להניח לעצמנו

היא נכנסה לפגישה, חייכה אלי חיוך עייף כזה ואמרה:

– "אני מרגישה שאני לא בסדר.

שוב לא עשיתי את מה שתכננתי, לא הספקתי כלום,

רבתי עם הילד, לא התאמנתי, לא עמדתי בדיאטה… פשוט… שוב אכזבתי."

אז רק אמרתי לה –

"אולי תנסי, רק להיום, להניח לעצמך. לא לוותר, לא להתעלם – פשוט להניח. רגע."

כי אנחנו רגילים להלקות.

רגילים לשים לב רק למה שלא עבד.

אבל גם בתוך יום שהתפזר, גם בתוך בלגן – אפשר להיזכר:

עשינו. ניסינו. התמודדנו. גם אם לא מושלם.

מה כן אפשר לעשות ברגעים שהמוח לא מפסיק לנזוף?

להתמקד בדבר אחד קטן שכן הצליח היום – לא משנה כמה קטן. הוא עוגן

לעשות רשימת "כבר עשיתי" במקום "צריך לעשות" – מפתיע כמה דברים שכחנו שכבר קרו.

להניח יד על הלב ולנשום – 3 נשימות עמוקות, ולהזכיר לעצמנו בשקט: אני כאן. אני מספיק

לדבר אל עצמנו כמו שהיינו מדברים לחבר טוב – רך, סבלני, בלי שיפוט

אין דבר כזה "בן אדם שלא מצליח", יש רגעים קשים, ויש תקופות מתישות –

אבל בתוך כל זה, יש אותך. עושה הכי טוב שיכול.ה, כל יום מחדש.

ואם אפשר – אז רק לפעמים להניח לעצמנו ולהודות על מה שיש

בעולם שלנו היום – כלום לא מובן מאליו.

שלכם,

איריס שני, מנכל”ית העמותה