מביאים את הטבע הביתה

בוקר יום שישי, חג. האביב בחוץ, אנחנו בפנים.

בשנים רגילות, ביום שישי של החג, כשהפריחה בחוץ בשיאה, ההמלצה הקבועה שלי אליכם הייתה פשוטה:
"עזבו הכל, קחו תרמיל, צאו מהבית ותנו לילדים לרוץ בטבע".
הרי אין כמו מרחבים פתוחים כדי לאוורר מוח עם הפרעת קשב (ADHD).

אבל המציאות שלנו עכשיו רחוקה מלהיות רגילה.
בתקופה המשוגעת הזו, כשהקשב של כולנו דרוך לאזעקות ולהתרעות,
היציאה החוצה למקומות הומי אדם או למסלולים מרוחקים גובה מאיתנו מחיר כבד של מתח וחרדה.
עבור ילדים (ומבוגרים) עם הפרעת קשב, המתח הזה הופך מהר מאוד לחוסר שקט קיצוני ולפיצוצים.

אז אם אנחנו לא יכולים לצאת לטבע ברוגע, אנחנו נביא את הטבע אלינו,
ונייצר בתוך הבית את המסגרת שהמוח כל כך זקוק לה.
חג ארוך הוא "מלכודת" לתפקודים הניהוליים –
אין בית ספר, אין שעות ברורות, והזמן נוטה להימרח.
כדי לצלוח את הימים האלו, אני מציעה לכם לעבור לפורמט עבודה של 7 כללי ברזל:

1. להכניס את הטבע הביתה:

אי אפשר לצאת ליער? תביאו את החוץ פנימה.
פתחו חלונות כדי להכניס אוויר ושמש.
ארגנו אדניות למרפסת או לעציצים בבית, ותנו לילדים לשתול, לנבור באדמה ולהשקות.
המגע באדמה ובמים הוא קלט תחושתי (סנסורי) מצוין שמרגיע את מערכת העצבים.

2. סדרו לוחות זמנים – אל תתנו ליום להימרח:

יום חופש פתוח לגמרי הוא האויב של הפרעת הקשב.
כשאין ודאות מה קורה עכשיו ומה קורה אחר כך, חוסר השקט מטפס.
הכינו בבוקר לו"ז חזותי פשוט על המקרר:
מתי אוכלים, מתי יש זמן מסכים, מתי משחקים יחד ומתי נחים. החלוקה למשבצות זמן מייצרת עוגנים שמורידים את רמת החרדה.

3. להחזיק שגרות בכל מחיר:

גם כשהכל משתנה, השגרות הבסיסיות של הבית חייבות להישאר יציבות.
שעות הארוחות ושעות השינה הם לא המלצה בימים אלו הם חובה ביולוגית.
שמירה על שגרת שינה ותזונה מונעת את התנודות החדות ברמות הדופמין והסוכר, שמובילות להתקפי זעם.

4. רענון ארונות ומיון צעצועים (הפחתת עומס חזותי):

נצלו את הזמן בבית לפעילות אקטיבית שנותנת תוצאה מיידית.
תנו לילדים תפקיד: למיין את קופסאות הצעצועים, להוציא בגדי חורף ולהכניס בגדי קיץ, או לארגן מחדש את המגירות.
עומס חזותי בחדר מחמיר את חוסר הריכוז. המיון גם מנקה את הסביבה וגם מספק למוח תחושת הישג וסיפוק.

5. יצירת "תחנות פעולה" במקום שעמום פסיבי:

אל תחכו שהם יגידו "משעמם לי" (שזה הקוד ל"אני עומד להתחיל לריב עם אחי").
פזרו בבית מראש 3-4 תחנות פעולה: שולחן עם דפי יצירה, פינת בנייה בלגו, אזור לקריאה.
כשהם עוברים מיוזמתם מתחנה לתחנה, הם שומרים על אקטיביות ומונעים את הצורך של המוח לחפש גירויים שליליים.

6. תנועה יזומה ו"עבודה כבדה":

מוח עם פעלתנות יתר חייב לזוז. אם לא ירוצו בחוץ, הם יקפצו על הספות.
יזמו פעילויות של "עבודה כבדה" בבית: תנו להם להעביר ארגזים של ספרי פסח, לדחוף סל כביסה מלא,
או לארגן מסלול מכשולים קצר בסלון. המאמץ השרירי מווסת את מערכת העצבים המרכזית.

7. חסמו את רעשי הרקע:

כבו את ערוצי החדשות. אי אפשר לשמור על בית רגוע כשברקע יש מבזקים כל חצי שעה.
החליפו את הדיבורים בטלוויזיה בפלייליסט של מוזיקה קצבית או נעימה.
השליטה באווירה השמיעתית בבית היא קריטית לשמירה על הוויסות של כולם.

ימים של חופש בתוך תקופת חירום דורשים מאיתנו לנהל את הבית בצורה שונה לחלוטין.
ההתמודדות הזו – של ניהול שגרות, התמודדות עם דריכות מתמדת, ובניית חוסן יומיומי למשפחות שלנו,
היא בדיוק לב העשייה של הוועידה השנתית ה-14 שלנו.

הוועידה השנה, תחת הכותרת "קשב דרוך – מטראומה להחלמה",
תתקיים לקראת סוף מאי ותיתן מענה מקצועי, עדכני ומדויק למצבים שאתם חווים ממש עכשיו בבית. אל תישארו עם העומס הזה לבד.

להרשמה>>> https://bit.ly/2026adhd
שבת שלום וחול המועד שקט,