לקראת יום החיבוק העולמי – זמן חיבוק

אי אפשר לשכוח את הרגע הזה במרכז קניות, כשאנחנו מסתובבים עם ילדינו,

קונים ומבלים בהנאה ופתאום – הילד איננו.

בשניות אלו (לא צריך יותר משניות) יש תחושה קשה של פחד.

כל התסריטים הקשים ביותר עוברים בראש – היכן הוא? מי לקח אותו?

איך אמצא אותו? סרטים וספרים שנכתבו על רגע קשה זה…

ואכן, מי שחווה רגע כזה יודע שאלו שניות שלעולם לא יישכחו.

ברגע שאחרי הבהלה, כשאנחנו מתחילים לרוץ ולחפש,

שולחים את כל בני המשפחה שאיתנו לחפש בכל כיוון,

רצים למודיעין על מנת שיקראו בשמו,

ואז הילד נמצא בריא, שלם ובוכה.

גם הוא לא ידע היכן אנחנו, גם אנחנו נעלמנו לו.

ברגע בו אנחנו מוצאים אחד את השני, אנחנו כועסים, מדברים המון,

בוכים וצועקים.

אנחנו בהחלט לא יודעים איך להביע את התסכול שלנו, את הפחד שחווינו.

את התגובות האלה שלנו אנו מכירים גם מסיטואציות נוספות,

כמו כשהילד לא רוצה להירדם, לא רוצה לאכול, לא רוצה להתקלח,

לא, לא, לא ואנחנו מתוסכלים.

כשאנחנו מתוסכלים, מאגר התגובות שלנו מאוד מצומצם ואנו חוזרים

על אותן תגובות שאנחנו מכירים כי אנחנו בלחץ.

אילו יכולנו ברגע זה לעצור, לנשום עמוק, לספור עד שלוש,

לשלוח את הידיים קדימה ולחבק את הילד האובד –

זו תגובה שהייתה מרגיעה אותנו ואותו,

נותנת לו ולנו תחושת ביטחון ומוציאה אותנו מהסיטואציה המתסכלת.

החיבוק הוא למעשה העברת אנרגיה חיובית בין שני אנשים,

פשוט לאחוז זה בזרועותיו של זה, לספר כמה פחדנו, כמה דאגנו ונבהלנו,

לאהוב ולהפגין אכפתיות וחום.

חיבוק מעודד את רוחנו ומעלה חיוך על שפתינו, משחרר מתחים ומשפר את מצב הרוח.

במחקרים יש לכך גם הסבר ביולוגי – בזמן הפעלת מגע פיזי מתמשך על הגוף (כמו עיסוי),

הוא מקבל אותות הרגעה המעוררות ביטחון.

החיבוק הוא פיזי, אך אי אפשר לנתק אותו מהערך הרגשי שלו,

החיבוק מעביר מסר של קבלה, ליווי, תמיכה, נוכחות, אהבה, שייכות, חיבור, חמלה ועוד…

כבר מהגיל הרך אנחנו ההורים מחבקים – הנוכחות הגופנית שלנו כשאנו אוחזים,

מחבקים ומטפלים בתינוק, היא נוכחות יומיומית שממלאת

את הצורך של התינוק לביטחון ולחום.

בהמשך, אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים, צורך זה לא נעלם ויש למצוא דרכים חלופיות למילוי הצורך.

הזרועות הרחבות שלנו נותנות מחסה ומגינות,

ולהן תפקיד חיוני בנוכחות האיתנה שלנו בחיי ילדינו.

זהו צורך בסיסי קיומי, אנחנו מעבירים מסר: אנחנו שומרים עליך, אנחנו איתך.

אנחנו לא חייבים לחכות לרגע של תסכול כדי לתת חיבוק!

החיבוק צריך להיות חלק משמעותי בחיינו. אל תוותרו עליו.

תנו אותו, אל תחסכו, הקצו ביום לפחות פעם אחת "זמן חיבוק" !

שלכם,

איריס שני מנכ"לית העמותה.