איך חוזרים לשגרה בתוך שבוע טעון ורגיש?

שישי בבוקר, "אחרי החגים" כאן: איך חוזרים לשגרה בתוך שבוע טעון ורגיש?

 

מרתון החגים מאחורינו, ואנחנו עומדים רגע לפני החזרה למסלול. יש איזו פנטזיה שהחזרה לשגרה תביא איתה הקלה מיידית, אבל השנה, החזרה הזו מתנגשת חזיתית עם שבוע טעון, כואב ורגיש מבחינה לאומית.

 

עבור ילדים ומבוגרים עם ADHD, זהו צומת מורכב במיוחד. בשפה המקצועית אנחנו מדברים על "קושי במעברים" – המערכת יצאה מאיזון, הפיגומים התפרקו, ולדרוש מהמוח לעבור פתאום מחופש לתפקוד מלא זה כמו לנסות להניע רכב בלי "סטרטר".

 

תוסיפו לזה את העובדה שמוח עם ADHD פועל לעיתים קרובות כמו "ספוג רגשי": הרגישות הגבוהה והקושי בוויסות גורמים לנו ולילדים לספוג את המתח, העצב והכאב שבאוויר בעוצמה כפולה.

 

אז איך נייצר נחיתה רכה, בלי לקרוס ובלי להישחק? הנה מה שכן נעשה השבוע כדי להחזיר את ה"פיגומים" ולשמור על החוסן שלנו:

 

💙 נהפוך את השגרה לעוגן של ביטחון: כשהעולם בחוץ סוער ומציף, השגרה הביתית הפשוטה מספקת ודאות.

 

💙נחזיר את הארגון החזותי: נתלה לו"ז שבועי ברור על המקרר ונכין את התיקים והבגדים ערב קודם. הכלים החיצוניים האלו פורקים מאיתנו את העומס הקוגניטיבי, חוסכים חיכוכים בבוקר, ומשרים תחושת ביטחון עמוקה על הילדים.

 

💙נאמץ "נחיתה רכה" ומינון חשיפה: נוריד ציפיות ונתכנן את הימים הראשונים בעומס מינימלי. נוותר מראש על מאבקי שיעורי בית או משימות גדולות. במקביל, נייצר בבית בועה עוטפת – נצמצם את החשיפה למסכים ולחדשות שמעלים את סף החרדה, ונהיה שם עבורם (ועבור עצמנו) בנוכחות שקטה, מכילה ומווסתת.

 

💙נשתול "עוגני נחמה" קטנים: המערכת הנוירולוגית שלנו עדיין זקוקה לדופמין כדי להתניע, אבל השבוע נשאב אותו ממקומות של נחמה ורוגע. נתכנן ארוחת ערב משפחתית של מאכל אהוב ומנחם, נשים מוזיקה נעימה ברקע, או נקבע זמן משותף לשבת יחד בסלון. העוגנים האלו נותנים למוח רגעים קטנים של שקט וטעינת מצברים בתוך העומס.

 

קחו נשימה עמוקה. נצעד לתוך השגרה והשבוע המורכב הזה בקצב שלנו, מתוך הבנה, הכלה, וחיבוק הדוק.

 

שבת שלום וחזרה רכה לשגרה, שלכם, איריס שני.