הזיכרון ההיסטורי של השואה

התקופה הזאת, במיוחד יום השואה, הם לא רק יום של זיכרון, אלא גם יום שבו אנחנו מתמודדים עם רגשות מטלטלים – כאשר כל סיפור על כאב, אובדן והתמודדות מרגיש קרוב יותר מאי פעם.

אמא אחת שיתפה איתי משהו שנראה לי שיכול לגעת ולעזור לכולנו –

"כל שנה אני מתמודדת עם הקושי של ימי הזיכרון. כל שנה אני לא רוצה לצאת מהבית ולפגוש אנשים כי אני עצובה וקשה לי לחשוף את עצמי, מצב הרוח שלי נוראי והעיניים שלי נפוחות מדמעות.

לפני שנה ביום השואה, קמתי בבוקר, התארגנתי, התלבשתי, שתיתי קפה והדלקתי את הטלוויזיה.

איזו טעות – בדיוק הייתה תכנית שבה ספרו שתי אחיות על מה שעברו במלחמה, ישבתי מרותקת.

מיד אחריהן החלה תכנית על סיפורו של ילד קטן ששרד את המחנה בזכות חייל רוסי. נמלאתי עצב עמוק. הרגשתי שאני דומעת מכל מילה, מכל סיפור.

התחושה שלי הייתה שאני רוצה לצלצל לעבודה ולהודיע שאני לא מרגישה טוב ולא אגיע היום. הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם עוד סיפורים כשאני בעבודה ואנשים לצדי ואני לא יכולה לעצור את הדמעות.

בסוף הלכתי, אני אחראית ואני יודעת שאלו קשיים שמלווים אותי תמיד ומתפקידי ללמוד להתמודד איתם ולהתגבר עליהם.

והנה השנה, יום השואה מתקרב והבן שלי כבר הודיע לי שהשנה הוא רוצה להישאר בבית, הוא לא רוצה ללכת לביה"ס בימים של הטקסים – יום הזיכרון, יום השואה, יום העצמאות".

"כל פעם שאני הולך לטקסים בביה"ס אני מתרגש ויורדות לי דמעות וכדי שלא יצחקו עליי אני מדבר או מסתובב ולא מצליח להישאר לעמוד בשקט, ואז המורה כועסת עליי ובמקום להבין שאני עצוב היא צועקת עליי.

תמיד זה קורה לי כשמספרים סיפורים עצובים, הדמעות יורדות לי מעצמן ואני לא שולט בזה והחברים הרבה פעמים צוחקים עליי בגלל זה".

"הרגשתי שאני כל כך מבינה אותו, אני רוצה לשחרר אותו מההתמודדות הקשה הזאת שאני כל כך מכירה. אני רוצה שהוא יידע שמותר לבכות, מותר וצריך להביע רגשות.

אני יודעת שהתפקיד שלי כאמא הוא להכין את הילד שלי לחיים שבהם יש גם דברים מרגשים וגם דברים קשים, ומתפקידי לתת לו כלים ודרכים להתמודד איתם".

אני רוצה לתת לכם מספר אפשרויות כדי לשרוד את היום הזה טוב יותר:

1. לעמוד מאחור בזמן הטקס – כדי שלא כולם יראו אם הוא דומע.

2. להרכיב משקפי שמש – אם הטקס בחוץ.

3. לקחת כדור לחיץ ליד – שיהיה לו במה להתעסק בזמן הטקס.

4. לשוחח עם המורה – ליידע אותה על הקושי כדי שתעזור ברעיונות משלה – לדוגמה, לתת לו תפקיד בטקס, כדי שיוכל להיות בפעולה ולא שקוע בתוכן.

5. לתרגל ביחד דמיון מודרך, מדיטציה, מיינדפולנס כדי לדעת להתמודד טוב יותר עם תחושת עצב.

חשוב לדעת להתמודד עם חולשה ועם הביטויים שלה.

חשוב לחזק את הילדים ולתת להם לגיטימציה לבטא את הקושי – כי כשהם חזקים, הם יכולים לבטא את הרגשות שלהם ולעמוד מול החברים ולומר "קשה לי".

שלכם, איריס שני