בנו את השקט שהילדים שלנו צריכים כדי שנוכל לתת להם את תשומת הלב שהם מבקשים.
אנו מוצאים עצמנו שוב ושוב בהתמודדות.
במיוחד בתקופה זו, כשאנחנו חסרי סבלנות, מודאגים ועייפים, הילד שלנו מרגיש את זה ומגיב לכך!
אין ספק שהמתח בבית/משפחה גוזל מכולם משאבים רגשיים, פיזיים וכלכליים.
בתקופה זו הרבה מאוד מהדברים אינם בשליטתנו, ולמרות זאת אנחנו צריכים לנסות ולמצוא דרך להתמודד ממקום של שליטה ולא ממקום של אימפולסיביות.
בסופו של דבר, גם ילדינו ייהנו מהמודל שאנו מראים להם ומהדרך שבה אנו נתייחס אליהם.
בואו נעצור לרגע ונתבונן – דמו את הגוף שלכם לחשבון הבנק שלכם.
כאשר החשבון במינוס, אתם עצבנים, חוששים מהטלפון שיגיע מהבנק, חסרי מוטיבציה לעשות דברים, חשים מועקה.
לעומת זאת, כשאתם נמצאים בפלוס, אתם מרגישים נפלא, רגועים, בטוחים, אין בכם את העצבנות, אינכם מתוחים וחסרי סבלנות ואתם יכולים להרשות לעצמכם ליהנות.
לכן רצוי מאוד שאנחנו, כמו חשבון הבנק שלנו, נהיה בפלוס או לפחות מאוזנים, ולא במינוס.
על מנת שנגיע למצב זה אנחנו חייבים לבצע הפקדות אנרגטיות.
כלומר, להפקיד לגוף שלנו אנרגיה טובה שתיתן לנו את הכוח שאנו זקוקים לו כדי להיות בפלוס.
כל אחד צריך למצוא מה יגרום לו להרגיש טוב יותר –
להתאמן בספורט, לקבוע זמן לטייל על חוף הים, לעשות מדיטציה, לראות סרט עם פופקורן בבית ועוד.
זה לא צריך להיות רחוק, זה לא צריך להיות יקר,
אבל זה צריך להיות שלנו, ואנחנו נשמור על ההפקדות שלנו בקנאות,
כי זה מה שיחולל את השינוי.
גם תחומי העניין שלכם חשובים ותנסו לא להזניח אותם אלא תפתחו אותם ותקדישו להם זמן.
אל תגידו "אין לנו זמן להפקדות האנרגטיות" – צרו זמן ביומן ושמרו עליו בקנאות ובאדיקות.
נכיר את עקרון הדיילת ונלמד ממנו – כאשר נוסעים מקבלים הדרכה במטוס בתחילת טיסה, ההנחיה היא "שימו קודם מסיכת חמצן לעצמכם ואחר כך לילדים". זוהי האמירה הנכונה והמדויקת ביותר!
בואו נאמץ את העיקרון – נמלא עצמנו באנרגיה חיובית, נשמור על הכוחות שלנו ונדאג לשמור על הבריאות הנפשית שלנו ושל ילדינו.
